הוגו פון מוהל

הוגו פון מוהל
Hugo von Mohl

לידה	8 באפריל 1805 שטוטגרט, נסיכות הבוחר מוירטמברג
פטירה	1 באפריל 1872 (בגיל 66) טיבינגן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
שם לידה	Hugo Mohl
מקום מגורים	ממלכת וירטמברג
מקום לימודים	אוניברסיטת טיבינגן
מוסדות	אוניברסיטת טיבינגן אוניברסיטת ברן
תלמידי דוקטורט	Ernst Adolph Barth
פרסים והוקרה	אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1853) חבר זר של החברה המלכותית (26 במרץ 1868)

הוגו פון מוהל (בגרמנית:Hugo von Mohl, ‏ 8 באפריל 1805 – 1 באפריל 1872) היה בוטנאי, אנטומיסט ופיזיולוג גרמני מחבל וירטמברג, אחד מאבות הציטולוגיה של הצמחים. היה רופא בהכשרתו הראשונית. הוא כיהן לזמן קצר כפרופסור לפיזיולוגיה באוניברסיטאות ברן ואחר כך ב-1872-1835 כפרופסור לבוטניקה בטיבינגן.

קורות חייו

ילדות וצעירות

הוגו פון מוהל נולד ב-1805 בשטוטגרט, נסיכות הבוחר מוירטמברג, כבנה הרביעי של משפחה גרמנית לותרנית. אביו, בנימין פרדיננד פון מוהל (1845-1767) היה משפטן, שמילא תפקידי שר הפנים והדתות, וכיהן כראש הקונסיסטוריה האוונגלית של וירטמברג. הוא היה נכד של המשפטן יוהאן יאקוב מוזר שכונה "אבי המשפט החוקתי הגרמני". האם, לואיזה לבית אאוטנריט (1843-1776) הייתה בת של הפקיד הבכיר יוהאן פרידריך פון אאוטנריט ואחות של רופא ידוע בטיבינגן. פון מוהל למד 12 שנים בגימנסיה בשטוטגרט. מנעוריו הוא גילה עיניין רב בבוטניקה, מינרלוגיה, פיזיקה, בעיקר אופטיקה. בשנים 1828-1823 למד בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת טיבינגן וסיים את לימודיו בהצטיינות.

פעילותו המדעית והאקדמית

בתום לימודיו הוא נסע למינכן שם התערה בחוג של בוטנאים ונחשף לחומרים רבים מהעולם הצומח, שחלקו הובא מברזיל ומאזורים אחרים בעולם. כעוזר של הפרופסור קרל פון מרציוס באוניברסיטת מינכן חקר פון מוהל באת אנטומיית הצמחים, בעיקר של שרכאים, ציקסאים ודקליים. הור קיבל הצעה לעבוד כסגן אחראי על הגנים בסנקט פטרבורג, אבל ב-1832 התקבל כפרופסור לפיזיולוגיה באוניברסיטת ברן הצעירה. בהמשך, מ-1835 ועד מותו כיהן פון מוהל כפרופסור לבוטניקה באוניברסיטת טיבינגן. הוא נהנה מאוד מהעבודה במעבדה ובספרייה ומשכלול המכשירים האופטיים והכנת חומרים לחקר מיקרוסקופי. חבים לו שיטות דיקור מיוחדות של החומר הצמחי המשמשות לבדיקתו במיקרוסקופ. כתביו המדעיים של פון מוהל מכסים תקופה של ארבעים וארבע שנות מחקר. החשובים מביניהם פורסמו מחדש ב-1845 בכרך אחד שכונה "כתבים שונים" - Vermischte Schriften הם דנו במגוון נושאים, אבל בעיקר במבנה האנטומי וההיסטולוגי של הצמחים

אחרי שבעבר רוברט בראון ואחרים זיהו את גרעין התא, ב-1844 – 1846 הגדיר פון מוהל לראשונה (אולי הוקדם בתגלית זו על ידי דוז'רדן הצרפתי ב-1835) את הפרוטופלזמה - החומר הגרגירי, הקולואידי שבו נמצא גרעין התא. בשם "פרוטופלזמה" השתמש לפניו יאן אוונגליסטה פורקינייה ככינוי לחומר העוברי שבביצה. פון מוהל מצא שהפרוטופלזמה היא המקור לתנועות התאיות שעוררו בעבר את תשומת לבם של המדענים.

פון מוהל היה הראשון שגילה ב-1835 שהתאים החדשים בצמחים נולדים באמצעות התרבות תאית. מסקונתיו אלה הסתמכו על מחקרים על אצות, כגון Conferva glomerata או Cladophora glomerata. וילהלם פלמינג גילה לאחר מכן את שלבי חלוקת התאים.

פון מוהל תיאר לראשונה את התנהלות הפרוטופלזמה בזמן חלוקת התא. תצפיותיו סתרו את התאוריה של מתיאס שליידן על ההיווצרותן החופשית של התאים. חשובים במיוחד היו מחקריו על דפני התאים. פון מוהל תמך בהשקפה שדופן התא גדל על ידי אפוזיציה, כפי שסבורים גם כיום. הוא הסביר את טבעם האמיתי של הגממיות (pits) והראה את המקור התאי של העצות (vessels) ושל התאים הסיביים. על ידי תגליות אלה הפך פון מוהל לאחד מאבות תורת התא. את ממצאיו על היווצרות התאים הוא אסף בספרו Die vegetabilische Zelle (1851) - "על התא הצמחי".

