מלחמת חרבות ברזל
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
  | ||||||||||||||||||||||
| למעלה: דחפור משוריין D9R וכוחות הנדסה פועלים בעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, 2 בנובמבר 2023
למטה: מפת מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: הסכסוך האיראני–ישראלי, הסכסוך הישראלי–פלסטיני. | ||||||||||||||||||||||
| סוג העימות | מלחמה | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 7 באוקטובר 2023 – מתמשך (232 ימים) | |||||||||||||||||||||
| מלחמה לפני | מלחמת לבנון השנייה | |||||||||||||||||||||
| מקום | ישראל, רצועת עזה, יהודה ושומרון, לבנון, סוריה, ים סוף | |||||||||||||||||||||
| עילה | מתקפת פתע על ישראל, שבה ביצעו אלפי מחבלים פלסטינים פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה בהם מעשי טבח באזרחים ישראלים, מעשי אונס ואלימות מינית, הטלת טרור, ושיגור אלפי רקטות לעבר יישובים אזרחיים | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | מתמשך | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||
מלחמת חרְבות ברזל היא מלחמה נגד חמאס ושלטונו ברצועת עזה, וארגוני הטרור השוכנים בה, עליה הכריזה מדינת ישראל ב-7 באוקטובר 2023, יום שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, בתגובה למתקפת פתע עקובה מדם ורחבת היקף שביצעו ארגוני הטרור באותו יום על יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל, ובמיוחד באזור עוטף עזה, אשר הפך את היום לקטלני ביותר ליהודים מאז השואה.[24]
לצד מוקד המלחמה ברצועת עזה, היו חיכוכים צבאיים נלווים גם בגבול ישראל–לבנון, בגבול ישראל–סוריה, ביהודה ושומרון, בים האדום ובאיראן.
מתקפת הפתע החלה במטחי ירי רקטי מסיביים של אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ולעבר באר שבע, חבל לכיש, גוש דן, השפלה, השרון ומאוחר יותר גם לירושלים וגוש עציון. בחסות מטחים אלו, חדרו לישראל כשלושת אלפים מחבלים שפלשו לבסיסי צה"ל וליישובים בעוטף עזה, הרגו וטבחו[ג] ב-1,145[25] ישראלים ואזרחים זרים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ותינוקות (364 מתוכם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה אשר היה לפיגוע הקטלני בתולדות המדינה). במהלך מתקפת חמאס נהרגו גם 301 חיילים, 55 שוטרים ו-10 אנשי שב"כ. המחבלים ביצעו פשעים נגד האנושות[26] וביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים. בנוסף לכך חטפו לרצועת עזה 252 בני אדם, ביניהם חיילים וחיילות, אזרחים ישראלים וזרים. עשרות מהשבויים נהרגו או נרצחו במהלך השבי, 112 מהם כבר שוחררו ועוד 16 גופות הושבו ארצה.
ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות צה"ל לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה (אוגדה 143) לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף, הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ושבו מעל 200 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו.
בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף[דרוש מקור] יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים.[27] המלחמה הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה ומחאות התנגדות, וגל אנטישמיות חסר-תקדים בהיקפו ברחבי תבל, ובמערב.
הלחימה ברצועת עזה התנהלה בשלבים: טיהור[ד] שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה אזרחית מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי גם בדרום הרצועה ובמרכזה וטיהור האזורים שנכבשו ממחבלים. לאחר התמרון, הלחימה אופיינה בפשיטות מבוססות מודיעין.
על פי נתוני משרד הבריאות של רצועת עזה שבשליטה של חמאס, במלחמה נהרגו מעל 35,223[28] פלסטינים. נכון לנובמבר 2023, כ-8,000 נעדרים מתחת להריסות המבנים.[29] בצה"ל מוערך כי נהרגו מעל ל-13,000[30] מחבלים ברצועת עזה ועוד מעל ל-2,118 ביתר החזיתות ומעל 4,352[31] עצורים ושבויים (וכ-10,000 נוספים מוערכים כפצועים שיצאו מכלל יכולת לחימה).[32][33] נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה.[34] האו"ם מעריך כי כ-1.9 מיליון מתושבי הרצועה התפנו מבתיהם.[35]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
חמאס הוא ארגון טרור פלסטיני המאמין בג'יהאד נגד מדינת ישראל, כולל הרג חפים מפשע. מטרת העל של הארגון היא השמדת מדינת ישראל.[36][37] אידאולוגיית חמאס היא אנטישמית, הבאה לידי ביטוי במסמכיה הרשמיים של התנועה ובהתבטאויות מנהיגיה. על פי אמנת חמאס, "אין בלאומיות זו דבר חמור יותר או עמוק יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים", ו"אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד". מאז הקמתו בשנת 1987, חמאס היה אחראי לפיגועים רבים. הוא חלק מציר ההתנגדות בראשות איראן ובשותפות חזבאללה וארגוני טרור נוספים. בין ראשי הציר נערכות פגישות תכופות ותיאומים מדיניים וצבאיים.
לאחר שמדינת ישראל התנתקה מרצועת עזה ב-2005, שלטה הרשות הפלסטינית ברצועה. ביוני 2007 הסתיים שלטון הרשות, כאשר כוחות חמאס השתלטו על הרצועה. חמאס ביצע פעולות טרור רבות נגד ישראל, ובפרט ירי רקטות מהרצועה. צה"ל ערך מפעם לפעם מבצעים ברצועה (מבצע חורף חם, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות, מבצע עלות השחר, מבצע מגן וחץ וסבבים רבים נוספים).
בפברואר 2017 התמנה יחיא סנוואר למנהיג חמאס ברצועה, והחליף את קודמו בתפקיד אסמאעיל הנייה. סנוואר, טרוריסט ידוע במיליטנטיות שלו,[38] ריצה עונש מאסר בכלא הישראלי באשמת הרג משת"פים ערבים ושוחרר מהכלא בעסקת שליט בשנת 2011.
יחסה של ממשלת ישראל כלפי חמאס[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז תפיסת השלטון בידי החמאס בשנת 2007, נקטו ממשלות ישראל במדיניות הכלה של חמאס ודבקות בסטטוס קוו שבו החמאס שולט ברצועת עזה והרשות הפלסטינית שולטת בשטחי A ו־B שביהודה ושומרון.
סבבי לוחמה שונים לא שינו את עצם תפיסת ההסדרה האסטרטגית. צה"ל הסתמך בעיקר על הגנה פסיבית, ולהגנה מניסיונות חדירה לישראל נבנו מכשול ימי, מכשול תת־קרקעי וגדר סביב רצועת עזה. בחודשים שלפני המלחמה חלה הסלמה במצב הביטחוני, שכללה הפגנות על הגדר והפרחת בלוני תבערה.[39] ממשלת ישראל העניקה הקלות לרצועת עזה,[40][41][42] מחשש שהסלמה תפגע במגעים להסכם שלום עם סעודיה,[43] ולאחר שחמאס התנהג כאילו אינו מעוניין בהסלמה.[44]
בשנת 2018 החל בנימין נתניהו בתהליך הסדרה מול חמאס, וכך הלך חמאס וקיבל סמי־לגיטימציה. [דרוש מקור: יואל חסון דיבר על זה כבר ב-2017] שלטון חמאס נתפס בעיני ממשלות ישראל מהזרם הימני, כרע במיעוטו, בין היתר מתוך תפיסה אסטרטגית הרואה בשלטונו גורם המסכל הסדר מדיני.[45] נתניהו הסביר את ההיגיון במדיניות זו, בכך שקיום החמאס כארגון טרור שאיש בעולם אינו מכיר בו כגוף לגיטימי, מבטיח שלא יהיה הסכם על הקמת מדינה פלסטינית עם הרשות הפלסטינית, המוכרת בעולם כגוף לגיטימי. בכינוס של מרכז הליכוד ב־2019 הוא ביטא זאת: "מי שמתנגד למדינה פלסטינית צריך לתמוך בהעברת הכספים לחמאס. תחזוק ההפרדה בין הרשות ביהודה ושומרון והחמאס בעזה עוזר לנו למנוע הקמת מדינה פלסטינית".[46][47] עוד קודם לכן, בשנת 2017, האשים חבר הכנסת יואל חסון את ממשלות הימין, כי יש להן אינטרס משותף עם הימין הפלסטיני במניעת פתרון של שתי מדינות, ולכן ממשלות נתניהו לא פועלות ברצינות נגד חמאס. כן הוא טען כי "הציבור יעמוד מולכם במלחמה הבאה בעזה.. כי היא תבוא". לטענתו עדיף לישראל למוטט את החמאס, לקדם הסדר מדיני בו הרשות הפלסטינית תשלוט בעזה.[48][49]
באוקטובר 2018 קיים סנוואר ראיון עם העיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי, שהתפרסם ככתבת שער בידיעות אחרונות, ובו אמר "אני לא רוצה עוד מלחמות".[50] מאיר בן שבת, אז ראש המל"ל, סיפר בשנת 2022 כי באותו חודש שלח סנוואר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו פתק שבו כתב בעברית "סיכון מחושב". בעקבות המגעים האלה החלו ישראל וחמאס במסלול של הסדרה.[51]
בתחילת 2021 העריך אמ"ן שהחמאס דבק באסטרטגיית ההסדרה עם ישראל, שהמצב ההומניטרי ברצועה יציב אך שברירי, וש"המענק הקטרי בולם הידרדרות אך לא מהווה תחליף". האתגרים המרכזיים בהגנה על הגבולות הוגדרו ניסיונות לאתגר את המכשול התת־קרקעי בעזה, ירי רקטות/פצמ"רים מעזה בידי ארגונים סוררים, לוחמה אלקטרונית, ופעולות טרור כלפי ישראל מצד ארגוני פרוקסי וסוררים.[52] ראש השב"כ באותה עת, נדב ארגמן, טען שהחמאס אינו מורתע על ידי ישראל ושהשקט מתעתע, ודרש שישראל תפעל באופן התקפי נגד החמאס.[53] בלילה שבין 23 ל־24 באפריל 2021, אחרי שחמאס ירה 36 רקטות ופצמ"רים, גישת צה"ל התחילה להשתנות. באמ"ן הצטרפו לשב"כ והמליצו על תקיפה. הקבינט של ממשלת ישראל השלושים וחמש סירב. שבועיים אחר כך, פרץ מבצע שומר החומות.[53]
בשנים שקדמו למתקפה התפשטה תפיסה, בקרב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יועציו, אנשי צבא, מדינאים ומומחים מסוימים, שלפיה חמאס הפך לפרגמטי יותר.[54][55] מצד גורמים אחרים נרשמו קריאות של מומחים לטפל בעזה ולהכריע את חמאס כצעד ראשון בהתמודדות מול האיום האיראני[56] או לבצע תוכנית מדורגת של החלשת החמאס ושילוב הרשות הפלסטינית בעזה.[57]
במסגרת תפיסה זו, ישראל העניקה הטבות לחמאס ולתושבי עזה – אישורי עבודה בישראל, אישור להכנסת הספקה וכסף מטעם ממשלת קטר לרצועה ועוד. גם במערכת הביטחון סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה.[58] גורמים ביטחוניים הודו כי אנשי חמאס גרמו לישראל לחשוב שהם מעוניינים בכסף, בעוד שלכל אורך הזמן הזה הם הכינו את הקרקע למתקפה.[59]
נוסף על כך, בשנים שקדמו למתקפה הוציא צה"ל כוחות מאזור עוטף עזה, לקח את רוב כלי הנשק מכיתות הכוננות ביישובי המועצה והפחית את אימוני הרבש"צים.[60]
הכנות חמאס למתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חמאס נערך למתקפה לפחות כשנה לפני פריצתה. תצפיות נערכו על ידי חקלאים מהרצועה (וכנראה גם עובדים מעזה)[61] על שיטות ההגנה של הצד הישראלי. אימונים לצד הגדר נערכו במשך חודשים ומטעני חבלה הונחו בצמוד לגדר במסווה של התפרעויות. תאריך המבצע נשמר בסודיות רבה, וגם הכוחות שאומנו לכך לא ידעו שמטרת האימון היא פלישה ומתקפת פתע.[62] לאחר המתקפה, הצהירו גורמים בחמאס כי נקט שיטה של הונאה מתוחכמת שבמסגרתה פיתה את ישראל לחשוב שהוא עוסק בעניינים אזרחיים בלבד, בעוד הוא מתכנן מתקפת פתע.[63][64] לפי גורמים ישראליים, חמאס עשה מאמץ לחזק את הגישה שחמאס העביר את מוקדו מאלימות נגד ישראל לפיתוח כלכלי בעזה.[65] כמו כן, פורסם שהוא אותת על ביצוע עסקת שבויים.[66]
לפי וול סטריט ג'ורנל, גורמים ביטחוניים באיראן עזרו לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל וגם אישרו אותה במהלך סדרת פגישות שנערכו בביירות סמוך למתקפה. לפי בכירים בחמאס וחזבאללה, קצינים במשמרות המהפכה של איראן שיתפו פעולה עם חמאס מחודש אוגוסט וסייעו לתכנן את המתקפה נגד ישראל. איראן הכחישה את הדברים.[67][68] דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, האחראים בין השאר על כל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.[69] ערב המלחמה חמאס פעל ב-24 גדודים. על פי מסמך סודי שאותר ברצועה במהלך המלחמה, בחמאס חשבו כי הייתה התחייבות מאיראן שהציר כולו יצטרף למערכה גדולה נגד ישראל.[70] לפי דוח הערכת המודיעין השנתית קהילת המודיעין האמריקאית, הוערך שההנהגה האיראנית לא הייתה מעורבת בתכנון של מתקפת הפתע וכי לא היה לה מידע מוקדם על המתקפה.[71]
