פוקו טדמה
 | |
| לידה |
16 במאי 1871  |
|---|---|
| פטירה |
1935? (בגיל 63 בערך) |
| תקופת הפעילות |
1886–1935 (כ־49 שנים) |
  | |
פוקו טדמה, באנגלית: Fokko Tadama (16 במאי 1871 - 25 במאי 1937) היה צייר אינדונזי -הולנדי שצייר בסגנון בית הספר בהאג. הוא ידוע בעיקר בסצנות חופיות, אשר בילה חלק ניכר מהקריירה שלו בארצות הברית. הוא גם היה מורה והתמקד בעיקר בתלמידי מהגרים יפנים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד בבנדה אצ'ה, אינדונזיה. אביו, ריינייר טדמה (1844–1879), היה מנהל קולוניאלי באצ'ה ואמו הייתה אישה מקומית. הוא התייתם כשאביו מת משחפת כשהיה בספא בגרמניה. לאחר שנלקח להולנד, הוא נשאר שם וקיבל את הכשרתו האמנותית הראשונה אצל צייר הנוף סיגר יאן באוקמה (1852–1936). מאוחר יותר, הוא למד ב-Rijksakademie van beeldende kunsten באמסטרדם. ב-1895 נישא לתאמין טדמה-גרונוולד, שהייתה גם ציירת, שניהם התמחו בנופי ים.
בשנת 1898, הם הציגו תערוכה משותפת באגודת האומנים בפריז. המבקרים החלו להתייחס לתאמין כאמנית הטובה יותר ופוקו עבד בעיקר כעוזר שלה. בשנת 1900 הוא ויתר על הציור והקדיש את זמנו לצייד וטיפול בכלביית הכלבים הגדולה שלו. ב-1907 הם עברו לקטוויק אן זי בצפון הולנד. מערכת היחסים שלהם לאחר מכן אינה ברורה. חלק מהמקורות אומרים שתאמין הפכה לא יציבה מבחינה נפשית עד 1910, [1] אבל אחרים מציינים שהיא הציגה וזכתה בפרסים כבר ב-1912.
בשנת 1910 פוקו היגר לבדו לארצות הברית, חצה את הארץ, התיישב בסיאטל והחל לצייר שוב. ב-1913, הוא ערך את התערוכה הראשונה שלו באחד מחדרי הישיבות בספרייה הציבורית של סיאטל. בשנה שלאחר מכן, הוא הקים בית ספר לאמנות משלו. אולי משום שאפשר היה לטעות בשמו, ולייחס אותו למקור יפני, הוא הפך במהרה למנטור ופטרון של אמנים מהגרים יפנים רבים, כולל קנג'ירו נומורה, יאסושי טנאקה ושימיזו טושי.
ככל הנראה הייתה לו קריירה מצליחה מאוד, עד תחילת השפל הגדול, שהרס למעשה את הביקוש המקומי לאמנות. כדי להסתדר, הוא מצא עבודה כצייר ציורי קיר ב-WPA ולקח חלק בפרויקטי האמנות הפדרליים. עני, מדוכדך ובמצב בריאותי יורד, הוא התאבד בשנת 1937 בסיאטל .[2]
