לואיש דה פרייטש ברנקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי

פרמטרי חובה [ סיווג ] חסרים

לואיש דה פרייטש ברנקו
Luis de Freitas Branco
צילום דיוקן מ-1911
לידה 12 באוקטובר 1890
ליסבון, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בנובמבר 1955 (בגיל 65)
ליסבון, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Luis Maria de Costa Freitas Branco Pedro
מוקד פעילות פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סימפוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת פורטוגזית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור, פסנתר, עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה קצין במסדר החרב של יעקב הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לואיש דה פרייטש ברנקו או בשמו המלא לואיש מריה דה קושטה פרייטש ברנקו פדרופורטוגזית:Luis Maria de Costa Freitas Branco Pedro12 באוקטובר 1890 - 27 בנובמבר 1955) היה מלחין פורטוגזי של מוזיקה קלאסית, כמו כן מחנך ומבקר מוזיקה, הנחשב לנציג הרומנטיזם המאוחר והמוזיקה הנאוקלאסית, הלחין בהשפעתם של אימפרסיוניסטים צרפתים ,של סזאר פרנק (למשל בסימפוניה מס.1) ולפעמים אף של יסודות של מוזיקה אטונלית.[1].דה פרייטש ברנקו כתב גם מוזיקה כנסייתית והלחין על טקסטים של משוררים פורטוגזים וסימבוליסטים צרפתים. כיהן בשנים 1939-1916 כפרופסור בקונסרבטוריון של ליסבון.[1]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואיש דה פרייטש ברנקו נולד בליסבון ב-1890 במשפחה אריסטוקרטית מצד שני הוריו. הוא זכה לחינוך קוסמופוליטי. למד בילדותו לנגן בכינור ובפסנתר, מאוחר יותר גם בעוגב, ובגיל 14 כבר הלחין שירים שזכו לפופולריות. בגיל 17 הלחין "סקרצו פנטקסטיק" (לפני יצירה בשם דומה מאת איגור סטרבינסקי) והתחיל לפרסם מאמרי בקורת מוזיקלית בעיתון "דיאריו אילושטרדו" . הוא למד גם נגינה בעוגב. בליסבון קיבל שיעורי מוזיקה אצל המלחין הבלגי דזירה פאק, כמו כן לימודי הלחנה אצל אוגושטו מאשאדו, תומאש ואש דה בורבה (Tomás Vaz de Borba) ואצל לואיג'י מנצ'ינלי. ב-1910-1909 הוא נסע לברלין כדי ללמוד הלחנה, מוזיקה עתיקה והיסטוריה של המוזיקה. מוריו בברלין היו המלחין הגרמני אנגלברט הומפרדינק.[1] ושוב דזירה פאק. במאי 1911 נסע לפריז, שם היה תלמידו של גבריאל גרובלה. הוא הכיר שם את קלוד דבוסי והתוודע למוזיקה האימפרסיוניסטית. ב-1915 השתתף דה פרייטש ברנקו בוועידות הליגה הימית בנוגע ל"סוגייה האיברית" שקודמה על ידי תנועת האינטגרליזם הלוזיטני.

קריירה המוזיקלית והאקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1916 הוא התמנה כפרופסור בקונסרבטוריון של ליסבון וב-1924-1919 כיהן כסגן מנהל שלו, לצידו של הפסנתרן ז'וזה ויאנה דה מוטה שכיהן כמנהל. אחרי 1926 כיהן גם כמנהל מוזיקלי של תיאטרון האופרה המלכותית סן קרלו בליסבון שבו התנהלה התזמורת הסימפונית הקבועה היחידה בפורטוגל [1] אחרי ז'ואו דומינגו בונטמפו (1842-1771) וויאנה דה מוטה נמנה דה פריטש ברנקו עם חלוצי המוזיקה הסימפונית בארצו.[2] עם תלמידיו נמנו ז'ולי בראגה סנטוש ומריה קמפינה.

