שיחה:יוסי יונה

יוסי יונה

― הועבר מהדף ויקיפדיה:ספר אורחים

לעורכי האתר שלום רב. אני מבקש להביע את מחאתי על העריכה המגמתית של הערך הנושא את שמי - יוסי יונה. במקרים רבים מובאים דברים בשמי שמעולם לא כתבתי או אמרתי (אין אסמכתאות)ובמקרים רבים מוצגות עמדותיי באופן המעוות אותם והמבקש ליצור רושם מוטעה. ניסיונות עריכה לתקן את המעוות העלו עד כה חרס וזאת משום קיומו של עורך או עורכת הרואים עצמם בעלי סמכות בלעדית ואחרונה לערוך את הערך הנושא את שמי, עורך או עורכת המחזירים את התוכן המקורי שהם כתבו. אנא יידעו אותי באשר לנוהל באמצעותו ניתן ליישב סוגיות מסוג זה. בברכה, יוסי יונה ―46.117.236.201 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קיומו של עורך או עורכת הרואים עצמם בעלי סמכות בלעדית ואחרונה --אין דבר כזה בוויקפדיה. אם תוכל כתוב את הערותיך בדף השיחה של הערך או כאן. תודה. ―193.196.166.161 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) ב-17:05, 4 בפברואר 2013

אתה רשאי לשנות בערך, ובלבד שיש אסמכתאות. (אין אפילו אסמכתא שאתה הוא יוסי יונה) איתן - שיחה 19:29, 4 בפברואר 2013 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.yediothsfarim.co.il/author1.asp?aID=1656
  • In יוסי יונה on 2011-11-23 00:00:29, 404 Not Found
  • In יוסי יונה on 2011-11-28 00:16:13, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In יוסי יונה on 2013-05-04 07:27:15, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 10:27, 4 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://j14.org.il/spivak
  • In אביה ספיבק on 2013-09-12 22:30:06, 404 Not Found
  • In יוסי יונה on 2013-09-13 02:30:05, 404 Not Found
  • In צוות ספיבק-יונה on 2013-09-13 05:24:31, 404 Not Found
  • In אביה ספיבק on 2013-09-15 22:12:33, 404 Not Found
  • In צוות ספיבק-יונה on 2013-09-16 01:08:19, Socket Error: 'Connection reset by peer'
  • In אביה ספיבק on 2013-09-19 22:28:14, 404 Not Found
  • In אביה ספיבק on 2013-09-24 11:24:03, 404 Not Found
  • In יוסי יונה on 2013-09-25 04:21:39, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 07:21, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

השקפותיו

ניתן גם להרחיב על השקפותיו בתחום הכלכלי חברתי.דף עזר - שיחה 17:25, 2 בינואר 2014 (IST)

אני עובד על זה! בקרוב הרחבה! ‏עמיחי • שיחה 01:45, 3 בינואר 2014 (IST)

הסרתי מספר דברים שלא היו נכונים, כפי שכתבתי בתקצירי העריכה. ‏עמיחי • שיחה 18:50, 19 במרץ 2014 (IST)

ניתן להוסיף את עריקתו מתפקיד ג'ובניק במלחמת יום כיפור לטובת השתתפותו בחציית התעלה כאיש צוות טנק.

http://elections.walla.co.il/item/2822584

מסכים אני מוסיף לערך.The good angel - שיחה 17:46, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

יוסי יונה וציונות

הציטוט על ציונות משמש בעיקר כדי לתקוף את יוסי יונה ולגרום לקורא להבין כי יוסי יוני אינו ציוני. לא מצאתי לו מקור, אך גם אם קיים - ניתן למצוא מספר מקומות בהם יוסי יונה מסביר את עמדתו בנושא. ראו לדוגמא את דבריו של יוסי יונה כתגובה ישירה:

http://www.mako.co.il/news-military/politics-q1_2015/Article-f110617841afa41004.htm

לכן, בעיקר על סמך אי הסכמתו של יוסי יונה עצמו - עולה כי אמירה זאת אינה משקפת את עמדותיו המדיניות וראוי להוריד אותה מהפיסקה אשר מפרטת את עמדותיו המדיניות.

הנה המקור - ורד לוי-ברזילי, בעלי הבית החדשים, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2005

תודה, מאוד מעניין. ניתן לראות שם שאכן לא זאת הייתה כוונתו של יוסי יונה. הוא אומר שפעם הוא היה ציוני, היום הוא כבר לא מתחבר למילה הזאת יותר. בתשובה לשאלת המראיינת הוא מסרב להגדיר את עמדתו כלא ציונית, ואכן במספר מקומות אחרים, כמו הקישור הקודם שבו הוא מתייחס ישירות לעניין זה, הוא אומר שהוא ציוני ("ינון, תתפלא כולם פה ציונים.."). לפיכך - הציטוט כפי שהוא מופיע כרגע אינו מייצג את עמדותיו המדיניות של יוסי יונה, וראוי להוריד אותו. אם מישהו חושב שאכן עמדתו המדינית של יוסי יונה הינה שהוא אינו ציוני - אודה למראה מקום.

אין ספק שזו הייתה דעתו ב-2005 ושהוא שינה אותה. זה בא לידי ביטוי בערך. אגב, אני שיניתי את הערך לפני כשנה בעקבות פנייתו של יוסי יונה אלי. הרחבתי וגם תיקנתי. ‏עמיחי • שיחה 11:53, 27 בפברואר 2015 (IST)

שלום עמיחי. אתה אומר "אין ספק שזו הייתה דעתו ב- 2005 ושהוא שינה אותה". לי יש טיפה ספק שאולי אתה יכול להרגיע. אנחנו מסכמים בפסקה הזאת את עמדתו המדינית של פרופסור ופוליטיקאי. עמדה כזאת צריכה להיות "יצוקה בבטון", כי אנשים מהסגנון הזה.. נותים להתבטא הרבה. אם אכן עמדתו המדינית הינה שהוא "לא ציוני" בתחילת שנות האלפיים, אודה לכך שתפנה אולי למקום שבו הוא מביע את עמדתו באופן ברור, מכיוון שהוא בוחר לא לענות לשאלה בציטוט הנ"ל (וזה רחוק מעמדה מדינית), ובציטוטים אחרים הוא מתייחס לכך שמדובר בהסתה כנגדו ומתבטא אחרת. אם אין מקומות אחרים בהם הוא מציין שזאת עמדתו המדינית, נראה לי ראוי להסיר את הציטוט, כי הוא מייצר מצג שווא שפרופסור יונה אינו (או שלא היה) ציוני.

MathKnight, מכלול דעותיו כן השתנה, והוא חזר בו והכחיש זאת מפורשות בראיון לדפנה ליאל בחדשות ערוץ 2. האם יש מקום להציב את האמירה? אולי, אך ראוי לכתוב שהוא גם חזר בו מאמירתו. זהו פתרון ראוי מבחינתי. Archway - שיחה 19:07, 1 במרץ 2015 (IST)

כפי שאמרתי לעיל: לכתוב גם את מה שאמר ב-2005 וגם את שינוי דעתו. ‏עמיחי • שיחה 19:52, 1 במרץ 2015 (IST)

טיפה סדר. אנחנו מתארים את עמדתו המדינית כלפי שאלת הציונות. יש שלוש אפשרויות: (1) בעד (2) נגד (3) אין זה רלוונטי לערך/מהווה חלק מרכזי מהגותו המדינית. על שאלה זאת צריך לענות נכון לשנת 2005 ונכון לשנת 2015. לטעמי בשני המקרים מדובר ב- (3), מכיוון שלא ראיתי עמדה משמעותית שפרופסור יונה מביעה בנושא שממנה ניתן להסיק שזה נושא משמעותי עבורו. עם זאת, ייתכן ואני טועה - וברור כי ראוי לכתוב בפירוש את עמדתו, תחת ההנחה שהוא אכן מביע את עמדתו באופן ברור. לכן MathKnight, לא ברור לי מדוע אתה מבקש ממני להוכיח "שאין לי אחות", כמו שנהוג להגיד :). אם ניתן להצביע על מקום בו אכן יוסי יונה מתבטא באופן חד משמעי בנושא ואומר את עמדתו, אדרבא, בוא נכתוב את זה. כל השאר זה ספקולציות, כולל הציטוט הנ"ל - שרחוק מלתאר עמדה מדינית. תסתכלו בכתבה - הוא פשוט מסרב למסור תגובה לשאלה. זה ממש לא יכול להתפרש כעמדה זאת או אחרת - ובנוסף - אם אכן זאת הייתה עמדה מדינית משמעותית שלו - הוא היה חוזר עליה ומדגיש אותה מספר רב של פעמיים, כמו לדוגמא אצל הוגים פוסט-ציונים.

חבר'ה - את השינויים שלי מוחקים תוך עשר דקות, ולטענות בדף שיחה לא מתייחסים... מדובר בציטוט שמשמש את מתנגדיו של פרופסור יונה בכדי לתקוף אותו. לא בעמדה מדינית שלו. מתוך הכתבה: "פעם הייתי ציוני, היום העמדה הזאת לא מדברת אלי". שואלים אותו האם הוא היום לא ציוני והוא אומר "לא אמרתי את זה כך". מכאן, עד ללהסיק כי עמדתו הייתה שאינו ציוני יש מרחק. נכון, יש כאן נושא פוליטי - אך זה דורש משנה זהירות ודיוק יתר. אם לשיטת מישהו יוסי יונה החזיק עמדה מדינית משמעותית כנגד הציונות, אז אדרבא, בוא נמצא מקור ונפרט את זה באופן ברור. נכון לעכשיו מפורטות בערך תחת עמדתו הרשמית עמדה שהוא לא מקבל ומשמשת בעיקר את מתנגדיו כדי לתקוף אותו. וכהערת אגב - מה זה אומר "מסרב להגדיר"? זה אמורפי. או שעמדתו בעד, או שהיא נגד, או שזה לא רלוונטי. לפני מספר ימים בוז'י הרצוג סירב להגיד בראיון להארץ האם הוא מאמין באלוהים. אז כדאי לכתוב ש"בוז'י הרצוג סירב להגדיר את עצמו כמאמין"? או שאולי "בוז'י הרצוג סירב להגדיר את עצמו כחילוני"? צריך לתאר עמדה רשמית ישירות ולא עד דרך השלילה, אחרת נוצר מצג שווא, כמו במקרה דנן.