חזון יום הדין של חמאס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יום הדין באסלאם
בכתבה מאפריל 2024, ראיין שלומי אלדר מספר בכירי פת"ח שנמלטו למצרים מרצועת עזה בעקבות מלחמת חרבות ברזל ותארו בפניו כיצד תפיסות דתיות משיחיות השפיעו על הנהגת חמאס בהובלת יחיא סנוואר.[72]
לפי סופיאן אבו זיידה, כשנתיים לפני המלחמה, החל משנת 2021, החלו בהנהגת חמאס לדבר במונחים דתיים של אחרית הימים ועל מימוש "ההבטחה האחרונה" (אל-ואד אל אחי'ר). שבה כל בני האדם יהפכו למוסלמים. לדבריו, סנוואר ואנשיו פרשו פרשנות קיצונית ומילולית של "ההבטחה" ופרוש זה חלחל לכל המסרים שלהם – בדרשות, נאומים, הרצאות בבתי ספר ובאוניברסיטאות. המסר המרכזי היה קיום ההבטחה האחרונה כולל הריגת כל ה"כופרים" או המרתם בכוח לאסלאם. מסרים אלה היו גלויים, הן לאנשי מודיעין ולכל מי שעקב בתקשורת או בטוויטר אחר המסרים של סנוואר ואנשיו; אלא שמלבד הגרעין המרכזי של הנהגת חמאס, רוב מי שהקשיבו למסרים אלה – כולל העיתונות, המודיעין הישראלי, אנשי פת"ח וחלקים גדולים מתושבי עזה, החשיב את הדברים כדברי טירוף או מסר שנועד לטובת יחסי ציבור כדי להסית את תשומת הלב מהבעיות הכלכליות והמצוקה של תושבי עזה. רק מעט אנשים הבינו שמדובר בתהליך של הכשרת הלבבות למתקפה ענקית של חמאס.[72]
בכיר אחר בפת"ח שהיה בקשרים עם חמאס, והתראיין בעילום שם, (תחת השם "איאד") העיד כי הבין גם הוא בשנת 2021 כי מגמת חמאס להקצנה, כאשר רעיון "ההבטחה" הפך מרעיון שהיה בקרב כמה "עשבים שוטים" לרעיון שקנה מקום מרכזי בהנהגת חמאס של סנוואר. לפי "איאד" אנשי חמאס הכינו את מתקפת הפתע על ישראל שכן העריכו כי תודות להתערבות אלוהית יעלה בידם לכבוש את כל שטחה של ישראל. הוא מתאר כיצד אנשי חמאס תכננו גם תוכניות "ליום שאחרי" שבו יחלקו את ישראל למחוזות שונים וימנו מנהלים מטעמם. לדבריו יום אחד התקשרו אליו והציעו לו להיות מנהל של ועדה שתשקם את אזור רמלה ורחובות. אלדר מספר בנוסף על כנס "ההבטחה האחרונה" שנערך ב-30 בספטמבר 2021 במלון קומודור ברצועת עזה, שבו דנו בפרטי פרטים של ניהולה העתידי של ישראל לאחר שזו תיכבש ומשווה אותה לועידת ואנזה. לדוגמה, הפלסטינים ערכו רשימת נכסים בישראל, ודנו באופן חלוקתם וניהולם, ועסקו גם בצורך למנוע "בריחת מוחות" של מומחים יהודים לאחר הכיבוש. הכנס היה ידוע לרבים ברשות הפלסטינית, ותועד על ידי ארגון ממרי. הנושא היה גלוי לגמרי אבל לדברי אלדר זכה להתעלמות מצד ישראל, בין היתר עקב היחלשות יחידת חצב שעסקה באיסוף מודיעין גלוי, ופרוקה הסופי ב-2021.[72]
התרעות לקראת המתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבעה וחצי חודשים לפני המתקפה פרסם תת־אלוף ערן אורטל, שפרש זמן קצר לפני כן מפיקוד על מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, מסמך שכותרתו "אור יקרות: נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023", ובו התריע שכמו ב־1973, צה"ל נשען יותר מדי על חיל המודיעין ועל חיל האוויר, והזהיר כי הביטחון שבהכרח יינתן לנו מודיעין לקראת מכה מקדימה אינו מבוסס, וכי מערכת הביטחון שרויה בתפיסה העלולה להביא את ישראל לאסון.[73] ואולם גם אורטל התמקד במאמרו בגבול הצפון בלבד.[74] ב־19 במרץ פנה תת־אלוף עמית סער, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל, במכתב לראש הממשלה והזהיר כי איראן, חזבאללה וחמאס רואים במשבר הפנימי בישראל "[...] הזדמנות להאיץ ולהעמיק את מצוקותיה (של מדינת ישראל)" וכי "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שיצרו לחץ רב ממדי ומתמשך".[75] ב־16 ביולי פנה ראש חטיבת המחקר פעם נוספת והתריע בכתב בפני ראש הממשלה על ירידה בכושר ההתרעה של מדינת ישראל לנוכח המשבר הפנימי.[75] כשישה חודשים לפני המלחמה, התבטא ראש הממשלה בנימין נתניהו ביחס להערכת אמ"ן שהוגשה לדרג המדיני לפיה הסכנה למלחמה גוברת: "אני חושב שיש הפרזה בזה". הוא אמר שחמאס לא יפתח חזית נוספת בלבנון.[76]
בחצי השנה שקדמה למתקפת הפתע התריעה נגדת שעסקה בתורת הלחימה של האויב ביחידה 8200, בשלושה מסמכים, כי חמאס השלים סדרה של תרגילים אשר דימו פשיטה על קיבוצים, מוצבים ובסיס הדרכה בעוטף עזה, וכי בכוונת הארגון להוציא תוכניות אלה לפועל.[77][78] אל הערכותיה של הנגדת הצטרף מפקדהּ ונגד נוסף ביחידה, ואזהרתה הועברה לקצינים בכירים ביחידה ובמודיעין שטח. אולם, אזהרות אלו לא עברו מאמ"ן לדרגים הבכירים בצבא והגורמים המדיניים שמעליהם.[79] נוסף לכך, קצין מודיעין בכיר שאליו הגיעה ההערכה השיב לה ב־12 ביולי 2023 בדוא"ל שבו שיבח אותה על עבודתה, אבל הוסיף: "נראה לי דמיוני".[77][78]
כשלושה שבועות לפני המלחמה פורסם תרגיל של החמאס, שכלל תרגול של חמ"ל ממודר, הסחה באמצעות מטחי רקטות, פריצת הגדר, תנועה מהירה באמצעות טנדרים, הגעה ליישובי עוטף עזה, כניסה לבתים והריגת תושביהם.[80] תצפיתניות שהשקיפו על הגבול העידו שהבחינו בפעולות לא שגרתיות והתריעו באוזני מפקדיהן, אך נענו בביטול.[81][82] לטענת גורמים ממשלתיים, בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל לפני הדרג המדיני שחמאס מורתע ואינו מעוניין בהסלמה.[83]
לטענת גורמים מצריים, כעשרה ימים לפני מתקפת הפתע פנו מהמודיעין המצרי לישראל – גם ללשכת ראש הממשלה – והזהירו מ"משהו חריג, מבצע אימתני", שעומד להתרחש מכיוון עזה.[84][85] בלשכת ראש הממשלה הכחישו את הדברים וטענו שלא הייתה כל שיחה בין רה"מ לשר המודיעין המצרי מאז כינון הממשלה.[86][87] יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני טען כי מצרים הזהירה את ישראל שלושה ימים לפני המתקפה כי אירוע כזה עלול להתרחש, אבל לא ברור באיזה דרג ניתנה האזהרה.[88][89] ב־11 באוקטובר מקור מצרי רשמי הודיע לרשתות ערביות כי "מה שדווח בכמה כלי תקשורת בנוגע למצרים שהזהירה את ישראל מפני מבצע גדול 10 ימים לפני תחילת המלחמה הוא שקרי לחלוטין".[90]
מערכת הביטחון הייתה מודעת לאפשרות של פרוץ עימות אזורי, אך לא היה כל מיקוד בעזה ובאיום מהסוג שהתממש. האלוף יצחק בריק, לשעבר נציב קבילות החיילים, שהתריע שנים קודם לכן בנוגע לאי מוכנותו של צה"ל למלחמה,[91] הזהיר כשבועיים טרם המתקפה כי מדינת ישראל קרובה למלחמה אזורית כפי שלא הייתה מאז מלחמת יום הכיפורים, ציטט את אזהרות שר הביטחון, הרמטכ"ל ואגף המודיעין מפני מלחמה אזורית קרובה, ופנה לנתניהו בקריאה להכריז על מצב חירום לאומי. "המלחמה האזורית הבאה תתרחש בחמש זירות בו־בזמן (חזבאללה בלבנון; מיליציות פרו-איראניות בסוריה והצבא הסורי; חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה; התפרצות אינתיפאדה שלישית ביהודה ושומרון; ופרעות של עשרות אלפי ערבים ובדואים קיצוניים בתוך ישראל). לכל זה יתלוו שיגורים של 3,500 טילים, רקטות וכטב"מים מדי יום לעבר העורף הישראלי, שיגרמו הרס נורא ואבידות קשות", כתב בריק.[92] שלושה ימים קודם לכן, בישיבת סיעתו, הזהיר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד את אזרחי ישראל מקרבה מסוכנת לעימות אלים, רב-זירתי. הוא ציין שכל ראשי מערכת הביטחון מזהירים את הממשלה ואת הקבינט מהתלקחות אלימה.[93][94] גם אל"ם (במיל') יגאל כרמון, נשיא מכון ממרי, כתב בסוף אוגוסט 2023 על "סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר–אוקטובר", אך התמקד בעיקר בגבול הצפון וביהודה ושומרון.[95]
ב־24 בספטמבר, לנוכח התחממות הגזרה, הוחלט על תגבור של גדוד במרחב אוגדת עזה.[96] הכתב הצבאי ניר דבורי פרסם כי 24 שעות לפני המתקפה, סד"כ של גדוד וחצי הועבר מעוטף עזה לתגבור הכוחות המצויים ביהודה ושומרון.[62] הכתב הצבאי רועי שרון פרסם כי שתי פלגות מחטיבת הקומנדו שתגברו בתקופת החגים את אוגדת עזה במסגרת עתודה מטכ"לית, הוקפצו מהעוטף לגזרת חווארה יומיים לפני הטבח.[97] לעומתם, הכתב הצבאי יוסי יהושוע צייץ כי צה"ל לא שינה את היקף הכוחות באוגדת עזה מאז 2020, כי הכוחות בעוטף עזה תוגברו, וכי לא הועבר גדוד לאיו"ש באותם ימים.[98] עוד צייץ יהושוע כי היקף הכוחות באוגדה היה שלושה גדודי חי"ר וגדוד שריון (גדוד 13 תפס קו בגזרה הצפונית של רצועת עזה, גדוד 51 תפס קו בגזרה הדרומית של רצועת עזה, סיירת הנח"ל החליפה את היחס"ר המדברי ותפסה קו באזור כרם שלום, וגדוד 77 של חטיבה 7), שתי פלגות של יחידת אגוז שהוצבו באזור ניר עוז במסגרת עתודה מטכ"לית ולא כחלק מהסד"כ האוגדתי, הועברו לחטיבת שומרון יומיים לפני המלחמה בעקבות סיום התפרעויות על הגדר בעזה והתרעות על התחממות באיו"ש. גם דובר צה"ל הגיב על הטענות שנלקח סד"כ מאוגדת עזה לאיו"ש ואמר כי "התעסוקה המבצעית באוגדת איו"ש לא השתנתה על חשבון פיקוד הדרום לפני המלחמה".[99] בראיון עם קצין תותחנים ראשי, תא"ל יאיר נתנס, אמר שבשגרה כבר שנים לא היו סוללות תותחים בגבול עזה, וכוחות חיל התותחנים שפעלו ללא כלים הוצאו מגזרה זו לטובת פעילות חילית בגבול הצפון ופעילות אבטחה באיו"ש.[100]
בלילה שלפני המתקפה עודכנו הרמטכ"ל, הרצי הלוי, וראש השב"כ, רונן בר, במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה.[101] רונן בר הוזעק בלילה למטה השב"כ ושהה בו עד פתיחת המתקפה. צוות מיוחד של השב"כ הגיע לעוטף עזה לפנות בוקר. לפי לשכת ראש הממשלה, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל, עודכן בפרטים, סביב 6 בבוקר, ממש לפני תחילת המתקפה. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי.[102] דובר צה"ל אמר על המתקפה כי "לא הייתה אצלנו הבנה לאירוע כזה. עלו סימנים מסוימים בלילה שלפני, אבל לא למהלך כזה ולא לכדי התרעה, ואנו נתחקר הכל באופן נוקב".[103]
מתקפת הפתע (7 באוקטובר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
.svg&lang=he)
.jpg)
חדירת מחבלים ומאמצי לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתקפת הפתע החלה ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 06:29, בוקר יום השבת וחג שמחת תורה,[104] בשיגור אלפי רקטות לעבר ישראל, מדימונה בדרום ועד לוואדי עארה בצפון ולירושלים במזרח. פגיעות נצפו במקומות רבים וחלקן גרמו לאבדות בנפש, רובן בפזורה הבדואית, הלא ממוגנת.[105]
בחסות ירי הרקטות פלשו לעוטף עזה כ־3,000[106] מחבלי חמאס, הג'יהאד האסלאמי וארגוני טרור נוספים מרצועת עזה בחזית של כ-60 ק"מ. המחבלים שהיו חמושים בנשק רב חדרו מרצועת עזה לשטח ישראל בסירות דרך הים, באמצעות מצנחים ממונעים דרך האוויר, ודרך היבשה – בעיקר על גבי טנדרים ואופנועים, לאחר שפרצו באמצעים שונים את גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה בכ-60 מקומות.[107] כדי להכשיר את הקרקע למתקפה, פגעו המחבלים בטנקים שהיו בעמדות סמוך לגדר, בחיישנים, באמצעי תשתית, תקשורת, תצפית ומצלמות. הם הפעילו רחפנים רבים, שהטילו פצצות מאולתרות על מערכות התקשוב המותקנות על אנטנות ליד הגדר ובבסיסים הסמוכים ועל מערכות "רואה יורה", שמטרתן לירות אל עבר מי שמתקרב אל הגדר. כל זה הקשה על קבלת מידע על אודות הפשיטה והיקפה ועל העברתו הלאה.
