לונה 21
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | תוכנית החלל הסובייטית |
| יצרן | לבוצ'קין |
| תאריך שיגור | 8 בינואר 1973, 06:55:38 UTC |
| משגר | פרוטון K |
| אתר שיגור | קוסמודרום בייקונור |
| אתר רשמי | |
| משימה | |
| סוג משימה | נחתת |
| גרם שמיים | הירח |
| תאריך נחיתה | 15 בינואר 1973 |
| משך המשימה הכולל |
8 בינואר 1973 – מאי 1973 (כ־114 ימים)  |
| סיבת סיום משימה | איבוד קשר |
| משך המשימה | 4 חודשים |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 5,700 ק"ג |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 06333 |
| מאגר המידע הלאומי | 1973-001A |
  | |
לונה 21 הייתה גשושית לחקר הירח ששוגרה על ידי ברית המועצות כחלק מתוכנית לונה. הגשושית שוגרה לחלל ב-8 בינואר 1973 ונחתה על הירח ב-15 בינואר 1973. היחידה שנחתה כללה רכב (רובר) לונוחוד 2 שפעל כ-4 חודשים ועבר מרחק של כ-40 ק"מ. הגשושית ומרבית תכולתה תוכננו ונבנו על ידי חברת לאבוצ'קין.
מהלך המשימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיגור בוצע מקוסמודרום בייקונור בעזרת משגר פרוטון K ב-8 בינואר 1973. ב-12 בינואר הגשושית הגיע למסלול סביב הירח. ב-15 בינואר בוצע נחיתה באזור ים הרוגע. כ-3 שעות לאחר הנחיתה שוחרר רכב לונוחוד 2. משקל הרכב היה כ-840 ק"ג. הוא היה מצויד ב-3 מצלמות, ציוד מדעי ומערכת היגוי משופרת לעומת לונוחוד 1. תוך זמן קצר הרכב עבר מרחק גדול יותר מ"לונוחוד 1" כי היה ניתן לנייד אותו במהירות גבוהה יותר.
פעילות מדעית נמשכה רק במהלך "יום הירח", במהלך הלילה הרכב היה נכנס למצב המתנה. ב-9 במאי הרכב נכנס בטעות לתוך מכתש ואבק כיסה את הפאנלים הסולאריים והרדיאטורים שלו, והפריע לטמפרטורות ברכב. הניסיונות להציל את הרובר כשלו, וב-3 ביוני הודיעה סוכנות הידיעות הסובייטית שמשימתה הסתיימה.
במהלך העבודה רכב עבר כ-40 ק"מ ושידר מעל ל-80 אלף תמונות ו-86 צילומים פנורמיים. כמו כן בוצעו בדיקת קרקע.
בשנת 1993 נחתת ורכב נמכרו לריצ'רד גריאט, בנו של אוון גאריוט (הנחתת והרכב נמצאים על הירח).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של לונה 21