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

לא מדובר בציטוט בודד, אלא במכלול דעותיו בהן תמיכה בסרבנות השמאל, בטלי פחימה ובאיחוד יום הנכבה עם יום השואה תוך ביצוע טריוויאליזציה של השואה ואימוץ הנרטיב הפלסטיני האנטי-ציוני. לא ראיתי שהוא חזר בו מדעות (אנטי-ציוניות) אלה. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 20:35, 2 במרץ 2015 (IST)

אני מוצא את עמדתו של משתמש:MathKnight בדיון זה להביא מגוון רחב של ציטוטים מפי חבר הכנסת יוסי יונה מפתיעה, לאור התנגדותו להביא ציטוטים שיתמכו גם הם בפסקת העמדות (שנכתבה על ידו) של חברת הכנסת איילת שקד. ראו שיחה:איילת שקד#נימוקים לשחזור/פסקת עמדותיה של איילת שקד והשוו בין שתי הפסקות. לא הגיוני בעיניי הסטנדרט הכפול הזה. אדם מה - שיחה 00:27, 4 ביולי 2015 (IDT)

אני סבור שדעתו של יונה על ציונות רלוונטית מאוד לערך זה. אי אפשר להסיק מה דעתו על סמך כמה ציטוטים או תמיכה ברעיון זה או אחר שהוא הביע. הוא צריך לומר במפורש בראיון או במאמר שיכתוב "אני אנטי ציוני". אחרת זאת הסקת מסקנות ומחקר מקורי. תמיכתו באיחוד יום הנכבה עם יום השואה כתובה בערך. כך גם דברים אחרים. מה שכתוב כרגע בערך הוא בדיוק מה שצריך להיות כתוב ולא צריך להוסיף על זה או לגרוע מזה. גילגמש • שיחה 05:54, 4 ביולי 2015 (IDT)

משתמש:אדם מה, האם אתה לא שם לב לדפוס התנהגות קבוע שלך שרוקד לצלילי שירת "הסטנדרט הכפול"? אני מקווה מאד שאתה לא נגרר לעשיית מהומה כדי להדגיש עמדה, מבלי להיכנס למהות העמדה, שכפי הנראה אנחנו חולקים חלק נכבד ממנה במשותף. ביקורת - שיחה 23:34, 4 ביולי 2015 (IDT)

לא שם לב, לא הגיוני שיהיו סטנדרטים כפולים לערכים שונים. אדם מה - שיחה 15:41, 5 ביולי 2015 (IDT)

אני מסכים שאין צורך בציטוטים שאינם מביעים עמדה פוזיטיבית, כגון לגבי הציונות. אבל אני לא חושב שצריך למחוק את ההצהרה שהטרור נובע מהכיבוש, שישראל אינה אומה נאורה ורציונלית, או את הגדרת פחימה כ"פעילת שלום אמיצה" בשעה שהייתה בחקירות שב"כ. אלו אמירות משמעותיות המספקות מידע שאינו מוצג בערך באופן אחר. לכן אני מציע את העריכה הזאת: [1] בברכה, גנדלף - 21:30, 05/07/15

הדברים לתושבי קרית גת מיותרים לחלוטין, הציטוט מתוך הטור שכתב הוצא מהקשרו והוא לא מלא ולא בסדר הנכון, הגדרת פחימה כפעילת שלום מופיעה, הדברים על ישראל נכתבו ב-2001 לאחר פיגועי התאומים, והם גם לא מלאים. סביר להניח שיש עוד דברים שהוצאו מהקשרם ומוטים מאוד, אחפש אותם ואבדוק. בינתיים אני מחזיר לניסוח המקוצר שאני ומשתמש:Gilgamesh תומכים בו לעומתך. משתמש:גארפילד, מעניין אותי לשמוע מה אתה אומר לגבי פירוט הציטוטים בפסקה זו? לא צריך לחכות ולראות מה יהיו פעולותיו של יוסי יונה כחבר כנסת? אדם מה - שיחה 22:50, 5 ביולי 2015 (IDT)

אני גם לא חושב שיש לכך חשיבות אינצקלופדית. ‏Archway‏ • שיחה 23:24, 5 ביולי 2015 (IDT)

לגבי ציטוטים שהוצאו מהקשרם, אני מציע שתסביר את כוונתך. בינתיים אני מבטל את השינויים שביצעת בגרסה היציבה חרף התנגדות של מת'נייט, עמיחי (בשחזור שביצע ובדיון שפתח למטה) ואני. הגיוס של גארפילד מתוך הנחה שיתמוך בעמדתך, ללא מעורבות קודמת שלו בערך, איננה דבר מקובל. כל אחד יכול לייצר כך רוב מלאכותי. בברכה, גנדלף - 23:55, 05/07/15

מישהו יכול להסביר לי למה גנדלף ממשיך לפעול לא רק לגבי ערכים, אלא גם לגבי חוקי הקהילה בסטדנרטים כפולים ואף לא אומר על כך כלום? מת'נייט ועמיחי לא התייחסו לשינויים, אז כנראה שהם מקבלים אותם או שלא איכפת להם. יש כרגע שלושה תומכים בגרסה המצומצמת. זה מספיק כדי שהיא תופיע. אני לא צריך להסביר את כוונתי, תקרא את מה שכתבת ואת מה שמופיע במקורות. אדם מה - שיחה 11:22, 6 ביולי 2015 (IDT)

סטנדרטים כפולים? עמיחי התייחס לשינויים. מדוע אתה קורא לגרסה שלך ה"גרסה המצומצמת"? יש בה ציטוטים שאינם מופיעים בגרסה שאני הצעתי, לגבי הציונות ולגבי המפגש עם רבני יש"ע. אלו דווקא הציטוטים שאינם מבטאים עמדות ברורות, אלא לדעתי מנסים ליצור, באמצעות קיצוץ סלקטיבי שלהם, רושם כללי שיונה הוא אדם מתון. בברכה, גנדלף - 11:48, 06/07/15

הכוונה לתמיכה בגרסה האחרונה שאני צמצמתי. הציטוטים שאתה מביא סלקטיביים, לא מלאים, חלקם לא חשובים (מישהו יכול להסביר מה החשיבות בדברים לתושבי קרית גת?) ומטרתם לתייג את יונה כקיצוני. עמיחי לא התייחס לכך, להיפך, הוא טען שבעבר הוא היה צריך לערוך את הפסקה כדי למנוע אי דיוקים והטייה. אדם מה - שיחה 12:20, 6 ביולי 2015 (IDT)

חזרה על טענות נגד הציטוטים תוך סירוב לנמק אותם לא יקדם אותנו. עכשיו קראתי את המקור לדברים בעניין קרית גת.[2] לדעתי הם מנוסחים בצורה של הצעות/שאלות רטוריות לא מחייבות, ואני תומך בהסרת הציטוטים מתוך המאמר. אם זה המקור להגדרת פחימה כ"פעילת שלום אמיצה", יש למחוק גם את הציטוט הזה. עמיחי כתב שלדעתו השימוש בתעמולת הבחירות מקנה חשיבות. בברכה, גנדלף - 12:39, 06/07/15

אני אעבור על כל הפסקה והמקורות באופן פרטני בקרוב (זה לא משנה את זה שדבריו לתושבי קרית גת במילא לא חשובים), ואכתוב במדויק יותר מה בעייתי בעיניי. אדם מה - שיחה 12:30, 7 ביולי 2015 (IDT)

הצעה מאת פרופ' יונה

שלום. יצר איתי קשר עוזרו הפרלמנטרי של פרופ' יונה עם הצעה לשינויים בערך אודותיו. (כפי שפנה אלי פרופ' יונה עצמו לפני מספר שנים והביא להרחבת הערך וגם להסרת דברים שלא היו מדויקים). בשבוע הקרוב לא אוכל להתייחס לעניין ולכן אשמח אם ויקיפד נוסף (או שניים) יוכלו לסייע לי במעבר על הצעתו. בינתיים שחזרתי את הסרת הציטוטים. תודה, ‏עמיחי • שיחה 00:51, 5 ביולי 2015 (IDT)

מה ההצעה שלו? לדעתי, הציטוטים מיותרים קצת... גילגמש • שיחה 05:45, 5 ביולי 2015 (IDT)

אשלח לך במייל. לדעתי, מכיוון שהציטוטים שימשו כחומר בתעמולת הבחירות - אין למחוק אותם. ‏עמיחי • שיחה 10:28, 5 ביולי 2015 (IDT)

נראה לי שיותר טוב לפרסם בדף שיחה, זה הרי אמור לשמש כתגובה לערך. על הציטוטים אפשר לדון בנפרד. גילגמש • שיחה 10:29, 5 ביולי 2015 (IDT)

בסדר גמור. אני מעתיק את ההצעה שנשלחה אלי מטעמו של פרופ' יונה. אני מציע לעבור עליה ולשלב את החלקים הרלבנטיים בערך הקיים (או להיפך - לשלב את הערך הקיים בהצעה). טרם עיינתי בה בעצמי, עקב חוסר זמן. תודה, ‏עמיחי • שיחה 11:00, 5 ביולי 2015 (IDT)