מאות מחבלים, בקבוצות של כ־15 מחבלים, נכנסו לבסיסי צה"ל במעבר ארז, במוצב נחל עוז, במפקדת אוגדת עזה, במוצב כיסופים ובמוצב מגן, נטרלו את מערכות הקשר והשתלטו על רוב הבסיסים. שמונה מוצבים נכבשו לחלוטין, וחיילים נלקחו בשבי.[108] מפקדת אוגדת עזה נכבשה, והמחבלים הרגו וחטפו חיילים וחיילות, עד שצה"ל השתלט מחדש על הבסיס.[109] מפקד האוגדה עם חיילים הסתגרו בבונקר, ולא יכלו לפקד או להעביר תמונת מצב מדויקת לצבא.[110] המחבלים רצחו אזרחים רבים שנסעו בכבישי העוטף ושחסו בתוך מיגוניות. הם גם הציבו מארבים בצמתים ובכבישים בכדי לעצור תגבורות צה"ליות שהגיעו לאזור.
מול הכוחות התוקפים היו פרוסים על גבול עזה קרוב לארבעה גדודים קרביים: גדוד 13 וגדוד 51 מחטיבת גולני, גדוד סיירת נח"ל מחטיבת הנח"ל מתוגבר בכוחות מגדוד 50, ושתי פלוגות מגדוד שריון 77 מחטיבה 7. חלק ניכר מהחיילים בגדודים היו בחופשת חג, כך שהלוחמים מנו כ-600 איש.[111] בשל הנחיתות בכוחות ובנשק של הכוחות המגינים והאיחור בהגעת כוחות עתודה, לא היה מי שימנע מהמחבלים לחדור לשטח ישראל ולתקוף מעל 20 יישובים בעוטף עזה, כולל הערים שדרות ואופקים. אך כוחות מג"ב וכוחות נוספים הצליחו לחסום ולסכל את תוכנית החמאס להגיע לערים נוספות כמו אשקלון, אשדוד וקריית גת.[112]
מעשי טבח, התעללות וחטיפת אזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023, החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)
.jpg)
במשך שעות התבצע טבח באזרחים באזור עוטף עזה. בטבח נרצחו קרוב ל-800 אזרחים. כ-250 ישראלים, ובכללם נשים, ילדים וקשישים, נחטפו לרצועת עזה. תושבים נרצחו ביישובים ניר עוז, חולית, בארי, נחל עוז, עין השלושה, נתיב העשרה, כפר עזה, ניר יצחק, נירים, כיסופים, לאחר שמקצתם נכבשו בידי המחבלים. בחלק מהיישובים התקבלו דיווחים על מחבלים שהתחזו לחיילי צה"ל כאשר דפקו על דלתות התושבים.[113][114] טבח המוני נוסף נערך במסיבת טבע ליד רעים, שבה השתתפו אלפי צעירים.
אירועים אלה, בעיקר בקיבוץ בארי, זכו לסיקור תקשורתי רחב ביותר, ובכלי התקשורת נשמעו עדויות בזמן אמת אף מעומק השטח שכבש חמאס.[115][116][117] מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, קרא לתושבי איו"ש ולערביי ישראל להצטרף למתקפה,[118] אך אלו לא נענו לקריאותיו של דף.
12 באוקטובר 2023 הציג שר הביטחון, יואב גלנט, את סרט הזוועות בפני בפני שרי ההגנה של נאט"ו, ואמר להם כי "נערות נאנסו באלימות, ילדים נגררו לעזה בזמן שהם מדממים. פסטיבל מוזיקה הפך למרחץ דמים חסר הבחנה, עשרות אזרחים ממדינותיכם נרצחו או נחטפו".[119][120]
זיהוי הנרצחים ארך זמן ממושך. על כך אמר קצין הרבנות הראשית, הרב יעקב רוז'ה שזיהה את החללים: "אני רוצה לומר, ובכאב גדול, שבכל 50 שנות פעילותי לא ראיתי גופות פגועות בצורה קשה ואכזרית כל כך כמו אלו שראיתי בחודשיים האחרונים. מצב החללים האזרחים במלחמה הזו הוא גרוע ומזוויע, ומראה על אכזריות ללא סוף".[121]
ברבים ממוקדי העימות הצליחו מחבלי חמאס לחטוף אזרחים וחיילים לרצועת עזה. במשך ימים ארוכים לא היה מספרם ידוע. כעבור כשבוע וחצי מהמתקפה העריכו אותו ישראל וחמאס בכ־200–250 חטופים. עם הזמן התבסס מספר החטופים ועמד על 252 חטופים, מהם הושבו לישראל עד למאי 2024 112 חטופים חיים, ו-16 גופות חטופים. 124 חטופים עדיין בשבי, מתוכם לפחות 37 חטופים אשר הוכרזו כחללים אשר גופתם חטופה.
הכנות ישראל למלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכנת תוכנית מגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מבצע שומר החומות ב-2021 אלוף הפיקוד הדרום אליעזר טולדנו הביא לפיקוד את תא"ל (מיל') משה תמיר, לשעבר מפקד אוגדת עזה, שתפקידו העיקרי לדבריו של טולדנו היה להכין תוכנית מגירה לסבב הלחימה הבא "כך שתהיה מפתיעה, מהירה ובמחיר מקסימלי לאויב ומינימלי לכוחותינו".[122] במלחמת חרבות ברזל גויס תמיר לשירות מילואים בפיקוד הדרום,[123] ושירת בצוות שתכנן את התמרון היבשתי שביצעו כוחות הפיקוד ברצועת עזה.[124]
הכרזת מלחמה וגיוס מילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשעה 08:00 בבוקר המתקפה הכריז צה"ל על מצב כוננות מלחמה, ושר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב והצהיר: "ישראל תנצח במלחמה הזאת". מעט לאחר השעה 11:30 בבוקר פרסם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו סרטון בטוויטר ובו הכיתוב "אנחנו במלחמה". הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס לדיון משעה 14:45 עד 16:20. בשעה 22:16 מסר נתניהו הודעה ראשונה לתקשורת אודות ההיערכות למלחמה.[125]
מיומה הראשון של המלחמה התנהלו גיוס מילואים נרחב לצה"ל ואימון של הכוחות. תהליך זה נתקל בקשיים שאיתם התמודדו המתגייסים כדי להגיע לאזורי הכינוס. ביום הראשון לא פעלה כלל מערכת התחבורה הציבורית בגלל השבת, וחיילים נותרו שעות ארוכות ללא יכולת להגיע לבסיסים.[126] לאחר מכן פעלה המערכת חלקית ואף בסופי השבוע, בשל הצורך להסיט משאבים לצורכי הלחימה.[127][128][129] ישראלים רבים ששהו בחו"ל בזמן פרוץ המלחמה חזרו ארצה בטיסות של אלעל כדי להצטרף ללחימה.[130]
פינוי יישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל פינתה מתושביהם 29 יישובים הקרובים לגדר המערכת סביב רצועת עזה.[131] לנוכח האיום הגובר בגזרת הצפון, ביום השני ללחימה המליצו המועצות האזוריות מטה אשר, מבואות חרמון והגליל העליון לתושבי 21 מיישוביהן להתפנות מהאזור. גם במטולה הומלץ לתושבים להתפנות.[132] בסך הכל נאלצו כ-330,000 איש לעזוב את בתיהם ביישובי עוטף עזה וביישובים הקרובים לגבול ישראל–לבנון. כמחציתם לא שבו לביתם גם לאחר חודשים רבים, ויש הרואים בהם עקורים.[133][134]
ראש עיריית שדרות ביקש מהממשלה ביום השישי למלחמה, 12 באוקטובר 2023, לפנות את תושבי שדרות.[135] ב־13 באוקטובר נקבע שתושבי העיר שיבחרו בכך יוכלו להתפנות מהעיר, תחילה למשך שבוע לפחות.[136] בהמשך המדינה אישרה תוכנית לפינויים. באותו יום אושרה במשאל טלפוני התוכנית לפינוי תושבי עוטף עזה. בנוסף אושרו מענקים לתושבים.[137]
כמו כן, בתאריך 20 באוקטובר (14 יום מתחילת הלחימה), הוחלט על פינוי העיר קריית שמונה לבתי הארחה במימון המדינה.[138] הפינוי נתקל בקשיים.[139][140] בתאריך 22 באוקטובר (16 ימים מתחילת הלחימה) החליטה רשות החירום הלאומית וצה"ל לפנות עוד 14 יישובים נוספים כגון רמות נפתלי, דן, מצובה ועוד.[141]
מהלך הפינויים התעכב לעיתים עקב מחסור בחדרים במלונות שאושרו לפינוי.[142] התאחדות המלונות מסרה שכל בתי המלון פתחו את שעריהם למפונים, למעט המלונות שבבעלות אלפרד אקירוב.[143]
ב-5 בפברואר 2024, כ-4 חודשים לאחר שפונו תושבי הדרום והצפון, אמר ראש המועצה המקומית מטולה, דוד אזולאי, כי הוא שוקל להחזיר את תושבי מטולה לבתיהם "על מנת שצה"ל והמדינה יגנו עליהם מצפון סוף סוף." כמו כן, מספר חברי כנסת ביקשו להקים מנהלת לשיקום יישובי הצפון.[144]
| מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל לפי רשויות מקומיות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פינוי צפון רצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – פינוי צפון רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
ב־13 באוקטובר, כשבועיים לפני התמרון הקרקעי ברצועת עזה, צה"ל הודיע לאו"ם ולתושבי הרצועה באמצעות כרוזים בערבית כי על כל האנשים המתגוררים צפונה לנחל הבשור בחלקו העזתי להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה. הוראה זו קראה לפינויים של כ־1.1 מיליון איש, על פי מקורות ערביים שאינם בהכרח אמינים, ממטרופולין עזה. ההוראה ניתנה במסגרת מנהלת התיאום והקישור. ארגון האומות המאוחדות הזהיר מאסון הומניטרי שעלול להתרחש בשל פינוי כה גדול.[147][148]
חמאס, שלו אינטרס שתושבי צפון הרצועה יישארו בבתיהם כמגן אנושי, קרא להם להימנע מפינוי וטען כי הוראות צה"ל נועדו לגרום לנכבה שנייה.[149] הארגון ירה לכיוון תושבים מצפון הרצועה, כדי למנוע את פינוי האזור, ואף ירה לעבר בתי החולים, המשמשים מגן אנושי למפקדותיו.
למרות אזהרות חמאס, עד 15 באוקטובר התפנו מאות אלפי תושבים דרומה. למרות פקיעת האולטימטום, צה"ל הכריז על חלון זמן נוסף באותו היום שבו התאפשר מעבר בטוח דרך כביש צלאח א־דין, החוצה את הרצועה.[150] קריאות צה"ל לנוע לדרום נמשכו גם לאחר מכן.[151]
עם הידוק הכיתור הישראלי את צפון עזה, פתחה ישראל מסדרונות הומניטריים בכביש צלאח א־דין ודרך א־רשיד, שאפשרו יציאה מהעיר לכיוון דרום, ומאות אלפי תושבים נוספים התפנו דרומה.[152] עם זאת, בדצמבר התרבו הדיווחים על התאוששות בקרב חמאס ותושבי עזה. בכל אזור שבו הוכרע הגדוד המרחבי של חמאס, ישנה פעילות מחודשת, בהיקף מוגבל. מחבלים מוסיפים להגיע דרך מנהרות, ולצד זאת ישנה הגירה פנימית חוזרת של אזרחים, למרות ממדי ההרס.[153]
בתחילת פברואר 2024, לפי נתוני צה"ל, היו בצפון רצועת עזה 150,000–200,000 פלסטינים שנשארו בבתיהם. חלקם בלחץ חמאס וחלקם מחשש להרס בתיהם. כחצי מיליון אזרחים התרכזו סביב העיר עזה ומחנות הפליטים במרכז הרצועה. כ-150,000 פלסטינים שהו סביב העיר חאן יונס, ו-1.3 מיליון אזרחים היו ממוקמים ברפיח, במרחק של מטרים בודדים מציר פילדלפי.[154]
הגדרת יעדי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־16 באוקטובר קבינט המלחמה אישר ארבע מטרות למלחמה:[155]
- מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות
- הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל
- מאמץ מרבי לפתרון סוגיית בני הערובה
- הגנה על גבולות המדינה ואזרחיה
ב־7 בנובמבר אמר שר הביטחון גלנט כי שלושת יעדיה העיקריים של המלחמה הם:[156]
- ארגון חמאס יחדל מלהתקיים כמסגרת צבאית ושלטונית בעזה
- לא יהיה איום ביטחוני מעזה על אזרחי ישראל
- לצה"ל יהיה חופש פעולה מלא ללא מגבלות על הפעלת הכוח
כמו כן, לדברי גלנט מערכת הביטחון ממוקדת בהחזרת החטופים, כמו גם בניצחון במלחמה.
