קרן קטקו איילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד"ר קרן קטקו איילי (2024)

קרן קטקו איילי (באנגלית: Keren Ketko Ayali, נולדה ב-8 בדצמבר 1970) היא ד"ר לחינוך וחלוצת הפדגוגיה האקטיביסטית בישראל. ייסדה את קהילת המורות והמורים האקטיביסטיים הראשונה בישראל, הקימה את האתר "חיים משותפים" המשקף את מארג החיים המשותפים בין יהודים לערבים בישראל, מרצה לחינוך במכללה האקדמית אורנים, מלמדת פיתוח מקצועי למורות ולמורים בתחום ומורה בתיכון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן קטקו נולדה בירושלים. אמה, יפה, שעלתה מאוקראינה עבדה כספרנית, ואביה, שלמה קטקו, עלה מניו זילנד. גדלה בשכונת טלביה ולמדה בגימנסיה העברית רחביה. הייתה הצעירה מבין חמישה אחים ואחיות. במקביל ללימודיה התיכוניים הייתה חברה בשבט מודיעין - צופי ירושלים. בשירותה הצבאי הייתה מדריכה בבית ספר שדה.

בלימודיה האקדמיים למדה לתואר ראשון, שני, ושלישי: בשנת 1993 סיימה בהצטיינות תואר ראשון בספרות עברית ותולדות התיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1995 השלימה תעודת הוראה במכון כרם, בשנת 1996 סיימה תואר שני בתקשורת המונים באוניברסיטה העברית, בשנת 2015 סיימה לימודי תעודה בייעוץ ארגוני באוניברסיטת תל אביב ובשנת 2023 סיימה תואר שלישי בחינוך מאוניברסיטת באבש-בולאי (אנ'), אוניברסיטה ציבורית הפועלת בעיר קלוז'-נפוקה, ברומניה וקשורה למערכת בינלאומית של אוניברסיטאות. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בחקר גישת הפדגוגיה האקטיביסטית לקידום אזרחות פעילה בקרב מורות ומורים בישראל.[1]

פעילות חינוכית בתחום הפדגוגיה האקטיביסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום המחקר העיקרי של קטקו איילי הוא הוראה באמצעות גישת הפדגוגיה האקטיביסטית בישראל, כלומר טיפוח חינוך למעורבות פוליטית, חשיבה ביקורתית ומציאת דרכים לקידום בני נוער כאזרחיות ואזרחים לעתיד. היא נחשבת למובילה בהנחלת הגישה ומוכרת בהבאת הפדגוגיה האקטיביסטית לשיח האקדמי והחינוכי בישראל. החל משנת 2020, עסקה קטקו איילי במחקר חדשני על פדגוגיה אקטיביסטית, יישומה במוסדות החינוך בישראל וקידום היבטים שונים של פדגוגיה זו באמצעות מורות ומורים הלומדים את גישת הפדגוגיה האקטיביסטית דרך השתלמויות. בוגרי ההכשרות מצטרפים לקהילה לומדת שאותה ממשיכה קטקו איילי להנחות משנת 2022 במטרה להמשיך את תהליכי הפיתוח המקצועי של מורות ומורים להתמודד עם אתגרים הכרוכים בהטמעת יעדים.

מחקריה ופרסומיה הראשונים בנושא תרמו רבות להכרת המושג והגישה בקרב אנשי ונשות חינוך הן במערכת החינוך והן באקדמיה.

בין המודלים היישומיים שהציגה במחקריה, פיתחה את 'מודל חמש הרמות' להטמעת גישת הפדגוגיה האקטיביסטית בכיתה. בנוסף המשיגה מתווה בעל שישה עקרונות להגדרה ויישום של הפדגוגיה האקטיביסטית.

בעבודתה החלוצית הניחה קטקו איילי את התשתית האקדמית והמעשית להטמעת גישה זו ככלי לקידום מעורבות חברתית ואזרחית בקרב בני נוער בישראל.

מחקריה של קטקו איילי הראו כי מורות ומורים יכולים ללמוד כיצד ללמד בגישת הפדגוגיה האקטיביסטית, להוסיף חינוך פוליטי למקצועות הלימוד ובכך לקדם בני נוער להיות מעורבים ומשתתפים כאזרחים בוגרים. בין מחקריה, מחקר כמותי בקרב מורות ומורים שהשתתפו בתוכנית הכשרה לפדגוגיה אקטיביסטית לקידום אזרחות פעילה, בהשוואה לקבוצת ביקורת. המחקר בחן את השפעת ההכשרה על עמדות, תפיסות ורמת היישום בפועל של גישה זו. הממצאים הראו כי בעוד ההכשרה תורמת להרחבת הידע ולשינוי עמדות, נדרש פרק זמן ארוך יותר והשתייכות לקהילת למידה כדי ליישם בפועל את הפדגוגיה האקטיביסטית. על בסיס ממצאים אלו יזמה קטקו איילי את הקמתה של קהילת למידה מקצועית ראשונה מסוגה בישראל לפדגוגיה אקטיביסטית לקידום אזרחות פעילה, המונה בשנת 2024 למעלה מ-150 מורים ומורות.

