מוטו (מגזין)

מוטו
מייסד	טל שביט
תאריכי הופעה	1988–הווה (כ־36 שנים)
שפה	עברית
	motomagazine.co.il

מוטו הוא ירחון ישראלי בנושא כלי רכב דו-גלגליים. הירחון החל להופיע בשנת 1988, ונסגר במאי 2013. הירחון שב לפעול ב-2017, ראשית בפעילות אינטרנטית בלבד, ובינואר 2018 שב להופיע במהדורה מודפסת. עורכו הראשון של המגזין ומייסדו היה טל שביט.

במגזין, שהיה הראשון שהוקדש במלואו לכלי רכב דו-גלגליים, מתפרסמים מבחני דרכים לאופנועים וקטנועים, סקירות אביזרים, סקירות אירועי ספורט מוטורי, ייעוץ משפטי ומחירון לכלים דו-גלגליים חדשים ומשומשים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיליונו הראשון של העיתון יצא לאור בפברואר 1988. יוזם הקמת העיתון היה טל שביט שהיה אחראי לכתבות האופנועים במגזין הרכב אוטו בשנים שקדמו להקמת מוטו. אל שביט הצטרפו עמיתיו יורם אשהיים ששימש כמנכ"ל ורם לנדס שהיה עורך מבחני הדרכים. בשנותיו הראשונות של העיתון לא פורסמו כל גיליונותיו בתחילת כל חודש ולעיתים איחרו. לבסוף דילג העיתון על חודש אפריל 1990 ופרסם את גיליון חודש מאי.

ממדיו של שוק הרכב הדו גלגלי בישראל בתקופה בה הוקם העיתון היו צנועים למדי. בישראל פעל באותה עת רק יבואן אחד של יצרן אופנועים גדול (סוזוקי), אך תוך כמה שנים יוצגו מרבית היצרנים הגדולים בישראל ומספר הרוכבים הפעילים גדל באופן משמעותי. בהתאם גדלה גם תפוצת העיתון. העיתון הרחיב את תחומי הסיקור גם לתחום הטרקטורונים והקארטינג. במשך מספר שנים התווסף לעיתון גיליון בשם "מוטופאן" בעריכת דני שטיינמן שסיקר תחומים אלו.

מעבר לסיקור העיתונאי, עסק מוטו במרבית שנותיו גם בסיוע וארגון של מהלכים שהשפיעו על קהילת רוכבי הדו גלגלי בישראל. כבר בגיליונו הראשון עסק העיתון בשיטת לימוד הרכיבה בישראל והציע דרכים לשיפורה. בהמשך ארגן העיתון בשיתוף מועדון האופנועים הישראלי מחאה ציבורית והפגנות כנגד תוכניות של משרדי הממשלה להעלאת תעריפי ביטוח החובה לאופנועים. במהלך שנות ה-90 היה מוטו שותף לקיום מרוצי אופנועי שטח ובשנת 1997 יזם קורסי רכיבה מתקדמת שנועדו לשפר את מיומנות הרוכבים מעבר לנלמד בשיעורי הרכיבה לצורך קבלת רישיון נהיגה.

בסוף 1994 פרש שביט מעריכת העיתון בפועל ועבר לתפקיד עורך אחראי. מחליפו היה עורך המשנה עד אז, גידי פרדר. פרדר שימש כעורך עד אמצע 1997 ועם פרישתו חזר שביט לערוך את העיתון. קורסי הרכיבה שמוטו יזם באותה שנה הועברו שנתיים אחר כך למסגרת חיצונית בראשותו של פרדר. ב-1999 פרש שביט פעם נוספת מעריכת העיתון והוחלף על ידי דני שטיינמן. עוד באותה שנה עבר שטיינמן להקים ולערוך את מגזין המכוניות הגה תחת אותו מוציא לאור. מחליפו היה גיא בן-ברק.

בן-ברק ערך את מוטו במשך עשר שנים. בשנת 2009 החליף אותו ערן טננבאום שחזר לפעילות במגזין לאחר שהיה חלק מצוות הכתיבה בו מספר שנים קודם לכן. טננבאום פרש מעריכת העיתון לאחר כשנה עקב פציעה בתאונת דרכים והוחלף באופן זמני על ידי אילן ציוני. בשנת 2011 התמנה ניר לוק לעורך העיתון, ב-2012 החליף אותו תני גולדשטיין. בשנת 2013 חולקה סמכות העורך בין בעלי תפקידים בקבוצת "מוטו תקשורת", בעלת העיתון. בתפקיד העורך המקצועי, שב ושימש גיא בן-ברק.

במרץ 2011 נהרג טל שביט, מייסד העיתון, בתאונת דרכים במחלף מורשה, מפגיעת רכב באופנועו.^[1]

בסוף מאי 2013 פרסם המגזין שגיליון חודש יוני הוא גיליונו המודפס האחרון. המגזין נסגר עקב ירידה במכירות הקטנועים בישראל באותם שנים, והצטמצמות הפרסום ושיתוף הפעולה של גורמים חיצוניים עם העיתון, מה שגרם לקשיים בהפקתו ויצר חוסר הצדקה כלכלית להמשך הפעלתו^[2]. עם זאת, "מוטו מדריך", המדריך שכלל את מחירון האופנועים, המשיך לצאת ולא הושפע מסגירת המגזין.

באוגוסט 2013 קבוצת "מוטו תקשורת" עברה הליך פירוק, ונכסיה נמכרו לחברות שונות. "מוטו מדריך" נמכר ליובל סיגלר, מו"ל טיים אאוט ישראל, יחד עם מרבית המגזינים של "מוטו תקשורת"^[3].

בשנת 2017 רכש אריק רוזנבלום, הבעלים של אתר דו"גרי (אותו יסד טל שביט) את הזכויות על מותג מוטו^[4]. באוגוסט 2017 הושק מחדש מוטו על ידי צוות אתר דוגרי, וחזר לפעילות אינטרנטית^[5]. באתר החדש ניתן למצוא חלק מכתבות העבר מהמגזין ופעילותו הנוכחית נעשית תחת השם מוטו.

בינואר 2018 יצא לאור מגזין ומחירון מוטו מדריך המחודש תחת הבעלות החדשה^[6].