מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ'

מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ'
Royal Observatory
מידע כללי
סוג מצפה כוכבים, אטרקציה תיירותית עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הרובע המלכותי של גריניץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים צ'ארלס השני, מלך אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – 4 במרץ 1675
תאריך פתיחה רשמי 1675 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל כריסטופר רן עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה מעל פני הים 68 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°28′40″N 0°00′05″W / 51.477833333333°N 0.0013888888888889°W / 51.477833333333; -0.0013888888888889
אתר רשמי
(למפת לונדון רגילה)
 
מצפה הכוכבים המלכותי
מצפה הכוכבים המלכותי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ' (אנגלית: Royal Observatory) הוא מצפה כוכבים ששימש במקור כמקום עבודתו של האסטרונום המלכותי של הממלכה המאוחדת וכיום משמש כמוזיאון. המבנה נבנה על ראש גבעה בפארק גריניץ' בגריניץ', לונדון, הצופה על הנהר תמזה.

המלך צ'ארלס השני הורה על בניית המצפה בשנת 1675 על מנת לאפשר שיפור במיפוי כוכבי השמים, ולשם כך נבחר מקום מרוחק מהעיר על מנת שתאורת העיר לא תפריע לתצפיות. המבנה בו שוכן המצפה תוכנן בידי סר כריסטופר רן ונבנה בין השנים 1675–1676.

הסיבה שקו האורך אפס עובר בגריניץ' והשעון העולמי מאורגן ביחס אליו (GMT) קשורה לסיפורו של קו האורך: אחרי טביעת שייטת בריטית ב-1707 בשל טעות בניווט, הכריז הפרלמנט הבריטי ב-1714 על פרס של 20 אלף ליש"ט (באותם ימים בית בלונדון עלה כ-400 לירות בלבד), לאדם שימציא שיטה בדוקה למציאת קו האורך במהלך שיט בים.

לצד רעיונות משונים שעלו מצידם של תמהונים, התפתחו שתי אסטרטגיות לפתרון הבעיה: האחת - בניית שעונים מדויקים שיוצבו באניות כך שאחד מהם יראה את השעה בנמל המוצא ואילו השני יכוון בכל יום בצהריים לשעה 12, ומההפרש בין השעות ניתן יהיה להסיק את קו האורך. השנייה - יצירת מפת כוכבים מדויקת ואיתור 'שעון אסטרונומי' (כמו תנועת הירחים סביב הכוכב צדק), באמצעותו ניתן יהיה לקבוע מה קו האורך.

יתרונה של השיטה הראשונה היה ברור, אך גם חסרונה המרכזי: המאמץ לבנות שעון מדויק היה רב, ובכל מקרה הנחת היסוד הייתה שגם אם יצליח מהנדס או שען לבנות שעון כזה, בצי יש מאות ספינות ולכן לא מדובר בפתרון מעשי. מאידך גיסא נטען כנגד השיטה השנייה, שבמהלך שיט בים קשה מאוד לבצע תצפית על 'שעון אסטרונומי'. בסופו של דבר הצליח נגר בריטי בשם ג'ון הריסון לבנות שעונים שהצליחו לעמוד בהגדרת המשימה, ולאחר דין ודברים הוא קיבל את הפרס המובטח. השעונים, הנקראים H-1,‏ H-2,‏ H-3 ו-H-4, נמצאים היום במוזיאון מצפה הכוכבים.[1]

לאחר מלחמת העולם השנייה פסק השימוש במבנה כמצפה בשל זיהום האוויר הרב באזור לונדון, ואנשי צוותו עברו לטירת הרסטמונקוקס במזרח סאסקס. ב-1990 הם עברו לקיימברידג'.

קו גריניץ' עובר דרך המבנה ומסומן מאז 16 בדצמבר 1999 בקרן לייזר ירוקה היוצאת מן המבנה בכיוון צפון. שעון גריניץ', שנקבע על פי מדידות שנערכו בגריניץ', הוא כיום השעון המקובל בכל העולם. כל יום, בשעה 13:00, צונח כדור המסמן את השעה המדויקת מראש תורן הנמצא על המצפה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוה סובל, קו האורך - סיפורו האמיתי של הגאון הבודד שפתר את הבעיה המדעית הגדולה ביותר של זמנו, ירושלים, כתר, 1998
ערך זה הוא קצרמר בנושא לונדון ובנושא מוזיאונים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.