פורטל:פילוסופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


עריכהמבוא

פילוסופיה היא התחום המחשבתי בו עוסק האדם ביסודות הקיום ובמשמעות של הגורמים השונים בו. הפילוסופיה עומדת בבסיס ההבנה האנושית, שכן היא קודמת לכל מעשי האדם. עם זאת, לרוב הפילוסופיה אינה מנוסחת עבור האדם, או שאינה עוסקת בו באופן ישיר.

מקור שם התחום "פילוסופיה" הוא מהשפה היוונית, שם זה מורכב מהקידומת פילו (φιλο) = אהבה, ומהמילה סופיה (σοφία) = חוכמה ופירושו אהבת החוכמה. על פי ההשערה הרווחת הראשון שטבע מושג זה היה החכם היווני הקדמון פיתגורס. כפי שהאגדה מספרת, חכם יווני קדום אחר, בשם סוקרטס הרחיב את משמעות המושג, כאשר שאלו אותו: "האם אתה אדם חכם?" והוא השיב: "לא, אבל אני אוהב חוכמה" (אוהב חוכמה=פילוסוף). החל מתקופה זו, מציין המושג פילוסופיה את חתירתו העיונית של האדם להבין את טבעו האמיתי של העולם ואת הערכים האמיתיים שלו עצמו בעולם.

עריכהמאמר נבחר
פרקטל קבוצת ז'וליה

הפילוסופיה של המתמטיקה היא ענף של הפילוסופיה המנסה לתת תשובות לשאלות כגון:

  • "האם המתמטיקה היא תגלית או המצאה?"
  • "מדוע המתמטיקה שימושית בתיאור היקום?"
  • "באיזה מובן, אם בכלל, עצמים בסיסיים של המתמטיקה כמו מספרים קיימים?"
  • "האם משפטים מתמטיים נכונים ובאיזה אופן?"

כמה פילוסופים של המתמטיקה רואים את תפקידם כתיאור של המצב של המתמטיקה כפי שהיא, כפירוש ולא כביקורת. אך לביקורת יכולה להיות השפעה ממשית על המחקר המתמטי, ולפיכך הפילוסופיה של המתמטיקה יכולה להיות משמעותית ביותר עבור מתמטיקאים בפועל, במיוחד בתחומים חדשים שבהם עדיין אין בדיקה טובה של ההוכחות המתמטיות על ידי חוקרים רבים, ולכן ייתכן כי ימצאו טעויות. ניתן למצוא טעויות כאלה רק אם יודעים היכן לחפש אותן, ואיפה הגיוני שיעלו. נושא זה הוא אחד מהתפקידים החשובים של הפילוסופיה של המתמטיקה.

עריכהערכים מומלצים

עריכהחיבור פילוסופי נבחר

"המבנה של מהפכות מדעיות" הוא ספר העוסק בפילוסופיה של המדע שנכתב על ידי תומאס קון בשנת 1962.

לדעת קון, החינוך המדעי מנחיל לתלמידיו ידע שהקהילה המדעית צברה עד כה – פרדיגמה – עובדה שיוצרת מחויבות עמוקה להשקפת עולם מסוימת ולעבודה מדעית במסגרת השקפה זו. המחויבות מגדירה עבור המדען את הבעיות הזמינות למחקר ואת טיב הפתרונות הקבילים, ולכן היא מרכיב יסודי של המדע. קון מתאר בספרו את התהליך של קריסת פרדיגמות ואת התנאים לקיומו. הוא מראה כיצד מתרחשות "מהפכות מדעיות" ומהי השפעתן על התפתחות המדע. קון הוא הפילוסוף הראשון שמתאר את המדע כפעילות קהילתית ולא כהתקדמות של יחידים, כפי שטענו פילוסופים של המדע לפניו. לטענתו של קון, המבנה הקהילתי של המדע מסביר את תהליכי השכנוע בפרדיגמה ואת הדבקות בה, כמו גם חלק מן התהליכים שמאפיינים מהפכות מדעיות. קון בספרו מתאר פעמים רבות בהם השתנתה תפיסת העולם המדעית מקצה לקצה, כמו מעבר בין אסטרולוגיה של תלמאים, לתפיסות ניוטוניות.

