משלחת מס' 25 לתחנת החלל מיר

צוות המשלחת

משלחת מס' 25 (ברוסית: основная экспедиция ‏я‏-25) הייתה משלחת לתחנת החלל מיר שפעלה מ-29 בינואר 1998 ועד ל-25 באוגוסט 1998. מפקד המשלחת היה טלגט מוסאבייב. פעילות המשלחת נמשכה 207 ימים.

הרכב המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם	תפקיד	חללית הגעה	חללית חזרה	הערות
רוסיה טלגט מוסאבייב	מפקד המשלחת	סויוז TM-27	סויוז TM-27	חבר משלחת מס' 25 מפקד חללית "סויוז TM-27"
רוסיה ניקולאי בודארין	מהנדס טיסה	סויוז TM-27	סויוז TM-27	חבר משלחת מס' 25
ארצות הברית אנדרו תומאס	אסטרונאוט חוקר	STS-89	STS-91	חבר משלחת מס' 24 ו-25

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת פעילות המשלחת תחנת החלל כללה את המודול הבסיסי, מודול "קוואנט 1", מודול "קוואנט 2", מודול "קריסטל", מודול "ספקטר" ומודול "פרירודה". נפח מחיה היה 381 מ"ק (מעשית בעקבות פגיעה במודול "ספקטר" הוא לא היה מאוכלס). הספק מיוצר על ידי פאנלים סולאריים היה יכול להיות 47 קו"ט. בעקבות פגיעה במודול "ספקטר" ופאנל סולארי שהותקן עליו, הספק מיוצר היה קטן באופן משמעותי.

פעילות המשלחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חללית סויוז TM-27 עם חברי המשלחת שוגרה ב-29 בינואר 1998.

ב-30 בינואר חללית מטען פרוגרס M-37 שהייתה מחוברת מדצמבר 1997 נותקה מתחנת החלל ופינתה תא עגינה לחיבור חללית "סויוז TM-27". החללית פעלה במסול סביב כדור הארץ במהלכה ביצע

ב-31 בינואר חללית "סויוז TM-27" ביצע עגינה לתא עגינה במודול "קוואנט 1". בתחנת החלל פעלה משלחת מס' 24 בפיקוד אנטולי סולוביוב. במשך כ-20 ימים צוות שכלל 6 אנשים ביצעו תוכנית ניסויים ותהלך העברת אחריות של תחנת החלל לצוות החדש. בחללית הגיע גם לאופולד איינהארץ מצרפת שהחל בביצוע ניסויים במסגרת תוכנית Pegase.

ב-19 בפברואר צוות משלחת מס' 24 עזב תחנת החלל בחללית סויוז TM-26. הם נחתו בהצלחה בכדור הארץ. ביחד איתם חזר לאופולד איינהארץ. אחריות על תחנת החלל עברה למשלחת מס' 25 שהחלה בפעילות סדירה. אנדרו תומאס שהיה חבר במשלחת מס' 24 המשיך את פעילותו בחלל כחבר משלחת מס' 25.

ב-20 בפברואר בוצע ניתוק חללית "סויוז TM-27" ממודול "קוואנט 1" והיא חוברה מחדש לתא עגינה קדמי במודול הבסיסי. במהלך תמרון התרחשו בעיות בתקשורת לוויינית אך עגינה הסתיימה בהצלחה.

ב-20 בפברואר החלו בעיות עם מערכות תומכות חיים ובמיוחד עם אספקת אוויר חדש.

ב-23 בפברואר חללית מטען פרוגרס M-37 חוברה מחדש למודול "קוואנט 1". עגינה עברה במשטר אוטומטי ללא בעיות. לאחר פתיחת פתחים לחללית מטען הורגש ריח לא טוב. ככל הנראה הסיבה הייתה פתיחת יחידה עם זבל.

ב-3 במרץ היה מתוכנן לבצע פעילות חוץ רכבית. מוסאבייב ובודארין החלו בתהליך פתיחת מנעולי אוויר. המנעול ה-10 היה סגור חזק מאוד ובניסיון לפתוח אותו הוא נשבר. פעילות חוץ-רכבית בוטלה.

ב-15 במרץ חללית מטען "פרוגרס M-37" נותקה מתחנת החלל ובהמשך נשרפה בכניסה לאטמוספירה.

ב-17 במרץ לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-38 עגינה אוטומטית לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1" עברה ללא בעיות. צוות התחיל בהעברת כ-2,376 ק"ג מטען לתחנת החלל^[1]. בין היתר הגיעו חלקים לתיקון סגר במודול "קוואנט 2" ומערכת ניווט חדשה.

