טיוטה:הקבוצה השורדת

הקבוצה השורדת (בערבית: الفرقة الناجية. בתעתוק לעברית: אל-פרקה א-נאג'יה) היא תפיסה באסלאם הגורסת כי קבוצה של מוסלמים סונים אשר דרכיהם מתוקנות היא זו שתגיע לגן עדן, בעוד שיתר הקבוצות, שבעים ושתיים במספר, ייצלו באש הגהנום. תפיסה זו מתבססת על דברי החדית': "אומי יתפצל לשבעים ושלוש כתות, כולן בגיהנום מלבד אחת".

תמיכה בחדית'

החדית' סופר על ידי אבו דאוד אל-תרמידי , אבן מג'ה ואל -חכים ואמר: הוא אותנטי לפי תנאי המוסלמי . אבן תימיה אמר עליו : (זהו חדית' אותנטי וידוע), ואל -אלבני אימת אותו באל -סילסילא אל-סחיח . הטקסט שלו הוא: "היהודים התפצלו לשבעים ואחת כתות, הנוצרים התפצלו לשבעים ושתיים כתות, והעם הזה יתפצל לשבעים ושלוש כתות, כולן יהיו בגיהנום חוץ מאחת." נאמר: מי האם היא, הו שליח אלוהים? הוא אמר: מי היה באותה דרך כמו אני וחבריי, ובמובנים מסוימים רומנים: הם הקהילה."[  הוזכרו על ידו סיפורים נוספים בהם אמר: "אכן, אלו שהיו לפניך בעם הספר התפצלו לשבעים ושתים כתות, והעם הזה יתפצל לשבעים ושלוש, שבעים ושתיים בגיהנום. ואחד בגן העדן.". בקריינות אחרת: "האומה שלי תתפצל לשבעים כתות, שרק אחת מהן תשרוד".ובאחר: "כולם בגיהנום חוץ מאחד"..

אל-שוקני אמר : " באשר לתוספת של 'כולם בגיהנום חוץ מאחד'.קבוצה של חוקרי החדית' סברה שזה חלש, ואבן חזם אפילו אמר : זה מומצא . אל-אלבני עקב אחריובדבריו ואמר: "אני לא יודע למי הוא התייחס כשאמר: קבוצה... כי לא ידוע לי על אף אחד מחוקרי החדית' הקודמים שהכפיל את התוספת הזו. אלא, הקבוצה אימתה את זה, ושמותיהם הוזכרו קודם לכן. לגבי אבן חאזם, אני לא יודע איפה הוא הזכיר את זה." הדבר הראשון שעולה לי לראש הוא שזה בספר שלו " אל-פסל פי אל-מיל ווה אל-ניהל ” ואני חזרתי אליו והסתכלתי על תוכנו אך לא מצאתי אותו. ואז הקריינות ממנו שונה. אבן אל-ווזיר אמר עליו: ”זה לא אותנטי”, ואל-שוקני אמר על כך. : "זה מפוברק", ויש דברים רבים ושונים. בין שני הסיפורים, כידוע, אם זה נכון מאבן חזם, זה נדחה בשני אופנים. הראשון: ביקורת מדעית מודרנית הראתה את תקפותה של התוספת הזו, כך שלא משנה אם מישהו אומר שהיא חלשה. השני: מי שאמת את זה בקי בחדית' יותר מאבן חזם, מה גם שהוא ידוע בין הפוסקים בהקפדתו בביקורת, ולכן אין לקחת אותו כראיה אם הוא היחיד שאינו סותר, אז מה אם הוא סותר?! באשר לאבן אל-וזיר, דבריו שמסר אל-כוות'רי גורמים לו להרגיש שהוא לא ערער על התוספת מבחינת שרשרת ההעברה שלה, אלא מבחינת משמעותה, וכפי שכך היה, אין זה כך. יש לטעון שהמשמעות מושחתת בשל האפשרות לכוון אותה לכיוון תקף השולל את השחיתות שלטענתו. איך אפשר להיות בטוחים שמשמעות החדית' הושחתה והתקבלה על ידי אימאמים וחוקרים בכירים ממעמדות שונים שהצהירו על האותנטיות שלו? "זה כמעט בלתי אפשרי".