המשיך לעסוק במוזיקולוגיה ובבקורת מוזיקלית בדפי המגזינים "Arte Musical" בו פרסם מילדותו בין השנים 1915-1898, Música - בשנים 1925-1924 (התבלט במיוחד במאמרו "גיטרות פורטוגזיות" שהופיע בגליון 2 ב- 1 בספטמבר 1924) ובשנים 1936-1931 ב"שנתונים של הספריות , הארכיונים והמוזיאונים העירוניים". (Anais das bibliotecas,arquivo e museus municipais). דה פרייטש טיפח יחסים הדוקים עם כמה דמויות חשובות בחיי התרבות של פורטוגל כמו אלברטו מונסארש, אנטוניו סרדיניה, איפוליון ראפוזו, בנטו דה ז'זוש קאראסה ואנטוניו סרז'יו.

בסוף שנות ה-1930 הואשם שלא בצדק בהתנהגות בלתי ראויה בהרצאות ובמעשים בלתי מוסריים בחייו הפרטיים והיה קרבן להליכים שהביאו ב-1939 להרחקתו מתפקידי ההוראה בקונסרבטוריון. מאז ואילך במקביל למחקריו המוזיקולוגיים ,הוא עסק בעיקר בהרצאות בשידורי הרדיו ובשיעורים פרטיים לתלמידיו. ב-1945 הוא גילה בספריה העירונית של אבורה את האופרה הספרדית הראשונה מאת חואן אידלגו על לברית מאת פדרו קלדרון דה לה ברקה. הוא חקר ופרסם מוזיקה פורטוגזית עתיקה, בין השאר, את יצירותיו המוזיקליות של המלך ז'ואו הרביעי. ב-1953-1950 ניהל דה פרייטש ברנקו את כתב העת "גזטה מוזיקל" (Gazeta musical) אותו הקים בעצמו. [1] ב- 4 במאי 1951 פוטר דה פרייטש גם מרשות השידור בעילה שענד ענד ענבה אדומה אסורה למחרת מותו של הנשיא אושקר קרמונה אף-על-פי שלפי עדותם של נונו ברירוש ושל מריה הלנה דה פרייטש ענבתו הייתה עם משבצות שבהן לא בלט הצבע האדום. דה פרייטש מת ב-1955 בליסבון והובא לקבורה בבית הקבורת דוש פרזרש בליסבון.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה פרייטש היה נשוי לאשטלה דיניש דה אבילה א סוזה. לבני הזוג לא היו ילדים. אחיו היה המנצח פדרו דה פרייטש ברנקו. לדה פרייטש היה בן בשם ז'ואו דה פרייטש ברנקו, מקשר עם אישה בעלת שורשים צרפתיים-בלגים, מריה קלרה דמבר פילגיירש.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 5 באוקטובר 1930 - הוענק לו עיטור המסדר הצבאי יעקב הקדוש של החרב (Ordem Militar de Sant'Iago da Espada ) עם דרגת קצין.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה לתזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

5 סימפוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1924 - סימפוניה מס. 1 בפה מאג'ור (1924)
  • 1926 - סימפוניה מס.2 בסי במול מג'ור
  • 1944 - סימפוניה מס.3 במי מינור
  • 1952 - סימפוניה מס.4 ברה מג'ור

פואמות סימפוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1907 Antero de Quental קרויה לפי שם המשורר אנטרו דה קנטל (1842–1891)
  • 1908 - Depois de uma leitura de Júlio Diniz אחרי קריאה בז'וליו דיניש" (1908; אבדה)
  • 1909 Depois de uma leitura de Guerra Junqueiroאחרי קריאה בגרה ז'ונקיירו ,
  • Paraísos Artificiais 1910 – "גני עדן מלאכותיים" 1910 - לפי תומאס דה קווינסי ושירישארל בודלר
  • ''Vathek , 1913 - ואתק לפי ויליאם בקפורד, בצורת וריאציות על נושא מזרחי
  • Viriato , (1916) - על ויריאטוס
  • Solemnia Verba (1951) מלים חגיגיות