הצעה לערך על יוסי יונה - נשלחה מטעמו

הצעה זו נשלחה לי במייל ע"י עוזרו הפרלמנטרי של פרופ' יונה (אנא ראו בפיסקה הקודמת). ‏עמיחי • שיחה 11:03, 5 ביולי 2015 (IDT)

טוב צריך לפרק את זה לחלקים ולדון על החלקים האלה בנפרד ולראות מה חסר אצלנו ומה מתאים מבינה נייטרלית ומה לא. בינתיים הפרדתי בכותרת נוספת. גילגמש • שיחה

הטקסט המוצע

פרק פתיחה

פרופסור יוסי יונה פילוסוף, אינטלקטואל ציבורי וחבר כנסת

לגבי הפתיח. בעיני הפתיח הקיים בערך עדיף על השורה הזאת. אני לא יודע מה הוא "אינטלקטואל ציבורי". המושג לא ברור לי. אני לא חושב שאפשר להגדיר את פרופ' יונה כפילוסוף כי עיקר עיסוקו הוא לא בפילוסופיה. עיסוקו בפילוסופיה יהיה בגוף הערך ולא בפתיח. גילגמש • שיחה 13:33, 5 ביולי 2015 (IDT)

קורות חיים ופעילות ציבורית

יונה נולד ב-1953 במעברה של קריית אתא לסלמן ולסבריה, שניהם ילידי עיראק. לאחר סיום לימודיו היסודיים החל יונה את לימודיו בבית הספר המקצועי אינטרנציונאל בקרית חיים במגמה של מסגרות מכנית. כפי שאמר לורד לוי-ברזילי בראיון עיתונאי שערכה עמו בשנת 2005, "הייתי התלמיד הגרוע ביותר והלא מוכשר ביותר שאי פעם למד בבית הספר הזה". הוא החל את שירותו הצבאי בשנת 1971 בחיל השריון. הוא השתתף כאיש צוות טנק במלחמת יום הכיפורים בקרבות התעלה. פרופסור יוסי יונה החל את השכלתו האקדמית באוניברסיטת חיפה (1976), שם למד פילוסופיה, היסטוריה כללית ותולדות האמנות. עם סיום לימודי התואר הראשון החל יונה (1980) את לימודי הדוקטוראט במסלול ישיר במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה. בין השנים 1988-1995 לימד פרופסור יונה בחוג לפילוסופיה, בית הספר לחינוך ובית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. בשנת 1995 החל יונה ללמד במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון.. הוא כיהן כראש היחידה להכשרת מורים, הפועלת במסגרת המחלקה לחינוך, בין השנים 1995-2000. פרופסור יונה שימש כעמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים בין השנים 1999-2012.

הוספתי פרטים אחדים לערך לפי הקטע הזה. לא הוספתי את הציטוט מימי בית הספר כי זה נראה לי לא רלוונטי. גילגמש • שיחה 13:41, 5 ביולי 2015 (IDT)

בשנים 1992-1993 הוא עמד בראש צוות החינוך – שעליו נמנו גם פרופסור יוסי דהאן, יצחק שפירא, יעל פישביין – של "הוועדה המיוחדת לפיתוח חברתי" (1993-1994) שפעלה במשרד ראש הממשלה יצחק רבין בין השנים 1992-1993. הצוות שבראשותו ניסח את המלצות לשיפור מערכת החינוך, המלצות שעמדו בבסיס הגידול הדרמטי שחל בהקצאה של המשאבים לתקציב החינוך בתקופת כהונתו של יצחק רבין.

פרופסור יוסי יונה היה ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית. באסופת מאמרים שהוא ערך בשיתוף עם יונית נעמן ודוד מחלב - קשת של דעות: סדר יום מזרחי לחברה בישראל (הוצאת נובמבר, 2007) - נפרשת ההיסטוריה של הקשת, השקפת עולמה הישגיה וביקורת נוקבת עליה, מבעד לעיניהם של מייסדיה ופעיליה המרכזיים.

פרופסור יונה נמנה עם מייסדי "הפורום לצדק חברתי ולשלום", שפעלה בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים בחסות המרכז הבינלאומי לשלום. הפורום קיים תוכניות הכשרה למנהיגות קהילתית לציבורים מעורבים: יהודים וערבים, תושבי הערים ועיירות פיתוח, ותיקים ועולים חדשים. במסגרת פעילותו בפורום, שימש פרופסור יונה, יחד עם פרופסור יוסי דהאן, כראש וועדת ההיגוי האקדמית לתוכניות ההכשרה של הפורום. הוא נמנה עם ראשי יוזמת ז'נבה ופעל בארץ ובחו"ל להפצת עמדותיה הפוליטיות.

פרופסור יונה משמש חבר הנהלה במרכז 'אדווה', מכון לחקר החברה הישראלית ולקידום רעיון השוויון והצדק החברתי. בין השנים 2004-2008 כיהן פרופסור יונה כיושב ראש של עמותת "מעיינות", שאותה יזם וניהל דר' מאיר בוזגלו ושעסקה בפיתוח ובהפעלה של תוכניות לימוד במתמטיקה בתי ספר הממוקמים בפריפריה החברתית של ישראל.

במסגרת פעילותו הציבורית, פרופסור יונה כיהן כנציג הציבור ב"ועדת האתיקה בפרסומות" של מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, שפעלה בראשותו של פרופסור אסא כשר (2007). יונה חלק על ההמלצות הסופיות שניסחה הוועדה וחיבר דעת מיעוט שבה הביע את התנגדותו הנחרצת לכל התרה של פרסומת סמויה בשידורי הטלוויזיה. הוא טען כי "תוכן שיווקי המשולב בתוכניות טלוויזיה אינו אלא פרסום סמוי והוא מהווה לפיכך גניבת דעת של הצופים". פרופסור יונה טען כי "השיקול הכלכלי אינו יכול לגבור על השיקול המוסרי". הוא אחז בעמדה בלתי-מתפשרת שלפיה "לא ניתן להצדיק 'פגיעה מדודה' בזכויותיו הבסיסיות של הציבור בתחום התקשורת כדי לאפשר את שרידותן הכלכלית של הערוצים."

פעילות אקדמית ומחקרית

משנתו הפילוסופית: רציונליות לא-אינסטרומנטלית והחיים הראויים

עבודת הדוקטוראט של פרופסור יונה - אותה השלים יונה בשנת 1987- נשאה את השם "התפיסה האינסטרומנטאלית של רציונליות ומעבר לה" (The Instrumental Conception of Rationality and Beyond). עבודה זו ביקשה להעיד על מגבלותיה של התפיסה האינסטרומנטלית של הרציונלית. היא ביקשה להראות שלא ניתן למצות את תפקידה של התבונה המעשית (Practical Reason) בהיותה "עבד של התשוקות" כפי שביטא זאת, בדרכו הציורית הפילוסוף הסקוטי בן המאה השמונה עשרה, דויד יום. "התבונה הינה", קבע יום, "ועליה להיות העבד של התשוקות בלבד" ("Reason is, and ought only to be the slave of the passions"). כלומר, על-פי תפיסה זו, התבונה משמשת ככלי בלבד; היא מכשיר בידיהן של התשוקות; היא אינה יכולה לנסח יעדים ומטרות חדשות שאינן נגזרות מתשוקותיו ומאווייו של האדם, בין אם הם נתונים ובין אם מתחדשים מכוח עצמם. בעבודתו ביקש יונה להציג מקרי בוחן מתחומי פעילות אנושית שונים המחייבים חריגה מעבר לרציונליות אינסטרומנטלית, כלומר כאלה המחייבים תבונה לא-אינסטרומנטאלית. תבונה זו, הוא ביקש להראות, הכרחית לשם בירור המושג של החיים הראויים של היחיד (Well-being). יונה ביקש להראות, למעשה, שלא ניתן לצמצם את שאלת החיים הראויים של היחיד למערך נתון של תשוקות ומאוויים, שקיים צורך בנקודת מבט חיצונית, נקודת מבט החורגת מעבר למערך זה, שממנה ניתן להעריך עד כמה אורח החיים של האדם משקף well-being של ממש.

חשיפתו של יונה בשנים האחרונות לספרות הביקורתית הפוסט-מודרנית והפוסט סטרוקטוראלית מיתנה את עמדתו באשר ליכולת לנסח נקודת מבט החורגת מעבר למערך התשוקות והמאווים של היחיד, ושממנה ניתן לפסוק באשר לשאלת החיים הראויים. יתרה מזאת, בניסוח מחודש של עמדתו בסוגיה זו, הוא מעניק חשיבות לגורמים חברתיים השזורים בכינונה של נקודת מבט זו, גורמים הממירים סובייקטיביות אישית בקונבנציות חברתיות. פרופסור יונה פרסם מספר מאמרים בכתבי עת בארץ ובעולם שבהם הציג את תפיסתו בעניין זה.

פעילותו המחקרית של פרופסור יונה משתרעת על תחומים שונים ומגוונים: פילוסופיה, פילוסופיה של החינוך, סוציולוגיה, לימודי תרבות, ביקורת אמנות, חברה וכלכלה. כתביו משקפים למעשה גישה אינטלקטואלית בין-תחומית שאינה רק מחברת בין תחומי דעת רבים ומגוונים אלא גם משקפים זיקה מתמשכת בין תאוריה לפרקסיס; בין מחקר אקדמי מתמשך לבין מעורבות פוליטית וחברתית עמוקה.

