ארתור סורלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארתור סורלי
Arthur Sorlie
ארתור סורלי
לידה 26 באפריל 1874
אלברט לי, מינסוטה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוגוסט 1928 (בגיל 54)
ביסמרק, דקוטה הצפונית, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא ארתור גוסטב סורלי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות ממוריאל פארק, גרנד פורקס, דקוטה הצפונית, ארצות הברית
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל דקוטה הצפונית ה־14
7 בינואר 192528 באוגוסט 1928
(3 שנים)
סגן מושל דקוטה הצפונית וולטר מדוק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארתור גוסטב סורליאנגלית: Arthur Gustave Sorlie;‏ 26 באפריל 187428 באוגוסט 1928) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מדקוטה הצפונית, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל דקוטה הצפונית ה-14 מ-1925 ועד מותו.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארתור סורלי נולד בעיר אלברט לי שבמינסוטה, כבנם של איוור ג'ייקובסון סורלי ושל מארן אולין אולסן, שניהם מהגרים מנורווגיה. ב-1893 הוא סיים את לימודיו באקדמיית לותר שבעיר הולדתו. הוא עבד בבנק וניהל חנות כלבו בבקסטון שבדקוטה הצפונית. ב-1903 פתח סורלי מפעל לייצור לחם וקרקרים בגרנד פורקס. הוא היה לאיש עסקים מצליח, והחזיק בבעלותו עסק למכירת מכוניות ותחנות דלק. לפוליטיקה הוא נכנס כאשר נבחר למועצת העיר גרנד פורקס, בה הוא כיהן שתי תקופות כהונה.

מושל דקוטה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות למשרת מושל דקוטה הצפונית של 1924 הביס סורלי את המושל המכהן ראנגנוולד נסטוס לאחר מערכת בחירות קשה, שבה עלו האשמות שסורלי היה אוהד של הקו קלוקס קלאן. בניסיון לְהָזֵם שמועה זו, פרסם בכיר הקלאן, הלסי אמברוז, מכתב בו הוא הצהיר שסורלי לא היה קשור לפעילות הקלאן בגרנד פורקס, אם כי יש חוקרים הטוענים שמכתב זה סתר את האמת.[1]

באותה תקופה התחולל בדקוטה הצפונית מאבק בין הליגה הבלתי-מפלגתית (Nonpartisan League) לבין איגוד המצביעים העצמאיים (Independent Voters Association). חברי הליגה הבלתי-מפלגתית, בעיקר אנשי המגזר הכפרי, התנגדו במרירות לאינטרסים של העסקים הגדולים. הם העדיפו את קיומם של מיזמים בבעלות המדינה, כמו ממגורת הדגנים המדינתית ובנק דקוטה הצפונית. איגוד המצביעים העצמאיים התנגד לכך, והחשיב את מצע הליגה כרדיקלי וסוציאליסטי.

כאשר סורלי, שנתמך על ידי הליגה הבלתי מפלגתית, החליף את מועמד איגוד המצביעים העצמאיים, המושל נסטוס, שבה הליגה לשלוט במדינה. אף על פי כן, סורלי לא זכה לתמיכה מלאה של הליגה. היו כאלו, כולל סגן המושל שלו, וולטר מדוק, שהתנגדו לסורלי בשל היותו איש עסקים שמרן. במהלך מושב בית המחוקקים המדינתי של 1927, זממו יריביו הפוליטיים של סורלי להביכו על ידי חקירת ממגורת הדגנים המדינתית, והסרת שליטת המושל בה בשל ניהול בלתי תקין לכאורה.[2]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגשר לזכרו של סורלי בגרנד פורקס

ב-1900 נשא סורלי לאישה את ג'ני אודגרד, ולשניים נולדו שלושה ילדים. לאחר מות רעייתו ב-1918, נישא סורלי בשנית לגרייס הילבו, ויחד איתה הוא הביא לעולם שלושה ילדים נוספים.

ארתור סורלי נפטר בביסמרק, בירת דקוטה הצפונית, ב-28 באוגוסט 1928, בעת כהונתו כמושל, בגיל 54. ארונו הוצב ברוטונדה של הקפיטול של דקוטה הצפונית, והוא נטמן בבית הקברות ממוריאל פארק שבגרנד פורקס. על שמו קרוי גשר סורלי (Sorlie Memorial Bridge), החוצה את הנהר האדום (אנ') בגרנד פורקס. הגשר הוכנס ב-1999 אל המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארתור סורלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]