קטעים תזמורתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Scherzo Fantastique1907 - סקרצו פנטסטי
  • 1911 - Tentações de São Frei Gil , סוויטה - הפיתויים של פריי ז'יל הקדוש מסנטרם
  • 1919 - Alentejo סואיטת אלנטז'ו מס.1 No. 1 (1919)
  • Alentejo -1927 סואיטה אלנטז'ו מס.2
  • 1939 - הפתיחה ההחגיגית «1640»
  • 1949 Homenagem a Chopin הוקרה לשופן (בצורת פולקה) (1949; אבדה)

יצירות קונצרטנטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1916 - Cena Lírica סצנה לירית לצ'לו וזתמורת
  • 1916 - קונצ'רטו לכינור
  • 1917 - בלדה לפסנתר ולתזמורת
  • 1947-1946 - וריאציות ופוגה משולשת על נושא מקורי לתזמורת מיתרים ועוגב

מוזיקה כלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטעים לפסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Albumblätter 1907 דפי אלבום
  • Minuetto all’antica 1907 מנואט עתיק
  • Arabesques 1908 -ערבסקות
  • Valsa 1908 - ואלס
  • Prelúdio e Fuga para piano ou órgão 1908 - פרלוד ופוגה לפסנתר ולעוגב
  • 1908 - רומנסה ללא מלים
  • Nocturne (s/d –? 1908 - נוקטורנה
  • Impromptu (s/d, ?1908 - אימפרומפטו
  • Prélude 1909 - פרלוד
  • Poésie de Charles Baudelaire (1909) [La mort des amants] - גרסה לפסנתר סולו של המלודיה "מות המאוהבים"
  • Mirages 1910-11 תעתועים
  • Luar 1916 - אור הלבנה
  • Três Peças para Piano: Capricietto, Prelúdio e Rêverie 1916

(שלושה קטעים לפסנתר:קפריצ'טו, פרלוד וחלום)

  • 1918-1914 עשרה פרלודים (מוקדשים לוויאנה דה מוטה)
  • Duas Danças 1917 שני ריקודים
  • 1923-1922 סונטינה [קטע לילדים] (1922-23)
  • 1940 - Quatro Prelúdios (מוקדשים לאיזבל מאנסו ) ארבעה פרלודים

מוזיקה לעוגב ולהרמוניום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Suite ancienne 1908 - סויטה עתיקה לעוגב
  • - פרלוד ופוגה לפסנתר ולעוגב
  • - שיר כנסייתי פורטוגזי להרמוניום (או לעוגב)
  • 1913 - אריה להרמוניום (או עוגב)
  • 1913 - כוראל לעוגב
  • 1916 -מוזיקת במה לעוגב או הרמוניום למחזה "אוטביו" מאת ויטוריאנו בראגה
  • Rapsódia Portuguesa para órgão 1938 - רפסודיה פורטוגזית לעוגב

מוזיקה קולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

למקהלה ולתזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

*1906-1905 "מנפרד" Manfred- סימפוניה דרמטית לסולנים, מקהלה, עוגב ותזמורת -לפי ביירון

  • 1912-1911 (נהרסה) - אורטוריה "פיתויו של האב הקדוש ז'יל" - לסולנים , מקהלה ותזמורת
  • Canto do Natal (שיר לחג המולד) שיר מריבטז'ו לתזמורת
  • 1939-1937 Noemi (נעמי) - קנטטה תנ"כית לסולן, מקהלה, תזמורת ועוגב

מקהלת מעורבת א קפלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1937 - מודיניה - שיר מאת ז'ואו דה דאוש ראמוש
  • 1935-1930 - 1943 Dez Madrigais Camonianos - עשרה מדריגלים על שירים מאת לואיש קמואש - למקהלת מעורבת א קפלה
  • 1943 הרמוניזציות של שירי עם פורטוגזים
  • 1950 - שירה של פדרה

