ויקיפדיה:מועדונים/ויקרעטשמע/ארכיון א'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארכיון ויקרעטשמע "שאלות אקטואליה ביהדות."

זייר נויטיק צי ויס'ן[עריכת קוד מקור]

מימייג עסן היינט ביז עלות השחר. וואן איז עלות השחר? יאירשיחה 21:37, 19 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

דו גייסט נישט שלאפן? ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • י"ג באדר ב' ה'תשס"ח • 22:05, 19 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
ניין, איך בין אונגריק... יאירשיחה 23:08, 19 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
איז גיי עסן שנעל. עה"ש בארבע ועשרה. ברי"אשיחהמבן הטבע לאב הידע • י"ג באדר ב' ה'תשס"ח • 23:18, 19 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
א גרויסע דאנק!! יאירשיחה 23:36, 19 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

האם שריפת ספרים נחשב למעשה קביל ביהדות? אני חשבתי לתומי שהיהדות תאסור מעשה וולגרי שכזה, בעיקר לאור ההיסטוריה הכואבת שלנו עם המעשה. דניאל ב. 14:41, 21 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

שאלה לי: לו יכולת לאסוף ולשרוף את כל העותקים של מיין קאמפף בשנת 1928, האם היית עושה זאת או לא?
עכשיו תענה לי שיש הבדל, בין ספרים שנועדו לשדל יהודים להתנצר לבין מיין קאמפף. או. קיי. נתווכח על זה, ולא על עצם המעשה.
ברי"אשיחה הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • ט"ז באייר ה'תשס"ח • 14:48, 21 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: "ספר תורה שכתבו מין יישרף, כתבו גוי יגנז (תלמוד בבלי גיטין מ"ה עמ' ב); "ספר תורה שכתבו אפיקורוס ישרף, כתבו גוי יגנז. (שולחן ערוך, יורה דעה סימן רפ"א סעיף א')
אני לא זוכר שראיתי התייחסות ל"משום איבה" בהקשר זה, אבל אני יכול מנגד להראות לך כמה מקרים בו שרפו בפועל ספרים שנתפסו בעיני השורף כספרי כפירה. ‏DGtal14:50, 21 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
דיגטל, תודה. ברי"א, לא, לא הייתי שורף את המיין קאמפף, לא הייתי יורד לרמה של נאצים נבזים. פעולות מסיון בקרב יהודים חרדים הוא בהחלט מעשה ראוי לגינוי, אך שריפת ספרים (ועוד הספר החשוב ביותר לשליש מן העולם) הוא מעשה ראוי לגינוי יותר. זה מעשה שפוגע ברגשותיהם של אוכלוסייה שלמה, שבא כעונש לכמה בודדים. דניאל ב. 15:20, 21 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
זה הלכה. קוני למלט"ז באייר ה'תשס"ח16:32, 21 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
דניאל, לא הבנת אותי. לא התכוונתי לשריפת הספר של היטלר כנקמה או כאופן לפורקן עצבים, אלא כהגנה מפני הפצת דעותיו. אינני רוצה להאמין שהיית יושב בחיבוק ידיים ולא שורף את הספר ששטף את מוחותיהם של מיליוני גרמנים וחינך אותם לגזענות הנאצית האיומה, אילו שריפה זו יכולה היתה למנוע את הפצתו. ברי"אשיחה הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • ט"ז באייר ה'תשס"ח • 17:04, 21 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
הנצרות היא דעה קבילה ואין פסול בהפצתה במסגרת חופש הביטוי. מעשים כאלה כדי "להגן מפניה" הם וולגרים ופוגעים שלא לצורך. שריפת ספרים היא אקט מאוד חזותי ומעורר אמוציות. דניאל ב. 01:10, 22 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
