חגי ברגמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חגי ברגמן
לידה 1952 (בן 72 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי חקר המוח
מקום לימודים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים (1 בינואר 1990) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט יזהר בר-גד
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חגי ברגמן (נולד ב-1952 בתל אביב) הוא חוקר מוח ורופא ישראלי, המכהן כפרופסור באוניברסיטה העברית. ברגמן נודע בעיקר בזכות עבודתו בחקר מחלת פרקינסון ובטיפולה, בין היתר בפיתוח טיפול הנודע בשם גירוי מוחי עמוק. חתן פרס ישראל לשנת ה'תשפ"ד (2024).

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגמן סיים את לימודי הרפואה בטכניון ב-1984 ולא המשיך להתמחות כמקובל, ולאחר פוסט דוקטורט ראשון באוניברסיטה העברית בהנחייתו של משה אבלס יצא לפוסט דוקטורט שני בבולטימור. מונה למרצה באוניברסיטה העברית ב-1990. בעבודתו ניצל את הידע על אודות הבסיס העצבי למחלת הפרקינסון - העדר דופמין בשל כשל בחומר השחור המהווה חלק מהגרעינים הבזליים ובעיקר הבנת המאזן הדופמינרגי של אלו, כדי לבצע הפחתה בפעילות המוגברת של הגרעין התת-תלמי. עבודה זו הביאה לטיפול בחולים על ידי גרייה חשמלית של גרעין זה באמצעות אלקטרודה קבועה. טיפול זה גורם להפסקת התסמינים של המחלה כאקינזיה, ברדיקינזיה ורעד, ובוצע עד היום במעל 250,000[1] חולים ברחבי העולם.

במסגרת עבודתו פרסם את מחקריו בערוצי תקשורת שונים ובכתבי עת מדעיים ובינלאומיים[2]

פרסים ומענקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לרויטל ואב לארבעה, עם שבעה נכדים ומתגורר בירושלים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חגי ברגמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]