לדלג לתוכן

באר וארבעה כלבים


שגיאות פרמטריות בתבנית:יצירת אמנות

פרמטרי חובה [ סוג היצירה ] חסרים

באר וארבעה כלבים
מידע כללי
אמן יעקב דורצ'ין עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה 19901991
טכניקה וחומרים פלדה, פליז עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 254 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
קוטר 300 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים על היצירה
קואורדינטות 32°04′25″N 34°46′32″E / 32.073713300027°N 34.7754407534°E / 32.073713300027; 34.7754407534
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"באר וארבעה כלבים" (19901991) הוא פסל מאת האמן הישראלי יעקב דורצ'ין המוצב בתל אביב-יפו.

הפסל הוצג לראשונה בתערוכת היחיד "באר וארבעה כלבים", שנערכה בגלריה גורדון (20 במרץ - 9 באפריל 1991). עבור הכנסתו לגלריה, ששכנה אז ברחוב בן יהודה, פורקה חזית הכניסה לגלריה.[1] לאחר מכן הוצב, תוך שינויים שונים, בפינת הרחובות שדרות בן ציון ורחוב המלך ג'ורג' בתל אביב-יפו.[2]

הפסל הוא מיכל פלדה גדול, בקוטר של 300 ס"מ, העומד על גבי חיבור של משטחים דמויי סולמות המחוברים בצורת צלב. צלב זה נשען על כדורי ברזל.[3] על גבי הדוד מוצבים חלקי מתכת, שמקורם בכפות של טרקטור, ויוצרים מעין כיפה. בין החלקים הועמדו ארבעה פסלים של כלבים יישובים, העשויים יציקת פליז. אלו פסלים המבוססים על יציקה של פסל מסחרי שמקורו בהודו.[4] בעבר היו דמויות אלו ממורקות והחומריות השונה שלהן בלטה אל מול חלקי הפלדה החלודים.[5]

עיסוקו של דורצ'ין בבארות החל כבר בשנות ה-80 של המאה ה-20. במיצב "מלאך בנוף אירי" (1983), לדוגמה, יצר אלמנט שדרתי שבקצותיו המנוגדות באר ומזבח.[6]. בשנים 1995-1993 יצר סדרה של פסלים גדולי ממדים בנושא בארות. אברהם בלבן, בעקבות רונית מטלון, תיאר את הפסל כמקור מים חסום. "ארבעה כלבים אלימים שומרים על דוד ברזל מחליד, על באר שאינה באר. כתב בלבן. "אם יש פה רמז למעמקי תהום הרי זה לעולם המתים ולקרברוס, הכלב המיתולוגי השומר שהמתים לא ינסו לברוח חזרה לעולם החיים. אם יש נוזל בבאר הזאת זה אולי דם; ודאי לא מים".[7]

על השימוש בדמויות הכלבים הפיגורטיביים העיד דורצ'ין כי "בעיני זו חומריות שונה, חיבור בין דברים שלא מתחברים. הם שומרים, שתולים בתוך הפסל, צריך להתקרב ולהציץ לתוכו, כדי לראותם. בניכור שלהם מצורת הפסל הם עוזרים להגדיר את החלל הפנימי שלו".[8]

"ארבעת הכלבים חורצי הלשון פונים לארבע רוחות השמיים", תיאר מרדכי עומר, "והם כביכול שומרים על פי הבאר ומאפשרים מחבר פיסולי הנושא פן פולקלוריסטי-מיתי".[9] בכך נוצר חיבור אל ההיסטוריה של האמנות הישראלית, כגון עיסוקו של יצחק דנציגר במוטיב התנים והבאר.

פסל נוסף של דורצ'ין, העושה שימוש במוטיבים אלו, נמצא ברחוב טרומפלדור בתל אביב-יפו.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באר וארבעה כלבים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: שמשי, ציונה, התרחשות במימד החמישי, הארץ, 8 באפריל 1991.
  2. ^ ראו: עומר, מרדכי (עורך), דורצ'ין: קפלים בברזל ומחוות של קווים ורטרוספקטיבה, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2009, עמ' 188
  3. ^ ראו: רפופורט, טליה, "מי שומר על הבאר", דבר, 4 באפריל 1991.
  4. ^ ראו: סימן טוב, נעמי, "כמו שכוס נותנת צורה למים", תל-אביב, 15 בינואר 1993.
  5. ^ באזור שנת 2022 נצבעו הכלבים, על ידי אלמוני, בצבע ירוק זרחני. צבע זה עודנו ניכר בפסל כיום (2024)
  6. ^ ראו: רזניק, ר., דורצ'ין 1983: "מלאך בנוף אירי", גלריה נעמי גבעון, תל אביב, 1983, עמ' 2 [ללא מספרי עמודים]
  7. ^ אתר למנויים בלבד אברהם בלבן, כפריות מהופכת, באתר הארץ, 23 בינואר 2018
  8. ^ סימן טוב, נעמי, "כמו שכוס נותנת צורה למים", תל-אביב, 15 בינואר 1993.
  9. ^ ראו: עומר, מרדכי (עורך), דורצ'ין: קפלים בברזל ומחוות של קווים ורטרוספקטיבה, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2009, עמ' 188