כחודש לאחר תחילת המלחמה, אמר ראש הממשלה נתניהו כי לאחר המלחמה האחריות הביטחונית הכוללת על המתנהל ברצועה תהיה ביד ישראל, למשך תקופת זמן בלתי מוגבלת.[157] בראיון אחר, אמר ראש הממשלה כי הרצועה "מפורזת ותחת ממשלה אזרחית, אך יידרש כוח מהימן שייכנס ויהרוג את הרוצחים כך שלא תופיע ישות כמו חמאס".[158][159] לראשי הרשויות בנגב המערבי אמר כי צה"ל ימשיך להחזיק ברצועת עזה גם אחרי המלחמה לתקופה מסוימת ושאחרי חיסול חמאס תהיה שליטה ביטחונית ישראלית כוללת על רצועת עזה, כולל פירוז מלא.[160] ב־11 בנובמבר במסיבת עיתונאים הביע התנגדות לאפשרות שהרשות הפלסטינית תשלוט אזרחית ברצועה במענה לשאלה בנושא בלי לציין את שמה.[161] במענה לשאלה בדבר אפשרות להחזרת ההתיישבות היהודית לרצועה בצורה זו או אחרת, התנגד ואמר שאינו רואה בכך כיעד ריאליסטי.[162] ראש המל"ל צחי הנגבי כתב בדצמבר כי אין לישראל אינטרס לשלוט בענייני האזרחים של עזה וישראל מודעת לרצון של הקהילה הבין-לאומית ומדינות האזור לשלב את הרשות הפלסטינית אך העניין ידרוש רפורמה יסודית ברשות הפלסטינית.[163]
כחודשיים לאחר תחילת המלחמה, השר בני גנץ שרטט את המציאות הביטחונית החדשה שתתעצב בסופו של השלב העצים בלחימה: שליטה ביטחונית בעזה, שמירה על חופש פעולה ומימושו בכל השטח. בהיבט האזרחי, תוקם מנהלת שתורכב ברובה ממדינות ערביות מתונות שידאגו לאזרחים. לדבריו, יהיה מדובר בתהליך ארוך.[164]
כמאה ימים לאחר תחילת המלחמה, דיבר גלנט על הצורך בהכרעה הצבאית ואמר שסופה של המערכה הצבאית חייב להיות מעוגן במעשה מדיני. לדבריו, המחשבה המדינית היא המובילה את המעשה הצבאי וחוסר החלטה מדינית עלול לפגוע בהתקדמות הפעולה הצבאית.[165][166]
140 יום לאחר תחילת המלחמה, הציג ראש הממשלה נתניהו לקבינט את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס". היא כללה ניהול של גורמים מקומים.[167]
כחצי שנה לאחר תחילת המלחמה, פורסם כי נתניהו מנע דיון אסטרטגי על יעדי המלחמה לאור אופן התקדמותה, בניגוד לסיכום בקבינט המלחמה.[168]
מהלך הלחימה ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
[169]
השלב הראשון של פעילות צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב־7 באוקטובר, הסתיים ב־27 באוקטובר וכלל הריגה של כ-1,500 מחבלים בשטח ישראל, טיהור[ד] עורף ישראל ממחבלים, יצירת יציבות בקו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה. השלב השני היה תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים.[170] השלב השני הסתיים רשמית ב-7 בינואר 2024, והשלב השלישי כלל מעבר מפשיטות של אוגדות לפשיטות חטיבתיות ממוקדות בצפון הרצועה והמשך הלחימה בדרום ומרכז הרצועה.[171][172] נקבע כי השלב השלישי צפוי לכלול את סיום התמרון הקרקעי, צמצום כוחות, שחרור אנשי מילואים ומעבר לפשיטות ממוקדות. נוסף לכך, הוחלט שתוקם מעין רצועת ביטחון ברצועת עזה.[173]
7 באוקטובר, היום הראשון למלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשעה לאחר תחילת המתקפה, הודיע דובר צה"ל שעל תושבי הדרום והמרכז להיות סמוכים למרחבים מוגנים, ועל תושבי עוטף עזה להימצא בתוך מרחבים מוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל צה"ל לתקוף ברצועת עזה.[174] שר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב, והכריז על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול הרצועה.
לאחר נפילת מוצבי הגדר ששימשו כקו ראשון מול עזה נשארו רק כיתות הכוננות ביישובי עוטף עזה, שהגנו על יישוביהם מול המחבלים. הן בלמו גלים של מחבלים ורבים מחבריהן שילמו בחייהם.[175] צה"ל ומשטרת ישראל פעלו לטיהור עוטף עזה ממחבלים, ולוחמי הימ"מ שהוקפצו לזירה נלחמו בחוליות הטרור בערים וביישובים, והרגו כ־200 מחבלים.[176] יחידות מובחרות בצה"ל, בהן סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת שלדג, יהל"ם וחטיבת עוז, הוזנקו אף הן וניהלו קרבות קשים עם המחבלים.[177] שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול הרגו 356 מחבלים.[178] מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו.
בערב יום המלחמה הראשון כבש צה"ל מחדש את מפקדת אוגדת עזה, לאחר קרב קשה.[179] חיל האוויר הישראלי הפציץ ברצועת עזה ובין היתר החריב את "מגדל פלסטין" שהכיל תשתיות טרור של חמאס[180] לאחר הפעלת נוהל הקש בגג, מאחר שבבניין גרו אזרחים ששימשו את חמאס כמגן אנושי. חיל הים הרג עשרות מחבלים שחדרו לישראל בסירות דרך הים.[181] לפי דובר צה"ל, עד הבוקר השני למלחמה צה"ל תקף 426 מטרות ברחבי הרצועה, הרג מאות מחבלים ולקח עשרות שבויים.[182]
באותו ערב חתם שר האנרגיה ישראל כ"ץ על צו המורה להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה.[183]
המשך השבוע הראשון ללחימה (8–13 באוקטובר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימים שלאחר 7 באוקטובר נמשכו בעצימות נמוכה הקרבות עם שארית המחבלים שנותרו בשטחי העוטף. מזכיר ההגנה של ארצות הברית, לויד אוסטין, הודיע שארצות הברית שולחת את נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78) לחופי ישראל, כדי להפגין תמיכה בישראל ולהרתיע את אויביה.
במקביל חיל האוויר הישראלי הגביר את ההפצצות על תשתיות טרור של חמאס וגא"פ ברצועת עזה. חיל הים הישראלי תקף מטרות באזור החוף ומפקדות של הקומנדו הימי של חמאס. בצהרי היום השלישי למלחמה ניתקה ישראל את אספקת המים לרצועת עזה, ונאסרה כניסת דלק ומזון וסיוע הומניטרי. בלילה שבין 9 ל־10 באוקטובר כלי טיס של צה"ל ביצעו סיכול ממוקד בזכריא אבו מעמר, בכיר בלשכה המדינית של חמאס שהיה אחראי קשרי חוץ, ובג'ואד אבו שמאלה, שר הכלכלה של חמאס שהיה אחראי על מימון טרור והכווין פיגועים.
ב־11 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד במחבל מוסטפא שאהין, שביצע מעשי טבח וזוועות והעלה תיעוד שלהם לרשתות החברתיות.[184] ב־12 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד במוחמד אבו שמאלה, בכיר בקומנדו הימי של חמאס.[184] ביום זה אישרה הכנסת את הקמת ממשלת החירום עם סיעת המחנה הממלכתי[185] והוקם "קבינט המלחמה".
ב־13 באוקטובר צה"ל הודיע לאו"ם ולתושבי הרצועה באמצעות כרוזים בערבית כי על כ־1.1 מיליון איש המתגוררים בעזה וצפון הרצועה להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה.
בסביבות 15:00 שיגרו המחבלים מעזה רקטת קרקע–קרקע כבדה וארוכת טווח מדגם עיאש 250 אל עבר מחוז הצפון, והיא יורטה בהצלחה על ידי קלע דוד.[186] בנוסף, ביצע צה"ל פשיטות ברצועה בכדי לנסות לגייס מידע על מיקום בני הערובה[187] ואיסוף גופות של הנרצחים.[188]
השבוע השני ללחימה (14–20 באוקטובר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בליל שבת תקף צה"ל את מפקדת המערך האווירי של חמאס. בתקיפה נהרג מראד אבו מראד, מפקד המערך האווירי בעזה, שלקח חלק גדול והכווין מחבלים בטבח ביום שבת. בצהריים כלי טיס של צה"ל בסיוע שב"כ ואמ"ן, הרגו את עלי קאדי, מפקד בכוח הנוח'בה, שפיקד על פשיטת טרור על יישובי עוטף עזה.
ב־15 באוקטובר הרג צה"ל את בילאל אל־קודרה, מפקד כוח נוח'בה בגדוד דרום ח'אן יונס, שהיה אחראי על הטבח בנירים וניר עוז.[189] באותו יום, בסיוע השב"כ, נהרג בסיכול ממוקד מועתז עיד, מפקד המחוז הדרומי בביטחון הלאומי של חמאס. חיל האוויר תקף מטרות בדרום הרצועה, בפרט בח'אן יונס וברפיח.
ב־16 באוקטובר נהרגו ראש המודיעין הכללי של חמאס בח'אן יונס ואוסאמה מזיני, ראש מועצת השורא של חמאס ברצועה. אחר הצהריים שיגרו המחבלים רקטות לאזור ירושלים, הרי ירושלים, גוש דן והשרון בשני מטחים מרוכזים. באופן תקדימי מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, השתתף בקבינט המלחמה המצומצם של ממשלת ישראל.
ב־17 באוקטובר הרג צה"ל את איימן נופל, מפקד חטיבת מרכז הרצועה, אשר הכווין מתקפות טרור נגד כוחות הביטחון וריכוזי אוכלוסייה אזרחית.
ב־18 באוקטובר הרג צה"ל את מוחמד אל-ואדיה, מפקד מערך הנ"ט של חטיבת העיר עזה בחמאס, ואת אכרם חיג'אזי, סוחר אמצעי לחימה, סוחר בכספי טרור ומכווין פיגועים בישראל ופעיל במערך הימי של חמאס. ביום זה ערך נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל ביקור תמיכה והזדהות.
ב־19 באוקטובר הרג צה"ל את ראפת חרב חוסיין אבו הילאל, ראש הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות העממית ברפיח. כמו כן, סוכל ג'יהאד מוחייסן, מפקד כוחות הביטחון הלאומי בעזה, תפקיד המקביל למפקח הכללי של משטרת ישראל.
ב־20 באוקטובר הרג צה"ל את מחמוד צביח, בכיר בארגון הטרור חמאס ששימש כמהנדס בכיר וראש יחידה במחלקת הפרויקטים והפיתוח במטה הייצור של הארגון. אחרי כניסת השבת שחרר חמאס שתי חטופות אמריקאיות והן הועברו למצרים ומשם לישראל.
הפיצוץ בבית החולים אל־אהלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי
ב-17 באוקטובר דיווחו מקורות ברצועת עזה על פיצוץ בבית חולים בעזה. מקורות פלסטיניים רשמיים טענו כי בפיצוץ נהרגו קרוב ל־500 אנשים, וחמאס האשים את ישראל בתקיפה אווירית של בית החולים. טענות אלה דווחו באמצעי התקשורת הבין־לאומיים ללא פקפוק או הטלת אף ספק. רק זמן רב מאוחר יותר הועלו תהיות לגבי מהימנות הדיווחים והתברר שגרסת חמאס אינה עומדת במבחן הביקורת. שעתיים לאחר האירוע הודיע דובר צה"ל שלפי תחקיר צה"ל, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שיגר מטח רקטות שעבר בסביבת בית החולים, אשר אחת מהן נפלה והתפוצצה בבית החולים. בהמשך התברר שגרסת דובר צה"ל היא הנכונה. כן התברר שחמאס ניפח את מספר ההרוגים, ושבפיצוץ עצמו – שאירע במגרש החניה ליד בית החולים – נהרגו הרבה פחות מ־500 פלסטינים. פרסום הגרסה הראשונית השקרית של המקרה, לפיה צה"ל אחראי לפיצוץ, גרר תגובות נזעמות במדינות רבות כמו ירדן, לבנון, עיראק, תוניסיה, מצרים. בעקבות הדיווח השגוי ב־BBC קהילת יהדות בריטניה, ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק וכן גורמים פרו־ישראליים מתחו ביקורת חריפה על הסיקור השגוי והמוטה של התקרית ועל כך ש־BBC מסרב להגדיר את חמאס ארגון טרור. בעקבות הלחץ ה־BBC התנצל והודיע שחמאס יוגדר "מי שבריטניה מגדירה כארגון טרור".
השבוע השלישי ללחימה (21–27 באוקטובר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־21 באוקטובר נהרג בכיר חמאס טלאל אל־הינדי בהפצצה על ביתו.
ב־22 באוקטובר מטוס קרב הרג בסיכול ממוקד את מוחמד קטאמש, סגן מפקד המערך הארטילרי של כל רצועת עזה.
ב־23 באוקטובר צה"ל והשב"כ הרגו את ראש מערך הנ"ט בצפון הרצועה של ארגון הטרור חמאס, איבראהים א-סחאר.[190] צה"ל השתמש גם בפצצות חודרות בונקרים לצורך פגיעה בנכסים התת־קרקעיים של חמאס. בלילה שחרר חמאס שתי חטופות נוספות בנות 80 ו־85, שאותן חטף במהלך הטבח בניר עוז, אך בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לפי הדיווחים השחרור התאפשר בעקבות תיווך של מצרים.
ב־24 באוקטובר הרג צה"ל את עבד א-רחמאן, סגן מפקד גדוד נוסייראת, שהשתתף בטבח בקיבוץ בארי, ח'ליל מחג'ז, סגן מפקד גדוד שאטי, וח'ליל תתרי, סגן מפקד גדוד שייח' רדואן.
ב־25 באוקטובר הרג צה"ל בסיכול ממוקד את תייסיר מבאשר, ששימש כמפקד גדוד גזרת צפון ח'אן יונס של חמאס ומילא תפקידים רבים בארגון הטרור, ביצע והכווין פיגועים רבים, והיה מקורב למוחמד דף. בהמשך היום חמאס שיגר רקטות קרקע–קרקע מדגמים R-160 ועיאש 250 לעבר דלית אל־כרמל והעיר אילת בהתאמה. הרקטה בצפון התפוצצה באוויר, הרקטה לכיוון אילת נפלה בשטח פתוח באזור חבל אילות.
ב־26 באוקטובר ביצע כוח משולב של צה"ל בפיקוד חטיבת גבעתי, שכלל לוחמי חי"ר על נמ"ר, טנקי מרכבה סימן 4מ ודחפורי D9 משוריינים, פשיטה לילית וממוקדת בצפון רצועת עזה. בצהריים הרג צה"ל בסיכול ממוקד את חסן אל-עבדאללה, מפקד מערך הירי הרקטי של צפון ח'אן יונס של חמאס. לפנות ערב הרגו צה"ל והשב"כ את סגן ראש מחלקת המודיעין של הארגון, שאדי בארוד. בארוד תכנן עם יחיא סנוואר את מתקפת הטרור על עוטף עזה. בערב הרג צה"ל את צמרת גדוד דרג'-תופאח של חמאס, השייך לחטיבת העיר עזה ושלפעיליו היה חלק משמעותי במתקפת הטרור על העוטף. במהלך היום פרץ כוח קרבי משולב, ובכלל זה חי"ר ושריון, לתוך מרכז רצועת עזה, הכין את תוואי השטח והרג מחבלים בפשיטה נוספת. בפשיטה ריכזו כוחות ארטילריה וחיל האוויר את התקיפות שלהם על השכונות שיח' רדואן ושג'אעייה.
