משתמש:אמפל/טיוטה
ברוגרף הוא ברומטר המתעד את הלחץ הברומטרי לאורך זמן בצורה גרפית. מכשיר זה משמש גם לרישום רציף של לחץ אטמוספרי. ההתקן מקושר לזרוע עם עט כך שהתזוזה האנכית של העט היא יחסית לשינויים בלחץ האטמוספרי.
פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסנדר קאמינג, שען וממציא, היה הראשון שיצר הקלטה יעילה בברוגרף בשנת 1760 באמצעות תא אנרואידי. קאמינג יצר סדרה של שעונים ברומטריים, כולל אחד עבור המלך ג'ורג' השלישי. התנועה הנוצרת על ידי אנרואיד בודד היא זעירה, ולכן נדרש לערום עד שבעה אנרואידים (Vidie-cans) כדי להגביר את התנועה. סוג זה של ברוגרף הומצא בשנת 1844 על ידי לוסיאן וידי מצרפת.
בברוגרף כזה תא אנרואידי אחד או יותר מניעים סדרת מנופים כדי להזיז זרוע הקלטה שבקצה שלה יש עט. ההקלטה מבוצעת על תוף גלילי המסתובב לאט ובתיזמון מסוים. בדרך כלל, התוף עושה סיבוב אחד ליום, לשבוע או לחודש ולעיתים קרובות ניתן לבחור את קצב הסיבוב על ידי המשתמש.
כמו כן הומצאו סוגים שונים של ברוגרפים. ב-1843 תוארה מכונה המבוססת על מדידת הלחץ בשיטת הכלים השלובים (סיפון). פרנסיס רונלדס, מנהל מצפה הכוכבים קיו בלונדון, יצר ברוגרף העושה שימוש בצילום בשנת 1845. הגובה המשתנה של הכספית בברומטר תועד על משטח רגיש לאור בתנועה מתמשכת. עד 1847 הופעל במתקן גם מנגנון מתוחכם לפיצוי טמפרטורה. הברוגרף של רונלדס היה בשימוש על ידי המשרד המטאורולוגי של בריטניה במשך שנים רבות לסיוע בחיזוי מזג האוויר. הברוגרפים סופקו למספר רב של מצפה כוכבים ברחבי העולם.
בעת המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום, הברוגרפים הוחלפו (אם כי לא כולם) במכשירי מזג אוויר אלקטרוניים המשתמשים בשיטות חישוב שונות לתיעוד הלחץ הברומטרי. אלה לא רק זולים יותר מהברוגרפים, אלא בעלי אורך הקלטה גדול יותר ויכולת לבצע ניתוח נתונים על הנתונים שנמדדו, כולל שימוש אוטומטי כדי לחזות את מזג האוויר. ברוגרפים מכניים זוכים להערכה רבה על ידי אספנים כפריטים נאים לתצוגה העשויים לעתים קרובות מעץ ופליז באיכות גבוהה.
הברוגרף הנפוץ ביותר שמותקן עדיין במבנים שונים הוא מסוג 8-ימים. תקופת השיא בייצורם הוא בין סוף המאה הוויקטוריאנית ועד תחילת המאה ה-20.
ברוגרפים ימיים כוללים לעתים קרובות גם משכך תזוזות לטובת קריאה יציבה יותר. ברוגרף דיגיטלי מבטל את בעיית התזוזות לחלוטין, מכיוון שאינו עושה שימוש בחלקים נעים.
שימוש בתעופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכיוון ששינויי גובה מתבטאים בלחץ אטמוספרי ידוע מראש, ניתן להשתמש בברוגרפים לתעד שינויי גובה במהלך טיסת מטוס. ברוגרפים נדרשו על ידי הפדרציה הבין-לאומית לאווירונאוטיקה (FAI) לתעד ניסיונות הקשורים לדאונים. רישום רציף של הברוגרף מצביע על כך שהדאון לא נחת במהלך משימה, וכן ניתן להשתמש במדידות כדי לקבוע השלמת משימות גובה או קביעת שיאים. ברוגרפים שאושרו על ידי הפדרציה לשימוש בדאייה כללו ברוגרף תופים מכני והברוגרף האלקטרוני EW (שניתן להשתמש בו בשילוב עם GPS). ברוגרפים מכניים אינן משמשים עוד כיום לתיעוד טיסות, לאחר שהוחלפו על ידי מערכות ניווט לווייניות.
ברוגרף 3-ימים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפינה הימנית העליונה של התמונה, של הברוגרף לשלושה ימים, ניתן לראות ידית כסוף מסולסלת. זאת כדי לכייל את הברוגרף כך שישקף נכון את הלחץ במקום. מתחת לכפתור נראית בוכנה כסופה קטנה המסמנת כל שלוש שעות סימן זמן על הנייר.
הקו בין שניים מהסימנים הללו נקרא 'המאפיין של הנטייה הברומטרית' ומשמש את חזאי מזג האוויר. הצופה יבחין תחילה אם הלחץ היה שונה מזה שהיה שלוש שעות לפני כן. לאחר מכן, ייבחר מספר קוד המייצג בצורה הטובה ביותר את המעקב של שלוש השעות.
במרכז התחתון נמצא האנרואיד (התקן כסוף עגול גדול). ככל שהלחץ עולה, האנרואיד נדחף כלפי מטה וגורם לזרוע לנוע למעלה ולהשאיר עקבות על הנייר. כשהלחץ יורד, הקפיץ מרים את האנרואיד והזרוע נעה למטה. לאחר שלושה ימים מסירים את התוף שאליו מחובר הגרף.