משתמשת:Shaylaad/ארגז חול
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
ארגוני סיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל פועלים מספר ארגוני סיוע שעוסקים באוכלוסיית המסתננים ומבקשי המקלט. חלקם יעודיים למבקשי מקלט ופליטים כגון א.ס.ף (אירגון סיוע לפליטים) וARDC (המרכז לקידום פליטים אפריקאים) בעוד אחרים מקדישים עצמם לכלל אוכלוסיית הזרים כגון מוקד סיוע לעובדים זרים. כמו כן קיימים אירגוני סיוע רבים שאינם מוקדשים לאוכלוסיות אלו אך מסייעים להן בדרכים שונות בהם קו לעובד, רופאים לזכויות אדם, אמנסטי אינטרנשיונל והאגודה לזכויות האזרח. אירגוני הסיוע פועלים למען האוכלוסייה שהם מתייחסים אליה כמבקשי מקלט בשלושה מישורים עיקריים; סיוע הומניטרי, סיוע משפטי והעלת המודעות הציבורית לנושא הפליטים ומבקשי המקלט בישראל.
סיוע הומניטרי מוענק על ידי האירגונים במגוון דרכים, לעיתים במסגרות שאינן ייעודיות לאוכלוסיה מסויימת כגון המרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם אשר נגישה לכל אדם שאין לו ביטוח רפואי מסודר ולכן מגיעים אליה מבקשי מקלט רבים. בנוסף קיימים פרויקטים העוסקים בתחומים הומניטריים שונים ומכוונים ספציפית לאוכלוסיית מבקשי המקלט, בהם אספקת מזון, ליווי פסיכו-סוציאלי ולימוד שפות. פרויקט הומניטרי ייעודי אחר הוא פרויקט הנוער של א.ס.ף, אשר במסגרתו מלווים מאות קטינים מבקשי מקלט שהסתננו לארץ בגפם ללא קרובי משפחה, מכיוון שהאחרונים נשארו בארצות המוצא שלהם או נהרגו במהלך המסע.[1]
סיוע משפטי מסופק על ידי אירגוני הסיוע הן ברמת הפרט והן ברמה הארצית. ברמת הפרט האירגונים מסייעים לאנשים בעת הגשת בקשות מקלט פרטניות וערעורים על החלטות, התמודדות בירוקרטית מול רשויות ארציות ומקומיות, יידוע לגבי זכויות והגשת עתירות לבתי המשפט בנוגע למקרים פרטניים. ברמה הארצית עיקר העבודה של האירגונים הוא בהגשת עתירות משפטיות לבג"צ בדרישות הנוגעות לכלל אוכלוסיית מבקשי המקלט או לאוכלוסיות ספציפיות מתוכם, כגון העתירה כנגד גירוש אזרחי דרום סודן.[2]
אירגוני הסיוע מנסים להעלות את מודעות הציבור והרשויות בנוגע למצב האוכלוסיה שהם מכנים מבקשי מקלט. הם טוענים שהיחס כלפי האוכלוסיה הזאת בעייתי ונגוע בדעות קדומות והנחות לא מבוססות ופועלים לשנות את הדעה הציבורית, בין השאר דרך ביקורת על השימוש במילה מסתננים לעומת פליטים. הם עושים זאת באמצעות האתרים שלהם ושימוש ברשתות החברתיות, הופעות מול ועדות הכנסת הרלונטיות ואירגון הפגנות ונאומים. בנוסף האירגונים מפרסמים דפי עמדה והסבר מסוגים שונים, החל מהסברים על אמנת הפליטים ומי נחשב פליט, התייחסויות לטענות בתקשורת ודפי שאלות ותשובות בהקשר של מסתננים ומבקשי מקלט.[3]
בנוסף לאירגוני הסיוע קיימת התארגנות אזרחית התומכת במבקשי המקלט והיא מרק לוינסקי, יוזמה שקמה בעקבות מותו של יוהנס (יונתן) ברקו, ישראלי ממוצא אתיופי שקפא למוות בגינת לוינסקי בינואר 2012.[4] מרק לוינסקי מאורגן דרך מספר עמודים בפייסבוק ופעולתם העיקרית של מתנדביו היא חלוקה יומית של אוכל לדרי רחוב ומבקשי מקלט אחרים המתרכזים באזור גינת לוינסקי. אך הם עוסקים גם באספקת בגדים וציוד, מציאת מחסה לאנשים וסיוע מסוגים נוספים.