רב-תרבותיות בישראל

בזכות ההבדל: האתגר הרב-תרבותי פרופסור יונה פרסם מספר רב של מאמרים העוסקים ברעיון הרב-תרבותי והרלוונטיות שלו לחברה הישראלית ולמבנה הפוליטי שלה. יונה טוען כי אחת הסיבות המרכזיות לצמיחת התביעה של קבוצות חברתיות שונות להכרה היא הכישלון (היחסי) של מדינת הלאום להכיל את כלל אזרחיה ותושביה באופן שווה ומלא. כישלון זה משלב בין היעדר הכרה תרבותית לבין הקצאה בלתי שוויונית של משאבים. כלומר, ההקצאה הבלתי-שוויונית של משאבים לקבוצות חברתיות מסוימות הינה, לעתים רבות, תוצאה של היעדר הכרה בזהותן התרבותית - בין אם ריאלית ובין אם מומצאת - הבאה לביטוי בקיבוען בסטאטוס אנושי נחות. לפיכך, גורס יונה, כל הסדר שנועד להבטיח את השוויון במעמדם של אזרחי ישראל ותושביה מחייבת יצירת זיקה בין הכרה לבין חלוקה שוויונית של משאבים. לדעתו של יונה, העיקרון הרב-תרבותי יכול וצריך לבוא לביטוי בשני מישורים משלימים: מרחבים ציבוריים משותפים ומרחבים ציבוריים נפרדים. המרחבים הציבוריים המשותפים, הוא טוען, צריכים לכלול ליבה תרבותית משותפת הנותנת ביטוי למורשת התרבותית של כלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית; המרחבים הציבוריים הנפרדים צריכים לתת ביטוי לתרבות הייחודית של קבוצות "בלתי-נטמעות" או קבוצות שאינן מעוניינות בהיטמעות במרחבים הציבוריים המשותפים, כגון הציבור החרדי והציבור הערבי. טענה זו נפרסת בכתביו השונים המונים בין היתר את החיבורים הבאים: "מדינת כל אזרחיה, מדינת לאום או דמוקרטיה רב תרבותית?", בתוך: אלפיים, 16, תשנ"ח, עמ' 257-26; "חינוך רב-תרבותי בישראל: אתגרים וקשיים" בתוך פנינה פרי (עורכת) חינוך בחברה רבת תרבויות, ירושלים:כרמל, 2007, עמ' 39-65; בזכות ההבדל: האתגר הרב-תרבותי בישראל (2005, הוצאת הקיבוץ המאוחד/מכון ון ליר בירושלים) וכן את הספר מהי רב-תרבותיות (2005, הוצאת בבל, עריכה משותפת עם פרופסור יהודה שנהב). על משנתו הפילוסופית של ז'אן ז'אק רוסו: ניכור, אותנטיות ופטריוטיזם אחד מתחומי העניין המרכזיים של פרופסור יונה היא משנתו הפילוסופית-פוליטית של ז'אן ז'אק רוסו. כפי שניתן ללמוד מכתביו של יונה העוסקים בנושא זה, דומה שעיקר עניינו הוא בממד האינטר-סובייקטיבי הכרוך בכינון זהותו של היחיד, ממד שיכול לאיים על האותנטיות שלו ולהופכו לאדם מנוכר לעצמו. יונה מראה גם כיצד קושר רוסו את צמיחת הניכור העצמי לדפוסים חברתיים מסוימים (בעיקר לחברה הבורגנית), מצד אחד, ואת האותנטיות העצמית והחיים הראויים לדפוסים חברתיים אחרים (בעיקר לחברה אורגנית המונחית על ידי רגש פטריוטי איתן). העיסוק המתמשך של יונה בשאלות אלו מהדהד למעשה את העניין המקורי שלו בזיקה, מצד אחד, שבין היחיד לחברה, ומצד שני, בין תבונה מעשית (Practical Reason) לשאלת החיים הראויים. יונה מתמקד גם במתח הקיים בהגותו של רוסו המציבה אותו בו-בזמן בין מבשריה של הנאורות לבין מבקריה. רוסו, טוען יונה, מספק את אחד הביטויים הרהוטים לתפיסה הרואה בהיסטוריה האנושית תהליך מתמשך של השחתת האדם ומידותיו. כלומר, בניגוד לדעתם של מבשרי הנאורות, רוסו טוען כי אין לראות בהתפתחותה של ההיסטוריה האנושית רצף מתמשך שבו כל עידן עולה על קודמו מבחינת התפתחות המוסרית של האדם. רוסו למעשה, טוען יונה, מספק תיאור חילוני לגירוש האדם מגן עדן, גירוש סופי שאינו מאפשר חזרה, שאינו מאפשר גאולה. ניתן למצוא גרסה פופולארית לכתביו של יונה בנושא זה ברשימה "גן העדן האבוד" שהתפרסמה באתר העוקץ (20.10.11).

גילגמש, מכיוון שהתייחסת פה לחלק המוצע לעניין הביוגרפיה אשמח לשמוע את עמדתך ביחס לחלק הזה של פועלו באקדמיה כפי שמפורט בהצעה למעלה. לציין כי מרבית מהדברים היו כבר כתובים בתוך הערך ובמסגרת מלחמת העריכות הוסרו.

הדמוקרטיה הישראלית ואתגריה

בין דמוקרטיה ליברלית לרב-תרבותיות

נושא אחר שעומד במרכז הגותו של יונה הוא זה העוסק בזיקה שבין הדמוקרטיה הליברלית לבין דפוסי המשטר בישראל. כפי שעולה ממאמריו וספריו השונים, האפשרות לבסס את המשטר הפוליטי בישראל על עקרונותיה של הדמוקרטיה הליברלית מחייבים מתן ביטוי לזכויות קולקטיביות למקצת הקבוצות המכוננות את החברה הישראלית. כאן באה לביטוי הזיקה בין תפיסתו הרב-תרבותית של יונה לבין הדיון שהוא עורך בגבולותיה ובמגבלותיה של הדמוקרטיה הליברלית בישראל. הוא פוסע בעקבותיהם של פילוסופים כגון צ'ארלס טיילור, וויל קימליקה, ביקו פארק ואחרים וטוען שהדרך להבטיח שדפוסי המשטר של ישראל אכן יעלו בקנה אחד עם עקרונותיה של הדמוקרטיה הליברלית, יש לתת ביטוי בדפוסים אלה לעיקרון הרב-תרבותי. כלומר, לא זו בלבד שהוא רואה בו כעיקרון שמן הראוי שיקבל ביטוי במבנה הבסיסי של שיטת המשטר בישראל ושל התרבות הפוליטית שלה אלא גם כתנאי הכרחי לביסוסה של ישראל כדמוקרטיה ליברלית. משנתו בתחום זה קיבלה מקבלת ביטוי בכתביו השונים.

החינוך בישראל: קשיים ואתגרים

שוויון הזדמנויות בחינוך בעידן הנאו-ליברלי

סוגית שוויון ההזדמנויות בחינוך זוכה לדיון נרחב בפעילותו המחקרית והציבורית של פרופסור יונה. כבר בשנות התשעים המוקדמות הוא ניצב, יחד עם אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים אחרים, בחזית המאבק במגמות רווחות בשדה החינוך בישראל הפוגעות בשוויון הזדמנויות בחינוך. הוא פרסם מאמרים רבים, חלקם יחד עם יוסי דהאן, שבהם הוא מנתח בעיקר את ההשפעה של תהליכי הביזור וההפרטה של מערכת החינוך על צמיחת הפערים ההישגיים בישראל. הטענה החוזרת ונשנית במאמריו השונים היא שהשפעתם ההרסניים של תהליכים אלו היא חמורה במיוחד כאשר בית הספר פועל במציאות חוץ-בית ספרית המאופיינת בפערים סוציו-אקונומיים עמוקים. בבסיס תפיסתו החברתית של יונה עומדת הטענה ששוויון הזדמנויות בחינוך חייב לקשור בין המציאות החוץ בית-ספרית לבין המציאות הפנים בית ספרית. רק תפיסה של שוויון הזדמנויות הנותנת ביטוי לכלל ההיבטים הנוגעים לחייו החברתיים, התרבותיים והכלכליים של הילד – דיור, תזונה, בריאות, תחבורה – יכולה להבטיח שוויון אמיתי בין תלמידי בית הספר. כלומר, שוויון הזדמנויות בחינוך מתחיל דווקא בהשוואת התנאים החוץ בית ספרית בהם חיים ופועלים התלמידים. פרופסור יונה גם עמד בחזית המאבק הציבורי – יחד עם אנשי חינוך בולטים כגון פרופסור יוסי דהאן, דר' שלמה סבירסקי, פרופסור יצחק קשתי, יעל כפרי ודר' יצחק ספורטא, נגד הדו"ח של וועדת דברת, שבה הם ראו את אחד מהגילויים השיטתיים ביותר לתהליכי הביזור וההפרטה ולהחדרתם של מנגנוני שוק למערכת החינוך. לטענתם של אנשי חינוך אלה, אין די שהשקפת העולם הנאו-ליברלית העולה מדו"ח דברת פוגעת אנושות בעיקרון של שוויון הזדמנויות בחינוך, היא גם מרדדת את העשייה החינוך מתכניו הפדגוגיים שמטרתם לעודד את התפתחות של הילד על מגוון יכולותיו וכישוריו, וביניהם צמיחתו הרוחנית. כתיבתו של פרופסור יונה בנושא זה רבה והיא כוללת בין השאר את החיבורים הבאים: יוסי דהאן ויוסי יונה, "דוח דברת: על המהפכה הנאו-ליברלית בחינוך", תיאוריה וביקורת, גיליון מס' 27, סתיו 2005; יוסי דהאן ויוסי יונה, "דוח דוברת, שוויון הזדמנויות והמציאות בישראל", תיאוריה וביקורת, גיליון מס' 28, אביב; Yonah, Y., Dahan, Y. and D. Markovich. 2008. "Neo-liberal reforms in Israel's education system: the dialectics of the state," International Studies in Sociology of Education 18(4): 199-216; Dahan, Y. and Yonah, Y. 2007. "Israel’s Education System: Equality of Opportunity - from Nation Building to Neo-Liberalism, Oxford Studies in Comparative Education 18(2): 122-143; Alexander H., Pinson H. and Yonah Y. Citizenship, Education and Social Conflict (London: Routledge, 2011)