הנצרות היא דעה פסולה אצל יהודי מאמין. אבותי ואבותיך קפצו אל מדורות האש כדי שלא להמיר את דתם לנצרות. יש פסול בהפצתה ליהודים תמימים במסווה של חופש הביטוי. אם הדרך להציל את אותם תמימים היא ע"י שריפת הספרים המסיונרים, יש לעשות זאת. ההבחנה בין השלכת הספרים למכולת האשפה לבין שריפתם היא מלאכותית, דמגוגית ונעדרת כל תחושה יהודית שורשית. ברי"אשיחה הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • י"ז באייר ה'תשס"ח • 09:08, 22 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
(אני לא ממש משתגע על הפיכת הוויקיפדיה לבמת דיונים, אבל בכל זאת) האם אלו הברירות? ניתן לגנוז את הספרים במחסן נעול. ניתן אולי אפילו למחזר אותם ולהפוך את הנייר שלהם לספרים אחרים. יש משהו שמקומם אותי בכך שבני העם אשר שרפו את ספריו כמתקפה תרבותית עליו, ואחר כך את גופות בניו, מתחיל לשרוף בעצמו ספרים. איך נהיה אור לגויים? ערןב - שיחה 09:18, 22 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
שוב, מעולם לא הלכו יהודים לתפוס ספרים של עמים אחרים ולשרוף אותם. הנוצרים חדרו לבתי היהודים ולבתי המדרש, אספו את הספרים ושרפו. לעומת זאת, אם מישהו מביא אלי הביתה ספר שלדעתי עלול לגרום לכך שבתי תהפוך לנרקומנית ופרוצה, זכותי לחסל אותו באופן שאראה לנכון. אם אחליט שכדי להראות לה את שאט נפשי מתכני הספר רצוי לשרוף אותו, אעשה זאת. הרעיון לשדל יהודים להתנצר שווה בעיני לרעיון לשדל את בתי להפוך לנרקומנית ופרוצה. ברי"אשיחה הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • י"ז באייר ה'תשס"ח • 09:24, 22 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
אבוי לי מאותה "זכות לשרוף ספרים". זו "זכות" שראוי בעיני לא לממש (והצעתי אלטרנטיבות, וגם נת- ה- כתב להלן דברים נוספים). אתה רואה זכות לשרוף את המלה הכתובה של אחרים והם רואים זכות לשרוף את המלה הכתובה שלך. אכן, מופת של אור לגויים. ואני קיוויתי שהעם היהודי, שאני מבניו, במדינתו העצמאית, יהיו אור לגויים. חבל שהאור הזה הוא אור האש היוקדת, של האלימות נגד המלה הכתובה. ערןב - שיחה 09:36, 22 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
ערן, באמת! אתה לא רואה הבדל בין התקפה להגנה? האור לגויים אינו רלוונטי. האם כוונתך שעלינו להגיש את הלחי השנייה? אגב, יש מי שמציע לטפל בכפפות של משי במחבלים, כדי להיות אור לגויים. מה? אנחנו נענה ונהרוג אנשים כמו שעשו לנו? נדמה לי שאתה לא סבור כך. נדמה לי גם שיש מקום להבין שהשמדה רוחנית (המרת דת) דומה בעיני המאמינים להשמדה גופנית, ולהיפך, היא יותר חמורה ממנה, שהרי על המרת דת נאמר יהרג ואל יעבור. ברי"אשיחה הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • י"ז באייר ה'תשס"ח • 09:41, 22 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
נראה שאתה מתעלם בעקביות מהאלטרנטיבות שהוצעו כאן (למשל, גניזת הספרים). במדינה יהודית, שבה רוב יהודי, לקרוא לשריפת הספרים "הגנה", מעוררת אצלי שוב את אותן אסוציאציות של הגנה על הציבור הנוצרי מפני היהודים המעטים והתלמוד שלהם. כנראה שלא הפנמת את מידת הסלידה שמעוררת שריפת ספרים, על ההיסטוריה שלה, בקרב ציבור נרחב. בבחירה לשרוף את ספרי הברית החדשה ולא למצוא אלטרנטיבה אחרת (והוצעו לעיל אלטרנטיבות אשר יאפשרו לציבור שלא מעוניין בכך להרחיק מעצמו את אותם ספרים) מרחיק עצמו ציבור התומכים בשריפה משאר הציבור, ומרחיב את הקרע בעם היושב בציון אצלי, שכר השורפים יצא בהפסדם אותי, בן לעם היהודי, אשר חש בושה ואינו רוצה להיות מזוהה עם שריפת ספרים (שהיא, כאמור, אקט אלים של שריפת תרבות). ערןב - שיחה 09:50, 22 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