יצירות למקהלת נשים א קפלה או עם פסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1943 - Canção das Maçadeiras - שירי מסדיירש" המתלוות בכלי הקשה maços -כלי עבודה -עיבוד של שירי עם לקול סולו, מקהלת נשים ופסנתר
  • 1943 - Nossa Senhora (גבירתנו) - עיבוד של שיר עם לקול סולו, מקהלת נשים ופסנתר
  • 1948 - ריקוד רועים למקהלת נשים א קפלה
  • 1949-1943 מדריגלים לפי קמואש Redondilhas למקהלת נשים א קפלה

יצירות למקהלת גברים א קפלה או עם פסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1931 - Lembras-me (זוכר אותי) למקהלת גברים א קפלה - על שיר מאת ז'ואו דה דאוש ראמוש
  • 1935 - שיר לכת צבאי למקהלת גברים א קפלה (על שיר מאת קרלוש קיירוש)
  • 1943 - Eu hei-de ir - אלך - עיבוד של שיר-עם לטנור סולו, מקהלת גברים ופסנתר
  • 1948 - שיר רועים - לטנור סולו ומקהלת גברים (טקסט מאת המלחין)
  • 1949-1943 - עשרה מדריגלים על טקסטים מאת קמואש למקהלת גברים א קפלה
  • 1950 - שני שירים לפי טעם עממי (שני ריקודים מהפכניים) לקול, מקהלת גברים ופסנתר

לקול סולן ותזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1904 -Aquela Moça "אותה נערה" לסופרן,טנור ותזמורת
  • 1907 - A Formosura desta Fresca Serra "היופי של הנוף ההררי הזה", לסופרן ולתזמורת - סונטה מאת לואיש קמואש - תוזמרה ב-1935 -- -
  • 1907 -שיר פורטוגזי - שי הנהר טז'ו לסופרן, טנור ותזמורת - תוזמר ב-1929 - -
  • 1918 - שיר הים - לסופרן או טנור ולתזמורת
  • 1920 Commiato / Farewell'- היה שלום - מערכה דרמטית לקול בריטון (או באס) ולתזמורת - תוזמר ב-1949
  • 1943 - שמונה שירי עם פורטוגזים לסופן ולתזמורת - תוזמרו ב-1951

שירים לקול ופסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1904 Aquela Moça (אותה נערה) (שיר מאת אוגושטו דה לימה)
  • 1904 Contrastes (ניגודים) (שיר מאת ז'ואו דה ושקונסלוש א סא)
  • 1907 A Formosura desta Fresca Serra (יופי של נוף הררי) לקול פסנתר (סונטה מאת קמואש)
  • 1907 - שיר פרוטוגזי - שיר מריבטז'ו Canção Portuguesa / Canção do Ribatejo (שירי עם)
  • 1908 - סנונית לילה Nachtschwalbe (שיר מאת הרמן הנגו)
  • 1908- Liebestraum (חלום אהבה - שיר מאת א.קרוהן)
  • 1909 - תירגע Calme-toi (שיר מאת המלחין)
  • 1909 - Dernier voeu (משאלה אחרונה - שיר מאת תאופיל גוטייה)
  • 1909 - טרילוגיית "המוות" «La mort» (שירי שארל בודלר)
  • Recueillement / Recolhimento (הרהורים - שיר מאת בודלר)
  • 1909 - Élévation / Elevação (התרוממות - שיר מאת בודלר)
  • 1909 O Suspiro (- אנחה - מכתב מאת פנדרו דיניש)
  • 1911 La glèbe s’amollit האדמה מתככת (שיר מאת ז'אן מוריאס )
  • 1911 A Elegia das Grades (שיר מאת מריו בייראו) קינת הסורגים ב Quatro Melodias]
  • 1913 - Ciclo Maeterlinckiano (מחזור שירי מוריס מטרלינק)
  • 1913 - Dois Poemas de Mallarmé שני שירים מאת סטפן מלרמה
  • 1915 - O Motivo da Planície מוטיב מהמישור (שיר מאת אנטוניו סרדיניה) [in Quatro Melodias]
  • 1915 Minuête מנואט - (שיר מאת אנטוניו סרדיניה) 1915 [in Quatro Melodias]
  • 1915 - Soneto dos Repuxos סונטת הבארות (שיר מאת אנטוניו סרדיניה de António Sardinha)
  • 1916 - Soneto (סונטה מאת קמואש ) O Culto Divinal Se Celebrava חגגו פולחן אלהי [in Quatro Melodias]
  • 1919 Exercício de Solfejo para voz e piano תרגיל וסולפג' לקול ופסנתר
  • Frivolidade (Um simples lenço de seda) (צעיף משי פשוט) - קלות דעת (שיר מאת סילבה טלש) 1920
  • Duas Poesias שני שירים מאת לורנצו סטקטי 1920
  • A Lágrima דמעה (שיר מאת אוגושטו ז'יל Augusto Gil) 1922
  • 1932- Hino à Razão - שיר הלל לתבונה - סונטה מאת אנטרו דה קנטל de Antero de Quental) 1932
  • Melodia / A Lilial Virgem Maria (מרים הבתולה מן השושנים) (שיר מאת אוז'ניו דה קשטרו de Eugénio de Castro) 1938
  • 1934 Três Sonetos de Antero - A Sulamita, (שולמית) -שלוש שונטות מאת אנטרו
  • Idílio; 1937; אידיליה
  • Sonho Oriental, 1941 - חלום מזרחי
  • A Ideia. Ciclo Anteriano 1937-1943 (רעיון. מחזור אנטריאני)
  • 27 Harmonizações de Canções Populares Portuguesas 1943 -עיבודים של שירי עם פורטוגזים
  • Cá nesta Babilónia (סונטה מאת קמואש) 1951 - כאן בבל הזאת

