מיכה טמיר
 | |
| לידה |
1949 גן יבנה, ישראל |
|---|---|
| פטירה |
20 במאי 2024 (בגיל 75 בערך) יסוד המעלה, ישראל |
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
|
| |
| תפקידים אזרחיים | |
| ראש יחידת מבצעים בחברת רפא"ל, מרכז הכנה לצה"ל במכינת גליל עליון | |
  | |
מיכה טמיר (טנדליך) (1949 – 20 במאי 2024) היה תת-אלוף בצה"ל. שימש כמפקד סיירת צנחנים וכמפקד יחידת הקישור ללבנון ועוצבת עמוד האש.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טמיר נולד וגדל בגן יבנה[1] והתגורר ביסוד המעלה.[2] עם גיוסו לצה"ל ב-1967 התנדב לסיירת מטכ"ל. לאחר טירונות צנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם ביחידה וקורס קציני חי"ר. עם תום הקורס מונה למפקד צוות בסיירת צנחנים.[3] במלחמת יום הכיפורים הוביל את צוותו בפשיטות מעבר לקווי האויב בסוריה (מבצע כותונת[4] ומבצע דוידקה) עליהן פיקד שאול מופז. בהמשך שימש כמפקד פלוגה. בשנים 1978–1976 פיקד על סיירת צנחנים.[5]
בהמשך מונה למפקד גדוד 450. ימים ספורים בטרם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה היה מיועד להתמנות כמפקד גדוד 202 של הצנחנים, אולם מפקד החטיבה, יורם יאיר, בחר להותיר בתפקיד את המג"ד היוצא ישראל רמות ולמנות את טמיר כמפקד כוח נוסף במלחמה ובו פלוגותיהם של שאול אריאלי וניר ברקת.[6] בין היתר כבש כוח זה את ארמון הנשיאות בביירות. בהמשך הלחימה מונה למפקד גדוד 202. הגדוד בפיקודו הוצב בביירות וכיתר את מחנות הפליטים סברה ושתילה, ולאחר הטבח התנגד טמיר לכניסת כוחות צה"ל למחנות. מפקדו, אל"ם יאיר לא קיבל את דעתו והצנחנים, ובהם טמיר, נכנסו למחנות כדי למנוע טבח נוסף.[7]
בהמשך שימש כמפקד חטיבה 226 בדרגת אל"ם, ובשנים 1988–1987 שימש כמפקד חטיבת הבקעה. לאחר מכן עשה הסבה לשריון ומונה למפקד חטיבה 211.[8] לאחר מכן הועלה לדרגת תא"ל ובין פברואר 1991 לאוקטובר 1992 שימש כמפקד יחידת הקישור ללבנון. ארגון החזבאללה ניסה להתנקש בחייו וב-6 באפריל 1992 נערכה התקפת מחבל על שיירה צה"לית בה נסע. שני חיילים נהרגו אולם טמיר עצמו לא נפגע, ופיקד על הכוח שהרג את המחבלים.[9] בהמשך שימש כמפקד עוצבת עמוד האש בשנים 1996–1993. לאחר מכן השתחרר מצה"ל.
לאחר שחרורו שימש טמיר כראש יחידת מבצעים בחברת רפא"ל[10] וכמרכז הכנה לצה"ל במכינת גליל עליון.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל התנדב שוב לשירות מילואים.[11]
נפטר ב-20 במאי 2024, הותיר אחריו אישה, ילדים ונכדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמנואל רוזן, אל"ם מיכה טמיר - מפקד יחידת הקישור ללבנון, באתר מעריב, 12 בדצמבר 1990
- יהודה גורן, מפקד יחידת הקישור ללבנון, תת-אלוף מיכה טמיר: ישיבתנו באזור הביטחון זמנית, באתר מעריב, 19 במרץ 1991
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ צנחנים - העמותה להנחלת מורשת הצנחנים, באתר פייסבוק, 20 במאי 2024
- ^ חנן גרינברג ואחיקם משה דוד, חידת גנץ: סוגר שנה ראשונה בקדנציה, באתר nrg, 10 בפברואר 2012
- ^ צבי סבר ואחרים, סיירת צנחנים: שלושים שנה למבצעי מלחמת יום כיפור (המלחמה=24-6 באוקטובר 1973), תל אביב, צ. סבר, 2005, עמוד 2
- ^ מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול – קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמודים 337-344.
- ^ מיכה תמיר – 1976–1978, מתוך אתר סיירת צנחנים
- ^ אלוף יורם יאיר, "אתי מלבנון" – סיפורה של חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990, עמוד 61
- ^ אמיר אורן, ההוא מצאלים ב', באתר הארץ, 16 ביוני 2007
- ^ יהודה גורן, מפקד חדש ליק"ל: אל"ם מיכה טמיר, באתר מעריב, 21 בפברואר 1991
- ^ רונן ברגמן, "נקודת האל חזור", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2007, עמוד 338
- ^ פרוטוקול מס' 40 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה שהתקיימה ביום ד', טו' כסלו תשס"ד, 10 בדצמבר 2003, בשעה 09:00, מתוך אתר הכנסת
- ^ ניצן שפיר, הכירו את "נמרי הצפון": הקצינים הבכירים לשעבר שהתגייסו בגיל 70, באתר גלובס, 22 באוקטובר 2023
מפקדי חטיבת הבקעה 
| |
|---|---|
|
מפקדי יחידת הקישור ללבנון 
| ||
|---|---|---|
| מפקדי אד"ל | בנימין בן אליעזר • יורם המזרחי • אפרים סנה • מאיר דגן • דוד מימון | |
| מפקדי יק"ל | מאיר דגן • שלמה אליה • דני רוטשילד • דוד אגמון • זאב זכרין • מיכה טמיר • גבי אשכנזי • גיורא ענבר • אלי אמיתי • ארז גרשטיין • אלי אמיתי (ממלא מקום) • בני גנץ | |
| מפקדי עוצבת עמוד האש | ||
|---|---|---|
|