מכון ון ליר בירושלים: "הפורום לחברה ולתרבות"

במסגרת פעילותו במכון ון ליר בירושלים, פרופסור יונה שימש, בין היתר, יחד עם פרופסור יהודה שנהב, כראש "הפורום לחברה בתרבות". פורום זה כלל קבוצות מחקר שונות שעסקו בהיבטים שונים של החברה הישראלית. בין הספרים שפרופסור יונה ערך במסגרת פעילות זו היו במערבולת הזהויות: דיון ביקורתי בדתיות וחילוניות (עריכה משותפת עם יהודה גודמן, הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, 2003); מחקר ותאוריה בלימודים פוסטקולוניאלים, גיליון מיוחד של תיאוריה וביקורת (עריכה משותפת עם לואיז בית-לחם, טל כוכבי ויהודה שנהב, גיליון 29, 2006); פערי אזרחות: הגירה, פריון וזהות בישראל (עריכה משותפת עם אדריאנה קמפ, הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, 2008); גזענות בישראל (עריכה משותפת עם יהודה שנהב, הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר, 2008);

גזע, הגזעה וגזענות

מקצת עבודותיו של פרופסור בשנים האחרונות עוסק בתופעה של הגזענות. הוא ערך יחד עם פרופסור שנהב את הספר גזענות בישראל (הקיבוץ המאוחד/ון ליר, 2008), שבו הם מציעים דיון שיטתי הן על גלגוליו של המושג "גזענות" והן על מופעיה השונים והמורכבים של תופעת הגזענות בחברה הישראלית. הם פוסעים בעקבותיהם של חוקרים בתחום ומבחינים בין המושג של "גזע" (race), המתייחס לקיומה של קטגוריה הנושאת כביכול קטגוריה ביולוגית; לבין המושג של "הגזעה" ((racialization , המתייחס לאופן בו מובנית קבוצה חברתית באמצעות מסמנים גזעיים; לבין המושג של וגזענות" (racism), המשקפת תופעה רווחת של מיון קבוצות אנושיות במדרג אנושי עולה או יורד. יונה ושנהב מקבלים את המוסכמה שגזע אינו קיים, כלומר שלא ניתן להבחין בין קבוצות חברתיות המניח אשכול מובחן של מסמנים ביולוגיים שבאמצעותם ניתן לדבר על גזע אנושי מובחן, אך ממקדים את דיוניהם בתהליכים חברתיים שבאמצעותם מקוטלגים קבוצות חברתיות בהגדרות גזעיות, שנוטות על-פי רוב להניח גם מדרג אנושי ביניהם – גזענות. תוך שהם מנהלים דיאלוג עם הספרות התאורטית בתחום, הם מבקשים לעמוד על תהליכי ההגזעה בחברה הישראלית, הגזעה המקיימת זיקה עמוקה עם תופעות של גזענות. המאמרים הכלולים בספר אותו ערכו השניים, מתמקדים אפוא בביטויים השונים של תהליכים אלה בחברה הישראלית. מקצת מהמאמרים מלמדים כיצד מסמנים תרבותיים (שפה, מנהגים, לבוש) מחליפים לעתים מסמנים ביולוגיים (גוון עור ומבנה פזיונומי) אך עדיין ממלאים את התפקיד שאותו ממלאים המסמנים הביולוגיים. כלומר, מתקיימת פרקטיקה שאותה מכנה הפילוסוף והסוציולוג הצרפתי אטיין בליבר, "גזענות ללא גזע". פרופסור יונה פרסם מספר מאמרים העוסקים במופיעה של תופעת הגזענות, בשיתוף עם חוקרות וחוקרים אחרים, בכתבי עת בחו"ל.

על הפוליטי באמנות

פרופסור יונה עוסק גם בביקורת אמנות. על החיבורים שכתב נמנים בין היתר טקסט לקטלוג של עבודת הווידאו-ארט של האמן יצחק בדש - זלה - שהוצגה במוזיאון פתח תקווה (2010) וכן טקסט לקטלוג התערוכה "וואדי סליב: שכבות" שאותה אצר האמן יעקב חפץ ושהתקיימה בגלריה פירמידה בחיפה (2010). מאמרו - "וואדי סליב: מקום לא-מקום" – סיפק ניתוח למתח המאפיין את העבודות השונות המוצגות בתערוכה. העבודות נעות, מבקש יונה להראות, בין הרצון להשלים על חורבנו של המקום ולהספידו ובין השאיפה להחיותו, להראות שניתן לחלצו מההרס והחורבן המאיים להכחידו. פרופסור יונה גם עוסק בשאלות עקרוניות הנוגעות לזיקה בין פילוסופיה, רב-תרבותיות ואמנות. במאמרו "Locaversalism: הרהורים על אמנות ורב-תרבותיות דינמית", המופיע בתוך כתב העת חממה מוסררה: חברה, אמנות ופריפריה (2011), הוא מבקש לקיים דיון שיטתי על אודות הזיקה שבין הלוקלי לאוניברסלי באמנות על מופעיה השונים, ובין רב-תרבותיות בהקשרה הישראלי. טענתו המרכזית היא שערכה האסתטי ואופייה האוניברסלי של עבודת אמנות אינם נרכשים בשל יכולתה להתנתק מתכנים קונקרטיים מהקשרים פוליטיים – מ"המקום"; האמנות נושאת, בבחינת תנאי הכרחי לאפשרות פעולתה, אופי לוקברסאלי, כלומר אופי המאפשר את המבע אוניברסלי רק מתוך הקשרים לוקאליים. פרופסור יונה ערך יחד עם דר דליה מרקוביץ, גיליון מיוחד של כתב העת בלוק: ארכיטקטורה, מדיה והעיר (2008), שעסק ביחסי הגומלין ההדדיים בין מזרח ומערב בתכנון המרחב האורבאני בישראל. כפי שכותבים יונה ומרקוביץ, המאמרים ועובדות האמנות המוצגות בגיליון מבקשות לבחון את המתח, כפי שהוא משתקף במישור האדריכלי, העולה מהפער בין מיקומה של ישראל במזרח התיכון לבין רצונה לסלק את עצמה, מבחינה סימבולית, מהמקום. במאמר הפתיחה של הגיליון – "הקשר הגורדי: מזרח ומערב בעיצוב פניו של המרחב הישראלי" – כותבים השניים ש"היחס הדואלי של הפרויקט הציוני אל המרחב הילידי, הבא לכלל ביטוי בשלילתו ובאימוצו גם יחד, מייצר זיקות גומלין בלתי-פתורות, ואולי אף בלתי פתירות, בתכנון המרחב ובעיצובו האדריכלי" (עמ' 24). כלומר, חדירתם של מוטיבים של אדריכלות מזרחית לתוך תכנון המרחב ולעיצובו האדריכלי, ולהיפך, (כפי שהדבר עולה מהניתוח של המאמרים השונים הכלולים בגיליון) מהווה סממן בלתי-נמנע בפעילות זו, גם כאשר נעשים מאמצים להסוותה ולהכחישה. בשנת 2015 זו יצאו לאור שני ספרים מפרי עטו. האחד "סדקים בחומה: המחאה החברתית ושובם של הברונים השודדים" (הוצאת כתר), והשני "לא זמן טוב לאהבה" (הקיבוץ המאוחד), רומן ביכורים.

מחאת האוהלים: האקדמיה בשירות הציבור

פרופסור יונה עמד, יחד עם פרופסור אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, בראש הצוות המומחים, "צוות ספיבק-יונה", שייעץ למחאת האוהלים, שפרצה בחודשי הקיץ של שנת 2011. יחד הם ערכו הדוח של תנועות המחאה "אפשר גם אחרת: מתווה לכינונה של חברה מתוקנת" (הקיבוץ המאוחד, 2012). המטרה של צוותי המומחים הייתה לגבש השקפת העולם כוללת העולה בקנה אחד עם התביעה של המוחים להביא לשינוי השיטה החברתית כלכלית הנהוגה מזה שלושה עשורים בישראל. במסיבת העיתונאים, שבה הושקה עבודתם של צוותי המומחים, אמר יונה את הדברים הבאים:

בדומה לצעקה העולה מהמאהלים, גם לדעתנו משהו הלך לאיבוד, משהו יצא מכלל שליטה. גם אנחנו חושבים ששם למעלה שכחו מהו תפקידה של הכלכלה, שכחו שהכלכלה צריכה לעבוד בשירותה של החברה - ולא שהחברה תעבוד בשירותה של הכלכלה. במקום מדינת רווחה מתקדמת הנהוגה במדינות מתוקנות, נוצרה כאן מדינת כלכלה בע"מ, שעיקר מעייניה שורת הרווח. ומדינת הכלכלה הפכה אומנם להיות רווחית. אך פירותיה נערמים במאיון ובאלפיון העליון, מסרבים לחלחל מטה; הם אינם מגיעים לשכבות החלשות בחברה וגם לא למעמדות הביניים, שלמעשה הולכים ונשחקים, הולכים ונרמסים. בדרך קורסת הממלכתיות הישראלית קורסת; ובמקומה הולכת ומתכוננת למול עינינו המשתאות רפובליקת בננות. הקול שעולה מהמאהלים רם", הוא הוסיף, "חד וצלול. הוא מהדהד אמת צרופה. אין משמעות להצלחתה של מדינת הכלכלה אם החברה קורסת. מדיניות כלכלית מוצלחת אינה נמדדת רק על-פי הצמיחה של התוצר לנפש, רק בשיעורי אינפלציה נמוכים, רק בהורדת שיעורי האבטלה. מדיניות כלכלית הדוחקת למעלה ממיליון וחצי אנשים מתחת לקו העוני, היא מדיניות המעידה על כישלון מקצועי מהדהד ועל רפיון מוסרי, גם כאשר גופים בינלאומיים משבחים אותה ומעלים את דירוג האשראי של ישראל. מדיניות הגורמת לתופעה הרווחת והמבישה של עובדים עניים, היא מדיניות שאותה אין הדעת יכולה לסבול; מדיניות כלכלית הגוזלת את התקווה מזוגות צעירים לבנות ולהיבנות בארץ; היא מדיניות שאותה יש להעביר מן העולם".