בלילה שבין 26 ל־27 באוקטובר נהרג בסיכול ממוקד מדחת מבאשר, מפקד גדוד מערב ח'אן יונס בחמאס, שהשתתף בפיגועי צליפה ובהשלכת מטענים גדולים לעבר כוחות צה"ל ולעבר יישובי ישראל. בלילה ביצעו כוחות חי"ר, הנדסה ושריון של עוצבת געש פשיטה במרכז רצועת עזה ותקפו מטרות של חמאס בשכונת שג'אעייה. שייטת 13 ביצעה פשיטה מהים על דרום רצועת עזה והשמידה תשתיות טרור של חמאס ושל הכוח הימי שלו.
חשיפת מטה החמאס מתחת לבית החולים שיפא[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתדרוך לתקשורת הזרה חשף דובר צה"ל דניאל הגרי מידע מודיעיני שמוכיח שחמאס מיקם את המפקדה הראשית שלו, מקלטים לבכירי הארגון, רשת מנהרות טרור ותשתיות טרור נוספות מתחת לבית החולים שיפא שבלב עזה במטרה להשתמש בבית החולים כמגן אנושי ולמנוע תקיפות של צה"ל על תשתיות הטרור ובכירי חמאס.[191]
השבוע הרביעי ללחימה (28 באוקטובר – 3 בנובמבר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – קרב ג'באליה (2023), קרב בית חאנון (2023), קרב עזה (2023)
צה"ל התחיל את התמרון הקרקעי בצפון רצועת עזה. הפעילות הקרקעית של צה"ל ברצועת עזה הורחבה במהלך השבוע, וכללה כוחות חי"ר, שריון והנדסה עם חיפוי אווירי. הכוחות הכינו את השטח לכניסה קרקעית גדולה, תקפו מטרות טרור ועמדות נ"ט, והרגו עשרות מחבלים.[192][193][194] לפי פרסומים פלסטיניים ובתקשורת הערבית, צה"ל היה בשכונות החיצוניות של צפון הרצועה ובפרברי העיר עזה.[195]
ב־28 באוקטובר הודיעו דובר צה"ל ודוברות שב"כ בהודעה משותפת כי נהרג ראש המערך האווירי של חמאס אשר לקח חלק בתכנון ובהוצאה לפועל של הטבח ביישובי עוטף עזה, עצאם אבו רכבה. נהרג גם מפקד הכוח הימי של חטיבת עזה בחמאס, שפיקד על ניסיון החדירה הימי למרחב זיקים כמה ימים קודם, ראתב אבו צהיבאן.[196]
ב-28 באוקטובר נכנסו כוחות אוגדה 162 לצפון רצועת עזה.[197] בחצות, 29 באוקטובר, חצו כוחות עוצבת חצי האש, שפעלה תחת עוצבת סיני, את גדר הגבול ותקפו את מרחב בית חאנון.[198][199]
ב־29 באוקטובר סיכלו לוחמי שריון במילואים ניסיון חדירה של חוליית מחבלים מכוח הנוח'בה של חמאס לתוך ישראל. המחבלים חדרו דרך מעבר ארז ונבדק אם השתמשו לשם כך בפיר מנהרה. בחילופי האש נהרגו ארבעה מחבלים.[200]
בלילה שבין 29 ל־30 באוקטובר, בפעולה קרקעית של צה"ל והשב"כ שנקראה מבצע ראשית האור, שוחררה תצפיתנית שנחטפה על ידי החמאס מבסיס נחל עוז.[201]
גם במהלך שבוע זה נמשך ירי הרקטות מרצועת עזה אל עבר עוטף עזה, חבל לכיש, באר שבע, הפזורה הבדואית, דימונה, השפלה, גוש דן, השרון ואזור השומרון, ירושלים וגוש עציון במספר מטח מרוכז מדי יום ולעיתים פעם בכמה ימים. רוב הרקטות יורטו אך חלקן נפלו בערי ישראל וגרמו לנזק ולפצועים.
ב־31 באוקטובר הודיע דובר צה"ל כי הכוחות בפיקוד חטיבת גבעתי השתלטו על מעוז צבאי של החמאס במערב ג'באליה שבצפון הרצועה. בנוסף, צה"ל ושב"כ הרגו את מפקד גדוד מרכז ג'באליה אבראהים ביארי, שהיה ממובילי מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר.[202]
במהלך השבוע נכנסו גם כוחות אוגדה 36 לרצועה.[203] צה"ל הרחיב את התמרון הקרקעי, והקיף מדרום את העיר עזה, עם צוותי קרב חטיבתיים, משולבים בשריון, חי"ר והנדסה, וזאת בצמוד לטייסות קרב, כטמ"מים חמושים וארטילריה מתותחים. הכוחות נעו בקצבים שונים, כאשר אלה שתוקפים מצפון–מערב הגיעו למחנה הפליטים שאטי, הצמוד לחוף עזה, והכוחות המכתרים את עזה מדרום הגיעו ללב שכונות זייתון ואל-פורקאן. בעיר שאוכלוסייתה הוערכה כ־1.2 מיליון איש כולל בפרבריה הצמודים, נותרו לפי הערכות הצבא מאות אלפים בודדים של תושבים שלא התפנו.[204]
צה"ל הודיע כי השלים את כיתור העיר מדרום ב־2 בנובמבר.[205]
השבוע החמישי ללחימה (4–10 בנובמבר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת השבוע הושלם ביתור הרצועה לשני חלקים.[206] ב־6 בנובמבר דווח בהודעה משותפת לדובר צה"ל ולדוברות שב"כ כי נהרג מפקד גדוד דיר אל־בלח של חמאס בחטיבת מחנות המרכז, שהשתתף בשילוח המחבלים לטבח ביישובי עוטף עזה ותכנן פיגועים נוספים לאחריה.[207] ב־10 בנובמבר נפלו ארבעה מלוחמי גדוד 697 של עוצבת חצי האש, ושישה נוספים נפצעו.[208][209]
השבוע השישי ללחימה (11–17 בנובמבר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
באותו שבוע השלים צה"ל את ההשתלטות על מחנה שאטי. לפני כן השתלט על סמלי שלטון של חמאס ועל נכסים צבאיים של הארגון.[210] שר הביטחון אמר כי ישראל שולטת בכל התווך העילי והמרכזי בצפון הושלט ובמיוחד בעיר עזה.[211] בהמשך אמר השר כי ישראל עברה שלב בתמרון.[212]
ב־14 בנובמבר מטוסי קרב ביצעו סיכול ממוקד שכלל תקיפת שתי מנהרות טרור בהן הסתתרו מחבלים בכירים בחמאס. לפי דובר צה"ל מקומות המסתור ניזוקו קשות ובכירים שהסתתרו בהן נהרגו. ב־26 בנובמבר אישר חמאס שבתקיפות נהרגו לפחות חמישה בכירים, בהם אחמד ע'נדור (מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בצפון הרצועה) ואיימן סיאם (ראש המערך הרקטי של חמאס).[213]
ב-17 בנובמבר נהרג מנהיג תנועת החירות הפלסטינית.[214]
השבוע השביעי למלחמה (18–24 בנובמבר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השבוע כוחות צה"ל נכנסו לבית החולים שיפא, מצאו שם מנהרת טרור ואמל"ח רב. כוחות יהל"ם, יחידת עוקץ ויחידת שלדג סרקו את המנהרה וחשפו רשת מנהרות מסועפת שתוכננה לשהייה ארוכה. נמצאו גם חפצים שהיו שייכים לחטופים. הכוחות החרימו מצלמות אבטחה מבית החולים וחשפו צילומים של מחבלי חמאס חמושים מכניסים בכוח לבית החולים לפחות שני חטופים. עוצבת חצי האש, שפעלה תחת עוצבת הפלדה, לחמה בבית לאהיא, פגעה בפעילי חמאס ואיתרה והשמידה תשתיות ואמצעי לחימה של החמאס.
סרטוני וידאו רבים מתוך הרצועה פורסמו ברשתות וגם סרטונים מתוך בית החולים שיפא שמראים את ההוכחות לכך שהיו חטופים בבית החולים וכי השתמשו בו למטרות טרור.
ביום שישי, 24 בנובמבר, בשעה 7:00 נכנסה לתוקפה עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס, שכללה הפוגה בין ישראל לחמאס.
הפוגה בלחימה (25 בנובמבר – 1 בדצמבר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023)
ההפוגה בלחימה במסגרת העסקה נמשכה כשבוע. בתמורה להפוגה, לשחרור אסירים פלסטינים (ביחס של שלושה לאחד) ולאספקה הומניטרית לרצועת עזה, שחרר חמאס 81 אזרחים ישראלים (בעיקר נשים וילדים) שנחטפו לרצועת עזה. נוסף על כך שחרר חמאס 24 אזרחים זרים נוספים שלא במסגרת העסקה וללא תמורה ידועה.
חמאס הפר את תנאי ההפוגה מספר רב של פעמים, ומטעני חבלה הופעלו נגד חיילים ישראלים ששהו ברצועת עזה. ההפוגה הסתיימה לאחר שחמאס סירב להמשיך לשחרר נשים וילדים.[215]
השבוע התשיעי למלחמה (2–8 בדצמבר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – קרב ח'אן יונס (2023), קרב שג'אעייה (2023), קרב ג'באליה (2023)
ב־5:54 חידש חמאס את הירי לעוטף ובכך הפר את ההפוגה בלחימה שוב. צה"ל תקף בתגובה מטרות חמאס בצפון הרצועה וגם בחלקה הדרומי, בעיקר בח'אן יונס, אולם רק לאחר שהסתיימה ההפוגה כמתוכנן בהסכם, בשעה 7:00 בבוקר, אף על פי שהחמאס הפר את תנאי ההפוגה. הירי לעוטף התגבר בהדרגה עד לשעות הערב ואף נשמעו אזעקות בגוש דן, בשפלה ובאשדוד במטחים בשעות 17:00 ו־20:00, וגם ירי בשעה 21:00 של הג'יהאד האסלאמי לעבר המועצה המקומית גן יבנה, היישובים תקוע ואליאב והעוטף.
לקראת השלב הבא במלחמה, פרסם צה"ל את מפת אזורי הפינוי ברצועת עזה: שטח הרצועה חולק לאזורים על פי החלוקה לשכונות המוכרות, כדי לאפשר לתושבי עזה להתמצא ולהבין את ההנחיות ולהתפנות ממקומות ספציפיים אם יידרשו לכך כדי לשמור על ביטחונם.[216] למשל, צה"ל קרא לתושבים באזור ח'אן יונס להתפנות מערבה, ובצפון הרצועה להתפנות לאזורים הומניטריים.
במהלך השבוע הרג צה"ל את מפקד גדוד שג'אעייה, ויסאם פרחאת, חשף את שאר מפקדי חמאס בשכונה וקרא להם להיכנע. בנוסף צה"ל חידש את הפעילות הקרקעית בצפון הרצועה. בדרום הרצועה, חיל האוויר הפציץ באופן כבד את האזור, במיוחד בח'אן יונס.
בסוכנות הידיעות AFP טענו כי בצהרי 4 בדצמבר עשרות טנקים ומשוריינים צבאיים תועדו בעיירה בדרום הרצועה, צפונית לח'אן יונס.[217]
בערב יום שני 4 בדצמבר החל קרב ח'אן יונס. לאחר שמפקד פיקוד דרום והרמטכ"ל נכחו ברצועת עזה, החלו תקיפות מסיביות באזור ח'אן יונס, התקיפות המסיביות ביותר שהיו באזור. חיל האוויר וחיל הרגלים הגיעו אל מעל ל־150 תקיפות בשעה וחצי. בחסות התקיפות הנרחבות החל צה"ל בהובלת אוגדה 98 לפעול בתוך העיר, עד שיום אחרי זה, צה"ל השלים את כיתור העיר ח'אן יונס.[218] הושלם גם כיתור ג'באליה.[219] לוחמי חי"ר, הנדסה ושריון פעלו במרכז ח'אן יונס החל משעות הלילה שבין 4 בדצמבר ל-5 בדצמבר, כחלק מתחילתו של השלב השני של התמרון הקרקעי ברצועת עזה.
במקביל, באותו הלילה נכנסו הכוחות למקומות בצפון מזרח הרצועה: שכונת שג'אעייה בעיר עזה ולעיר ג'באליה, כולל במחנה הפליטים הצפוף שבה.[220] באותה העת, נלחמו ברצועה חמש אוגדות.[221] צה"ל הסתער על גדוד מחבלי חמאס שג'אעייה בלפיתה משלושה כיוונים: ממזרח, כלומר מצד ישראל, עם חטיבות כפיר ו־188 של השריון, וממערב, מכיוון החוף, עם חטיבות גולני והצנחנים. מדרום כוחות צה"ל היו כוחות בפרוזדור נצרים שביתר את הרצועה. מצפון פעלו כוחות בעיר ג'באליה.[222] חטיבה 14 לחמה בגזרת העיר עזה, כשתחתיה פעל גם גדוד 697 מעוצבת חצי האש, פגעה בפעילי חמאס, איתרה והשמידה אמצעי לחימה ותשתיות טרור.
השבוע העשירי למלחמה (9–16 בדצמבר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצה"ל היו שהעריכו כי שבירת חמאס נראית לעין, משום שלראשונה מאות רבות של מחבלי חמאס הניחו את נשקם והסגירו את עצמם לידי צה"ל בצפון ובדרום הרצועה.[223] ירי הרקטות אל עבר ישראל מהרצועה פחת משמעותית ויכולות השיגור של חמאס נפגעו קשות. מחבלי חמאס אשר הניחו את נשקם עברו תחקורים לפי כניסתם לכלא במטרה לספק מידע שעשוי להיות הכרחי להמשך הלחימה ברצועה.
