קבר רחל אשת רבי עקיבא
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
  | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| עיר | טבריה |
מקום קברה של רחל בת כלבא שבוע אשת רבי עקיבא אינו מתואר בספרות חז"ל והוא נושא שנוי במחלוקת. המסורת היהודית מציינת את קברה בעיר טבריה; על פי עדות מסוף המאה ה-13, רחל נקברה לצד רבי עקיבא, לפי עדות אחרת מהמאה ה-16 קברה מצוי במסגד סית סכינה ולפי עדות נוספת מהמאה ה-19, מול מערת רבי עקיבא.
המקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם רבי עקיבא (המאה ה-13)[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
מסגד סית סכינה (המאה ה-16)[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
המבנה שוכן על הגבול בין בית הקברות היהודי ובית הקברות המוסלמי, הנמצאים בצידו המערבי של בית הקברות היהודי העתיק בטבריה. הקבר הבנוי בזלת מיוחס לפי המסורת המוסלמית, מראשית המאה ה-13, לסית סוּכַּיְנַה (הגברת סוכינה), שהייתה בתו של חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מוחמד. המסורת המוסלמית מייחסת לסית סוכינה קבר גם בדמשק ובמדינה.
הגאוגרף המוסלמי יאקות אל חמאווי כתב בשנת 1225: ”…ומחוץ לטבריה מצוי קבר אשר האנשים מצביעים עליו שהוא מקום קבורתה של סוכינה. והנכון הוא שקברה אינו שם אלא בעיר מדינה”
ב-17 במאי 1295 בתקופה הממלוכית בארץ ישראל הוצבו על מבנה הקבר שני לוחות שיש: האחד מנציח את זכרה של סית סוכינה, והאחר נותן פירוט על ההקדש לתחזוקת הקבר.
הלוח לזכרה של סית סוכינה היה קבוע בקיר המערבי של המבנה, גודלו 56 על 93 ס"מ כולל כתובת בת חמש שורות בכתב ערבי.[1] הלוח הוצב בשם המושלים במקום ונציבי הסולטאן.
בשם הרחמן והרחום, אכן חפץ אללה להעביר מעליכם את התועבה, בני הבית, ולטהרכם בטהרה. [האיש] אשר פקד להקים את המבסולאום המבורך של סית סוכינה, בת חוסיין בן אבו טאליב, ושל עבדאללה בן אל-עבאס בן עלי בן אבו טאליב, עליהם השלום, [הוא] העבד הנכסף לאלוהים יתעלה, פאריס א-דין אל באקי שליחם המשרת של [המושלים] אל עדאל ושל אל מנסור, נציב הסולטן וממלכת צפת וא-שקיף ושפלת הים. זה היה באחד [לחודש] רג'ב 694[2]
לוח השיש השני שגודלו 90 על 103 ס"מ הוא בעל שמונה שורות שהיה מוצב על הקבר,[3] מציין שהמקום נקבע כהקדש לטובת המוזוליאום של סית סכינה ונותן פרטים לגבי הגנים וחלקות הקרקע שנכללו בווקף שההכנסות מהם נועדו לתחזוקת הקבר. בנוסף מציין הלוח פרטים על מציבו.[1]
בשם אללה הרחמן והרחום, אלה המקומות שנקבעו כהקדש לטובת המוזוליאום של סית סוכינה, בהתאם להחלטת בית הדין המכובד: שני פדאנים[4] באדמת טבריה מתוך שלושים פדאנים, שתי חלקות קרקע ידועות כ"אל חריתייה" הקרקע הידוע כ"בוסתאן אל-קאסיס" והגן הידוע כ"אל-קאסיל", ושני הגנים בשכנות למצבה המבורכת הזאת והגן "כרם דאר מנסור" ושתי חלקות קרקע האחת ידועה כ"אל-ביר" והאחרת הידועה כ"א-רוג'ם אל כביר", והגן הידוע כ"אום רוג'ם" והקרקע הידועה כ"אל-בוסתאן". והאיש אשר עשה אותם ווקף היה העבד הנכסף לאלהים יתעל האמיר פאריס א-דין אל-באקי, שליחם המשרת של מנסור [ו]אל-עאדל, מייסד הבניין הזה. מכיל כל בוסתאן אל חנאנה" בקרבת העיר טבריה וימתה, וגבולותיהם של אלה נקבעו בבירור בשני שטרות הוקף. וזה אשר משנה לאחר ששמע זאת - יבוא חטאו על לה שישנוהו, כי אללה הוא שומע ויודע
בשנת 1322 סייר באתר אשתורי הפרחי, הוא ראה את שני לוחות השיש שהוצבו על הבניין והזכיר את הקבר. בכתביו כותב שהקבר הוא של הגברת הזקנה. יש חוקרים המשערים כי אשתורי הפרחי שיבש את המילה סוכינה עם המילה בעברית הזקנה.