ואגב, בדקתי בחוק העונשין, ומדובר בעבירה די ברורה על סעיף 170: "ההורס, מזיק או מחלל מקום פולחן, או כל עצם המוחזק מקודש לקהל אנשים, בכוונה לבזות דתם, או ביודעין שהם עשויים לראות במעשה זה עלבון לדתם, דינו - מאסר שלוש שנים." ערןב - שיחה 10:53, 23 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
אחרי שקראתי את סיקור הפרשה באתר הBBC, עם תמונה של יהודים מאתיופיה מתפללים, אני בכלל לא בטוח מה דעתי. יש סיבות טובות מאד לשרוף את הספרים הללו ויש סיבות טובות מאד להירתע משריפת ספרים. מעניין מה עלם סגד היה אומר... ליאור ޖޭ 09:17, 22 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
היהדות היא דת לא סובלנית כלפי דתות שהם עבודה זרה, אפשר לקרוא על זה בערך מינות (יהדות) שעוסק בראשוני הנוצרים, וגם בערך עבודה זרה. מצד שני, ההגדרה כלפי הנצרות היא מורכבת, כיוון שהם מאמינים בשיתוף, ויש דעות בהלכה היהודית שכיוון שכך, כלפי היהודים הנצרות היא ע"ז, כיוון שנאסר עליהם השיתוף, אך כלפי הגויים אין זה נחשב ע"ז, כיוון שלא נאסר עליהם השיתוף.
גם אם זה הלכה, יש גם מקרים בהלכה של שב ואל תעשה, היינו שנמנעים מלעשות דברים מסיבות שונות. גם פה, לא זכור לי שרבנים אירגנו אי פעם שריפת פומבית ברית חדשה, כנראה בגלל כל הקונוטציות שזה מעלה, כמו שכבר ציינו למעלה. לדעתי, סגן ראש עיריית אור יהודה בהחלט לא מייצג את רוח ההלכה במקרה הזה, והתגובה הציבורית בארץ והפרסום בעולם עדים לכך. נת- ה- - שיחה 09:30, 22 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
אני שב ומדגיש: ההשוואה בין אקט של התקפה (שריפת התלמוד, שריפת הספרים בגרמניה), לבין אקט של הגנה עצמית, היא מופרכת ודמגוגית. היהודים מעולם לא הגישו את הלחי השנייה. ברי"אשיחה הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • י"ז באייר ה'תשס"ח • 09:33, 22 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
נתנאל יקירי, לפני ק"ס שנים יכול היה החכם יא איינה מיזה לומר "אני יודע לפרש את כל כתבי הקודש ואף את הברית החדשה של הנוצרים" בלי שילכו רכיל על טיב אמונתו. מאז נפלנו. בימינו רם קולם של לצים ופוחזים, שמימיהם לא שמעו ניגון, וגיורים נפסלים על הרבה פחות מהכרת כתבי המינים. כשדם קדושים זרוק על המזבח עוד בטרם נשלם ההיכל עלינו לבקש רחמי שמיים ולמעט בשנאת חינם. שבת שלום, ליאור ޖޭ 16:16, 22 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
ברי"א, כיצד היתה מרגיש אילו הייתי שורף ספר תורה שנתן לי יהודי חרדי בצומת? דניאל ב. 22:14, 22 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
מתשובתך זאת ניתן להבין שאינך קורא את דבריו של ברי"א ואני במקומו לא הייתי ממשיך לענות לך, חבל כי דווקא יש כאן דברים מחכימים, אם רק נשכיל להפתח בעצמנו ולא רק לדבר על פתיחות אצל אחרים. קוני למלי"ח באייר ה'תשס"ח23:42, 22 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
קראתי את כל דבריו של ברי"א. אתה יכול לענות במקום לשלוח רמזים מתנשאים. דניאל ב. 23:48, 22 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
דניאל, הצבת בפני שאלה מאתגרת ואחלק את תשובתי לשלושה חלקים: א. מבחינה הלכתית, אסור ליהודי לשרוף ספר תורה. לכן יכאב לי מאוד אם תעבור על הלכה זו. לא ידוע לי על הלכה כזו אצל נוצרים. ב. שריפת ספר תורה מהווה חילול השם, שגם היא נתפסת בעיני כעבירה חמורה. גם מסיבה זו יכאב לי הדבר. ג. מבחינה רגשית יש להבחין בין יהודי שמנסה לשכנע יהודי להקפיד על מצוות הדת, ובמסגרת זו משאיר בידיו ספר תורני, לבין נוצרי המנסה לשדל להמרת דת ובמסגרת זו מחלק ספרי דת. אגב, נוצרים אלו מנסים לעצב את ספריהם כדי שיידמו לספרים תורניים. הם יודעים