עיריית בני ברק

עיריית בני ברק
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
www.bnei-brak.muni.il
קואורדינטות 32°05′03″N 34°49′40″E / 32.084063271309°N 34.827647299964°E / 32.084063271309; 34.827647299964
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עיריית בני ברק היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר בני ברק. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית בני ברק בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שירותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חגיגות הכרזתה כעיר ה-13 בישראל, במרץ 1950, הקיף שטח השיפוט של בני ברק 7,000 דונמים ומספר תושביה עמד על 12,100.[1][2] בשנה זו עברו משרדי העירייה שהיו עד אז בבתים פרטיים לבית העירייה החדש שהוקם בתוך הגן העירוני "בית ונחלה" (כיום גן עקיבא גור), על מורדותיו הדרומיים של "הר שלום".[3] תקציב העיר עמד על חצי מיליון ל"י.[4]

המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי מועצת העיר (2024–הווה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיעה מנדטים חברי מועצה
דגל התורה 10 מנחם מנדל שפירא, גדליה סילמן, מיכאל קקון, משה דוד מורגנשטרן, שלמה שטרן, עקיבא שטרן, אברהם בינדר, יעקב ביטון, אברהם גלברט, אליעזר כהן.
אגודת ישראל 6 חנוך זייברט, יהושע מנדל, יוסף יצחק יעקבובויץ, אהרן אלבוים, שלמה פדר, ירחמיאל שמחה שטיצברג.
בני תורה 2 מנחם כרמל, חנניה לוריא.
הליכוד 1 יעקב וידר.
טובת העיר 1 שלמה אלבוים
ש"ס 7 אוריאל בוסו, אליהו שושן, שלמה אלחרר, ניר אריאל, שלמה חדד, יונתן צדוק, יוסף תורג'מן.

סכסוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל אלימות קצר היה באמצע שנות ה-60 בשכונות החילוניות בדרום-מזרח העיר, תושבי מרכז בעלי מלאכה טענו כי שינויים שערכה העירייה בהסדרי התנועה בעיר נועדו בעצם "לכלוא" אותם בשכונתם במהלך השבת ולקפח את זכויותיהם, בעקבות כך אירעו הפגנות והיתקלויות עם המשטרה בכמה שבתות וגם בימות החול.[5]

הפגנות אלו הסתיימו עם מותו של הרצל עטיה, צעיר בן 20 שנסע בהפגנתיות ברחוב ונתקל ברכבו בכבל מתכת לא חוקי שנמתח לרוחב הרחוב בידי עיריית בני ברק. בכירים בעירייה הועמדו לדין, ובהם ישראל גוטליב ראש העירייה לשעבר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עיריית בני ברק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]