במהלך השבוע התגבר החשש במצרים למעבר של פליטים עזתים רבים במעבר רפיח לכיוון מצרים. נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, הבהיר כי מדינתו לא תקלוט את אותם פליטים לסיני, אך עם זאת הבטיח כי תימשך כניסת משאיות במעבר רפיח לצורך סיוע הומניטרי לרצועה. חלק מהמשאיות הללו נבזזו בידי אזרחים עזתים ומחבלי חמאס.
ב־12 בדצמבר בשעות אחר הצהריים נכנסו כוחות צה"ל למתחם של שלושה מבנים שלא טוהרו בשכונת שג'אעייה שבמזרח העיר עזה. מחבלים ששהו במבנה הנטוש, החלו בירי של רובי M-16 והפעילו מטעני חבלה ורימוני יד לעבר הכוח. ארבעה לוחמים של גדוד 51 של חטיבת גולני נפגעו כתוצאה מהירי ושאר הכוח, ששהה מחוץ למבנה, פרץ אליו ולעברם נורתה אש כבדה. בעקבות חשש של חטיפת החיילים שנפגעו לאחר שנותק הקשר עימם, הוקפצו למקום חיילים רבים ששהו באזור, ביניהם המפקדים של גדודי 13, 51 וסיירת גולני, בראש כוח חילוץ של יחידה 669. הקרב נמשך בזמן ניסיון החילוץ של הפצועים, והם נתקלו במארב של מחבלים, מה שהוביל למותם של סא"ל תומר גרינברג, מג"ד גדוד 13, ושל מפקד חפ"ק מח"ט גולני, יצחק בן בשט. מלבדם נהרגו חייל וקצין ביחידת 669. הקרב נמשך שלוש שעות ובסך הכול נהרגו בו תשעה לוחמי צה"ל וקציניו, שבעה מחטיבת גולני ושניים נוספים מ־669.
ב־15 בדצמבר, בסביבות השעה 10:00, ירו כוחות צה"ל בשג'אעייה למוות בשלושה חטופים – יותם חיים, סאמר פואד אל־טלאלקה ואלון שמריז – לאחר שזיהו אותם בטעות כאיום, אף על פי שהשלושה החזיקו בדגלים לבנים כסימן של כניעה. בצה"ל רווחת ההנחה שהמחבלים שהחזיקו בחטופים נטשו אותם, בשל הלחימה באזור, או שהחטופים הצליחו לברוח מהשבי.[224] בתחקיר שנעשה מול גדוד 17 מבית הספר למ"כים שפעלו באזור עלה כי במבנה סמוך למקום שבו נורו למוות החטופים אותרו גם כמה שלטים, שעליהם נכתבו בעזרת שאריות מזון הכתובות "SOS" ו"הצילו, 3 חטופים" אך הכוח נמנע מלהגיע למבנה מחשש שהמבנה ממולכד. לאחר המקרה הרמטכ"ל הרצי הלוי קיים הערכת מצב ברצועת עזה, שוחח עם לוחמים על הוראות הפתיחה באש והזכיר כי "צה"ל לא יורה בבן אדם שמרים ידיים".[225][226]
בצהריים שוגר מטח רקטות לירושלים וסביבתה, לראשונה זה חודש וחצי. כיפת ברזל יירטה בהצלחה את הרקטות; רסיס של אחת מהן נפל סמוך לבית חולים ברמאללה, שברשות הפלסטינית.
השבוע האחד עשר למלחמה (16–23 בדצמבר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-18 בדצמבר הודיע דובר צה"ל על סיום פעילות אוגדה 252 במרחב בית חאנון והעברת האחריות על האזור לידי אוגדת עזה. פורסם שההערכה הייתה שנותרו ברצועה מאות בודדות של רקטות ארוכות טווח שהיו יכולות להגיע מאשדוד צפונה, ולכן כמות הרקטות ששוגרו לטווח זה באותה העת הייתה מעטה יחסית.[227] למחרת, בצה"ל הכריזו כי אוגדה 162, השלימה את כיבוש ג'באליה ופירקה את מטות השליטה של חמאס בצפון הרצועה.[228][229] היא החלה לפעול מצפון מזרח למרכז העיר עזה, נגד אחד מגדודי החמאס.[230][231]
ב-19 בדצמבר שוגר מטח רקטות לעבר השפלה וגוש דן, לראשונה מזה שבוע. כתוצאה מהמטח, התרחשה נפילת רקטה בים, סמוך לחוף בבת ים, בנוסף לנפילה בשטחים פתוחים בערים ראשון לציון ונס ציונה. קלע דוד ביצע יירוטים מוצלחים.
ב-19 בדצמבר בערב חיל האוויר וחיל השריון ביצעו את התקיפה העוצמתית ביותר בזמן הקצר ביותר על רצועת עזה, כ-60 תקיפות ברבע שעה לעבר מגוון מטרות. מספר גדול של פצצות תאורה נראו מעל רחבי ח'אן יונס, קולות ירי רבים נשמעו במרחב ואף נשמעו היטב במרכז הארץ.
ב-20 בדצמבר לאורך כל היום נתקפו 300 מטרות לאורך הרצועה, ופוצצו 56 מבנים בשכונת שג'אעייה.[232] בוצעה השתלטות על מספר בסיסים צבאיים של חמאס בח'אן יונס ועל מרכז ההנהגה של החמאס, אזור לחימה מרכזי, והושמדו משאיות עם טילים ארוכי טווח.
ב-21 בדצמבר שוגר מטח רקטות כבד של 30 רקטות לעבר אשדוד, אשקלון, השפלה, גוש דן והשרון. כתוצאה מהמטח, רסיסי רקטות ומיירטי כיפת ברזל נפלו בערים קריית אונו, גבעת שמואל, רמת גן, הרצליה, אשדוד, רמת השרון, כפר סבא, ובים, סמוך לנמל תל אביב; מרבית מוחלטת של הרסיסים נפלו באזורים פתוחים ולא הסבו נזק כלל. המטח הגיע אחרי הודעה של חמאס כי משא ומתן להחזרת חטופים יתקיים רק אם תהיה הפסקת אש כוללת מצד ישראל. בנוסף, צה"ל השמיד 56 בניינים ברצועה בפיצוץ בודד מתוכנן היטב ורחב היקף בשג'אעייה.[233]
באותו יום צה"ל הודיע כי אוגדה 99 השלימה תמרון קרקעי ראשון במרכז הרצועה. לוחמי האוגדה הרגו מחבלים מגדוד נוסייראת של החמאס והשמידו אמצעי לחימה ותשתיות תת-קרקעיות.[234]
למחרת, לפי מקורות צבאיים, צה"ל ביצע פעולה חריגה בין מעבר כרם שלום לרפיח וציר פילדלפי. לפי דיווחים פלסטיניים צה"ל הכניס נגמ"שים וטנקים אל המרחב וביצע תמרון קצר. מחבלים פתחו לעברם באש והותקפו.[235] עיקר המתקפה הקרקעית הייתה בדיר אל-בלח, בדרג'-תופאח ובח'אן יונס.[236]
חלה ירידה הדרגתית במספר השיגורים מהרצועה, מסיום ההפוגה. בשבוע הראשון שלאחריה (1 עד 7 בדצמבר) היו 75 שיגורים ביום (לא כולל שיגורים כושלים וירי לים ולעבר הכוחות המתמרנים), בשבוע השני – 23 שיגורים, בשלישי – 16 שיגורים, ובשבוע זה – 14 שיגורים ליום.[237]
השבוע השנים עשר למלחמה (23–30 בדצמבר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-25 בדצמבר השתלט צה"ל על מצבור אמצעי לחימה גדול ומפקדות טרור של חמאס ושל הגא"פ. בנוסף, החמאס דחה את ההצעה של מצרים לתהליך מדורג בנוגע לשחרור החטופים עבור הפסקת המלחמה וויתור על השליטה על הרצועה (ישראל לא טענה שהיא תסכים להצעה כזו).[238]
במהלך השבוע, לאחר שצה"ל השיג אחיזה מבצעית כמעט בכל צפון הרצועה, לרבות שג'אעייה, העמיק צה"ל את התמרון לכיוון מרכז הרצועה, ואוגדה 36 נכנסה לאל-בורייג' שם לפי הערכות שכנו כ-1,000 מחבלים לפחות. מחנות המרכז של חמאס מונים בנוסף את אל-מע'אזי, נוסייראת ודיר אל-בלח, והם מהווים הפרדה בין העיר עזה לבין ח'אן יונס. בשלושת המחנות הללו, שוכנים ארבעה גדודי חמאס שהלחימה נגדם צפויה להימשך שבועות.[239]
ב-27 בדצמבר פתחו כוחות צוות הקרב של חטיבה 5 במבצע עוז וניר. תחת פיקודה של אוגדת עזה, פעלה החטיבה במרחב ח'ירבת אח'זעה בדרום רצועת עזה, משם יצאו המחבלים לניר עוז.[240]
בדצמבר 2023 חשפו כוחות יהל"ם וצק"ח 14 את אחת מדירות המסתור של יחיא סנוואר בעזה ומתחתה רשת מנהרות טרור בעומק של למעלה מ-20 מטר ואורך של 218 מטר. המנהרה כללה תשתיות חשמל, מים, אוורור וביוב ואף חדרי תפילה. היא שימשה את בכירי חמאס. ב-29 בדצמבר 2023, אחרי מיפוי המנהרות על ידי לוחמי סמור, פוצצו כוחות חיל ההנדסה הקרבית את מנהרות הטרור.[241][242]
השבוע השלושה עשר למלחמה (30 בדצמבר – 6 בינואר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחצות שבין 31 בדצמבר ל-1 בינואר, עם כניסת השנה האזרחית החדשה, ירה חמאס מטח של 27 רקטות לעבר גוש דן, השפלה, חבל מודיעין ועוטף עזה.
ב-1 בינואר דיווחו כוחות מגדוד 71 של חטיבה 55 כי הלוחמים השלימו את כיבוש העיר בני סוהילה שבנפת ח'אן יונס. באותו יום נהרג בתקיפה אווירית מפקד פלוגת הנוח'בה של דיר אל-בלח, עאדל מסמח.[243]
ב-4 בינואר, 3 אנשים שהוגדרו כנעדרים, התגלו כחטופים.[244]
ב-6 בינואר, דובר צה"ל הודיע כי הושלם פירוק המסגרת הצבאית של חמאס בצפון הרצועה.[245] צה"ל תכנן מעבר לפשיטות ממוקדות בצפון הרצועה במקביל להמשך הלחימה העצימה בדרומה ומרכזה. גורמים אמריקניים העריכו שהיקף כוחות צה"ל בצפון הרצועה היו פחות מ-25 אלף חיילים, כאשר בשיא התמרון היו במרחב כ-50 אלף חיילים.[246] צה"ל שלט בכ-60% משטח רצועת עזה.[247]
השבוע החמישה עשר למלחמה (14–20 בינואר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 בינואר 2024 צה"ל הוציא את אוגדה 36 (עוצבת געש) מרצועת עזה.[248] בעזה נותרו שלוש אוגדות – אוגדה 162 (עוצבת הפלדה) נלחמה בצפון, אוגדה 99 (עוצבת הבזק) במסדרון נצרים במרכז הרצועה ואוגדה 98 (עוצבת האש) בח'אן יונס.[249] לפי קצינים בצה"ל, בכל תא שטח היה מדד שליטה של צה"ל בהתאם לפגיעה בתשתיות חמאס, פירוק הגדודים, נוכחות אזרחים פלסטינים ותשתיות אזרחיות קיימות. לפי הערכות בצה"ל, בצפון הרצועה חמאס לא שלט בכלל, בעיר עזה הוא ניסה להחזיר שליטה, בח'אן יונס חמאס היה בשליטה חלקית גבוהה, וברפיח הוא שלט באופן מלא.[250]
ב-19 בינואר, הלחימה נמשכה בצפון ובדרום הרצועה. למחרת, לוחמי צה"ל מחטיבות 646 ו-179, בהכוונת אגף המודיעין, פשטו על מתחם תעשיית ייצור אמצעי לחימה בשכונת זייתון ובמרחבים בצפון רצועת עזה.[251]
השבוע השישה עשר למלחמה (21–27 בינואר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-21 בינואר משימת ביתור הרצועה לשני חלקים, והשליטה במסדרון נצרים, הועברה מאוגדה 99 לחטיבת הנח"ל, יחד עם כלל כוחות הלוגיסטיקה וההנדסה של אוגדה 162.[252]
בליל 23 בינואר השלימה אוגדה 98 את כיתור ח'אן יונס.[253] באותו יום נפלו 21 חיילים באסון אל-מע'אזי, במהלכו נורו טיל נ"ט ורקטת RPG לעבר מבנה בו שהו חיילי צה"ל, מה שגרם לפיצוץ חומר הנפץ שלהם, וקריסת המבנה עליהם.[254]
במהלך שבוע זה תקפו כוחות צה"ל קיני טרור במחנה הפליטים בח'אן יונס,[255] שכונת אל-אמל בעיר ח'אן יונס.[256] במהלך קרבות של חטיבת עוז נהרגו למעלה מ-100 מחבלים.[257]
צה"ל הציג בפני הדרג המדיני מידע לפיו נציגים מוניציפליים שקשורים לחמאס החלו בשיקום היכולות האזרחיות בצפון הרצועה ובמרכזה.[258]
השבוע השבעה עשר למלחמה (28 בינואר – 3 בפברואר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרחב ח'אן יונס לוחמי חטיבת עוז הרגו חמישה מחבלים שאחד מהם היה חמוש ב-RPG. הלוחמים פשטו על יעדי טרור ואיתרו אמצעי לחימה רבים. הלוחמים זיהו והרגו ארבעה מחבלים שנערכו לתקיפת כוחותינו סמוך לבית החולים "אל-אמל". הלוחמים פשטו על מבנה ששימש כדירת מסתור של מחבלי גא"פ ובה איתרו אמצעי לחימה.
