אנטונין להוטה
 | |
| לידה |
2 בינואר 1812 קוטנה הורה, צ'כיה  |
|---|---|
| פטירה |
10 בספטמבר 1905 (בגיל 93) Volyně, צ'כיה |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנויות יפות בפראג |
| צאצאים |
Augustin Lhota, Emil Lhota |
  | |
אנטונין להוטה (באנגלית: Antonín Lhota; 2 בינואר 1812 – 10 בספטמבר 1905) היה צייר ומורה לאמנות צ'כי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא למד באקדמיה לאמנויות יפות של פראג בהדרכת פרנטישק קריסטיאן ולדהר ופרנטישק טקדליק.[1] לימודים נוספים עשה במינכן ובווינה. הוא חזר לאקדמיה ב-1844, שם הועסק במשך עשר שנים, הגהה הרצאות ושימש כעוזר הוראה. לאחר מכן יצא למסע לימודי ארוך לאיטליה ולפריז שכלל השתתפות בתערוכה העולמית (1855).
בשנת 1867, הוא הפך לפרופסור באקדמיה בפראג וקודם למנהל עם מותו של יאן סוורטס (1879).
הוא התמחה בציור היסטוריה, חילוני ודתי, בעיקר בנושאים צ'כיים. הוא היה פעיל כצייר גם בשנות השבעים לחייו, כשצייר ציורי קיר בבית עיוורים במלה סטראנה. הוא פרש בגיל שבעים וחמש והלך לגור עם בנו, אמיל, שניהל בית ספר תעשייתי בווליניה. בנו השני, אוגוסטין, היה מורה לציור ברקובניק.
מלבד יצירותיו שלו, הוא לימד דור שלם של ציירים צ'כים, כולל ואצלב ברוז'יק, פרנטישק ז'נישק, מיקולש אלס, יאקוב שיקנדר, מקסימיליאן פירנר, ואחרים. משנת 1872 שימש גם כבוחן למועמדים למורים בבתי הספר היסודיים בצ'כיה ובמוראביה.[2]
ביום הולדתו התשעים ב-1902, הוא היה הצייר הצ'כי המבוגר ביותר. סגנון הציור שלו נחשב מיושן, שכן הוא התמקד בקומפוזיציה ובפרטים, והזניח את האלמנט הפסיכולוגי. תרומתו המתמשכת עשויה להיות הכשרת דור אמנים הבא.[3]
