מטען (כתב עת)

עטיפת גיליון 9 של כתב העת – שהוקדש לזכרו של מייסדו, מקסים גילן.

מטען הוא כתב עת ספרותי עברי, בעל גוון פוליטי שמאלי רדיקלי, שיצא לאור בין השנים 2014-2005. עד שנת 2014 יצאו לאור 26 גיליונות של כתב העת.^[1]

כותרת המשנה של כתב העת היא: מטען – לחשיבה ולפעולה. המוסף הספרותי של העיתון נקרא "מטען צד". על עטיפתו מתנוסס אגרוף, הזהה לסמלה של תנועת כך.

כתב העת נוסד על ידי המשורר, חתן פרס ראש הממשלה, מקסים גילן, שהיה עורכו עד פטירתו בשנת 2005. מקסים גילן היה ידוע ביושרו האינטלקטואלי, שעליו היה נכון לשלם מחיר אישי. הוא סירב לשתף פעולה עם כלי תקשורת מהמרכז ומהימין. גילן וסגנו, יוסי גרנובסקי, הגדירו את כתב העת "כתב עת שמאלי אמיתי". לאחר מותו של גילן ירש את תפקיד העורך יוסי גרנובסקי אליו הצטרפו בהמשך רומן וטר כעורך, ואלטייב ענאים כסגן עורך.

לצד העורכים מתכבדת מועצת מערכת רחבה ובלתי פעילה, הכוללת בין השאר את: אריק א. – משורר, עמוס אדלהייט – משורר, עקיבא אור – סופר ופעיל פוליטי, פרופ' מארק אליס – תאולוג מפלורידה, יוסי אמיתי – קיבוצניק ומזרחן, פסח מלין – משורר ונקדן, אנטון שמאס – סופר עברי, ערבי נוצרי מפסוטה, רן יגיל – סופר ועורך כתב העת עמדה, משה פינטו, אילן פפה, סמי שלום שיטרית, אהרן שבתאי, טניה ריינהרט, ראובן שניר, נורמן אפשטיין, אבישי ארליך, דניאל בויארין, דוד בארל, נואל בורגי-גולוב, שמשון ביכלר, שמעון בלס, חיים ברעם, הבלשן נועם חומסקי, ורבים אחרים.

על גיליון 24 כותב המשורר יובל גלעד:

"כתב העת ‘מטען’ הוא כתב עת חשוב מעין כמותו, ולו בשל העובדה שהוא משלב בין סופרים ומשוררים יהודים וערבים תוך זיקה ליפו, העיר הכמעט אחרונה בה עוד מתקיים דו קיום... הגלגול הראשון של כתב העת שילב בין מאמרי שמאל 'קיצוני' לבין ספרות מחאה, בעריכת המהפכן והמשורר מקסים גילן. גלגולו השני הנוכחי הינו בעריכת הסופר יוסי גרנובסקי, שוויתר על המניפסטים הפוליטיים, מהם יש די והותר תחת כל עץ רענן, והתמקד בספרות בלבד, אבל תוך קשר בין יהודים לערבים." — יובל גלעד, 31 בינואר 2014^[2]

גיליונות מטען[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2005 יצא לאור גיליון מס' 9 של כתב העת – גיליון שהוקדש לזכרו של מייסד כתב העת מקסים גילן. בחלק הספרותי של הגיליון משתתפים, בין היתר, פדריקו גרסיה לורקה, איאד ברגותי, הווארד נמארוב, אביה בן דוד, וכמובן – מקסים גילן, שנודע גם בשיריו.

יוסי גרנובסקי, שהיה סגנו של גילן לעריכת כתב העת וערך בפועל את הגיליון המיוחד הזה, כתב במאמר המערכת לזכרו של גילן: בחודשים הארוכים שלפני מותו היתה לי הזכות, כעורך משנה וכחבר, לעבוד איתו ביחד על מטען 9. מקסים עבד עד לרגע האחרון, נתון לתחושה של דחיפות וחובה עמוקה. חלקים גדולים מהגיליון כבר היו מוכנים כשהוא נפטר. מי ייתן ויהא גיליון זה, בין שאר מפעליו, לזכרו של מקסים גילן, אדם וחבר יקר.^[3]

בקיץ 2006 יצא לאור גיליון מס' 10 של כתב העת, ובו, בין השאר, תרגומים של עודד פלד וגיורא לשם, וכן יצירות מקוריות משל פסח מילין, אביה בן דוד דודו פלמה, משוררת היידיש ברכה קופשטיין, ואחרים.

בינואר 2007 יצא לאור גיליון מס' 11 של כתב העת. בין המשתתפים: אילן פפה, דן יהב, איליה אהרנבורג, אלישע פורת, עודד פלד, מקסים גילן, אדוניס, יחזקאל רחמים, יהונדב פרלמן, חגית גרוסמן, רן יגיל, מירה הרשקו ואחרים.

בנובמבר 2007 יצא לאור גיליון מס' 12 של כתב העת, שהוקדש ברובו לתרבות ולספרות הפולנית. בין המשתתפים: מקסים גילן, בוריס גרוס, עודד פלד, אשר רייך, דודו פלמה, עוז פריימן, נוית בראל, אודי לזר, ראובן דותן, שמעון מרמלשטיין, דן יהב, יוסי אמיתי, יונתן בן-נחום, מארק חלאסקו, סטניסלב לם, סמא שקרה, ואחרים.

בינואר 2012 יצא לאור גיליון 20 של כתב העת, הכולל לקט מהשירה הפלסטינית החדשה, בדגש על הדור הצעיר: שמונה מתוך ארבעה עשר המשוררים שמשתתפים בגיליון נולדו אחרי 1970.

בינואר 2014 יצאו לאור גיליונות 26-25. בשירה משתתפים: שולמית ירון, איריס שריד, מוחמד אגואני, אריאל גלילי; תרגומי שירה מאת: איוואן ילגין, דימיטרו פבליצ'קו, אולה קוצרב; סיפורים מאת: ירון אביטוב, רונה ברנס, רן יגיל, ועוד; וכן תרגומים מהספרות הערבית.