פרופסור יונה התמודד בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה ונבחר למקום ה-20, הלא ריאלי. הוא התמודד שוב בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה ונבחר למקום ה-23 ברשימת המחנה הציוני. הוא החל את כהונתו בכנסת ה-20.

כתיבה פובליציסטית

לאורך השנים פרסם יונה מאמרי דעה רבים בעיתונות המקומית. בחלקם של מאמרים אלה מתח ביקורת קשה על המנהיגות הפוליטית בישראל ובמיוחד על הימין הלאומי והכלכלי בישראל. דבריו אלה של יונה מצטרפים לרשימות וכתבות מפרי עטו שהפכו אותו לאחד מהדמויות האינטלקטואליות הבולטות שהתגייסו לנסח משנה סדורה למחאת האוהלים. בין מאמריו הפובליציסטיים בנושא זה ניתן למנות את הרשימות "רקוב פה: מחאת הדיור היא רק סימפטום" (; (ynet, 21.7.2011 "באצטלה של משנה כלכלית" (העוקץ, 08.08.11) ; "הדרך אל חוף מבטחים" (העוקץ, 27.09.2011) ; "לטרכטנברג לא היה אומץ", (גלובס, 16.10.2011) ; "גן העדן האבוד" (העוקץ, 20.10.11 ) ; "העסקה ישירה עכשיו!" (גלובס, 25.10.2011). רשימותיו המוקדמות יותר של יונה עסקו בהיבטים אחרים של החברה הישראלית. באחד הראיונות שנערכו עמו תבע לשנות את חוק השבות ובעיקר את "ביטול ההסדר של התאזרחות אוטומטית למהגרים יהודים; ומתן פתרון ראוי לבעיית הפליטים הפלשתינאים על בסיס יוזמת ז'נבה". באוטופיה של יונה, החברה הישראלית נותנת ביטוי הולם, לצד יום השואה, "לאבל של הערבים, למשל ליום ה'נכבה' שלהם". בשנת 2005 חתם יונה על גילוי דעת התומך בחיילים שסירבו לשרת בשטחים. בפאנל בחירות (2012) שנערך במכללת הדסה ציין יונה שהוא חזר בו מעמדה זו אבל גרס שסירוב פקודה שמעליה מתנוסס דגל שחור היא מחובתם של חיילי צה"ל. בראיון שנערך עמו לאחרונה (ידיעות אחרונות-מוסף שבעה ימים 8 מאי 15) נימק את שינוי דעתו באופן הבא: "במהלכן של השנים האחרונות, ובמיוחד במהלך המחאה החברתית, התחזקו בי ההבנה והאמונה שמאבקים אידאולוגיים יש לנהל במסגרת כללי המשחק הדמוקרטיים המוסכמים". במערכת הבחירות של 2015 העלתה מפלגת הבית היהודי סרטון בו הם מואשם יונה בעמדות אנטי-ציונות. "זה לא חמאס זה יוסי יונה", נאמר בסרטון. בראיון שערכה עמו אמירה לם (ידיעות אחרונות-מוסף שבעה ימים 8 מאי 15) התייחס יונה להאשמות אלה ואמר: "כל הדברים האלה היו רלוונטיים לפני שנים. היום לא הייתי אומר אותם, ולו בגלל פוטנציאל העיוותים שגלום בהם... היו לי ביקורות נוקבות על התנהלות של דברים, אבל כולן היו בבחינת 'נאמנים פצעי אוהב'. מכאן לקחת את הדברים ולצייר אותי כמי שרוצה ברעתו של הבית – הדרך ארוכה. ורעה." בכתבה שערך עקיבא אלדר בעיתון הארץ בשנת 2010 ושעסקה במפגשים בין רבני יש"ע לבין פעילי שמאל, ושבהם השתתף פרופסור יונה, הוא אמר שמפגשים אלה לא הביאו לשינוי עמדתו לפי המתנחלים: "כשאני נפגש אתכם, אני פוגש אנשים על המלאות האנושית שלהם, כהורים, כאנשים עם חרדות וחוש הומור. אני מבין אתכם יותר. לאחר שלמדתי להכיר אתכם ולהיקשר אליכם, אני צריך להסתכל לכם בעיניים ולדמיין את הפינוי שלכם, את הוצאת הילדים בכוח, את הבכי, את הצווחות את השבר הגדול ואולי אפילו את הרס הבתים. ואז לשאול: האם למרות זאת, אני ממשיך לאחוז בעמדה הפוליטית שלי? התשובה היא כן, אני מייחל לפינוי נוסף שלכם. לא מפני שאני רוצה ברעתכם, אלא מתוך אמונה שזה צעד הכרחי כדי להבטיח את הקיום הריבוני היהודי בישראל. אבל אני אומר את זה בצער, בכאב ובאמפתיה. לא חשתי כך בעבר. המפגשים גרמו לי לשנות את עמדתי הרגשית, לא הפוליטית, לא המוסרית.

טלי פחימה

לפי המקור[3] יונה לא בדיוק אמר עליה שהיא "פעילת שלום אמיצה", אלא כתב שתושבי עירה היו יכולים "להביע את התקווה שההאשמות נגדה מחוסרות בסיס, ולראות בה פעילת שלום אמיצה". לא נראה לי שיש סיבה לצטט דבר כזה. ואם משאירים, יש לדייק. בברכה, גנדלף - 03:16, 20/03/16

מסכים עם גנדלף לאור זאת מחקתי את הקטע הרלוונטי מהערך.The good angel - שיחה

חשיבות בהפרדה בין הפעילות הפוליטית לפעילות הפרלמנטרית

הערך טופל כך שתהיה כותרת מובחנת נפרדת בין פעילות פוליטית (תפקידים אליהם נבחר, בחירות בהם השתתף, מועמדים בהם תמך וכדומה) לבין כותרת שמטפלת בפעילות בכנסת שזאת בעצם האדיאולוגיה. בכל פעילות של חבר כנסת יש את הפעילות הפוליטית ויש את הפעילות הפרלמנטרית (מימוש האידיאולוגיה) מבקש שכותרות אלו יוותרו בערך וממליץ ליתר חברי לעשות בהתאם בשאר הערכים של חברי הכנסת והשרים. שאו ברכה ושהאלה הגדולה תהיה בעזרתכם.The good angel - שיחה 02:18, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

האלה הגדולה זאת ציפי ליבני או מירב מיכאלי? Eladti - שיחה 01:05, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

אפשר להפריד כל דבר לכמה חלקים שרוצים, אבל איני רואה הבדל של ממש בין שני הסוגים. שניהם, אגב, מימוש האידאולוגיה והאינטרסים וכל שאר הדברים, הטובים והטובים יותר. כל זה עניין זניח יחסית ליחסי הציבור הבולטים שהמלאך הטוב מנסה לעשות לאחרונה בערך לחה"כ יוסי יונה. מבקש לא לחזור על עריכות שיש להן התנגדות. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באב ה'תשע"ז • 01:17, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

חייב להגיד שהדיבור הפטרוני פה של נרו יאיר (לא אני אמרתי אלא עורכים עמיתים אחרים העידו) ממשיך גם בערך הזה. הוא כבר החליט שאני מנסה לעשות יחסי ציבור והוא מחליט שלא לחזור על עריכות שהוא מתנגד אליהן (כתב התנגדות וכמובן שלא ציין שהוא זה שערך ומחק). אתה שומר שבת כך לפי מאמר זה https://www.isoc.org.il/internet-il/articles-and-research/magazine/on-experience-of-participating-in-wikipedia אז הגיוני שתזלזל באלה שמאמינים באלה הגדולה ולא ביהוה שאתה ככל הנראה מאמין בו ושאם היה קיים (ואני לא יודע להעיד אם כן או לא) סביר שהיה מתבייש בך. מציע לשמור על צניעות ופתיחות מחשבה. הערך תוקן לפי כותרת של פעילות פוליטית ופעילות פרלמנטרית בדיוק כפי שעבודה זאת נעשית בכנסת יש יועץ פוליטי לכל חבר כנסת ויש יועץ פרלמנטרי לכל חבר כנסת וכל אחד מהם עוסק בתחום מובחן ונפרד.The good angel - שיחה 02:18, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

כן, אתה עושה כאן יחסי ציבור מובהקים ליונה, ואם תרצה קרא לי פטרוני. אינך יכול לחזור על עריכות שמישהו מתנגד להן, כולל אותי. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באב ה'תשע"ז • 11:16, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