היטב שרבים היהודים שלא יסכימו להכניס הביתה את הברית החדשה, ולכן הם קוראים לזה תנ"ך. לא פחות ולא יותר! באופן היפותטי, אילו היו היהודים עוסקים בפעילות מיסיונרית אצל נוצרים ומשתמשים בשיטותיהם המטעות של המיסיונרים, ואילו המרת הדת ליהדות היתה נתפסת אצל הנוצרים כייהרג ואל יעבור, הייתי מבין נוצרי השורף ספר תורה. כאמור, זה רק היפוטתי. האמת היא הפוכה: יהודים בכל הדורות מסרו את נפשם כדי להציל ספרי תורה משריפה, ולעומת זאת אין בעולם נוצרי אחד, שיגיש את צווארו לשחיטה כדי לא להמיר את דתו. ברי"אשיחה הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • י"ח באייר ה'תשס"ח • 00:54, 23 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
א. נניח לצורך העניין שאיני יהודי. ב. מן הסתם, גם אצל הנוצרים זה חילול קודש חמור. ג. שוב, נניח שאינני יהודי. ועכשיו, האם זה בסדר ששרפתי ספרים? אגב, להגיד "אין בעולם נוצרי אחד, שיגיש את צווארו לשחיטה כדי לא להמיר את דתו" זה לא ממש נכון. דניאל ב. 05:12, 23 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
ציטוט: זה עובד הפוך. תביא הוכחות שיש נוצרי אחד כזה. לטענתי אין. ממילא מובן, שאין להשוות את היחס והפגיעה בין שריפת ספר תורה לבין ספרים אחרים, אפילו לו היית נוצרי. משקיף אובייקטיבי (נניח מוסלמי) יקבע, שחומרת המעשה תלויה בחומרת משמעותו עבור הצד הנפגע. יהודי שמוכן למסור את נפשו עבוד הכתוב בספר מסוים וכן עבור הצלתו מבזיון נפגע פי אלף מנוצרי שאינו מאמין במה שכתוב בספריו עד כדי מסירות נפש עבורם.
לאחר כל זאת ברצוני להוסיף: א. אינני טוען שהדרך הנכונה היחידה בפרשת המיסיון באור יהודה הייתה שריפת הספרים, אלא שניתן להבין את מי שחשב שכדי להגן על צאן מרעיתו מפגיעתם הרעה של הללו, עליו לנקוט באמצעים חינוכיים דרסטיים. ב. אני משער גם שהוא לא עשה זאת לעיני נוצרים ולא הזמין את כלי התקשורת לחזיון זה, בניגוד לשריפות הספרים שבוצעו ע"י האחרים במהלך ההיסטוריה. ג. למעשה מי שפגע במיליוני הנוצרים בעולם, הוא מי שפרסם את הארוע המדובר. מדוע אינך מלין על כלי התקשורת? וכי בגלל שזו עבודתם מותר להם לפגוע כל כך בשליש מן העולם?!
ברי"אשיחה הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • י"ח באייר ה'תשס"ח • 10:54, 23 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
נו באמת. עכשיו חזרנו לטיעון "התקשורת אשמה"? להטיח את האשמה בגוף המדווח על מה שנעשה בריש גלי ובכך להסיט את תשומת הלב מהפושע? ציפיתי ממך ליותר מזה. היו דרכי פעולה אחרות (עוד אפשרות: למסור את הספרים לנציגי הקהילות הנוצריות בארץ) אבל היה מי שבחר באש היוקדת. באנגלית יש ביטוי: It is not done - לא עושים דבר כזה. אוי לנו שהדבר נעשה, ושיש כאלו הנזעקים להגן על מי שעשה. ואגב, כבר יש מי שהתלונן במשטרה (וראה מה שכתבתי לעיל). ערןב - שיחה 11:19, 23 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
ערן ידידי, לא "חזרנו" לשום טיעון, העליתי אותו עכשיו לראשונה. אין כאן עניין של תליית אשמה, אך אם מעשה זה פוגע ברגשות מאמינים, הרי שאם לא ידווחו להם על כך הם לא ייפגעו. מלבד זאת, אין זה ראוי לענות רק על טענה אחת מדבריי. לטענתך שהיו אפשרויות אחרות עניתי כבר כמה פעמים. בקשר ללשון החוק שציטטת, דומני שיש לשים לב למילים: "בכוונה לבזות דתם, או ביודעין שהם עשויים לראות במעשה זה עלבון לדתם". עורכי הדין של השורפים יטענו שלא זה המקרה. ברי"אשיחה הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • י"ח באייר ה'תשס"ח • 11:25, 23 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