ב-1 באפריל בוסאבייב ובודארין ביצעו פעילות חוץ-רכבית שנמשכה כ-6.5 שעות. המטרה הייתה לשקם פאנל סולארי על מודול "ספקטר" שנפגע. הפעולה נמשכה מעבר למתוכנן. היה צורך להחזיר את הצוות אל תוך תחנת החלל במטרה להמשיך מתמרון תחנת החלל במטרה להגדיל הספק החשמל המיוצר.

ב-6 באפריל בוסאבייב ובודארין ביצעו פעילות חוץ-רכבית שנמשכה כ-4.5 שעות. המטרה הייתה להשלים שיקום פאנל סולארי על מודול "ספקטר" שנפגע. המשימה לא הושלמה בפרק זמן המתוכנן וקוסמונאוטים חזרו לתחנת החלל.

ב-11 באפריל בוסאבייב ובודארין ביצעו פעילות חוץ-רכבית שנמשכה כ-6.5 שעות. המטרה הייתה להתחיל התקנת מערכת ניווט חדשה. בפעילות זו פורק מנוע של מערכת ישנה שפעל כבר 6 שנים. צוות גם הצליח לתקן חלק חיצוני של יחידת אספקת אוויר של מודול "קוואנט 1".

ב-17 באפריל בוסאבייב ובודארין ביצעו פעילות חוץ-רכבית שנמשכה כ-6.5 שעות. המטרה הייתה להמשיך התקנת מערכת ניווט חדשה. בפעילות זו החל שחרור מערכת חדשה מחללית מטען.

ב-22 באפריל בוסאבייב ובודארין ביצעו פעילות חוץ-רכבית שנמשכה כ-6.5 שעות. המטרה הייתה להשלים התקנת מערכת ניווט חדשה. הפעולה הסתיימה בהצלחה.

במהלך מאי הושלמו פעולות לשילוב מערכת ניווט חדשה במערכות תחנת החלל.

ב-15 במאי חללית מטען "פרוגרס M-38" נותקה מתחנת החלל ובהמשך נשרפה בכניסה לאטמוספירה.

ב-16 במאי לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-39 עגינה אוטומטית לתא עגינה אחורי של מודול "קוואנט 1" עברה ללא בעיות. צוות התחיל בהעברת כ-2,437 ק"ג מטען לתחנת החלל^[1].

ב-30 במאי מערכת אספקת חשמל לתחנת החלל קרסה. כתוצאה מכך הוקטנה אספקת החשמל למערכות התחנה. בעזרת חללית "סויוז TM-27" גובה מסלול של תחנת החלל הוחזר לרצוי והיה ניתן להחזיר אספקת החשמל לרמה תקינה.

ב-4 ביוני לתחנת החלל הגיע מעבורת החלל אטלנטיס במשימה STS-91 בפיקור צ'ארלס פרקורט. צוות תחנת החלל גדל ל-9. עם המעבורת הגיע ציוד שונה בהיקף של כ-2,630 ק"ג.

ב-11 ביוני מעבורת החלל עזבה את תחנת החלל. אנדרו תומאס עזב תחנת החלל ביחד עם צוות המעבורת. בהתאם לתוכנית, הוא היה אסטרונאוט אמריקאי האחרון שהיה חבר במשלחת לתחנת החלל מיר. לפני עזיבת סביבת תחנת החלל מיר, למודול "ספקטר" הנפגע הוכנס גז מיוחד בצבע ירוק. צוות המעבורת בדק מיקום הדליפות. אמנם פעולה זו לא קידמה יכולות לתיקון המודול.

ב-12 באוגוסט חללית מטען פרוגרס M-39 נותקה מתא עגינה במודול "קוואנט 1" והחלה לשות בקרבת תחנת החלל. היא תחובר לתחנת החלל ב-29 באוגוסט.

ב-13 באוגוסט בתחנת החלל עגנה חללית סויוז TM-28 עם צוות משלחת מס' 26 בפיקוד גנאדי פדאלקה. היא עגנה במודול "קוואנט 1". צוות בתחנת החלל גדל ל-5.

ב-25 באוגוסט צוות המשלחת נכנסו לחללית סויוז TM-27 ועזבו תחנת החלל. הם נחתו בהצלחה בכדור הארץ. ביחד איתם חזר יורי באטורין שהגיע לביקור קצר בחללית "סויוז TM-28".

אחריות על תחנת החלל עברה למשלחת מס' 26 בפיקוד גנאדי פדאלקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² מטען של חלליות מטען

[חלליות_מטען-1] ¹ ² מטען של חלליות מטען

[1]