קון, שיש המשייכים אותו לזרם הפוסטמודרניסטי, מכניס באמצעות המונח 'פרדיגמה' את מושג האמת היחסית לפילוסופיה של המדע. על פי קון, אמת היא פנימית לפרדיגמה, ואין נקודת תצפית חיצונית לפרדיגמה. לכן, לדעת קון, אין אמת מידה משותפת להשוואה בין מושגים מפרדיגמות שונות. גם כאשר שתי פרדיגמות שונות משתמשות באותו מושג, כגון מסה, הן בהכרח משתמשות בו בתוך רשת מושגית שונה. מהפכות מדעיות, המביאות להחלפה של תאוריה אחת באחרת, נושאות אופי של מהפכה מחשבתית. ויכוח בין מדענים מפרדיגמות שונות נושא אופי של דיאלוג, שבו מנסה כל אחד מהצדדים לשכנע את השני. זאת בניגוד לאי הסכמה בין מתמטיקאים, למשל, שהדיון ביניהם נושא אופי של ויכוח פרוצדורלי וטכני על תקינות ההוכחה.

עריכהעץ קטגוריות

עריכהתקופות בתולדות הפילוסופיה המערבית

עריכהציטוט נבחר

ואילו באחד הימים או הלילות היה מתגנב איזה דימון בעקבותיך עד לבדידותך המבודדת ביותר וכה היה אומר לך: "חיים אלה, אשר אתה חי כעת ואשר חיית עד כה תהיה נאלץ לחיותם שוב ושוב פעמים אינספור, ושום דבר לא יתחדש בהם, כי אם כל מה שהיה, כל כאב וכל עונג, כל מחשבה וכל אנחה, וכל דבר קטון לאין שיעור וגדול לאין מידה, בעל כורחך ישוב ויתרחש עמך והכל בדיוק באותו הקשר ובאותו סדר – ואף עכביש זה ואור ירח זה אשר בין עפאי העצים, ואף רגע זה עצמו ואני עצמי, שעון החול הנצחי של הקיום מוחזר אחורנית תמיד -תמיד – ועמו יחד גם אתה, פרודת עפר שכמוך! "האם לא היית מתפלש בכעסך, חורק שיניך, ומקלל את הדימון אשר כה דיבר? או שמא נתנסית אי פעם בשעה אדירה כל כך, בה היית יכול להשיב לו : "אין זאת כי אם אל אתה, ומעודי לא שמעתי דברים אלוהיים מאלה!" אילו השתלט עליך רעיון זה, בעודך כמות שהנך, הלא היה משנה אותך או אולי שוחקך עד דוק; השאלה לגבי כל דבר: "האמנם רוצה אתה בכך שוב ושוב ופעמים אין ספור?" שאלה זו הייתה אזי רובצת על כל מעשיך בכובד משקל שאין כבד ממנו? או שמא תהא חייב להיעשות דורש טוב לעצמך ולחיים, עד כדי כך, שלא תשאל לנפשך שום דבר זולתי אישור בר-קימא זה וחותמת נצחית זו?

עריכהתחומים עיקריים
  • מטאפיזיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק במתן הסברים אודות טבעם של המציאות, הקיום והעולם. השם נגזר מהמילים היווניות μετά, מֵטַא, שמשמעה "מעבר" ו-φυσικά, פיזיקה, שמשמעה "אלו שעל אודות הטבע", כאשר "אלו שעל אודות הטבע" מתייחס לחיבורים האריסטוטליים על הטבע, מימי-אדם. המטאפיזיקה מחפשת תשובות לשאלות כגון: מהו טבעה של המציאות? מהו מקום האדם ביקום? האם צבעים הם אובייקטיביים או סובייקטיביים? האם העולם קיים מחוץ למוחנו? מהו טבעם של עצמים, אירועים ומקומות?
  • אונטולוגיה (תורת ההוויה) – "תורת היש", ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד הכלליות אודות דברים הקיימים בעולם ומאפייניהם. בעוד שתורת ההכרה עוסקת בהנחות היסוד אודות הידע עצמו, תורת ההוויה בוחנת את הנחות היסוד אודות מוּשאי הידע – הישויות הקיימות. נוטים לייחס את האונטולוגיה לתת-תחום של המטאפיזיקה, אך העיסוק בתחום זה הינו נירחב ביותר.
  • אפיסטמולוגיה (תורת ההכרה) – ענף של הפילוסופיה העוסק בידע האנושי, סוגי הידע, מקורות הידע (כגון תפיסה, היסק, זכירה ודימוי), מאפייני הידע (כגון ודאות, ספקנות) וגבולות הידע.
  • לוגיקה – תורת ההיגיון, ענף של הפילוסופיה והמתמטיקה העוסק בכללים בעזרתם ניתן להסיק מסקנות ולבסס טענות בהסתמך על טענות קודמות.
  • אתיקה (הפילוסופיה של המוסר) – "תורת המידות", ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלה 'מה ראוי?' מהי 'המידה הנכונה?' שלוש השאלות הבסיסיות של האתיקה הן : "מהו הטוב?", "האם חייבים לנהוג על פיו?" ו"כיצד להצליח לנהוג על פיו?"
  • אסתטיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות: מהו יופי? האם ניתן לאפיין את מה שהופך דבר ליפה? מהו תפקידו של היופי ביצירת האמנות?
  • מטאפילוסופיה – "הפילוסופיה של הפילוסופיה", ענף בפילוסופיה העוסק בחקר הפילוסופיה עצמה.