תדהמה[עריכת קוד מקור]

אחזתני למקרא ההצדקות המפולפלות של ברי"א למעשה הנבזי של חבורת עובדי המדורות מאור יהודה (וכשאני משתמש בשורש השחוק לעייפה ד.ה.מ. אני באמת מתכוון לזה). לא אתייחס לקביעות ההלכה שצוטטו לעיל, משום שאיני בקי בהן, ומשום שכפי שציין נת-ה, לא כל הלכה צריך לקיים (אחרת הייתם צריכים לסקול אותי). מה שמפליא אותי הם הנסיונות לשכנע בנימוקים של הגנה מפני סכנה אפשרית, וגם לי יש כמה שאלות / הערות:

  1. האם קראת את הברית החדשה? אם כן, האם הוא נראה לך כספר שיש בו (בספר בלבד, לא בפעילות המיסיונרית המלווה את הפצתו) כדי לסכן במשהו את אמונתם של בני ביתך וחבריך? אם התשובה לכך חיובית, עליך לבדוק היטב על מה מבוססת אמונתם - האם על יסודות יציבים או על הרגל בלבד. אילו היה מישהו מנסה חלילה להפוך את בתי לנרקומנית וכו', הייתי כמובן עושה ככל יכולתי להרחיקו מעליה, אבל יותר מכך הייתי מוודא שמה שבאחריותי נעשה כראוי, כלומר שמערכת הערכים ודפוסי ההתנהגות שהנחלתי לה ישמרו עליה מפני הדחות כאלה, גם אם במקרה תיחשף להן. אני סבור שבכך אני מגונן עליה טוב יותר, ולא בהסתרת המציאות החיצונית מפניה.
  2. האם קראת את מיין קאמפף? אני לא, ואני מנחש שגם אתה לא (אבל תקן אותי כמובן אם צריך). כפי שכתוב בערך, ספק רב אם חלק ניכר ממיליוני הגרמנים שהספר היה בביתם עשו זאת, ואם הבינו את הכתוב בו. ברור שהצלחת המשטר הנאצי לא הייתה בזכותו, אלא בזכות האיש שכתב אותו ומעשיו הפופוליסטיים. לכן ההנחה ששריפת כל עותקיו ב-1928 הייתה יכולה למנוע את השואה משוללת יסוד, ואין בה כדי להצדיק את המעשה. כדי להתמודד עם דברי בלע יש להתווכח איתם ולהפריכם, לא להדחיק אותם.

נוכח זה, איני יכול לקבל את הטענה ששריפת ספרי הברית החדשה מגוננת בדרך כלשהי על נפשות ילדינו מפני המרת דת (ולא חשוב כרגע אם זה נחשב בעיני חמור כהדחה לזנות או לא). אם יש אנשים שדוחפים לך ספרים, דחה אותם כמו שכולנו דוחים את כל אנשי המכירות האחרים מעלינו. אם כבר הוכנס ספר כזה לביתך, הוצא אותו משם, רצוי למרכז המיחזור הקרוב. אם איומו כה מוחשי עד כדי שאתה ממש רוצה לשרוף אותו, עשה זאת בדל"ת אמותיך, ולא במדורת ענק בכיכר העיר. המעשה שנעשה אינו מקדם בכלום את ההגנה מפני מיסיונרים, זוהי סתם הפגנת כוח וזלזול בסמלים של אחרים, ובכך היא רק מעוררת אנטגוניזם.