במרכז הרצועה, לוחמי צוות הקרב של חטיבת הנח"ל הרגו עשרות מחבלים חמושים בהיתקלויות וכן בסיוע ירי טנקים שהוכוון על ידי הלוחמים והתצפיות בשטח. בנוסף, איתרו לוחמי החטיבה אמל"ח רב במרחב.
בפאתי שאטי שבצפון הרצועה, לוחמי צוות הקרב של חטיבה 5 הרגו מספר מחבלים חמושים בהיתקלויות שונות ואיתרו אמל"ח רב במרחב. בנוסף איתרו הלוחמים משגרי רקטות רבים, טילים, RPG, מטענים ורובי קלאצניקוב.
בליל 29 בינואר אוגדה 162 יצאה לפשיטת פתע על יעדי טרור בשאטי. במהלך הלילה נהרגו יותר מ-30 מחבלים.[259]
באותו בוקר הודיע דובר צה"ל כי צה"ל פירק שניים מארבעת הגדודים בחטיבת ח'אן יונס של חמאס. סך הכל נהרגו במהלך הלחימה בח'אן יונס למעלה מ־2,000 מחבלים. בנוסף במהלך השבוע שחלף נעצרו מעל 300 מחבלים ופעילי טרור במערב ח'אן יונס.[259] כמו כן, דובר צה"ל הודיע כי אוגדה 98 מתמרנת מעל הקרקע ובתת-קרקע במקביל – כולל התקדמות של לוחמים בתוך המנהרות.[260] על פי פרסומים, לוחמי אוגדה 98 התקדמו מרחק של קילומטר במרחב התת-קרקע ביממה אחת.[261][262]
הריגת הינד רג'אב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הריגת הינד רג'אב
ב-29 בינואר התרחשה גם הריגתה של הינד רג'אב, ילדה פלסטינית בת 6, שנהרגה על ידי כוחות צה"ל; יחד עם בני משפחתה ויחד עם שני הפרמדיקים שנקראו להציל אותה.
לפי הסהר האדום הפלסטיני, כוחות ישראליים תקפו בכוונה את האמבולנס שנשלח לחלץ את רג'אב בת ה-6, והרגו את שני הפרמדיקים שבו, יוסף זיינו ואחמד אל-מדהון, למרות העובדה שישראל קיבלה הודעה על שליחתו.[263] לפי גרסת צה"ל, לא היו חיילים באזור שבו נהרגה הילדה;[264] אל-ג'זירה ערערה על הטענה, ודיווחה שהיו שלושה טנקים ישראלים באזור באותה עת;[265] עובדה שאושרה על ידי חקירה מאוחרת יותר של הוושינגטון פוסט המבוססת על תמונות לוויין.[266]
השבוע השמונה עשר למלחמה (4–10 בפברואר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-3 בפברואר, כוחות פיקוד הדרום הרגו באמצעות תקיפות אוויריות כ-300 מחבלים.[267]
ב-5 בפברואר אוגדה 162 פתחה במבצע אוגדתי לסיכול ניסיונות שיקום היכולות הצבאיות של פלגי הטרור וחיסול כיסי ההתנגדות שנותרו בשכונת שאטי ובעיר עזה. הכוחות של האוגדה הרגו מאות מחבלים ועצרו עשרות מחבלים לצורכי חקירה ובפשיטות יזומות על יעדי הטרור אותרו אמצעי לחימה רבים.[268] המבצע תם לאחר עשרה ימים.[269]
ב-6 בפברואר הודיע דובר צה"ל כי כוחות אוגדה 98 הלוחמים במרחב ח'אן יונס הרגו עשרות מחבלים ועצרו כ-80 חשודים במעורבות בטרור, וביניהם מספר מחבלים שלקחו חלק בטבח 7 באוקטובר.
השבוע התשעה עשר למלחמה (11–17 בפברואר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מבצע יד זהב
ב-11 בפברואר הודיע דובר צה"ל כי לוחמי צוות הקרב של חטיבת גבעתי הנלחמים במערב ח'אן יונס הרגו בשבועות שקדמו לדיווח למעלה מ־100 מחבלים בהיתקלויות שונות.[270]
בליל ה־12 בפברואר חילצו כוחות צה"ל וימ"מ, בעזרת הכוונה מודיעינית של שב"כ, את שני החטופים פרננדו סימון מרמן ולואיס הר לאחר פשיטה על מבנה ברפיח. השניים נחטפו מקיבוץ ניר יצחק במהלך מתקפת הפתע שהביאה לפריצת המלחמה.
ב-15 בפברואר צה"ל החל לפעול בבית החולים נאצר בח'אן יונס, ועצר עשרות חשודים בפעילות טרור ובהם כ-20 חשודים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר.[271] באותו יום, חטיבת המילואים 646, שפעלה בח'אן יונס יצאה מהרצועה. חטיבה 646 הייתה חטיבת המילואים האחרונה שפעלה בח'אן יונס.[272]
צה"ל תקף בעיקר מהאוויר יעדים במחנות הפליטים נוסייראת, אל-בורייג, מע'אזי, ודיר אל-בלח. כך גם ברפיח.[273]
השבוע העשרים למלחמה (18–24 בפברואר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השבוע, הוצאה חטיבת המילואים האחרונה בחאן יונס וצוות הקרב של חטיבה 401 פשט על שכונת זייתון בעיר עזה.[274]
ב-21 בפברואר נלחמו לוחמי יהל"ם בתוואי מנהרות תת-קרקעי בח'אן יונס ששימש את בכירי חמאס. הלוחמים פרצו דלתות הדף, הרגו מחבלים ומיפו את המנהרות. לאחר מכן השמידו הלוחמים את המנהרות באמצעות חבלה.[275]
השבוע העשרים ואחד למלחמה (25 בפברואר - 2 במרץ)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-26 בפברואר כוחות צק"ח נח"ל, יהל"ם והנדסה קרבית חשפו תוואי מנהרות גדול ומסועף באורך 10 ק"מ שחיבר בין צפון הרצועה למרכזה, מבניין בית החולים הטורקי (ער') שליד מחנות המרכז לאוניברסיטת אל-אסראא (ער') שבשכונת זייתון בדרום עזה.[276][277]
התמרון בח'אן יונס ובשכונת זייתון שבעיר עזה נמשך. הלחימה בוצעה גם באזור שחיבר בין צפון הרצועה לדרומה, שבו עדיין היה חיכוך עם מחבלים.[278] לפי צה"ל, אוגדה 98 הכריעה את חטיבת חאן יונס של חמאס בחודש האחרון, והפעולות שהצבא עוד ביצע באזור הזה העבירו את הלחימה גם בדרום הרצועה - הלכה למעשה - לשלב הבא. במסגרת הזו, צה"ל ערך פשיטות חוזרות במוקדי חמאס, שכבר ספגו מכה קשה בתחילת המלחמה. מהבחינה הזו הסתיים החלק המשמעותי במערכה, שבצה"ל כינה "העצים", ברוב חלקי הרצועה.[279]
אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה
במהלך אסון הסיוע ההומניטרי ברחוב א-רשיד בעזה נהרגו לפחות 118 פלסטינים ועוד כ-760 נפצעו.[280] האירוע התרחש כאשר אלפים מתושבי רצועת עזה עטו על משאיות סיוע הומניטרי ברחוב א-רשיד. ב-29 בפברואר, לפנות בוקר, נשלחו בין 18 ל-30 משאיות סיוע למעבר כרם שלום. המשאיות שייכות לאנשי עסקים פלסטינים מעזה, וסיפקו מזון לצפון עזה, בעוד שהאבטחה וארגון הסיוע נעשה על ידי ישראל. טנקים של צה"ל ליוו את המשאיות ליעד.[281] לפי גרסת צה"ל, בזמן נסיעת המשאיות לעבר מוקדי החלוקה, התפתחה סביבן התקהלות אלימה של כ-12 אלף תושבים עזתים שבזזו את הציוד שהובילו;[282] ההרוגים נספו כתוצאה מתדחוקת קהל, מנוסת עדר ודריסה כאשר ההמון שעט לכל עבר. בשולי האירוע, כוח צה"ל ירה למוות בכעשרה פלסטינים שהתקרבו אליו בצורה מאיימת.[281] לטענת הפלסטינים, אחרי שהגיעו המשאיות ואנשים הסתערו עליהן, התחילו כוחות צה"ל "לירות ללא הבחנה לתוך הקהל", ובכאוס שנוצר אחרים נרמסו ונדרסו.[283] לפי דיווחם של בית החולים אל-עוודה ובית החולים כמאל עדואן, אליהם פצועים רבים פונו, הגיעו פצועי ירי רבים.[284][285] האו"ם אישר שמספר רב של פצועים מירי טופלו בבית החולים שיפא. גם כן צוין כי אנשי האו"ם לא היו נוכחים במהלך התקרית, מה שהקשה מאוד לדעת בדיוק מה קרה.[286][287] האירוע כונה גם בשם "טבח הקמח".[288]
השבוע העשרים ושניים למלחמה (3–9 במרץ)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מבצע כתר המערב
צה"ל הרחיב את הלחימה בח'אן יונס לשני מוקדים נוספים שאליהם לא הגיע עד כה. היה מדובר בעיירה אל-קרארה שבמזרח ח'אן יונס, וב"מדינת חמד" פתחו לוחמי אוגדה 98 במבצע ״כתר המערב״. כמו כן, הסתיים המבצע הצבאי בשכונת זייתון.[289]
לוחמי צוות הקרב החטיבתי נח"ל הרגו כ-20 מחבלים במרחב מחנות המרכז ב-4 במרץ, זאת באמצעות ירי צלפים, ירי פגזי טנקים וירי מכלי טיס מאוישים מרחוק.[290]
השבוע העשרים ושלושה למלחמה (10–16 במרץ)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלילה שבין 9 ל-10 במרץ צה"ל הרג את מרואן עיסא, סגן ראש הזרוע הצבאית של החמאס.[291] המנהרה בנוסייראת בה שהה הופצצה באמצעות פצצות במשקל טונות רבות. ב-17 במרץ, פורסם כי בחמאס הודו בשיחות סגורות שהניסיון צלח ועיסא נקבר בהריסות ביחד עם ע'אזי אבו טמאעה מפקד חטיבת מחנות המרכז של ארגון הטרור שנהרג אף הוא.[292] אינדיקציות נוספות הצביעו כי הסיכול הצליח.[293] ב-26 במרץ אישר דובר צה"ל שעיסא נהרג באותו סיכול ממוקד.[294]
הוערך כי בצפון ומרכז הרצועה נשארו 4,000–6,000 מחבלים.[295]
ב-16 במרץ דיווח דובר צה"ל כי בשבועיים שקדמו לדיווח לוחמי צק"ח נח"ל הרגו מעל ל-250 מחבלים בקרבות בצפון ובמרכז הרצועה. עוד דווח כי לוחמי צוות הקרב בשיתוף עם גדוד 601 איתרו והשמידו מספר אתרים צבאיים משמעותיים של חמאס ואיתרו בין היתר רקטות, מחסני אמצעי לחימה, משגרים ומערכות הפעלה רבות ששימשו את הארגון.[296]
השבוע העשרים וארבעה למלחמה (17–23 במרץ)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מבצע ניתוח מקומי
לפנות בוקר 18 במרץ 2024 החל מבצע ניתוח מקומי בו פשטו כוחות מיוחדים של צה"ל ושירות הביטחון הכללי שכללו את שייטת 13 ויחידה 504 של אמ"ן על בית החולים שיפא לאחר שהתקבל מודיעין לפיו חמאס הקים מפקדה בבית החולים והשתמש בו לצרכי טרור.[297][298][299][300] כוחות של אוגדה 162, בהובלת צק"ח 401, הכולל גדודים של חטיבת הנח"ל וחטיבת גבעתי, כיתרו את המתחם.[301] במהלך הפעילות התנהלו חילופי אש כבדים במתחם בו שהו אלפי עקורים,[302] בהם נהרגו שלושה חיילים. בפעולה נהרגו למעלה מ-200 מחבלים,[303][304] בינהם פאא'ק מבחוח, ראש מנהלת המבצעים בביטחון הפנים של חמאס, ונעצרו כ-800 חשודים, מהם מעל 500 מחבלים,[305][306][307] בהם בכירים רבים בחמאס ובגא"פ כגון מחמוד קוואסמה, שהיה מעורב בחטיפת שלושת הנערים ב-2014,[308] מפקדי מטה הגדה של חמאס, מפקדים בגא"פ ובכירים נוספים.[309] בסריקות נמצאו בבית החולים אמל"ח רב וכספים (למעלה מ-11 מיליון ש"ח) שיועדו לטרור.[310][306] בנוסף תפסו כוחות צה"ל והשב"כ בבית החולים חומר מודיעיני רב ואיכותי.[311][304] במקביל לפעולה הצבאית, הכניס צה"ל סיוע הומניטרי לבית החולים, שכלל מי שתייה, מזון, ציוד רפואי וגנרטור.[312] המבצע הסתיים ב-1 באפריל 2024.[313]
לוחמי יחידת אגוז פשטו על משרדו של סמג"ד בחטיבת ח'אן יונס, אחמד כלאב, כחלק ממבצע "כתר המערב".[314]
בהכוונה מודיעינית של השב"כ, צה"ל הרג בסיכול ממוקד שורה של בכירים בחטיבת רפיח של חמאס. הבכירים היו שליחי הנהגת חמאס ברפיח, ריכזו את פעילות חמאס במרחב רפיח והיו אחראים בין היתר על הקשר עם המחבלים בשטח.[315]
ב-20 במרץ כוחות צה"ל תקפו חולייה של חמאס שהייתה בדרכה לבזוז סיוע הומניטרי בצפון הרצועה, והרגו 23 מחבלים.[316]
בליל 23 במרץ, צה"ל ושב"כ פתחו במבצע בהובלת אוגדה 98, בשכונת אל-עמל שבמערב חאן יונס.[317]
השבוע העשרים וחמישה למלחמה (24–30 במרץ)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום שני, 25 במרץ, קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2728 שקוראת להפסקת אש מיידית ברמדאן, להשבת 130 בני הערובה שנחטפו מתחומי ישראל ומוחזקים בעזה, ולהרחבת הסיוע ההומניטרי לאוכלוסייה ברצועת עזה.[318]
השבוע העשרים ושישה למלחמה (31 במרץ – 6 באפריל)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבוקר 1 באפריל כוחות צה"ל עזבו את בית החולים שיפא וסביבתו לאחר השלמת מבצע ניתוח מקומי.[319]
השבוע העשרים ושבעה למלחמה (7–13 באפריל)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-7 באפריל אוגדה 98 יצאה מח'אן יונס והלחימה ברצועה עברה להתבצע במלואה באמצעות פשיטות ומבצעים ממוקדים מבוססי מודיעין.[320] ברצועת עזה נותרו שתי חטיבות בלבד, חטיבה 401 של חיל השריון וחטיבת הנח"ל, יחד עם מסגרות מוקטנות מחטיבות נוספות, תחת אוגדה 162.[321] הכוחות הללו פעלו במסדרון נצרים המבתר את רצועת עזה לשניים והיו פרוסים מחדש סביב הרצועה, זאת לאחר הקמת רצועת ביטחון חדשה שנערכה במהלך בחודשים הקודמים.
