מגפת הקורונה בעומאן
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
 |
יש לעדכן ערך זה.
| |
| יש לעדכן ערך זה. | |
 | |
| תקופת המגפה | פברואר 2020 – הווה (כ־4 שנים) |
|---|---|
| במדינות או באזורים |
 עומאן |
| פתוגן | נגיף ה-SARS-CoV-2 |
| מקור המגפה |
 איראן |
| מקרי מוות | 4,628[1] |
| מקרי הדבקה |
399,449[1] • 10,152 מהם חולים פעילים • 2 מתוכם במצב קשה |
| הבריאו |
384,669 [1] רענון נתונים |
  | |
התפשטות מגפת הקורונה בעומאן החלה בסוף פברואר 2020.
התפשטות המגפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-24 בפברואר 2020, הודיעה עומאן על שני מקרים ראשונים של הדבקה בנגיף הקורונה בשטחה. מדובר בשתי נשים, אזרחיות עומאן אשר חזרו אליה לאחר ביקור באיראן, שהיא אחת ממוקדי התפרצות הקורונה החמורים ביותר במזרח התיכון ובעולם כולו.[2][3]
ב-22 במאי 2022, הודיעה עומאן כי היא תבטל את כל הגבלות הקורונה, כולל את חובת המסיכות.[4]
התפשטות הנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה הנגיף ואופן התפשטותו בגוף האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
נגיף קורונה SARS-CoV-2 שייך למשפחת הנגיפים בעלי מבנה ורצף גנטי דומה אשר מדביקים מגוון רחב של בעלי חיים. קיימים לפחות שבעה זנים של קורונה בעלי יכולת להדביק בני אדם, וכל נגיף מכיל חומר גנטי שבו מוצפנות ההוראות לייצור החלבונים הדרושים לו. במקרה של SARS-CoV-2 החומר הגנטי נקרא RNA .RNA היא מולקולה שעטופה בקופסת חלבון וסביב הקופסית ישנה מעטפת שומנית. המבנים האלה מגנים על החומר הגנטי ומאפשרים לנגיף להדביק ביעילות תאי אדם. התא מתייחס אל מולקולת ה-RNA של הנגיף כאילו הייתה חלק מההוראות הגנטיות של הגוף עצמו וכתוצאה מכך הוא מייצר את החלבונים הדרושים לנגיף ואף משכפל את החומר הגנטי שלו ומייצר עותקים רבים ממנו. כל עותק נארז בחלבונים ובמעטפת שומנית וכך הנגיפים החדשים יוצאים מהתא בדרכם להדביק תאים נוספים.[5]
השפעות הנגיף על גוף האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפעה פיזית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההשפעה המשמעותית ביותר של הנגיף היא על מערכת הנשימה של האדם. הנגיף גורם לדלקת בדרכי הנשימה ותוקף את האף, גרון וריאות ועלול לגרום לדלקת ריאות חריפה אצל בני האדם. כמו כן, הנגיף עשוי להימצא גם ברקמות אחרות בהן הלב, כליות, מערכת העיכול ועוד.[5]
השפעה נפשית[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפשטות הנגיף גרמה לכל המדינות שבהן הוא קיים להטיל סגר ביתי על כל תושביהן, מה שהוביל להשפעות שליליות על מצבם הנפשי של המוני אנשים. הניתוק מהסביבה, אובדן החופש, אי הוודאות, החשש הכלכלי ובעיקר הסגר עצמו השפיעו באופן דרמטי על הבריאות הפסיכולוגית, ורבים סבלו מתסמינים כמו תשישות, חרדה, עצבנות, נדודי שינה, ירידה בריכוז, דיכאון ועוד.[6]
תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
התסמינים הנפוצים ביותר של המחלה כוללים דלקת ריאות חריפה, חום של 38 מעלות ומעלה, איבוד חוש טעם וריח, כאבי בטן, גרון וראש, חולשה, שיעול, כאבי שרירים, שלשולים והקאות, חוסר תפקוד כליות, דלקת בשריר הלב וקרישי דם. חלק מהחולים סובלים מתסמינים שנמשכים זמן רב, לעיתים שבועות ואף חודשים. אנשים אלה עלולים לחוות עייפות קיצונית, בעיות נשימה, בעיות לב, כאבי פרקים, דיכאון, קושי להתרכז ומגוון בעיות אחרות. [7][5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר עדי שטרן, קורונה אנחנו יודעים מאיפה באת, אוניברסיטת תל אביב
- גל פלרמן, הקפדה על ההסגר חשובה מאוד לבלימת התפשטותה של מגפת הקורונה, אבל יש לה גם מחיר נפשי. יש מה לעשות כדי לצמצם אותו ככל האפשר, מכון דוידסון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 COVID-19 Coronavirus Outbreak, by Worldometer, מתוך אתר Worldometer, נכון לתאריך 22 במאי 2023, 11:03 שעון ישראל
- ^ وزارة الصحة- عُمان, Ministry of Health registered first two Novel #Coronavirus (COVID-2019) cases for Omani women coming from #Iranpic.twitter.com/KW1HqtJi9r, @OmaniMOH, 24 בפברואר 2020 (באנגלית)
- ^ hermesauto, Coronavirus: Iraq, Oman confirm first cases, halt flights to Iran, The Straits Times, 24 בפברואר 2020 (באנגלית)
- ^ Oman drops all remaining coronavirus restrictions, AP NEWS, 2022-05-22 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 ד"ר יונת אשחר, ד"ר ארז גרטי, ד"ר גל חיימוביץ', נעם לויתן , ד"ר יובל רוזנברג , ד"ר יובל רוזנברג, שנת המגפה, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2020-12-31
- ^ גל פרלמן, סגורים בבית: איך זה משפיע עלינו נפשית?, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2020-03-30
- ^ תסמיני הקורונה, באתר משרד הבריאות