כמו כן, קטקו איילי בחנה מגמות של פדגוגיה אקטיביסטית בהוראת אוריינות מדיה (תקשורת וקולנוע) וניתחה על פי הגישה החדשנית תוכניות לימודים לתקשורת המונים של משרד החינוך משנת 1993.

בנוסף, פיתחה קטקו איילי שאלון ייעודי ומקיף הבודק ידע, עמדות, אמונות ורמת יישום בתחום הפדגוגיה האקטיביסטית לקידום אזרחות פעילה. שאלון זה מהווה כלי מחקרי חדשני התורם ליכולת לבחון ולהעריך התערבויות חינוכיות בתחום.

בשנת 2016 ייסדה אתר בשם "חיים משותפים" כאקטיביזם חברתי לקדם חיים של סובלנות בישראל, בין ערבים ויהודים. האתר מציג מאות מיזמים, ארגונים ועמותות המקדמות חברה משותפת בישראל. באתר תוכן המתאר מפגשים אלו בצורת סיפורי בלוג.[2]

בנוסף, ייסדה ופיתחה ביחד עם אדם - המדרשה לדמוקרטיה ושלום את הפודקאסט החינוכי "דמוקרטיה מתחילה בחינוך". כל פרק בפודקאסט מוקדש להבהרת עקרון דמוקרטי אחד ומשמעותו הפרקטית. לכל פרק מצורף מערך פעילות להתנסות בנושא המשמש כלי עזר לחינוך.[3]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשואה. אם לארבעה.

מתגוררת בזכרון יעקב.

פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריה עוסקים בתחום של פדגוגיה אקטיביסטית. להלן מבחר מהם:

  • קרן קטקו איילי, ניתוח של לימודי הקולנוע והתקשורת בישראל לפי הפדגוגיה האקטיביסטית: המשָׂגה מחודשת למעשי החלוצות הלגה קלר ודורית באלין, דפים (גיליון בנושא: נשים חלוצות בחינוך) 77, 2022
  • Ketko Ayali, Keren; Bocoş, Muşata (2020). "Practical Five-Level Model for Activist Pedagogy and Promoting Active Citizenship: Film Study in Israel as a Test Case". Educatia 21. 19: 74–83.
  • Ketko Ayali, Keren; Bocoş, Muşata. "A Model to Promote Active Citizenship and Activist Pedagogy (ACAP) in High School Teaching". Education, Reflection, Development – ERD 2020, European Proceedings of Social and Behavioural Sciences. 104: 10–22. doi:10.15405/2021.03.02.2.
  • Ketko Ayali, Keren; Bocoş, Muşata. "Developing A Questionnaire For Active Citizenship And Activist Pedagogy". Education, Reflection, Development - ERD 2021, European Proceedings of Educational Sciences. 2: 555–563. doi:10.15405/epes.22032.56.

עיסוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2018 עסקה בפעילות פוליטית באזור מגוריה והייתה חברת מועצה במועצת זכרון יעקב מטעם הסיעה המקומית "זכרון יעקב שבלב". קטקו איילי הייתה מס' 2 בסיעה שבראשה עמדה צילה רשף. במהלך הקדנציה היא שימשה כנציגה בוועדת החינוך ובתחילת הקדנציה כחברה בוועדת איכות הסביבה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Keren Ketko Ayali, Promoting active citizenship and activist pedagogy among Israeli high school teachers (Doctoral Thesis), Cluj-Napoca: Babeș-Bolyai University, 2022 (אורכב [חסר תאריך] ב openu-primo.hosted.exlibrisgroup.com [Error: unknown archive URL])
  2. ^ קרן קטקו איילי וכותבים נוספים, אתר תוכן ישראלי המספק מידע על חיבורים בין קהילות ומדווח על העשייה הרב תרבותית הקיימת בישראל בין יהודים וערבים., באתר חיים משותפים
  3. ^ ד"ר קרן קטקו איילי וכותבים נוספים (נעמה כרמי, אוקי מרושק-קלארמן, ענת סרגוסטי ומרדכי קרמניצר), הפודקאסט של מדרשת אדם - דמוקרטיה מתחילה בחינוך, באתר אדם - המדרשה לדמוקרטיה ולשלום