ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.
מועמדוּת למומלץ – הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.
הצבעה – לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.
כרגע ישנם 726 ערכים מומלצים מתוך 353,278 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 487 ערכים (0.21%) הוא ערך מומלץ.
תקשורת הספורט בישראל עוסקת בספורט על ענפיו השונים, ובתחומים נוספים הנלווים לעיסוק הליבה כגון תרבות הספורט, כלכלה בספורט, רכילות ועוד.
בישראל פעלה תקשורת ספורט עוד לפני קום המדינה, עת הקדישה העיתונות העברית של היישוב עמודים לסיקור הספורט בישראל. זאת, לצד עיתוני ספורט שהיו מזוהים עם מרכזי הספורט המפלגתיים-תנועתיים ונדפסו באותה עת. עם הזמן, החלו חלק מהיומונים הנפוצים להדפיס מוסף לעיתון המוקדש כולו לסיקור הספורט. בהמשך, עם חדירתה של התקשורת האלקטרונית לישראל החל גם הרדיו בישראל לסקר את הספורט בישראל ולשדר תחרויות ספורט בשידורים חיים. הטלוויזיה בישראל מקדישה אף היא עוד מימי ראשיתה זמן שידור לסיקור חדשותי ולשידור תחרויות ספורט; מ-1990 משדר בישראל ערוץ הספורט, המקדיש את רוב שעות השידור בו ובערוצי הבת שלו לספורט הישראלי ובשנות האלפיים נפתחו לצדו ערוצי ספורט נוספים.
בשני העשורים האחרונים של המאה ה-20 התפתחה בישראל תקשורת ספורט ענפה המסקרת באמצעי תקשורת שונים בתקשורת הכתובה ובתקשורת האלקטרונית ענפי ספורט שונים בישראל ובשאר העולם. עם זאת, לאורך כל שנות קיומה עמדו בראש סיקור תקשורת הספורט בישראל הכדורגל והכדורסל, הנחשבים לענפי הספורט הפופולריים במדינה.
קהילה רומניוטית התגוררה בסופיה לפחות מראשית המאה ה-14. בשלהי המאה ה-14 הגיעו לעיר מגורשים מממלכת הונגריה ובמהלך המאה ה-15 התיישבו בה גם יהודים שגורשו מצרפת ומבוואריה. בשלהי המאה ה-15, הגיעו לשטחי האימפריה העות'מאנית ובכלל זה לסופיה מגורשי ספרד ובעיר נמנו שלושה קהלים: ספרדים, אשכנזים ורומניוטים. בכמותם הגדולה שינו בהדרגה מגורשי ספרד את צביון הקהילות השונות, אשר נטמעו בהדרגה אל תוך הקהילה הספרדית.
יהודי סופיה, שהיו ברובם אוריינים ורב לשוניים, נחשבו על ידי השלטונות כמיעוט הנאמן לסולטאן העות'מאני, התבלטו כסוחרים אשר חלשו על היבוא והיצוא והיו עמילי מכס וגובי מיסים. תהליך נסיגת האימפריה העות'מאנית לווה במלחמות אזוריות, בעיקר מול האימפריה הרוסית, שהובילו להרעת המצב בשטחי בולגריה. יהודים רבים היגרו מהשטחים אותם איבדו העות'מאנים לתוך שטחי האימפריה ומקצתם התיישבו בסופיה. בראשית המאה ה-19 מנתה הקהילה 2,600 נפשות. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) שוחררה בולגריה מעול העות'מאנים וזכתה בעצמאותה. לאחר מלחמת העולם הראשונה התחולל בבולגריה משבר פוליטי, כלכלי ודמוגרפי שלווה בהגירה פנימית אשר לא פסחה על הקהילות היהודיות. קהילת סופיה הפכה לגדולה בקהילות יהודי בולגריה ובפרוץ מלחמת העולם השנייה, למעלה ממחצית מיהודי בולגריה התגוררו בעיר.
במרבית שלבי מלחמת העולם השנייה בולגריה הייתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית. על יהודי סופיה הוחל החוק להגנת האומה והגברים בגילאי 20 עד 40 נשלחו לעבודות כפייה. במרץ 1943 ניצלו בני הקהילה מגירוש אל מחנות ההשמדה, ובמאי גורשו יהודי העיר לערי השדה בבולגריה. לאחר המלחמה חודשה הפעילות הציונית. עם הקמת מדינת ישראל עלו מרבית בני הקהילה ארצה. ב-2022 התגוררו בסופיה כ-4,000 יהודים מתוך כלל יהודי בולגריה שמנו 5,500 נפשות.