רוברט פיצו
.jpg) | |||||
| לידה |
15 בספטמבר 1964 (בן 59) טופולצ'אני | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 סלובקיה | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה | סמר - סוציאל-דמוקרטי | ||||
| בת זוג | סבטלנה סוובודובה | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
מסדר האריה הלבן (28 באוקטובר 2014, מילוש זמאן)  | |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
רוברט פיצו (בסלובקית: Robert Fico; נולד ב-15 בספטמבר 1964) הוא פוליטיקאי סלובקי שמכהן כראש ממשלת סלובקיה.
פיצו משתייך למפלגה הסוציאל-דמוקרטית בסלובקיה. הוא החל את דרכו הפוליטית בשמאל, אך עמדותיו כיום תוארו כלאומניות, אירוסקפטיות, פופוליסטיות, שמרניות חברתית ופרו רוסיות. הוא כיהן כראש הממשלה מ-4 ביולי 2006 עד 8 ביולי 2010. ב-4 באפריל 2012 שב לכהן כראש הממשלה, ובמרץ 2018 התפטר מתפקידו. ב-2023 נבחר שוב לראש ממשלת סלובקיה. במאי 2024 נפצע באורח קשה מירי מתנקש.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיצו נולד בצ'כוסלובקיה בשנת 1964 בעיר טופולצ'אני. אביו היה מפעיל מלגזה, ואמו שימשה זבנית בחנות נעליים. הוא סיים לימודי משפטים באוניברסיטת קומניוס בברטיסלבה, ועבד במכון למדינה ולמשפט של האקדמיה הסלובקית למדעים.
בשנת 1987 הצטרף למפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה. לאחר מהפכת הקטיפה בשנת 1989, והתמוטטות המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה, פיצו הצטרף למפלגת השמאל הדמוקרטי (בסלובקית: Strana demokratickej ľavice, SDĽ), ממשיכת דרכה של המפלגה הקומוניסטית בסלובקיה. בין השנים 1994–2000 ייצג את סלובקיה כיועץ משפטי לבית המשפט האירופי לזכויות אדם.
בשנת 1999, כאשר דעכה התמיכה הציבורית במפלגתו מתחת לאחוז החסימה, פיצו עזב את המפלגה וייסד את תנועת "כיוון – סוציאל-דמוקרטיה", "סמר" (סלובקית: Smer – sociálna demokracia, Smer-SD). הוא הפך לאופוזיציונר אהוד אשר מתח ביקורת על הרפורמות של ממשלת הימין הסלובקית בראשות מיקולאש דזורינדה. עם עליית כוחה של מפלגתו, התמזגה לתוכה מפלגת SDL.
סמר הגדירה את עצמה בתחילה כמפלגת הדרך השלישית.[1] היא אימצה את הכינוי סוציאל-דמוקרטיה לאחר התמזגות עם כמה מפלגות מרכז-שמאל קטנות בשנת 2005.[2]
בשנת 2014 הציג את מועמדותו לנשיאות סלובקיה תחת הסיסמה "מוכן בעד סלובקיה", אף על פי שדחה מועמדות פוטנציאלית לנשיאות ב-2009, כשאמר למראיין: ”אני יכול להבטיח לך שלא אהיה יותר בפוליטיקה ב-2014”.[3] בבחירות הוא נוצח בסיבוב השני ב-29 במרץ 2014 על ידי המועמד העצמאי הטירון אנדריי קיסקה עם 59% מול 41% מהקולות.
בשנת 2016, בעקבות תוצאות הבחירות לפרלמנט שהתקיימו ב-5 במרץ, כמו בשנים 2006–2010, נאלץ פיצו להרכיב קואליציה שברירית עם המפלגה הלאומית הסלובקית (SNS) בעלת נטייה ימנית מאוד. בגלל ברית קואליציונית זו, מפלגתו של פיצו סולקה בעבר ממפלגת הסוציאליסטים האירופאים. המפלגה הלאומית היא המפלגה השלישית בפרלמנט (עם 9% מהקולות) וקיבלה את תיקי החינוך והביטחון. בממשלה משתתפות גם מפלגת המרכז ההונגרית Most-Hid ("גשר") ומפלגת סייט Siet ("הרשת") המתונה.
