משתמש:YoavR/ארגז חול 5

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השבת חללי ארצות הברית למולדתם לאחר מלחמות העולם


טקס הלוויה בבית הקברות הלאומי ארלינגטון במעמד הנשיא טרומן לעשרים חללי מלחמת העולם השנייה שהוחזרו למולדת, 30 באוקטובר 1947


לאחר מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם השנייה היו כ-281 אלף חללים אמריקאים קבורים במאות אתרי קבורה זמניים בזירות הלחימה השונות, בעיקר מערב אירופה ובאוקיינוס השקט, אך גם במדינות רבות אחרות.

בידי קרובי החללים ניתנה הבחירה האם להחזירם לארצות הברית אם לאו, וכן היכן לקבור אותם.

החל ב-1947 ועד 1950 הוחזרו לארצם לקבורה כמעט 171 אלף חללים. עוד כ-110,000 חללים נקברו בבתי קברות צבאיים אמריקאים שהוקמו מחוץ לגבולות ארצות הברית.

הארונות הראשונים במבצע ההחזרה הגיעו לארצות הברית באוקטובר 1947

עד סוף 1947 הגיעו לארצות הברית 13,612 ארונות של חללים, ב-1948 - 101,117, ב-1949 - 51,073 וב-1950 - 4,347.

הארונות הגיעו לשני נמלים בלבד - ניו יורק בחוף המזרחי וסן פרנסיסקו בחוף המערבי. משם הועברו למקומות הקבורה שלהם - בבית קברות לאומי או בבית קברות פרטי, לפי בחירת קרובי כל חלל.

עלות ההחזרה למולדת של חלל אחד כולל עלות ארון הקבורה הגיעה ל-657 דולר.

מצבע ההחזרה למולדת החל ב-27 ביולי בטקס מיוחד שנערך בבית הקברות הצבאי הזמני באנרי שאפל שליד לייז' שבבלגיה[1], אחד מהגדולים ביבשת. באוקטובר 1947 הפליגה מאירופה האונייה הראשונה נושאת הארונות. היא יצאה מנמל אנטוורפן לאחר טקס שנערך בנמל בהשתתפות 30 אלף מתושבי בלגיה ונציגי ממשלות בלגיה וארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]



  • How We Bury the War Dead; Bringing fallen troops home is a fairly modern idea. Today, the military sees it as a sacred duty
  • ESTABLISHING THE AMERICAN WAY OF DEATH: WORLD WAR I AND THE FOUNDATION OF THE UNITED STATES’ POLICY TOWARD THE

REPATRIATION AND BURIAL OF ITS BATTLEFIELD DEAD - בתיבת המייל