בישראל פועלים מספר ארגוני סיוע, בהם "מוקד סיוע לעובדים זרים" ו"קו לעובד", המסייעים למהגרים לא-חוקיים מאפריקה המבקשים מקלט בישראל, פועלים בוועדות הכנסת העוסקות בנושא והגישו עתירות לבג"ץ נגד צעדים הפוגעים במהגרים.
אירגוני סיוע שונים וסוג הפעילות הרלוונטית לערך בה הם עוסקים: (הערה, כדאי ליצור עמודים לא.ס.ף ולמרק לוינסקי, שניהם דברים שערך עליהם יכול לתרום לויקיפדיה)
א.ס.ף- http://www.assaf.org.il/ "נוסד בתחילת 2007 במטרה לסייע בחיזוק יכולות ההתמודדות של פליטים ומבקשי מקלט עם מציאות חיי הפליטות בארץ. א.ס.ף מספק סיוע חירום הומניטארי, סיוע פסיכו-סוציאלי ועוסק בהעצמה קהילתית. הארגון מסייע בהכוונתם של פליטים ומבקשי מקלט למקומות עבודה ומגורים ברחבי הארץ."
התכנית לזכויות פליטים- http://www.law.tau.ac.il/Heb/?CategoryID=494 "פקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל-אביב – בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל-אביב – עוסקת הן בהיבטים האקדמיים של פליטים ומבקשי מקלט, כמו הוראת דיני פליטים וחקר הנושא, והן בהיבטים מעשיים כמו הענקת סיוע משפטי לפליטים ולמבקשי מקלט, ופעילות לקידום מדיניות המקלט של מדינת ישראל. התכנית מכשירה מדי שנה כעשרים סטודנטים למשפטים לייצג פליטים ומבקשי מקלט."
המרכז לקידום פליטים אפריקאים (ARDC)- "נוסד בשנת 2004 במטרה לסייע, לתמוך ולהעצים את קהילת מבקשי המקלט והפליטים האפריקאים בישראל, ולקדם מדיניות מקלט הוגנת ואנושית. המרכז מייצג פליטים מקרוב לעשר מדינות בכל רחבי אפריקה. עבודתו מתמקדת במתן סיוע הומניטארי ופרטני, וכן בהעצמתן ואיחודן הקהילות שונות של מבקשי המקלט והפליטים האפריקאים בישראל." http://www.ardc-israel.org/he . פעילות הארגון כוללת יעוץ פרטני, עזרה הומאניטרית, חינוך, פיתוח קהילתי, העלאת מודעות ויוזמות בנושאי מדיניות.
פרט למרק לוינסקי שהינו התארגנות אזרחית ולא אירגון, פעילות כל האירגונים האלו מאוגדת תחת [הפורום לזכויות פליטים]
עמדות המשותפות לאירגיוני הסיוע:
א.ס.ף אירגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתוך נאתר הרישמי של העמותה:
אודות א.ס.ף בישראל, נכון לתחילת שנת 2011, חיים קרוב לשלושים וחמישה אלף (35,000) מבקשי מקלט ופליטים ממדינות שונות באפריקה. רדיפות שלטון, מלחמות אזרחים, מאורעות של רצח עם ומעשי זוועה אחרים אילצו אותם לעזוב את בתיהם ואת ארצות מולדתם ולחפש הגנה בישראל. עמותת א.ס.ף שמה לה למטרה לסייע למבקשי המקלט. עמותת א.ס.ף פועלת לקידום זכויותיהם של הפליטים בפני רשויות המדינה ומעניקה ליווי ותמיכה לכל הזקוקים לכך, המתמודדים מדי יום עם הטראומה האיומה שממנה נחלצו בקושי. עמותת א.ס.ף הוקמה בשנת 2007 במטרה לסייע לפליטים ולמבקשי המקלט בישראל. העמותה פועלת לקידום זכויותיהם של הפליטים בפני רשויות המדינה. עמותת א.ס.ף מציעה ליווי ותמיכה לכל הזקוקים לכך - נשים, גברים וילדים, המתמודדים מדי יום עם נסיבות החיים הקשות שמהן נחלצו ועם הניסיון לשקם את חייהם. עמותת א.ס.ף פועלת לקיום מלא ונאמן של חקיקה ויישומה, שתקנה לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל הגנה, מעמד חוקי וזכויות חברתיות וכלכליות. כמו כן, העמותה פועלת להעלאת המודעות הציבורית למצוקת הפליטים.
