פורטל:מדעי החברה/הידעת?/126
פסיכולוגיה:
הגנת טווינקי הוא כינוי לעגני להגנה משפטית מופרכת או בלתי סבירה. אין מדובר בהגנה משפטית מוכרת בתורת המשפט, כי אם במונח עממי שנטבע על ידי התקשורת בעת סיקור משפטו של דן וויט, שנאשם בשנת 1979 ברצח חבר מועצת העיר סן פרנסיסקו הארווי מילק וראש העיר ג'ורג' מוסקונה. עורכי דינו של וויט טענו כי סבל מ"יכולת ירודה" כתוצאה מהדיכאון בו חש לאחר שפרש מתפקידו כחבר מועצת העיר סן פרנסיסקו. עוד נטען כי וויט הפסיק לצרוך מזון בריאות ועבר לדיאטה שהכילה בעיקר חטיפים עתירי סוכר (דוגמת עוגות טווינקי), ועובדה זו הוצגה כסימפטום של הדיכאון שלו. התקשורת, שלא פירשה נכון קו הגנה זה, הציגה בעת סיקור המשפט את הטענה כי הסוכר שבמזון היה בעצמו הגורם ליכולת הירודה של וויט כטיעון המרכזי של ההגנה. וויט הורשע בידי חבר המושבעים בהריגה. המחאה הציבורית שפרצה בעקבות פסק הדין הובילה למהומות ליל וייט.
_-_TypOrn.jpg)
חוק ומשפט:
חוקת ארצות הברית הבטיחה חירות ושוויון לכל ללא קשר לדת או למוצא אתני, ואכן ידוע שמעולם לא הייתה אפליה חוקית וממסדית כלפי היהודים. מקרה יוצא דופן אירע ב-1862, בעיצומה של מלחמת האזרחים האמריקנית, בו גורשו יהודים שהתגוררו במחוז טנסי שכלל חלקים מטנסי, מיסיסיפי וקנטקי. במהלך המלחמה בין מדינות הצפון ומדינות הדרום, חרף האיסור החוקי על העברת סחורות, המשיכו מדינות הדרום במסחר עם מדינות הצפון ועם שאר מדינות העולם, וההכנסות שמרו על כוחן להמשיך במלחמה, לדאבונם של צבאות הצפון. גנרל יוליסס סימפסון גרנט, לימים נשיא ארצות הברית ה-18, סבר שכל הסוחרים יהודים, ולכן פרסם את הצו לגירוש היהודים ממחוז טנסי. היהודים התנגדו לצו זה, ואף פנו לנשיא אברהם לינקולן, שהורה מיד על ביטול צו הגירוש.