אני מעדיף לבחון את מעשי תמיד ברוח אמירתו של הלל הזקן (וסילחו לי מראש אם הציטוט אינו מדוייק): "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. ואידך זיל גמור". מעתה לא נוכל להתלונן על שריפת ספרינו אי-שם בעולם, משום שכל הטיעונים שהעלית לקוחים מתוך השיח הפנימי של מערכת האמונה שלך, ולא מתוך איזה נסיון לצדק אוניברסלי (אין דבר כזה לדעתי, אבל רק טיעונים שמנסים להתקרב אליו יכולים לשכנע יריבים). שבת שלום, אמנון שביטשיחה 11:33, 23 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

  1. שלום לך אמנון ותודה על הצטרפותך לדיון.
  2. גם אני לא התייחסתי לקביעת ההלכה.
  3. לא קראתי ולא אקרא את הברית החדשה. אותי ואת בני ביתי הוא לא עלול להדיח למאומה, שכן גם אם יקראו אותו וישאלו אותי מניין לי שדת הנצרות היא שקרית, יש לי תשובות בעבורם. הבעייה היא עם אותם "עמך" תמימים, שאינם יודעים להבחין בין תכלת לקלא אילן, ואמונתם היהודית היא אכן מכח הרגל. לאלו אני דואג, וכלל לא משוכנע שדברי החלקלקות של המיסיונרים לא ידיחו אותם לנצרות, וכבר היו דברים מעולם.
  4. לא קראתי את מיין קאמפף והוא לא הנושא. הרעיון היה להביא דוגמא היפותטית לצורך השלכה על הדיון הנוכחי. נניח, לצורך העניין, שמיין קאמפף כן תרם תרומה מכרעת ביצירת השואה, והדרך למניעת הפצתו הייתה על ידי שריפה. לא היית שורף אותו? אם תשובתך חיובית, אין לי שיח ושיג עמך, אך דומני שכן היית שורף את כל עותקיו שהיית יכול להשיג.
  5. הרעיון להוציא את השפר למרכז המיחזור, או פשוט להניח אותו בפח אינו משולל יסוד. אני מניח שכוונת השורף מאור יהודה הייתה חינוכית, כדי להראות לבני עדתו את הסכנה הגלומה בספרים מיסיונריים אלו. לו היה יודע שמעשה זה יעורר הד שלילי, היה כדאי שייפטר מהספרים בדרך אחרת.
  6. אני חוזר ואומר בפעם החמישית: מה ששנוא עליך וכו' לא רלוונטי לכאן, וגם לא קורות שריפת הספרים לאורך ההיסטוריה. מעולם לא הלכנו לשרוף ספרים של אחרים כאקט של התקפה או זלזול. לעומת זאת האחרים חדרו למבצרי התורה והתפילה, בזזו את ספרינו ושרפו אותם. אני מניח שאתה יודע להבחין בין תקיפה למגננה, ולכן הערתך האחרונה דמגוגית ולא מהותית.
  7. כל הטיעונים שהעליתי לקוחים מתוך עולמי כפי שכל הטיעונים שלך לקוחים מתוך עולמך. למרות זאת, אתה ואני סבורים שביכולתנו לבחון את מעשינו ואת מעשיהם של האחרים במשקפיים אובייקטיביות. ניסתי להראות שאובייקטיבית מותר ורצוי היה להפטר מן הספרים, ואין להשוות מקרים שנראים דומים באופן חיצוני, אך שונים הם במהותם.
ברי"אשיחה הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • י"ח באייר ה'תשס"ח • 12:22, 23 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
זוהי הפעם הראשונה שאני מגיב על נושא פה בוויקרעטשמע, למרות שאני קורא את הדף המעניין הזה כבר זמן רב. לדעתי שריפת הספרים בציבור, בעידודו של איש ציבור, על ידי ילדים הרוקדים מסביב למדורה, הוא בפירוש לא מגננתי. כשהאקט גם מנוגד לחוק, עדיף היה למצוא חלופות, כמו דיבור עם המיסיונרים. אני מסכים עם דניאל ב. שאם היה מדובר בספר תורה שנשרף על ידי נוצרים תגובתך הייתה אחרת. ‏IdoZi‏ • שיחה 14:05, 23 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
טוב רבותי, דומני שאנו מתחילים לחזור על עצמנו. גם אני הודיתי שהייתי מגיב אחרת, אך הסברתי מה לדעתי ההבדל. אגב, לא הייתי באור יהודה, ולא באתי לגונן כאן על ריקודים והתגרויות מכוונות. אם השורף ההוא היה שואל אותי, הייתי מייעץ לו שלא לעשות זאת. כל שניסיתי הוא להסביר מה עשוי לגרום ליהודי לבצע אקט כזה, ונסתפק בזה. שבת שלום לכולם - ברי"אשיחה הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • י"ח באייר ה'תשס"ח • 14:34, 23 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
מסכים. שבת שלום. ‏IdoZi‏ • שיחה 14:41, 23 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
(אצלי עוד לא נכנסה השבת). ברי"א, לשאלתך בקשר לנוצרים שהקריבו את חייהם למען הדת ראה קטגוריה:מרטירים. גם אם הברית החדשה היתה חשובה לנוצרים עשירית ממה שהתנ"ך חשוב ליהודים (טענה שאיני מסכים עימה), עדין אין זה מעשה ראוי. שבת שלום. דניאל ב. 21:25, 23 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
לא רלוונטי. יש שם אנשים שמתו לפני מאות שנים. כדי לבחון פגיעה ברגשות, יש לבחון עד כמה החפץ יקר לנפגע. אם, לטענתי, אין היום נוצרי אחד שמוכן למות עבור דתו, ממילא אין הוא מייחס אותה חשיבות לספריו, כשם שמייחס יהודי לספר אשר הוא מוכן למסור עבורו את הנפש, וממילא אין להשוות את הפגיעות זו לזו. ברי"אשיחה הרפטולוגיה, נבוביים ופיקולוגיה מצפים לך! • כ' באייר ה'תשס"ח • 12:41, 25 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
אני יכול לטעון אותו הדבר על יהודים. מתי לאחרונה נצטרכו יהודים להקריב עצמם? ברי"א, אתה מדבר כאילו נצרות היא דת מזוייפת של "למראית עין", ברור שמעשה כזה יפגע בכל נוצרי הדוק קשות. דניאל ב. 15:52, 25 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
נוצרים מתו על אמונתם גם הרבה אחר כך, אבל זו לא הנקודה. האם יש למישהו ספק, שלנוצרים כואב לראות את ספריהם הקדושים נשרפים?! שמראה כזה מעורר גועל?
שריפת ספרים היא גם צעד שנוגד, להבנתי המוגבלת, את היהדות. ביהדות יש ערך חשוב של דרכי שלום, ומובן שצעד כזה, שמכעיס את הנוצרים, אינו עולה בקנה אחד עמו. יותר מזה - גם דעתם של הגויים על היהודים והיהדות חשובה ליהדות. מעשה שמבזה את היהדות בעיני הנוצרים, הוא בפני עצמו חילול השם. דב ט. - שיחה 16:02, 25 במאי 2008 (IDT)[תגובה]
לא קראתי את הדיון כולו- אבל דבר אחד:

