גריגורי קראסני-אדמוני
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| לידה |
23 בספטמבר 1881 (יוליאני) הניצ'סק  |
|---|---|
| פטירה |
1 בינואר 1970 (בגיל 88) סנקט פטרבורג, ברה"מ |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, הרפובליקה הרוסית, ברית המועצות |
| מקום קבורה |
Cemetery of the Victims of January 9 |
| השכלה |
הפקולטה למזרחנות של אוניברסיטת סנקט פטרבורג |
  | |
גריגורי קראסני-אדמוני (ברוסית:Григорий Яковлевич Красный-Адмони (5 באוקטובר 1881, הניצ'סק - 1 בינואר 1970, לנינגרד) היה פעיל יהודי, היסטוריון ופובליציסט.
גריגורי קראסני נולד בהניצ'סק למשפחה יהודית של קנטוניסטים. לאחר לימודים בחיידר הוא עבר בחינות ובשנת 1901 החל ללמוד באוניברסיטת סנקט פטרבורג בפקולטבה לשפות מזרחיות. בשנת 1905 הוא התחתן ובשנת 1906 סיים לימודי אוניברסיטה.
בשנת 1907 קראסני עבר בחינות והחל לעבוד במשפטים.
החל משנת 1896 גריגורי קראסני היה מלמד בבית ספר יהודי. הוא תרגם לרוסית יצירות של מרדכי זאב פיארברג. קראסני היה חבר מערכת של "אנציקלופדיה יהודית" שיצאה לאור בשנים 1908–1913.
לאחר תחילת מלחמת העולם הראשונה קראסני עזר לפליטים יהודים. לתקופה קצרה הוא גויס אך שוחרר בינואר 1917 מסיבות בריאותיות.
בשנת 1917 הוא פעל להקמת יחידות הגנה עצמית של יהודים ואלכסנדר קרנסקי שהכיר אותו מתחום המשפטים הבטיח את עזרתו.
מקסים גורקי הזמין את קראסני לעבודה בהוצאת האור שלו לביצו עתרגומים לרוסית של יצירות עתיקות. בשנת 1917 גריגורי קראסני הוסיף לשם משפחתו תוספת "אדמוני".
בפברואר 1919 קראסני-אדמוני החל ללמד באוניברסיטה יהודית שהוקמה בסנקט פטרבורג ומונה לפרופסור. הוא נתן הרצאות על היסטורי היהודית ותנ"ך. קראסני-אדמוני יזם הקמת וועדה לחקר מסמכים ארכיון בקשר לאנטישמיות ברוסיה. בשנת 1919 פורסםפ כרך ראשון על הסופות בנגב ובשנת 1923 כרך שני על פרעות קישינב. בלחץ השלטונות עבודה הופסקה.
בשנת 1925 לאחר סגירת האוניבריסטה קראסני-אדמוני חזר לתחום המשפטים ופעל כעורך דין עד לפרישה לגמלאות. בתחילת שנות ה-50, בתקופת מאבק נגד קסומופוליטים סולק מארגון עורכי דין אך בהמשך הוחזר. הוא ניסה לארגן קורסים ללימוד עברית, אך לא קיבל לכך אישור משלטונות.
בשנת 1941 בנו יוהן נעצר והואשם בפעילות נגד השלטונות. הוא היה מלחין, בעזרת דימיטרי שוסטקוביץ' הוא שוחרר בשנת 1946.
גריגורי קראסני-אדמוני נפטר בשנת 1970 ונטמן בחלקה יהודית בבית העלמין לזכר קורבנות 9 בינואר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה (ברוסית)
- ספרים שפרסם