טיוטה:חללי אח"י אילת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חמישה עשר מההרוגים בטביעת אח"י אילת מוכרזים חללים אף שגופותיהם לא נמצאו או לא זוהו. זהו האירוע בעל המספר הגדול ביותר של חללים שמקום קבורתם לא נודע בתולדות צה"ל (נכון ל-2015). במשך 37 שנה נחשב גם סמ"ר מנחם (מנדו) כהן ז"ל כחלל שמקום קבורתו לא נודע, אולם ב-2004 הצהיר הצבא כי הוא קבור בחיפה.

בעת פעולות החילוץ ובימים שלאחר מכן נאספו מזירת טביעת המשחתת 28 גופות בלבד. אחת הגופות לא זוהתה בשל מצבה. ב-1 בנובממבר 1967, עשרה ימים אחרי הטבעת המשחתת, העבירו המצרים לידי ישראל באמצעות הצלב האדום שש גופות נוספות, מתוכן זוהו בוודאות רק ארבע. שלוש הגופות הלא מזוהות נקברו ב-5 בנובמבר 1967 בבית העלמין הצבאי בחיפה, בהלוויה המונית בהשתתפות כל שש עשרה משפחות ההרוגים שלא זוהו. על הקבר הרחב הונחו כריות מצבה הנושאות את שמותיהם של שישה עשר החללים. בסך הכל הובאו לקבורה ברחבי הארץ 34 גופות מאירוע טביעת המשחתת, מהן זוהו טרם הקבורה 31 גופות בלבד.[1]

שלושה חודשים אחרי טביעת אח"י אילת העבירו המצרים לישראל את דיסקית הזיהוי ואת טבעת הנישואין של סמ"ר מנחם (מנדו) כהן ז"ל.[2] במכתב שכתב הרב הצבאי הראשי, האלוף שלמה גורן ב-5 ביולי 1968 נאמר כי אחת משתי הגופות הבלתי מזוהות שהעבירו המצרים היא גופתו של כהן.[3] זאת מאחר שהמצרים טענו כי החזירו את כל הגופות שהיו בידם והטבעת והדסקית הורדו מאחת מהן. למרות זאת, ולמרות עדויות נוספות שהצביעו על סבירות גבוהה לכך שגופתו של כהן הוחזרה ממצרים, לא הכריז הרב גורן על זיהויה הוודאי.

בשנת 1998 פנו בני משפחתו של כהן לצה"ל בדרישה שיבצע בדיקה גנטית לגופות שנקברו בחלקת האלמונים בחיפה, על מנת לזהות בוודאות את גופתו של יקירם. ראש אכ"א סירב לבקשה, שכן חלק ממשפחות החללים האחרים שלא זוהו התנגדו לכך נחרצות. אחרי דין ודברים ממושך עם צה"ל עתרו בני משפחת כהן לבג"צ בדרישה שיורה לצבא לפתוח את קבר האחים. הרכב של שבעה שופטים, בראשות המשנה לנשיא תאודור אור דחה את העתירה פה אחד. בפסק הדין ציינו השופטים את הפגיעה שתגרם בכבוד החללים ובבני משפחותיהם עקב פתיחת הקבר:

דומה, כי ההסתברות הגבוהה להימצאות גופת מנחם כהן ז"ל בחלקת האלמונים פועלת בה בעת לשני כיוונים מנוגדים. מחד גיסא, היא מחזקת את זיקת אחת הגופות למשפחת העותרים ויש בכך תמיכה לרצון שהדבר ייקבע בוודאות. מאידך גיסא, העובדה שטמונות בקבר שתי גופות נוספות, ויש לשקול שיקולים נוספים הנובעים מכך, כגון התנגדות מרבית מבני המשפחות האחרות לפתיחת הקבר, מחלישה ואולי סותרת את ההצדקה לכך.


שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
בג"ץ 4225/01 , עמ' 19

עוד בעת הדיון בבית המשפט העליון הודיע צה"ל כי הוא מוכן להכריז כי מנחם כהן ז"ל קבור בחלקת האלמונים בחיפה, ואף משפחות החללים האחרים לא התנגדו לכך. ב-24 באוגוסט 2004, בטקס צבאי מלא, הוצבה במקום כרית מצבה חדשה עם שמו של כהן, המציינת כי זהו קברו.

קבורת שלוש הגופות: http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=dcC2GvWVA%2BeRKsli1WdgKOWSfB%2BnkNjDI9jAZzkzdynPnaOYGKz46VCOvBEP9EvXYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1967%2F11%2F06&page=7&rtl=true שש גופות הוחזרו: http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=dcC2GvWVA%2BeRKsli1WdgKDpPdFB13lZDhRH%2BnVTA6aiRSHBR9x5L80DS3dCB2RJXYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1967%2F11%2F02&page=7&rtl=true הדף של מנחם כהן: מנחם (מנדו) כהן http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=46061

מתוך עיתון הארץ, 5 בנובמבר: http://www.haaretz.co.il/opinions/%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99/1.2758258

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב

    סוג לא תואם [ 4 ]
    שלושה חללים שלא זוהו מהמשחתת אילת הובאו אתמול לקבורות בחיפה, מעריב, 6 בנובמבר 1967
  2. ^ דף הזיכרון של סמ"ר מנחם (מנדו) כהן ז"ל באתר יזכור
  3. ^ המכתב, שהופנה לאלמנתו של נעדר אחר, יהודה בן בסט ז"ל, מצוטט בפסק הדין של בית המשפט העליון.