מוזיקה כנסייתית לקולות ולעוגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1912 - Sub tuum presidium לשני קולות א קפלה
  • 1912 - Tota pulchra לקול אחד ועוגב
  • 1912 - Veni Sancte ולקול ולעוגב
  • 1912 - O Salutaris - לקול ולעוגב - / לארבעה קולות מעורבים א קפלה
  • 1912 - Tantum ergo לשלושה קולות (עם עוגב אד ליביטום)
  • 1914 - Responsórios do Espírito Santo לשלושה קולות ועוגב
  • Benedictus לקול ולעוגב
  • 1915 - טה דאום לקולות ולעוגב
  • 1915 - Veni Sancte לשני קולות ולעוגב
  • 1916 - O Gloriosa - לקול ולעוגב
  • 1925 - המנון לטרזיניה הקדושה למקהלה , קול אחד ולעוגב

מוזיקה קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות לתזמורת כלי קשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1906 - מותו של מנפרד לכלי קשת
  • 1909 - שתי מלודיות לתזמות כלי קשת
  • 1911 - לנטו - מתוך רביעיית המיתרים, גרסה לתזמורת כלי קשת
  • 1912-1911 - פיתוי המוות - מתוך "פיתויי האב הקדוש ז'יל"
  • 1947-1946 - וריאציות ופוגה משולשת על נשוא מקורי לתזמורת כלי קשת - הגרסה ללא עוגב

יצירות קאמריות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1906 -A Morte de Manfred מותו של מנפרד לשישייה (2 כינורות, ויולה, 2 צ'לי וקונטרבס)
  • 1908 - מארש זיכרון - לכינור, צ'לו ופסנתר
  • 1908 - שלישייה לכינור, צ'לו ופסנתר
  • 1908 - סונטה מס. 1 לכינור ולפסנתר
  • 1910 - (לא נמצאה) - פרלוד ופוגה לכינור סולו
  • 1910 - פרלוד לכינור ולפסנתר
  • 1911 - רביעיית מיתרים
  • 1913 - סונטה לצ'לו ופסנתר