עריכהמושגים בפילוסופיה

עריכההידעת?

Der Eigene (בתרגום חופשי מגרמנית: "הייחודי", נהגה: דֶר אַייגֶנֶה) היה מגזין גרמני אשר פורסם בברלין בין השנים 1896 ל-1932 על ידי אדולף ברנד, והיה העיתון הראשון בעולם אשר פנה להומוסקסואלים. ההערכות הן שבשיאו הופץ המגזין בכ-1,500 עותקים, אך המספר המדויק אינו ידוע. התוכן שהציג "Der Eigene" היה עירוב של תרבות, אמנות ופוליטיקה, והוא כלל שירה לירית, פרוזה ופרסום מנשרים וצילומי עירום אמנותיים.

שמו של העיתון הוא התייחסות למאמר אנרכיסטי קלאסי משנת 1844 בשם "Der Einzige und sein Eigentum" ("היחיד וקניינו") מאת הוגה הדעות והפילוסוף הגרמני מקס שטירנר. המהדורות הראשונות של העיתון שיקפו את הפילוסופיה של שטירנר וכן דעות נוספות בתחומי הפוליטיקה של האנרכיזם, אך בשנות ה-20 שינה העיתון את נטייתו והחל לתמוך ברעיון הדמוקרטיה הליברלית של רפובליקת ויימאר, ובייחוד במפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה.

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהגישות וזרמים

עריכהפילוסופים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזה • קונפוציוס • פיתגורס • תאלס • הרקליטוס • מו דזה • בודהה • פרמנידס • פרוטגורס • דמוקריטוס • סוקרטס • אפלטון • אריסטו • אפיקורוס • זנון מקיטיון • טימון מפליוס • פירון מאליס • פלוטינוס • נגרג'ונה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוס • ג'ון סקוטוס • אבן סינא • ג'ו שי • שנקרה • רמב"ם • תומאס אקווינס • ויליאם איש אוקאם • רלב"ג • ניקולו מקיאוולי • פרנסיס בייקון
פילוסופים מודרניים רנה דקארט • ברוך שפינוזה • גוטפריד לייבניץ • ג'ון לוק • ג'ורג' ברקלי • דייוויד יום • ז'אן-ז'אק רוסו • עמנואל קאנט • ג'רמי בנת'ם • גיאורג הגל • ג'ון סטיוארט מיל • ארתור שופנהאואר • סרן קירקגור • קרל מרקס • צ'ארלס פרס • ארנסט מאך • פרידריך ניטשה • שלמה מימון • תומאס הובס
פילוסופים בני זמננו גוטלוב פרגה • ג'ון דיואי • אדמונד הוסרל • ברטראנד ראסל • ג. א. מור • לודוויג ויטגנשטיין • מרטין היידגר • רודולף קרנפ • הרברט מרקוזה • קרל פופר • ז'אן-פול סארטר • איין ראנד • חנה ארנדט • וילארד קוויין • ישעיה ברלין • אלבר קאמי • ג'ון רולס • תומאס קון • מישל פוקו • יורגן האברמאס • ז'אק דרידה • סול קריפקי • ג'ודית באטלר • סלבוי ז'יז'ק
פילוסופים ישראלים אהרן דוד גורדון • מרטין בובר • שמואל הוגו ברגמן • ישעיהו ליבוביץ • יהושע בר-הלל • אסא כשר • אבישי מרגלית • עדי אופיר • ירמיהו יובל • נתן רוטנשטרייך • אבי שגיא • בן-עמי שרפשטיין • דוד שולמן

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום הפילוסופיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
רשימת הערכים המבוקשים בתחום הפילוסופיה
בעמוד זה מאוגדות בקשות הערכים בתחומי הפילוסופיה:

מושגים

פילוסופיה של תחומים

פילוסופים, חוקרים ומחברים

חיבורים

לשיפור

  • דמיון – כמעט כל מילה שכתובה בערך הזה שנויה במחלוקת
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם:
מצאו ערכים לשיפור בנושא פילוסופיה:

לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פורטל:פילוסופיה&oldid=33012097"