בעקבות כמה חוקרים שפיתחו את המחקר מיקרוסקופי עוד במאה השבע עשרה עד תחילת המאה התשע עשרה - כמו אנטוני ואן לוונהוק (1678), אחר כך קומפרטי (1791), שפרנגל (1802), פייר-ז'וזף פלטייה וז'וזף - ביינאמה קוונטו (1818) שהבחינו לראשונה גרגרים ירוקים בתאי הצמחים הירוקים, הגיע פון מוהל ב-1837 לתיאור מפורט ("סטרומה", ממברנות פנימיות" וכו') של האברונים נושאי כלורופיל שהוא קרא להם Chlorophylkörnen ולימים נקראו כלורופלסטים.

מחקריו המוקדמים של פון מוהל על מבנה של הדקליים, של הציקסאים ושל שלושה מיני שרכיים הניחו את התשתית להתפתחות המחקר בנושא. כך גם מחקריו על איזוטים (1840). מחקריו המאוחרים יותר התמקדו בגבעוליהם של הדו-פסיגיים ושל חשופי הזרע. בתצפיותיו על השעם ועל הקליפות הוא הסביר לראשונה את היווצרותם ומקורם של הסוגים השונים של קליפה, ותיקן טעויות לגבי העדשתיות (lenticels) בעקבות עבודתו המוקדמת בנושא מקור הפיוניות (stomata) (1838) כתב פון מוהל מאמר קלאסי על פתיחתן וסגירתן. (1850)

ב-1843 יחד עם שלכטנדל הקים מוהל את השבועון המדעי לבוטניקה Botanische Zeitung אותו שניהם ערכו ביחד עד יום מותו. פון מוהל לא חשק בכתיבת ספרי לימוד גדולים ופעם נסוג באמצע ממשימת כתיבת ספר כזה בעת ששיתף פעולה עם הופמייסטר. בשנים האחרונות לחייו צמצם את פעילותו, ככל הנראה בגלל הידרדרות בבריאותו. פון מוהל מת באופן פתאומי בטיבינגן באפריל 1872

חייו הפרטיים

הוגו פון מוהל היה רווק כל חייו. אחיו, פרט מאחד מהם שמת בגיל צעיר, היו גם הם אקדמאים מוכשרים: רוברט, היה משפטן, פרופסור בטיבינגן ובהיידלברג, יוליוס היה מזרחן, פרופסור בקולז' דה פראנס, ומוריץ היה כלכלן, וחבר בפרלמנט.

פרסים ואותות הוקרה

• 1832 - חבר באקדמיה לאופולדינה, אקדמיה גרמנית לחוקרי הטבע
• 1850 - חבר זר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים
• 1853 - עיטור המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ולאמנויות
• 18542 בדצמבר - חבר בהתכתבות באקדמיה הרוסית למדעים בסנקט פטרבורג
• 26 במרץ 1868 - חבר בחברה המלכותית של לונדון

כתבים

• 1827 - (עבודה שהוצגה בתחרות בפקולטה לרפואה) Ueber den Bau und das Winden der Ranken und Schlingpflanzen (על המבנה והפיתולים של הקנוקנות ושל הצמחים המטפסים)
• 1831 - De palmarum structura (על מבנה הדקלים)
• 1833 - Einige Bemerkungen über die Entwickelung und den Bau der Sporen der cryptogamischen Gewächse

(כמה הערות על ההתפתחות והמבנה של נבגי הצמחים חסרי הזרע)

• 1834 - Über den Bau und die Formen der Pollenkörner (על המבנה ועל צורות האבקות
• 1835 - Ueber die Vermehrung der Pflanzenzellen durch Theilung (על התרבות תאי הצמחים באמצעות חלוקת התא)
• 1837 - Ueber den Bau der vegetabilischen Zellmembran (על מבנה קרום התא אצל הצמחים)
• 1845 - Ueber den Protoplasma (על הפרוטופלזמה)
• 1846 - Vermischte Schriften botanischen Inhalts (כתבים שונים בנושאים בוטאניים)
  • Mikrographie oder Anleitung zur Kenntnis und zum Gebrauch des Mikroskops1846

(מיקרוגרפיה או הנחיות להכרת המיקרוסקופ והשימוש בו)

• 1851 - Grundzüge der Anatomie und Physiologie der vegetabilischen Zelle

(יסודות האנטומיה והפיזיולוגיה של התאים הצמחיים)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הוגו פון מוהל בוויקישיתוף

• Frederick Orpen Bower art. Hugo von Mohl in Hugh Chisholm (ed) Encyclopedia Britannica, vol. 18 ed 11 Cambridge University Press אנציקלופדיה בריטניקה בוויקימקור
• https://www.biodiversitylibrary.org/item/101653#page/323/mode/1up
• באתר Deutsche Biographie

לפי Allgemeine Deutsche Biographie 1885

• Anton de Bary. Hugo von Mohl, in Botanische Zeitung 1872, p. 561 מאמר הספד
• הוגו פון מוהל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

לקריאה נוספת

• Julius von Sachs.. Die Geschichte der Botanik vom 16. Jahrhundert bis 1860, 1871-1872 p. 292 etc
• .J.F. Leroy - Botanica, în René Taton - Istoria generală a științei - Știința contemporană Editura Științifică și Enciclopedică București 1976 (תרגום לרומנית)

(ז'.פ. לרואה ב-אנה טטון - ההיסטוריה הכללית של המדע - המדע העכשווי)