- 1920/1921 ? - נושא עם ואריאציות לשלוש נבלים ורביעיית מיתרים

  • 1928 - סונטה מס.2 לכינור ופסנתר

מוזיקת סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1931 - בסרט Douro, Faina Fluvial (עמל רב על נהר דורו) מאת מנואל דה אוליביירה בגרסתו השנייה
  • 1934 - - פרי בר - Gado Bravo - בבימוי אנטוניו לופש ריביירו
  • 1949 - Vendaval Maravilhoso סופה מופלאה בבימוי ליטאו דה בארוש
  • 1950 - Frei Luís de Sousa - האח לואיש דה סוזה, בימוי מאת אנטוניו לופש ריביירו
  • 1952 - Algarve d’Além-Mar - בבימוי אנטוניו ןלופש ריביירו

מוזיקת במה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1916 - מוזיקת במה לעוגב או הרמוניום למחזה "אוקטביו" מאת ויטוריאנו בראגה
  • 1919 - מחזה דתי לאביב (Auto da Primavera) מאת אלפרדו דה פייטש ברנקו - לקולות ופסנתר או עוגב
  • 1938 - שיר לAuto da India - מחזה דתי מאת חיל ויסנטה לקול נשי

מבחר ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1915 - Música e Instrumentos",(מוזיקה וכלים)
  • " (in A Questão Ibérica), Lisboa, 1915.
  • Elementos de sciências musicais, Lisboa, Sassetti, 1922.

(יסודות מדעי המוזיקה)

  • A música em Portugal , Lisboa, Escola Tipográfica da Imprensa Nacional, 1929.(מוזיקה בפורטוגל)
  • Acústica e História da Música, (manuais escolares), Lisboa, 1930.

(אקוסטיקה והיסטוריה של המוזיקה)

  • Tratado de harmonia, [S.l. : s.n.], 1930.

(ספר לימוד מקיף להרמוניה)

  • História popular da música: Desde as origens até à actualidade, Lisboa, Cosmos, 1943.

(היסטוריה פופולרית של המוזיקה:מההתחלות ועד לזמן העכשווי)

  • A vida de Beethoven, Lisboa, Cosmos, 1943.

(חיי בטהובן)

  • "Ensino Universitário da Música", (in Universitárias), 1946.

(הוראת המוזיקה באוניברסיטה)

  • A personalidade de Beethoven: Ensaios beethovenianos, Lisboa, Cosmos, 1947. (אישיותו של בטהובן. מסות על בטהובן)
  • "A Vida e a Obra de Ricardo Wagner", (in Arte Musical), 1947.

(חייו ויצירותיו של ריכרד וגנר)

  • "A Música de Teatro em Portugal", (in A Evolução e o Espírito do Teatro em Portugal, ed. de O Século), 1947.(מוזיקת הבמה בפורטוגל)
  • "Chopin em Portugal", (in Vértice), 1949. (שופן בפורטוגל)
  • Das ideias sobre a música em Portugal, Coimbra, Tip. Atlântida, 1951. (in Vértice).(רעיונות על המוזיקה בפורטוגל)
  • A música e a Casa de Bragança, Lisboa, Fundação da Casa de Bragança, 1953. (המוזיקה ושושולת ברגנסה)
  • D. João IV: Músico, Lisboa, Fundação da Casa de Bragança, 1956.

(ז'ואו הרביעי כמוזיקאי)

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2008 - Madrigais Camonianos - שלוש סדרות של מדריגלים על טקסטים מאת לואיש קמואש - עם מקהלת גולבנקאן בניצוחו של פרננדו אלדורו PortugalSom PS 5010 2008 ,
  • Violin Sonatas (סונטות לכינור) עם קרלוש דאמאש - כינור, אנה טומאסיק - פסנתר, חברת נקסוס, 2010

סונטות דה פרייטאש ברנקו 2010

דה פרייטש ברנקו ויצירתו במדיה אמנותית אחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2010 -Mistérios de Lisboa מסתורי ליסבון בבימוי ראול לואיש

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

    • Das Neue Lexikon der Musik, Zweiter Band ,Verlag J.B.Metzler, Suttgart 1996 ISBN 3-476-01338-3 עמ' 127
  • A.Delgado, A.Telles , N.Bettencourt Mendes Luís de Freitas Branco. Lisboa: Editorial Caminho, 2007

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Metzler Lexikon 1996 עמ' 127
  2. ^ אתר Naxos