אברהם חיים צ'צ'יק
 | |
| לידה |
1890 ה'תר"נ פינסק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1979 (בגיל 89 בערך) י"א באייר ה'תשל"ט ירושלים ישראל  ירושלים ישראל |
| מקום פעילות |
ירושלים, ישראל |
| תקופת הפעילות |
?–1979 |
| השתייכות | יהדות, ציונות דתית - חרדית |
| תחומי עיסוק | משמש בקודש |
| רבותיו | הרב יהושע לייב דיסקין, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. |
| בת זוג | חנה חיה צ'יצ'יק (לבית שוורץ) |
| צאצאים | הרב זאב דוב צ'יצ'יק, הרב משה מרדכי שולזינגר. |
  | |
הרב אברהם חיים צ'צ'יק (ה'תר"נ, פינסק – י"א באייר ה'תשל"ט, ירושלים) היה המשמש של הראי"ה קוק. פרסם מספר מאמרים שקובצו לספר זכרונות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברהם חיים צ'צ'יק נולד בשנת ה'תר"נ בפינסק (בפרבר קרלין). שנה לאחר לידתו נפטר אביו ומשפחתו עלתה לירושלים. הוא למד בתלמוד תורה עץ חיים, וכונה שם "אבריימ'ל מתמיד". לאחר מכן המשיך לישיבתו של המהרי"ל דיסקין "ישיבת אהל משה". בנוסף ללימודיו מהמהרי"ל דיסקין, למד מעט גם אצל רבי איסר זלמן מלצר.[1]
אחותו הגדולה הייתה עוזרת בבית רבה של ירושלים הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים ("האדר"ת"). כשביקר את אחותו שם, הכיר את הרב אברהם יצחק הכהן קוק שהיה נשוי אז לאחייניתו של האדר"ת (לאחר פטירת אשתו הראשונה, בתו של האדר"ת), ומאז הפך למשמשו.
כחלק מתפקידו היה פעמים רבות שליחו של הרב קוק להעברת מסרים בינו ובין אישים שונים. כגון רבני ירושלים, ביניהם הראשון לציון הרב יעקב מאיר, הרב יוסף חיים זוננפלד ועוד, ואישי ציבור, ביניהם ברל כצנלסון[2] וזאב ז'בוטינסקי ועוד.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב צ'צ'יק הדפיס מספר מאמרים בעיתונות הכללית, חלקם הספדים וחלקם סיפורים ועדויות על הרב קוק.
מעט מזכרונותיו הודפסו על ידי הרב משה צבי נריה בספרו ליקוטי הראי"ה,[3] לאחר מכן בחוברת בעריכת הרב עוזי קלכהיים צבי קפלן. בתשע"ט הוציא חוקר כתבי הרב קוק משה נחמני ספר מזכרונותיו בשם "במחיצתו".
נכדו רבי משה מרדכי שולזינגר הוציא לזכרו את הספר "חיי אברהם".[4]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב צ'צ'יק היה נשוי לחנה חיה ולהם ששה ילדים: הרב זאב דב צ'יצ'יק (ידוע כ"רבי וֶלְוֶל (מיידיש: וועלוועל) צ'צ'יק"), מחבר ספר "תורת זאב", סימה לאה שולזינגר אשת הרב יצחק הלוי שולזינגר[5] ואמו של הרב משה מרדכי שולזינגר, הרב מנחם מנדל צ'צ'יק, הרב שמואל צ'צ'יק שהשתייך לחסידות ברסלב[6], ועוד 2 ילדים נוספים.
על מצבתו בהר הזיתים נכתב: "פ"נ שריד מזקני בני ציון היקרים חזה ירושלים בתפארתה הסתופף בבתי חכמיה וצדיקיה הגה בתורה ואהב חסד מוה"ר אברהם חיים ז"ל בן ה"ר זאב דב ז"ל צ'צ'יק...".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה נחמני (עורך), במחיצתו' - זכרונות על מרן הראי"ה קוק, הוצאות אור האורות, תשע"ט.[7]
- מידע על אברהם חיים צ'צ'יק בקטלוג הספרייה הלאומית
- אברהם חיים שולזינגר, רבי משה מרדכי, חלק א עמ' 22, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ההדרכה המיוחדת של הגאון בעל 'אבן האזל' זצ"ל כיצד לשלב עיון עם בקיאות בלימוד, באתר דרשו, 7 ביולי 2022
- ^ צ'צ'יק כתב מאמר לזכרו, ראו: קדיש לזכרו, דבר, כ"ד באלול תש"ד.
- ^ חלק ב', כפר הרא"ה תשנ"א, עמ' 358-360
- ^ משה מרדכי שולזינגר, חיי אברהם, באתר אוצר החכמה
- ^ השידוך נעשה בהמלצת הרב קוק,ראו: דביר עמר, "אני נאבק חזק כדי שלא יורידו שעות בחינוך הדתי", באתר ערוץ 7, 26 במאי 2022
- ^ מספריו: דברי נועם, אור תורה ועוד
- ^ פרק מתוך הספר 'במחיצתו'- זכרונות מעוזרו של הרב קוק, באתר "סרוגים", 3 במרץ 2019