הגנה על הערך

הערך הפך נתון למלחמת עריכה, על אודות נתונים שיש לגביהם תיקוף והערות שוליים. Aumora - שיחה 14:08, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

"תיקוף והערות שוליים" לא מספיקים, והיית הראשון להבין את זה אילו יריביו של יונה היו כותבים את התוספות. צריך גם רלוונטיות ואיזון ומניעת השתלטות יח"צנים ועוזרים על ויקיפדיה. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באב ה'תשע"ז • 21:08, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

אוסיף עוד שלא ממש הובאו "תיקוף והערת שוליים" לכך שלולי יונה 18 ארכיונים היו נסגרים (אגב, יש תיקוף גם לגבי תאריך הסגירה הפוטנציאלי המדויק?), כפי שהחזרת באותה מלחמת עריכה שהזכרת. ואם לא קראת דיונים קודמים בנושא, הנוהג הוא שמזכירים בערכי ח"כים חוקים שבהם הם המציע הראשון או השני ברשימה. נרו יאיר • שיחה • כ"ה באב ה'תשע"ז • 21:17, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

המשתמש נרו יאיר משקר ביודעין. במקום למחוק רק את המשפט שהפריע לו "18 הארכיונים היו נסגרים" הוא פשוט מחק את כל החוקים שח"כ יונה העביר מאז שנבחר לכנסת. כך למשל הוא מחק את האזכור של חוק קרן הארנונה לצמצום פערים בין רשויות, החוק להכרה בנפגעי פעולות איבה בחו"ל כנפגעי טרור, החוק (תיקון חוק) לביטול סעיף ההשתקה בחוק רשות השידור הישראלית. כמו כן הוא לא מציין שבכוונת מכוון הוא פעל למחוק קטעים שלמים מהביוגרפיה של ח"כ יונה שנכתבו בחלק של התקופה שלו באקדמיה (ספרים ומאמרים שכתב, פרסומים שהוציא ועוד). לאור כל זאת המלצתינו היא לחסום את המשתמש "נרו יאיר" לשם כך פנינו למספר גורמים רלוונטים במכתב תלונה רשמי לחסום משתמש זה.

אתה הוא המשקר, המשפט הנ"ל הוא דוגמה חביבה לסגנון היח"צני שלך, אבל ודאי שאינה הדבר היחיד שהפריע לי בעריכותיך ומעולם לא טענתי כך. עיקר מה שהפריע לי, כאמור, הוא שטרחת לציין כאן חוקים שבהם הוא אינו אחד משני המציעים הראשונים. לא זכור לי גם שמחקתי ספרים ומאמרים שכתב, אנא הראה לי מתי זה קרה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ז • 00:04, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

מי כלול בלשון הרבים הזאת? מה זה "המלצתנו". אולי כדאי למסור לחבר הכנסת יונה שלא ישכור כותבים בשכר שימלאו את התוכן כאן בתעמולה? גילגמש • שיחה 00:06, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

נרו, למה אתה טוען שהוא לא היה אחד מהמציעים הראשונים? מהמקורות שצוטטו דווקא נראה שכן. yechiel - שיחה 00:07, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

ואגב, לדעתי אנחנו לא אמורים להתעסק בשאלה מי כתב את החומר שנוסף לערך, אם יחצני"ם פוליטיים או יריבים. צריך לשמור רק שלא נכנס מידע לא אמין או טרמינולוגיה יחצני"ת. העריכות של המשתמש שהוסיף את המידע אמנם היו מלאים בזה, אבל הם הוסרו על ידי אחד לאחד. כך שאני ממש לא מבין את המחיקות הגורפות של שניכם. yechiel - שיחה 00:09, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

מצאתי שני חוקים כאלה, שהשארתי בערך. מה עוד מצאת? זה בהחלט משנה מיהו הכותב, גם לעניין כללי כתיבה בשכר, וגם כדי להבין היטב עם מה אנו מתמודדים. גילגמש, אכן נראה שזו הסיבה ש"המלאך הטוב" כותב בלשון רבים. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ז • 00:10, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

יש לנו כללים לכתיבה בתשלום וראוי שהחברה שעובדת עבור חבר הכנסת יונה תעמוד בכללים אלה. גילגמש • שיחה 00:18, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

אני לא מבין, כאשר כתוב באתר הכנסת: "חברי הכנסת היוזמים: נחמן שי, יוסי יונה" - זה לא אומר שהם היוזמים העיקריים (או היחידים)? כמובן שחשוב לדעת מול מה אנחנו מתמודדים, כוונתי שאין להסיר מידע ראוי שכתוב בצורה עניינית רק משום שנכתב על ידי יחצן וכדי "למנוע השתלטות של יחצנים ועוזרים על ויקיפדיה". גילגמש, אין לך כל ראיה שהמידע כאן נכתב תמורת תשלום, אז הנושא לא רלוונטי yechiel - שיחה 00:19, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

אפשר לשאול את פרופ' יונה עצמו אם שכר שירותים של חברה כלשהי לשם כתיבת ערך אודותיו והאם הנחה אותם לעבוד על פי הכללים שלנו כשעשה זאת או לא. לפני כל דבר וכל דיון יש להקפיד על הכללים ועל הנהלים שלנו. גילגמש • שיחה 00:23, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

תמיד אפשר לשאול, אבל כמובן שלא יוצאים מנקודת הנחה כזו. כשכתבתי יחצנים לא התכוונתי לכתיבה בתשלום אלא למעריצים וכדומה. yechiel - שיחה 00:25, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

מותר לקבל שכר על כתיבה בוויקיפדיה. יש לנו כותבים קבועים שבאופן קבוע מקבלים שכר על כתיבתם בוויקיפדיה. זה לא פוסל את התוכן אבל יש להקפיד על קיום המדיניות שלנו בדבר הכתיבה בתשלום. בדרך כלל לחברי כנסת לא מאוד בולטים כמו חברי הכנסת מהאופוזיציה אין הרבה מעריצים. אפילו את השרים לא כולם מכירים אז חברי כנסת ועוד מהאופוזיציה זה עוד יותר קשה. לכן, לא סביר להניח שמדובר במעריץ אקראי. גילגמש • שיחה 00:27, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

זו השערה, ולמיטב ידיעתי לא מקובל כאן למחוק מידע בעילה זו של כתיבה בתשלום רק על סמך חשד (תקן אותי אם אני טועה). בכל מצב אני מבין שהדיון לא מתמקד בזה. נרו יאיר, בכל הצעות החוק שהוזכרו, הוזכר באתר הכנסת (לפי המקורות שהובאו) שמו של יוסי יונה כיוזם יחד עם ח"כ נוסף. אני מפספס משהו? yechiel - שיחה 00:31, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

חברים יכולים להרגע אף אחד לא פועל בתשלום. אני מתנדב חדש פה בויקיפדיה שמנסה לסייע להלחם במחיקות שגורמים בעלי אינטרס אישי עושים בערך הזה (יש לכך הוכחות) שכתבתי קודם בלשון רבים הכוונה הייתה לויקיפדים וותיקים שפנו אליהם בעצה מה לעשות והם החלו בתהליך לוודא שהמשתמש נרו יאיר יחסם. בשביל להיות עניינים ח"כ יונה העביר מתחילת כהונתו בכנסת חמישה חוקים ובכולם הוא יוזם ראשון ובאחד הוא יוזם שני. אם תרצו אעתיק לפה פירוט של החוקים.The good angel - שיחה

אני לא מאמין לך שאתה לא כותב בתשלום. אתה יכול להרגע. אף אחד לא יחסום את נרו יאיר. הוא נמצא פה מספיק שנים כדי שאורח לרגע לא יגרום לחסימתו על כך שפעל לשימור מרחב הערכים. גילגמש • שיחה 00:35, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

אתה יכול לא להאמין אבל בסוף יש אמת. לגבי התלונה שהוגשה על נרו יאיר ימים יגידו (בסוף יש מנהלים לעמותה הזאת). אבל בוא תהיה ענייני בניגוד לנרו. אתה מסכים על העובדות שח"כ יונה העביר מתחילת כהונתו בכנסת 5 חוקים בכולם הוא יוזם ראשון ובאחד הוא יוזם שני כלומר הם עונים על הכללים שהקהילה פה קבעה?

אולי תלמד קצת את הכללים של המקום שבו אתה מנסה לערוך שינויים? ויקיפדיה איננה עמותה. אין מנהלים לעמותה שאינה קיימת. אני לא מעוניין להגיב יותר כי בעיני בין אם אתה עורך בתשלום ובין אם לא, אתה אינטרסנט וזה בעייתי לכשעצמו. גילגמש • שיחה 00:43, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

יחיאל, קרוב לוודאי שמה שראית הוא אחד משני החוקים שנכנסו לערך, או הצעת חוק שלא התקבלה. אולי מוזגה וכדומה. אם אני טועה - נא להביא קישורים. יפה שהמלאך הטוב כבר מדבר בשם ויקיפדים ותיקים שפנה אליהם בעצה וכבר החלו בתהליך וידוא חסימה. בכלל, אין ספק שסגנונו הולם את שמו. • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ז • 00:38, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

The good angel, אף אחד כאן לא בעל אינטרס, כנראה מלבדך. השטויות שפלטת כאן אודות חסימה אפשרית (על ידי "ויקיפדים ותיקים") של משתמש נרו יאיר רק מערערים את אמינותך. נרו, אבדוק שוב. yechiel - שיחה 00:40, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

לא ידעתי שחוקים שמוזגו באחרים לא נכנסים. אם זו אכן המדיניות (אשמח לקבל מקור לזה), אני מקבל. yechiel - שיחה 01:04, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

בצורה הכי עינינית (מתנצל אם נרו נפגע, בכל זאת אני חדש פה כמו שגילגמש אמר) הנה חמשת החוקים עם הסבר על כל אחד. אשמח אם תשפטו ותסבירו עניינית:

"חוק הארכיונים" - זה בעצם תיקון לפקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה שקבע כי ארכיונים ציבוריים יזכו לפטור מתשלום ארנונה. http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=570069

"חוק חינוך חינם לילדים חולים" http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=568961

על החוק באתר הארץ - https://www.haaretz.co.il/news/education/1.4253155

"הצעת חוק הכרה באזרחים ישראלים נפגעי פעולות טרור בחו"ל כנפגעי פעולות איבה" http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2012033

עברה בשלוש קריאות מוזגה במהלך תהליך החקיקה לאחר שעברה קריאה טרומית עם הצעת חוק דומה שיזם חיים ילין וח"כ ביטן. החוק קובע כי המדינה תכיר באזרח ישראלי שנפגע בפעולת טרור בחו"ל כנפגע פעולות איבה כמו אדם שנפגע בפעולת טרור בארץ.

