יובב בן זרח
| לידה | בצרה |
|---|---|
| מדינה | ממלכת אדום |
| עיסוק | מלך |
  | |
יובב בן זרח היה דמות מקראית, מלך אדום השני. מלך על אדום אחרי בלע בן בעור ולפני חשם מארץ התימני. עיר מושבו הייתה בצרה.
יובב בן זרח מופיע בשני מקומות בלבד בתנ"ך: בפרשת שמונת מלכי אדום בפרק לו בבראשית, ובפרשייה המקבילה בדברי הימים (פרק א). שני האזכורים זהים במדויק אלו לאילו ”וַיָּ֖מׇת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבׇּצְרָֽה׃ וַיָּ֖מׇת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי׃”[1]
במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]
במדרש שכל טוב מהמאה ה-12 מסופר על יובב:
לנ) ”וימת בלע וימלוך תחתיו יובב”. אויבו של מקום: בן זרח. שהזריח אורה של מלכות הרשעה שכתבה שהיתה מלכות עקורה מאדום ובא זה ומלך עליהן ופרנסו מבצרה שעתיד להיבצר דכתיב ”אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות” (ספר עובדיה, פרק א', פסוק ה'), והקב"ה בוצרן לגת ודורכן, שנאמר ”פורה דרכתי לבדי” (ספר ישעיהו, פרק ס"ג, פסוק ג') וכתיב ”ובגדיך כדורך בגת” (שם שם ב) א"ר אבהו כך אמר הקב"ה כבר היתה מלכות עקורה מאדום ובאתה בצרה וסיפקה לה מלכים מעתה אין לי עסק אלא עם בצרה שנאמר כי ”זבח לה' בבצרה” (ספר ישעיהו, פרק ל"ד, פסוק ו') ואח"כ ”טבח גדול בארץ אדום” (שם)
בספר הישר מסופר על מלכותו של יובב:
וכל אנשי בני עשו ובני קדם שבו איש אל עירו בבושה, כי נפלו כל הגיבורים אשר היו בהם במלחמה. ויראו בני עשו כי מת מלכם במלחמה וימהרו ויקחו איש מאנשי בני קדם יובב בן זרח שמו מארץ בצרה, וימליכוהו עליהם תחת בלע מלכם. וישב יובב על כיסא בלע תחתיו למלך, וימלוך יובב באדום על כל בני עשו עשר שנים. ולא יספו בני עשו עוד ללכת להילחם עם בני יעקב מהיום ההוא והלאה, כי ידעו בני עשו את גבורת בני יעקב וייראו מהם מאוד. אך מהיום ההוא והלאה שנאו בני עשו את בני יעקב, ותהי השנאה והאיבה חזקה ביניהם כל הימים עד היום הזה. ויהי אחרי כן מקץ עשר שנים, וימת יובב בן זרח מלך אדום.
בקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקבלה היהודית תופסת פרשת שמונת מלכי אדום מקום חשוב, ולכן הוצעו מספר הצעות למה שהוא מסמל.
בספר עץ חיים מזוהה יובב עם ספירת החסד: ”יובב הוא חסד וזהו בן זרח לשון זריחה כי הוא בחינת חסד הנקרא אור כנודע”.
בספר מגיד מישרים נכתב על יובב ”ושלטה אידך קליפה דמתקרייא יובב דאיהי לקבל גבורה ואיהי תקיפא בדינהא כמו בעל דבבא דיובב ובעל דבבא חד הוא. מן בצרה כלומר דאיהי מבצר ומקטרג עלמין ואיהו בן זרח כלומר אתי מקליפה קדמאה דזרחה בעלמא”
זיהוי עם איוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימת מסורת דרשנית המזהה את יובב בן זרח עם איוב.
בסוף תרגום השבעים נכתבה תוספת בשפה היוונית המזהה את איוב עם יובב בן זרח.[2]
לפי הספר החיצוני דברי איוב, שלפי אברהם כהנא נכתב בין המאה הראשונה לפני הספירה למאה הראשונה לספירה, אדם בשם יובב מזרע עשו מזוהה בתור איוב.
אברהם אבן עזרא דוחה את הזיהוי של יובב כאיוב בפירושו לפרשת שמונת מלכי אדום בבראשית ”גם יובב בן זרח איננו איוב, כאשר אמר היצחקי המהביל”, וגם בפירושו לפסוק הראשון של ספר איוב ”והאומר שהוא יובב בן זרח מבצרה, שמא בחלום ראה זה כי אין לו על מה ישען, לא על דברי הנביאים ולא על מה שהעתיקו חכמינו ז"ל”.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר הישר, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- מדרש שכל טוב - בראשית, מהדורת שלמה בובר, ברלין, תר"ס, באתר היברובוקס
- הרב חיים ויטאל, עץ החיים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- "ספר דברי איוב", בתוך: אברהם כהנא, הספרים החיצוניים לתורה נביאים כתובים, ושאר הספרים החיצוניים, תל אביב 1956
- מגיד מישרים אחרי מות, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוקים ל"ג–ל"ד ספר דברי הימים א', פרק א', פסוקים מ"ד–מ"ה
- ^ תרגום השבעים לספר איוב ביוונית ובתרגום אנגלי, באתר ELPENOR