הפרעת שימוש בקנאביס
 | |
| זרימת דם נמוכה בקליפת המוח הקדם-מצחית, סימן נפוץ להפרעה כשהיא מתפתחת בקרב קטינים | |
| שמות נוספים | הפרעת התמכרות לקנאביס, התמכרות לקנאביס, CUD |
|---|---|
| תחום | פסיכיאטריה, פסיכולוגיה |
| שכיחות | 9% ממעשני קנאביס |
| סיבות | עישון חזרתי של קנאביס |
| אבחון | דיספוריה, חרדה, עצבנות, דיכאון, דה-פרסונליזציה, אי שקט, בעיות שינה, בעיות במערכת העיכול וירידה בתיאבון |
| טיפול | טרם אושרה טכניקת טיפול רשמית |
| סיווגים | |
| ICD-11 |
6C41.2  |
  | |
הפרעת שימוש בנקאביס (במקור: Cannabis use disorder; בקיצור: CUD; ידוע גם כ-"התמכרות לקנאביס") היא הפרעה נפשית שעל פי ה-DSM-5 (המהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי), מתבטאת בפיתוח תלות ב-THC (תרכובת שנמצאת בסם הקנאביס). אנשים אשר לוקים בהפרעה, מפתחים סימני גמילה כאשר מפסיקים ליטול THC. סימני הגמילה כוללים: דיספוריה, חרדה, עצבנות, דיכאון, דה-פרסונליזציה, אי שקט, בעיות שינה, בעיות במערכת העיכול וירידה בתיאבון.
נתונים הראו כי בני נוער שעישנו באופן קבוע (7% על פי מחקר אחד) תפקדו באופן לקוי בשיעורים, בשל הפרעה זאת, וגם הציונים שלהם היו נמוכים יותר מאשר ציונים של תלמידים שלא לוקים בהפרעה.[1]
עם זאת, אין עדות רבה לאנשים הלוקים בהפרעה זאת, רק 9% ממעשני הקנאביס לוקים בה. ההפרעה מתפתחת בעיקר בקרב קטינים ובקרב אוכלוסיות ילידים כגון אבוריג'ינים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ References | National Institute on Drug Abuse (NIDA), web.archive.org, 2018-05-07