"הצעת חוק הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות" http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=574371

הצעת חוק שח"כ יונה יזם יחד עם ח"כ לוי אבקסיס לאחר שעברה קריאה טרומית הוצמדה להצעת חוק ממשלתית שהגיעה בעקבות ההסכמות עם המשלה. החוק ביטל את ההגדרה המיושנת של ערים קולטות עלייה שיצרה אי צדק באופן בו כספי הארנונה הממשלתית היו מחולקים בין הרשויות המקומיות והקימה קרן ארנונה ממשלתית אליה ינותבו כספי הארנונה ויחולקו לפי פרמטרים שנקבעו בחוק.

קישורים רלוונטים: https://www.themarker.com/opinion/1.2862398

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3703883,00.html

"חוק לביטול סעיף ההשתקה בחוק תאגיד השידור הישראלי" http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=569011

הצעת חוק שיזם ח"כ יונה יחד עם נחמן שי עברה בקריאה טרומית מוזגה עם הצעת חוק ממשלתית ועברה בשלוש קריאות.

החוק ביטל את הסעיף שקיבל בתקשורת את השם "סעיף ההשתקה" שקובע כי "בשידורי הרשות יש להימנע מחד צדדיות, ממשפט קדום, מהבעת דעה אישית, ממתן ציונים והדבקת תגים, מהעלמת עובדות או מהטעמתן באורח סלקטיבי, שלא לפי ערכן החדשותי"

קישורים רלוונטיים:

https://www.themarker.com/advertising/1.2788313

הכול כבר הוסבר, אלא שקשה לך לקבל את התוצאה. בכל זאת אסביר שוב: שני חוקים הוכנסו לערך, אין צורך שתטרח להביא קישורים לגביהם. בשאר הוא לא נמצא בין שני המציעים הראשונים של ההצעה הסופית. לא מיזוגים, לא הצעות חוק שלא עברו כפי שהן, שני המציעים הראשונים של ההצעה הסופית. אם פספסתי משהו, תן קישור אחד לאתר הכנסת שיראה זאת. אין צורך במגילות ובקישורים לכתבות בתקשורת, רק מה שביקשתי. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ז • 01:07, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

אתה ממשיך בסגנון לא ראוי למרות שאני משתדל להיות ענייני. לגופו של עניין החוק הזה:

"הצעת חוק הכרה באזרחים ישראלים נפגעי פעולות טרור בחו"ל כנפגעי פעולות איבה" http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2012033 היא הצעת חוק שח"כ יונה יזם עם ח"כ גפני ההצעה עברה בטרומית והתקדמה בכנסת. לאחר מכן ילין וביטן הגיעו עם הצעת חוק דומה ונצמדו להצעת החוק של יונה וגפני. מכאן שהיא לחלוטין עונה על הכללים שנקבעו פה כפי שאתה תיארת אותם.

א. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. ב. מוזר שאתה מתלונן על סגנון. מוזר מאוד. ג. הרי כתבתי כבר כמה פעמים. לא מוזגה. לא הצעת חוק שמוזגה. הצעת חוק סופית, לקריאה שנייה ושלישית. תן קישור להצעה שאושרה בקריאה שלישית ונראה את סדר המציעים. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ז • 01:21, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

מאה אחוז יהיה קישור מאתר הכנסת. שמח שאתה ענייני. ובמסגרת זאת תוכל לתת קישור למקום בו הוחלט כי הצעות חוק שמוזגו לא יכללו בערכי ויקיפדיה?

זהו הנוהג בפועל, כך נקבע לפי רוב במזנון, ותוכל להאמין לי ולגילגמש בעניין הזה, או לחפש בארכיון המזנון. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ז • 01:40, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

מצאתי את הויכוח הרלוונטי במזנון הנה הקישור https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%96%D7%A0%D7%95%D7%9F/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F_367

בניגוד לטענתך לא התקבלו כלל החלטות בעניין בטח לא בהקשר של הצעות חוק שמוזגו. אם כבר דובר שם על ציון רק הצעות חוק שעברו בקריאה שלישית ולפי זה כל חמשת הצעות החוק של ח"כ יונה שספקתי קישורים אליהם קודם לכן רלוונטיות לערך הזה. יתרה מזאת נכנסתי לערכים של חברי כנסת אחרים למשל אצל אורלי לוי אבקסיס נכתב על הצעת חוק חוק שיקום, קידום ושילוב אנשים עם אוטיזם בקהילה שכפי שאתה יכול לראות פה http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=562531 עברה רק קריאה טרומית ולמרות זאת היא מוזכרת בהרחבה בערך שלה. עוד דוגמא אצל אורלי כתוב "יזמה הצעת חוק המסדירה תבחינים פיזיים לדירה נאותה להשכרה והמעגנת בחוק את הגבלת האפשרות של המשכיר להעלות לשוכרים את שכר הדירה" הכוונה לחוק "שכירות הוגנת" שהחתומים עליו ראשונים כיוזמים הם בכלל סתיו שפיר ורועי פולקמן. כמו כן מוזכר אצל לוי אבקסיס ש"יזמה יחד עם דב חנין, עפר שלח וקבוצת חברי הכנסת מצטרפים תיקון לחוק זכויות התלמיד האוסר על אפליה מטעמים של זהות או נטייה מגדרית במערכת החינוך שעבר אף הוא בקריאה שלישית" - וגם בתיקון חוק זה היא ממש לא יוזמת ראשונה או שנייה. אם צריך אמשיך בבדיקה מול ערכים של חברי כנסת אחרים גם. בכל מקרה לאור כל האמור ישנה בעיה עם הנימוקים שהעלית פה ביחס למחיקות שביצעת לתוכן שנכתב על 5 החוקים שח"כ יונה העביר בכנסת.

גנדלף, אשמח לשמוע את חוות דעתך לאור המידע לעיל.

א. שוב, בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם.. ב. בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה.. ג. הצעות שמוזגו הן רק הצעות. לא חוקים שעברו. דייקתי בדבריי: זהו הנוהג שנקבע לפי הרוב במזנון. כבר בדיון ההוא כתבתי שקשה להשתלט על כל ערכי חברי הכנסת. לא רק ליונה, גם לאחרים יש מי שטורחים להלל ולשבח את פועלם ולהגדיל את מספר החוקים שיזמו והעבירו וקבעו ופעלו. זה כמובן לא אומר שעלינו להיכנע לזה ולהשאיר אצל כל הח"כים את מה שמכניסים היח"צנים בגלל שאצל חלקם עוד לא עלינו על זה, אלא להפך. אמחק עכשיו את שתי הדוגמאות הראשונות שהבאתי לגבי לוי אבקסיס. אם תמצא קישור לגבי השלישית, ובדומה לזה אצל ח"כים אחרים, אמחק גם שם. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ז • 02:30, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

א. תודה על הטיפים אשתדל ליישם. כאמור אני חדש פה ואתה וותיק שפעם היה חדש תהיה סבלן. ב. ביקשת שאבדוק במזנון איתרתי את השיחה הרלוונטית עברתי עליה ואף הנחתי אליה קישור בתגובתי הקודמת, אין שם אף קביעה של מישהו שהוא לא אתה ביחס להצעות חוק שעברו קריאה טרומית ולאחר מכן מוזגו להצעות חוק פרטיות או ממשלתיות דומות. אשמח אם אתה חושב שאני טועה שתתן ציטוט או קישור לקטע הרלוונטי שבו זה כן נקבע.The good angel - שיחה

א. אני סבלן מאוד כלפי הסגנון החריף שלך. ב. יש שם רוב ברור לעמדה שהצגתי, וזהו הנוהג, כאשר שמים לב בכלל לסוגיה. גנדלף שלעזרתו ניסית לקרוא היה קיצוני יותר, הוא אמר שאין להזכיר גם כאשר מדובר במציע הראשון. אם אין התייחסות מיוחדת למקרים נוספים - אז גם נותר אותו נוהל ומסתכלים על רשימת המציעים של הנוסח שכן התקבל. על כל פנים, דעתך ודאי לא התקבלה ברמה שאתה דורש (או בכלל) - ולכן ודאי אינה עדיפה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו באב ה'תשע"ז • 14:18, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

שגיאת כתיב

בעריכה זו יש שגיאת כתיב. עורך-בורוכוב - שיחה 02:03, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

גם בעריכה חוזרת על ידי אותו עורך היום בשעה 02:22 אחרי חצות, נותרה אותה שגיאת כתיב. עורך-בורוכוב - שיחה 02:36, 20 באוגוסט 2017 (IDT)