טקסט החדית' ומשמעותו

לגבי הטקסט, המשמעות והקונוטציות שלו, דעתו של אבו חמיד אל-ע'זאלי מתמצת בכך שהוא אינו מגביל את הישועה - במובן של כניסה לגן עדן ותוקף האמונה - לקבוצה אחת, כשם שהוא הופך את ההרס לקבוצה אחת. חלק מאלה שמתכחשים לשליח, במקום לפרש את הקיצונים של הקנאות שהופכים את ההרס לחלק של שבעים ושתיים כתות, למעט הכת שלהם, שהם נותנים מונופול על אמונתה והצלה האמיתית שלה. המלומד אבן אל-ווזיר אומר: " היזהרו מלהוליך שולל על ידי "כולם מושמדים חוץ מאחד", שכן זוהי תוספת מושחתת שאינה מבוססת על עקרונות נכונים ואינה מובטחת שתהיה חלק מהתככים של אתאיסטים . ”

השייח' ד"ר אל-קרדאווי אומר : " יש בעיה בטקסט של החדית' הזה בכך שהוא גרם לעם הזה שאלוהים הציב עמדת עדות על העם ותיאר אותו כעם הטוב ביותר שיצר עבור העם גרוע יותר מהעם. יהודים ונוצרים בתחום הפילוג וההבדלים, עד כדי כך שהם הגדילו את הכתות שלהם על פני היהודים והנוצרים כאחד ." הוא גם אמר: " אז החדית' הזה קבע שכל קבוצות האומה - מלבד אחת - נמצאות בגיהנום. זה בנוסף למה שנאמר לגבי מעלתו של העם הזה ושהוא רחום ושהוא מייצג שליש מהמדינה אנשי גן העדן או מחצית מאנשי גן העדן. עם זאת, החדשות על היהודים והנוצרים שהם נפרדו לכתות אלו שמנו למעלה משבעים אינן ידועות בהיסטוריה של שתי הדתות, במיוחד בקרב היהודים, ולכן לא ידוע שהכתות שלהם הגיעו לכמות זו של מספר .

דעתו של ד"ר מוחמד עמארה היא שלא ניתן לבטא את המציאות של הכתות האסלאמיות בשום צורה במספר שבעים ושלוש כתות. לפי אל-אשרי, הן יותר ממאה, אל-שחרסטאני מנה אותן כ שבעים ושש כתות, אבן חאזם מנה אותן כחמש כתות, אל-מלטי מנה אותן כארבע, ואל-קאדי עבד אל-ג'באר מנה אותן. חמש, ואל-ח'ואריזמי מנה אותן כשבע.

באשר לחוות דעתו של ד"ר עבדול רחמן בדאוי, ניתן להגביל אותה לשלוש הנקודות הבאות:

• האזכור של המספרים הספציפיים, העוקבים האלה 71-72-73 הוא מומצא ואי אפשר להאמין בו, שלא לדבר על משהו דומה לזה שמגיע מהנביא.
• איננו מוצאים אזכור לחדית' זה בכתבי המאה השנייה או אפילו המאה השלישית לספירה, ואם הוא היה אותנטי, הוא היה מדווח בעידן מוקדם יותר.
• בסיום החדית', כל כת נתנה את הקריינות המתאימה לה. הסונים הפכו את הכת הניצלה לסונים, המועטזילים הפכו אותה לכת המועטזילה וכו'.

את חוות דעתו של ד"ר מוחמד סייד אחמד אל-מסר ניתן לסכם בשתי נקודות:

• מושג האומה בחדית' הוא "אומת הקריאה" ולא "אומת התשובה". העם המיועד של הקריאה הוא כל האנשים שאליהם שלח אלוהים את הנביא עם הקריאה. אומת התשובות היא אלה שהגיבו לנביא לאסלאם.
• בהנחה שהכוונה באומה היא "אומת התשובות", הרי שלא ניתן להגביל את מה שנכון לקבוצה אחת של האומה ולקבל את כל דעותיה. כי כל ההבדל הוא נכון ולא נכון. האיזון הנכון הוא להפנות נושאים בזה אחר זה לספר אלוהים ולסונה של שליחו.

השייח' אל-קרדאווי אומר: " אז החדית' מצביע על כך שכל הכתות הללו הן חלק מהאומה שלו עליו השלום וברכות ה '. אני מתכוון לאומה של התשובה המיוחסת לו, כפי שמעידה אמרו: "שלי האומה תפריד." המשמעות של זה היא שלמרות הכפירה שלהם - הם לא עזבו את הדת ולא הופרדו מגוף האומה המוסלמית ומהיותה בגיהנום. (אם נתחשב בביטוי "כל הם בגיהנום חוץ מאחד") זה לא אומר שהם יישארו בגיהנום כפי שעושים הכופרים, אלא הם ייכנסו אליו כאשר האנשים הסוררים של המונותיאיסטים ייכנסו אליו ."