אין בברית החדשה שום דבר שיהפוך יהודי בריאי בנפשו, שכלו ואמונת- להיות נוצרי. הבעיה מתחילה כאשר חומרים כאלו מגיעים לאנשים לא הכי דתיים, שקל מאוד לבלבל אותם. ע"י פיתוי כספי ועוד, קל מאוד להגיע להתנצרות של יהודי. לכן בא האקט (שאולי נראה לאנשים פה מזעזע) של שריפת הספרים. אפק - שיחה 17:56, 26 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

עדכון[עריכת קוד מקור]

העתקתי משיחה:שריפת ספרים:

הפסקה נכתבה לפי ידיעה נרחבת באתר nrg. כיום מתפרסמת ב"הארץ" הכחשה מטעם עוזי אהרון, האומר כי לא שרף את הספרים, וכי הספרים הובערו ללא ידיעתו על ידי שניים- שלושה נערים שעסקו באיסופם. כיוון שכך, נראה לי שבשלב זה אין מקום לסיפור בערך שלפנינו. כיוון שהמשטרה חוקרת אירוע זה, ייתכנו התפתחויות נוספות. דוד שי - שיחה 18:54, 23 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

ברי"אשיחה דרוש ביולוג! תנאים טובים למתאימים! • ג' בסיוון ה'תשס"ח • 22:58, 5 ביוני 2008 (IDT)[תגובה]