ב-2018 התפטר מתפקידו כראש הממשלה בעקבות פרשת הרצח הכפול של העיתונאי-תחקירן יאן קוצ'יאק וארוסתו. יאן האשים את פיצו בקשרים עם המאפיה האיטלקית 'נדרנגטה' ועמד לפרסם תחקיר על פילגשו של פיצו, מריה טרוסקבה, שהייתה החברה לשעבר של ראש ארגון המאפיה.
בקונגרס המפלגה ביולי 2020, בעקבות פיצול פנימי גדול (שהביא להקמת מפלגת Hlas היריבה), הכריז פיצו על מעבר ל"הסוציאל-דמוקרטיה הכפרית שתופסת את הפרטים הספציפיים של המציאות הסלובקית".[4][5] לאחר שנת 2020, מפלגתו החלה להחזיק בעמדות שתוארו כלאומניות, פופוליסטיות, שמרניות חברתית ופרו רוסיות. מפלגתו היתה מפלגה פופוליסטית שמשתייכת לשמאל הפוליטי ושיתפה פעולה עם מפלגות ימין קיצוני. הוא תמך ברוסיה ובפוטין, נגד השמאלי-הליברלי, התבטא נגד להט"ב ונגד מהגרים, והיה לבעל ברית לויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה. פיצו הבטיח לעצור את הסיוע הצבאי לאוקראינה ולמנוע את צירופה לנאט"ו, וטען שהפלישה הרוסית לאוקראינה הייתה תגובה ל"נאצים ופשיסטים אוקראינים".[6]
ב-30 בספטמבר 2023 הציג שוב את מועמדותו לראשות הממשלה בסלובקיה. לפי תוצאות הבחירות, מפלגתו היתה הגדולה ביותר, זכתה ב-23% מהקולות והיתה צפויה לקבל 42 מ-150 המושבים. פיצו חתם על הסכם קואליציוני עם מפלגת השמאל הסוציאליסטית Hlas (אנ') ועם מפלגת הימין המפלגה הלאומית הסלובקית.[7][8]
מיד אחרי היבחרו לראשות הממשלה הודיע פיצו על ביטול חבילת הסיוע הצבאי לאוקראינה בשווי 40 מיליון יורו, ודרש להעמיד לדין את חברי הממשלה הקודמת על כך שמסרו מטוסי מיג 29 של הצבא הסלובקי לאוקראינה.[9]
ב-15 במאי 2024 היה ניסיון התנקשות בחייו של פיצו. הוא נורה ב-4 יריות מטווח קצר על ידי מתנקש בעיר הנדלובה ונפצע,[10] אך יצא מכלל סכנה לחייו.[11] החשוד הוא המשורר ג'ורג' סינטולה בן 71.
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיצו נשוי לסבטלנה סבובּודובה פיצובה, ולזוג בן יחיד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוברט פיצו, ברשת החברתית פייסבוק- ביוגרפיה קצרה באתר הממשל (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ HNonline.sk - Desať najdôležitejších míľnikov v histórii strany Smer-SD od jej vzniku až dodnes, hnonline.sk, 2009-12-06 (ב־)
- ^ Petit Press a.s, Smer odsúhlasil zlúčenie a zmneu názvu, korzar.sme.sk (בסלובקית)
- ^ Fico: O päť rokov tu už nebudem, SME domov, 2009
- ^ Postoj, TASR, Dianie v Smere / Na čele strany zostáva Robert Fico, podpredsedami sa stal Blaha i Kaliňák, www.postoj.sk (בסלובקית)
- ^ Dušan Mikušovič, Fico zostáva predsedom, Smer chce mať rustikálny. Sekundovať mu bude mladý Kaliňák, Blaha či rapujúci poslanec Takáč, Denník N, 2020-07-18 (ב־)
- ^ דאגה באיחוד האירופי: תומכי רוסיה ניצחו בבחירות בסלובקיה, באתר ynet, 1 באוקטובר 2023
- ^ Jason Hovet, Slovakia's populist ex-PM Fico seals coalition deal for new government, 16 באוקטובר 2023
- ^ Populist Slovak ex-prime minister signs coalition deal to form a new government, AP News, 16 באוקטובר 2023
- ^ Slovakia's new government rejects aid for Ukraine, The Washington Post, 8 בנובמבר 2023
- ^ סלובקיה: ניסיון התנקשות בראש הממשלה, במאי 2024 15751227, באתר ישראל היום
- ^ https://www.rt.com/news/597843-fico-slovakia-assassination-attempt/