שגרירות הממלכה המאוחדת בישראל

שגרירות הממלכה המאוחדת בישראל
מידע כללי
כתובת רחוב הירקון 192
עיר תל אביב-יפו
קואורדינטות 32°05′16″N 34°46′17″E / 32.08783333°N 34.7715°E / 32.08783333; 34.7715
דיפלומטיה
חלק מ יחסי ישראל–הממלכה המאוחדת
שגריר סיימון וולטרס
שטח האמנה ישראלישראל ישראל
מדינה מיוצגת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
אתר רשמי
(למפת תל אביב רגילה)
 
שגרירות הממלכה המאוחדת בישראל
שגרירות הממלכה המאוחדת בישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שגרירות הממלכה המאוחדת בישראל מופקדת מטעם הממלכה המאוחדת על קידום האינטרסים של הממלכה בישראל. השגרירות שוכנת ברחוב הירקון 192 בתל אביב וממנו מתנהלת רוב הפעילות שלה, להוציא פעילות המחלקה הקונסולרית המתנהלת במבנה אחר בעיר.

בנוסף לשגרירות, מחזיקה הממלכה בקונסוליה במזרח ירושלים, המייצגת את האינטרסים הבריטים ברשות הפלסטינית.

שגריר הממלכה המאוחדת בישראל הוא סיימון וולטרס, שנכנס לתפקידו ב-2023[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנציגות הדיפלומטית הבריטית הראשונה בארץ ישראל הוקמה במאה ה־19, כאשר ב־1838 הוקמה תת-קונולייה בריטית בירושלים, שהופקדה על כלל התחנות הקונסולריות הבריטיות מחוף יפו לצידון, כולל עכו וחיפה. ב־1841 הפכה הקונסוליה, שהייתה כפופה לקונסוליה בביירות, לקונסוליה עצמאית.

בעקבות מלחמת העולם הראשונה נסגרה הקונסוליה והנציגויות הבריטיות בארץ ישראל שהייתה בידי האימפריה העות'מאנית. כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים במהלך המלחמה הביא את הארץ תחת שלטון בריטי ישיר.

סיום המנדט הבריטי ב־15 במאי 1948 הביא את הצורך לנציגות דיפלומטית בריטית. בשלהי מאי פעל קונסול בריטי בירושלים, אך סירובה של הממלכה המאוחדת להכיר בישראל מנע הקמת נציגות קבועה.

ביוני 1948 שקל שר החוץ הבריטי ארנסט בווין להקים קונסוליה בישראל, אך התנגדותו של משרד החוץ הבריטי למהלך, מחשש לפגיעה בארצות ערב, מנעה את ההתקדמות.[2]

המחלקות השונות בשגרירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לשכת השגריר
  • המחלקה הפוליטית
  • הנספחות הצבאית
  • מחלקת מסחר
  • מחלקת ניהול
  • המחלקה הקונסולרית - ממוקמת ברחוב בן-יהודה 1.

כחלק מפעולותיה, מארגנת השגרירות טקס אזכרה שנתי ביום הזיכרון הבריטי בנובמבר בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתמר אייכנר, לראשונה: שגרירי שתי מדינות הגיעו לטקס הגשת כתב ההאמנה עם בני זוגם, באתר ynet, 20 בספטמבר 2023
  2. ^ Pattison, W. Keith (1983). "The Delayed British Recognition of Israel". Middle East Journal. 37 (3): 412–28. JSTOR 4326611.