עמותת א.ס.ף פועלת להעצמה קבוצתית ועידוד המנהיגות הפנימית של קהילות הפליטים השונות. ברמה האישית, היומיומית, פעילי א.ס.ף מספקים סיוע פסיכו-סוציאלי באופן שוטף למשפחות, למשפחות חד-הוריות ולילדים ובני נוער שהגיעו ללא הוריהם. עמותת א.ס.ף מאמינה כי רק באמצעות שילוב בין שלוש רמות הפעילות – הפוליטית, הקהילתית והאישית – ניתן להתגבר על המכשולים הרבים שניצבים בדרכם של הפליטים, ולקרב את היום שבו יוכלו לממש את זכותם למקלט בטוח. עמותת א.ס.ף היא ארגון ללא מטרות רווח. פעילות הארגון מבוססת על תרומות והתנדבות
מרק לוינסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
היוזמה הייתה קיימת עוד קודם באופן פחות מאורגן. אבל בעקבות מותו של יוהנס (יונתן) ברקו, ישראלי ממוצא אתיופי שקפא למוות בגינת לוינסקי, תפסה היוזמה תאוצה ומרק לוינסקי הוקם. (האדם קפא למוות בלילה בין ה22 ל23 לינואר.)
יגאל שתיים, צייר ופעיל חברתי.
אורלי פלדהיים, מנהלת קרן גלפנד לסרטים קצרים.
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע מתוך עמוד הפייסבוק (אין אתר חיצוני) About מרק טעים ומזין לפליטים ומבקשי המקלט בגינת לוינסקי - בתל אביב, כל יום בין 19:00 ל 21:00 . Mission כל יום מביאים מרק כדי שכל ערב/לילה יהיה לפליטים משהו חם לאכול לפני השינה. Company Overview קבוצת מתנדבים אשר הוקמה על ידי אורלי פלדהיים ויגאל שתיים אליהם הצטרפו אנשים נפלאים רבים, אשר החליטו לעשות מעשה - לדאוג לכל מחסורם של הפליטים בגינת לוינסקי בתל אביב ובכלל. לתרומות >
דף נוסף בקבוצה - ג'אם לוינסקי - בכל יום שישי מנגנים עם הפליטים. https://www.facebook.com/jam4lewinski
Description בעת שהממשלה והראשויות מרעיבים ומקפיאים את הפליטים - אנו זוכרים שאדם הוא אדם. General Information מכינים מרק (וגם: לחם, פסטות, תבשילים ירקות וכל מה שרוצים) ומביאים לגינת לוינסקי - רצוי בתיאום עם חברי קבוצה אחרים. אפשר להקפיא מרק ולתאם הגעה במועד אחר.
ארגונים קשורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתארגנות בפייבוק כוללת 4 עמודים;
מרק לוינסקי, שהוא יוזמת הגג (שאר העמודים נחשבים כחלק מקבוצת מרק לוינסקי) עמוד נוצר ב25.01.2012
מה צריך לוינסקי, פרסום ותיאום איסוף של חפצים הנחוצים לפליטים ומבקשי המקלט בגינת לוינסקי בתל אביב. עמוד נוצר ב- 31.01.2012
ג'אם לוינסקי, בכל יום שישי החל משעה 13:00 אנחנו מביאים כלים ומנגנים עם הפליטים. עמוד נוצר ב- 29.01.2012
מתכון לוינסקי דף לשיתוף מתכונים חביבים במיוחד על חברינו בגינת לוינסקי (וגם על המתנדבים - לאור הביקוש הרב:)) עמוד נוצר ב- 13.04.2012.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישור לתיאור מחוץ לפייסבוק http://cafe.themarker.com/topic/2594519/
לקראת הסערה: לדרי הרחוב בלוינסקי נמצאה קורת גג כתבה בוואלה.
מרק לוינסקי טור דעה שהתפרסם בידיעות 05.02.2012
כתבה על מרק לוינסקי באתר הטלוזיה החברתית
מד"א בסיוע למבקשי מקלט חסרי בית בחורף, באתר ynet לפברואר 2012.
מפוני לוינסקי שבו למאהל: "היינו פה לפני המחאה", באתר וואלה אוקטובר 2011.
- ^ א.ס.ף - הפעילות, באתר א.ס.ף
- ^ נדחתה העתירה נגד גירוש מבקשי מקלט לדרום סודן, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 7 ביוני 2012
- ^ שאלות ותשובות בעניין פליטים ומבקשי מקלט, באתר רופאים לזכויות אדם
- ^ עומרי אפרים, הפגינו לזכר חסר בית שקפא: "די לפינוי מאהלים", באתר ynet, 4 בפברואר 2012
- ^ Human Rights Watch, Service for Life: State Repression and Indefinite Conscription in Eritrea, April 2009