בשנת 1522 ביקר בטבריה הרב משה באסולה. בחיבורו "ספר המסעות" הוא מתאר את ביקורו באתר, וכותב שעל מבנה הקבר נבנה מסגד עם מגדל לבן: ” טבריה… גם יש לישמעאלים מרגז עם מגדל גדול לבן, אומרים כי שם נקברה אשת ר' עקיבא, בתו של כלבא שבוע, וקוראים לה הזקנה”. חיים הלוי הורוויץ כתב בשנת 1832 בספרו (הודפס לראשונה בשנת תר"ד, 1844)[5] חבת ירושלים: ” גם לישמעאלים מגדל לבן, אומרים כי שם נקברה אשת ר' עקיבא, בתו של כלבא שבוע, וקוראים לה הזקינה. ויש שם עתה בנין אחד הנקרא על שם הזקינה”.[6]
בשנת 1882 סיפר רבי אברהם ב"ק על ביקורו של הפאשא של דמשק בטבריה. בין תיאוריו מופיע ציון של בניין ישן נושן שעל פי הישמעאלים נקרא סיטא הזקנה ששם נקברה פאטאמה. בנוסף מציין ב"ק שבספר חבת ירושלים מצוין שבקבר נקברה אשת רבי עקיבא. הבניין היה חרב והפאשא נתן 50 לירות טורקיות כדי לתקן את המסגד, ובנוסף הנחה גם את הפאשא של עכו ושל שכם לתרום סכום דומה.
ב-19 ביוני 1885 שלוש שנים לאחר מתן המימון לשיפוץ, דיווח העיתון הצבי על התחלת עבודות השיקום במקום הקדוש לישמעאלים קבר המכונה "סיתה – סקענע".[7] ב-3 ביולי 1885 מדווח הצבי שבקרוב תסתיים בניית הדרך לקבר "סתה סקינה", וכי הואלי של דמשק שתרם 60 לירות צפוי להגיע לחנוכת הבית[8]
בשנת 1995 שופץ הקבר בסיוע עמותת "בני מרדכי". במסגרת השיפוצים הוסרו לוחות השיש והקבר הוסב והוכרז כקברה של רחל אשת רבי עקיבא, הונחה עליו מצבה המציינת שזהו קברה של רחל, והוצב שילוט במקום. הכרזת המקום כקברה של רחל גררה ביקורת של חבר הכנסת יגאל ביבי שטוען במכתב שכתב ליו"ר עמותת "בני מרדכי" שהמקום לא יכול להיות הקבר המדובר ומעבר לכך: ”איני רוצה להיכנס לוויכוח אם מקום זה קדוש או לא. ואם המתפלל בציון זה זוכה לניסים. ייתכן, אך אסור בשום אופן לאמר למבקרים או להודיע באמצעות שלטים, שזה קברה של רחל. צריך להיזהר לא לעבור על האיסור: לא תונו איש את עמיתו"”[9]
חבר הכנסת עבד אל-והאב דראושה פנה בשאילתא לשר הדתות שמעון שטרית והתלונן על הפקעתו של אתר מוסלמי קדוש תוך הפרה בוטה של החוק. בתגובה ענה השר שטרית במכתב רשמי
הרב רפאל כהן, חבר מועצת עירית טבריה, פלש בחודש מרס השנה (1994) לבית הקברות המוסלמי והחל לשפץ את הקבר בטענה שזהו קברה של רחל, אשתו של רבי עקיבא. העובדות מצביעות על כך שזהו מקאם אלסת סוכינה, על פי בדיקת המשרד לענייני דתות. הקבר קדוש למוסלמים והוא שימש מקום עלייה לרגל כווקף מוסלמי. נמצא שהקבר והטיפול בו באחריות האפוטרופוס על נכסי נפקדים
לוח השיש השני (בעל שמונה השורות) שהיה במקום נלקח מעל הקבר בעת השיפוצים, על ידי חבר קיבוץ דגניה א והועבר למוזיאון בית גורדון השוכן בקיבוץ.
מול רבי עקיבא (המאה ה-19)[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
היינו על ציון ר' עקיבא ועשרים וארבעה אלף תלמידיו שמונחים באותו ההר הגבוה, ובראשו ציון רבי עקיבא, וכנגדו מערה של אשת רבי עקיבא
— רבי נתן מברסלב, ימי מוהרנ"ת
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עודד אבישר, ספר טבריה - עיר כנרות ויישובה בראי הדורות, הוצאת כתר, ירושלים 1973, עמ' 242–243
- "סית סכינה", טבריה וסביבתה, ירושלים: הוצאת אריאל, 1987, עמ' 155–156.
- קונטרס אוהל רחל : תפילות ופרטים [צ"ל ופיוטים] על קברה של רחל אשת התנא רבי עקיבא, תשנ"ה-1995
- Friedman, Yaron. "Chapter 1 From Immigration to the Golden Age". In The Shīʿīs in Palestine. Leiden, The Netherlands: Brill, 2019. doi: https://doi.org/10.1163/9789004421028_003 (במיוחד סעיף 3.2.2 The Tombs of Sukayna the Daughter of Ḥusayn and of ʿUbaydallāh b. ʿAbbās)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 התרגום מקורו במאמר של עודד אבישר בספר טבריה - עיר כנרות ויישובה בראי הדורות
- ^ 23 במאי 1295
- ^ "סית סכינה", טבריה וסביבתה, הוצאת אריאל, 1987, עמ' 156
- ^ 4.2 קמ"ר
- ^ חיים הלוי הורוויץ, חבת ירושלים, ירושלים תשכ"ד, עמ' צו, באתר היברובוקס
- ^ חיים הלוי הורוויץ, חבת ירושלים, ירושלים תשכ"ד, עמ' צו, באתר היברובוקס
- ^ מאיר טובנהויז, אלה דברי המכתב, הצבי, 19 ביוני 1885
- ^ הפא"ה, אלה דברי המכתב, הצבי, 3 ביולי 1885
- ^ נמרוד לוז, מיתוסים חדשים על גדות הכינרת: תהליך יצירתו של קבר רחל, אשת רבי עקיבא, בטבריה, באתר רשות ניקוז ונחלים כינרת