חטיבת ח'אן יונס של חמאס חדלה מלהתקיים כמסגרת צבאית מתפקדת.[320] במשך חודש וחצי שקדמו ליציאתם, הכוחות בח'אן יונס פעלו במתכונת של פשיטות ממגננים שמוקמו בתוכה.[321] לאחר יציאת הכוחות, זוהו פעילי חמאס שהתחילו בשיקום שליטתם בעיר.[322] התקיפות מהאוויר נמשכו.[323]
לפי ראש הממשלה, צה"ל חיסל 19 גדודים מתוך 24 גדודים של החמאס.[324]
בליל 11 באפריל, צה"ל החל בפעולה במחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז רצועת עזה. בהודעת צה"ל נאמר כי אוגדה 162 החלה במהלך הלילה במבצע ממוקד במרכז הרצועה.[325]
ב-12 באפריל נהרג אחראי הבט"פ במרחב ג'באליה של ארגון הטרור חמאס, רדואן מחמד עבדאללה רדואן.[326]
השבוע העשרים ושמונה למלחמה (14–20 באפריל)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-14 באפריל כוחות צה"ל בפיקוד חטיבה 401 הקימו גשר הנדסי לחציית נחל הבשור, העובר בתוך רצועת עזה, במסגרת המבצע במרכזה.[327] בהמשך השבוע צה"ל סיים את המבצע בפאתי נוסיראת, ויצא מהמרחב.[328]
השבוע העשרים ותשעה למלחמה (21–27 באפריל)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלילה שבין 21 ל-22 באפריל, החלה אוגדה 162 בהובלת צוות הקרב של חטיבת הנח"ל, במבצע לסיכול טרור במרחב מסדרון מרכז רצועת עזה.[329]
ב-23 באפריל פרסמה סוכנות הידיעות AP צילומי לוויין של מתחם אוהלים חדש שנבנה בדרום הרצועה.[330] זאת, על רקע דיווחים שצה"ל נערך למבצע קרקעי ברפיח. בתגובה לכך, חמאס העביר כוחות לאזור ומילכד צירים.[331]
באותו היום פורסם כי צה"ל ייכנס לשתי שכונות בעיירה בית לאהיה, שמהן שוגרו באותו יום מטחים לזיקים, אשקלון ושדרות. תושבי השכונות נדרשו להתפנות.[332]
ב-25 באפריל אוגדה 162 בהובלת חטיבת הנח"ל, שפעלה בחודשים הקודמים במסדרון נצרים שבמרכז הרצועה, יצאה מהאזור כדי להיערך למבצע ברפיח. שתי חטיבות מילואים בפיקוד אוגדה 99 החליפו במרכז הרצועה את הכוח היוצא.[333][334][335]
ב-25 באפריל הודיע הפנטגון כי צבא ארצות הברית החל בבניית הרציף הימי מול חופי העיר עזה, שעל הקמתו כדי לסייע למצוקת הרעב של העזתים הודיע הנשיא ג'ו ביידן לפני שבעה שבועות.[336]
השבוע השלושים למלחמה (28 באפריל – 4 במאי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-28 באפריל הודיע דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי בשפה האנגלית לתקשורת הזרה כי "במהלך השבועות האחרונים כמות הסיוע ההומניטרי שהועברה לרצועת עזה גדלה מאוד". לדבריו, "יותר סיוע מועבר לרצועת עזה מאשר שהועבר אי פעם. בימים הקרובים כמות הסיוע שתועבר לעזה תמשיך לגדול עוד יותר".[337]
ב-29 באפריל פורסם כי בשבוע האחרון הושמדו שתי מנהרות טרור במרחב בית חאנון.[338]
ב-30 באפריל פרסם דובר צה"ל כי אוגדה 98 ואוגדה 162 נערכות להמשך המלחמה ברצועת עזה.[335]
ב-1 במאי, לראשונה מפרוץ המלחמה, מעבר ארז נפתח להכנסת סיוע הומניטרי.[339]
ב-4 במאי נהרג אימן זערב, ממפקדי חטיבת רפיח של הגא"פ. אימן פיקד על מתקפת הטרור ביישוב ובמוצב סופה של מחבלי הנח’בה בגא"פ ב-7 באוקטובר.[340][341]
השבוע השלושים ואחד למלחמה (5 במאי - 11 במאי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
צה"ל החל לפעול במזרח רפיח והשתלט על צידו העזתי של מעבר רפיח. כמו כן, הוא פעל שוב בשכונת זייתון שבעיר עזה.[342] לאחר מכן, שאף לפעול שוב באזורים מסוימים בצפון הרצועה: ג'באליה, בית חאנון ובית לאהיה.[343] החלו תקיפות מהאוויר במרחב ג'באליה - זאת לקראת פשיטה על עיר שבצפון הרצועה.[344]
מתקפת המרגמות על כרם שלום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מתקפת המרגמות על כרם שלום
ב-5 במאי בשעות הצהריים נורה מטח של פצצות מרגמה לעבר היערכות של צה"ל בסמוך לכרם שלום. מהירי נהרגו ארבעה חיילי צה"ל ונפצעו 11 חיילים. בתגובה מידית מטוסי קרב תקפו את המשגר שביצע את השיגורים ומבנה צבאי במרחב השיגור.[345][346][347] מעבר כרם שלום נסגר למעבר משאיות ונפתח מחדש ב-8 במאי.[348][349]
קרב רפיח[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – קרב רפיח (2024)
ב-6 במאי, צה"ל החל בפינוי שכונות מזרחיות ברפיח, זאת בנוסף לתקיפות אוויריות שביצע צה"ל בלב רפיח במהלך הלילה.[350][351] בערב פרסמו גורמים פלסטיניים כי טנקים נכנסו למזרח העיר.[352] דובר צה"ל הודיע כי כוחות צה"ל תוקפים ופועלים נגד מטרות של חמאס באופן ממוקד במזרח רפיח.[353] על פי דיווחים פלסטינים, כוחות צה"ל פעלו במחנה הפליטים תל א-סולטאן ברפיח.[354] במקביל, החלו כוחות אוגדה 162 להתקדם לציר פילדלפי, ליד מעבר רפיח, שם לפי הפלסטינים התנהלה לחימה בגבול עזה-מצרים.[355][356]
ב-7 במאי, בבוקר, פורסם כי צה"ל השתלט על מעבר רפיח מצידו העזתי.[357]
ב-8 במאי בבוקר נפתח מעבר כרם שלום לסיוע הומניטרי.[358]
ב-9 במאי הודיע נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כי אם ישראל תרחיב את הפעולה ברפיח, היא לא תקבל משלוחים של פצצות ופגזים. למרות שצה"ל כבר השתלט על השכונות המזרחיות של רפיח ונכבש גם מעבר רפיח - ביידן מציין שישראל "עוד לא נכנסה לרפיח", ואם זה יקרה - "לא אספק את הנשק ששימש בעבר להתמודדות עם הערים ברצועה".[359]
ב-9 במאי פתח צה"ל במבצע בהובלת אוגדה 99 במרחב זיתון שבמרכז הרצועה, להמשך פירוק תשתיות טרור ופגיעה במחבלים במרחב. המבצע החל במטס תקיפה של מטוסי קרב של חיל האוויר שבמהלכו נתקפו כ-25 מטרות טרור.
ב-10 במאי כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במזרח רפיח. אותרו מספר פירי מנהרות תת-קרקעיות במרחב. באזור מעבר רפיח נהרגו מספר חוליות מחבלים בקרבות פנים אל פנים ובסגירות מעגל מהאוויר. כלי טיס תקפו מספר מרחבים ברפיח מהם שוגרו בימים האחרונים רקטות ופצמ"רים לעבר שטח ישראל ומעבר כרם שלום.
במרחב זייתון שבמרכז הרצועה, נמשכה הלחימה של חטיבת הנח"ל ושל חטיבה 2. 4 לוחמים מחטיבת הנח"ל נהרגו מפיצוץ מטען בשכונת זייתון.[360] למחרת פורסם כי לוחם נוסף מחטיבת הנח"ל נהרג באותו אזור.[361]
בערב שוגרו למעלה מ-14 רקטות ארטילריות מרפיח בשני מטחים על אזור באר שבע, אישה נפצעה קל מרסיסים.[362] השיגורים ביטאו עליה בכמות הירי תלול המסלול על רקע הקרב.[363]
על רקע הודעת הנשיא ביידן מ-9 במאי שרי קבינט המלחמה והקבינט המדיני-ביטחוני אישרו ב-10 במאי להעמיק את הפעולה ברפיח. לשרים הוגדר שמדובר בפעולה "מוגבלת" כפי שהוגדר בהודעת דובר צה"ל עם פתיחת המבצע ברפיח.[364]
ב-11 במאי קרא צה"ל לאוכלוסייה האזרחית במזרח רפיח להתפנות אל המרחב ההומניטרי המורחב במוואסי. כמו כן קרא צה"ל לאוכלוסייה האזרחית בג'באליה וקרבתה להתפנות אל המחסות במערב העיר עזה. כוחות צה"ל בפיקוד אוגדה 162 המשיכו בפעילות במזרח רפיח. כלי טיס תקפו והשמידו עשרות מטרות טרור ברחבי הרצועה. בצפון הרצועה לוחמי צק"ח הנח"ל העמיקו את הפעילות בשכונת זייתון.[365]
ב-11 במאי צה"ל השמיד באופן סופי את נמל התעופה הבין-לאומי יאסר ערפאת ברפיח.[366]
השבוע השלושים ושניים למלחמה (12 במאי – 18 במאי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
צה"ל פתח במבצע באזור ג'באליה שבצפון הרצועה.[367] לקראת סוף השבוע סיים את המבצע בזייתון.[368]
ב-12 במאי דווח כי צה"ל פועל בשלושה מוקדים מרכזיים, בשניים מהם כבר פעל בעבר - ג'באליה, שם החלה הפעולה בלילה בין ה-11 ל-12 במאי, בזייתון, ובמזרח רפיח.[369] לראשונה כוחות צה"ל נכנסו אל מחנה הפליטים בעיר, שם חמאס פעל לשיקום תשתיות הטרור שלו בתוך מחנה הפליטים.[370]
ב-12 במאי נפתח לראשונה מעבר "ארז מערב" בין ישראל לרצועה, על אף שטרם הסתיימו העבודות עליו. במהלך היום צפויות להיכנס כ-40 משאיות סיוע הומניטרי דרך מעבר זה.[371]
ב-14 במאי דווחה סוכנות רויטרס כי טנקים של צה"ל המשיכו להתקדם במזרח העיר רפיח והיו באזור מגורים ממערב לדרך סלאח א-דין.[372]
במהלך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות פעלו כוחות צה"ל בשלושה מוקדים ברצועת עזה. אוגדה 98 פעלה בג'באליה, אוגדה 99 פעלה בזייתון ואוגדה 162 פעלה במזרח רפיח.[373] במהלך יומיים אלו נהרגו בקרבות למעלה מ-100 מחבלים וחייל צה"ל נהרג ברפיח.[374] בערב דובר צה"ל חשף תיעוד של מחבלי חמאס משתמשים ופועלים מתוך מתקנים, מבנים וכלי רכב של אונר"א.[375] מעבר רפיח עדיין היה סגור למעבר סיוע הומניטרי. ישראל טענה שמצרים הייתה אחראית לסגירה ומצרים טענה שישראל הייתה אחראית לכך.[376]
ב-15 במאי הסתיימה פשיטת צה"ל על שכונת זייתון שבדרום העיר עזה. כוחות חטיבות הנח"ל, 2 ו-679. השלימו את יציאתם מהשכונה.[377] בג'באליה, חמישה לוחמי צנחנים נהרגו מירי טנקים של צה"ל. נמשכת התקיפה של אוגדה 98 בג'באליה.[378] הם נלחמו בסמטאות מחנה הפליטים ג'באליה.[379]
ב-16 במאי הודיע פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית כי המזח הזמני בחופי עזה הושלם. בצה"ל העריכו כי חלוקת הסיוע ההומניטרי מהמזח תחל יממה לאחר מכן.[380] חייל צה"ל נהרג בתאונה מבצעית ליד אנדרטת החץ השחור.[381]
ב-17 במאי הודיע פיקוד מרכז של ארצות הברית כי בסביבות השעה 09:00 בבוקר החלו משאיות הנושאות סיוע הומניטרי לנוע לחוף מהרציף הזמני בעזה.[382] בדיון בבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג חשפה ישראל כי ברפיח נחשפו כמעט 700 פירי מנהרות, מתוכן 50 פירים של מנהרות הברחה שחוצות למצרים. מאז תחילת המלחמה שוגרו מרפיח יותר מ-400 רקטות ארטילריות, מתוכן 120 רק בשבועיים האחרונים ו-600 אתרי שיגור זוהו באזור רפיח, רבים מוסתרים בקרבת תשתיות אזרחיות.[383]
בשעות הערב הודיע דובר צה"ל, תת-אלוף דניאל הגרי, כי גופותיהם של שני לוק, עמית בוסקילה ויצחק גלרנטר, שנחטפו לעזה ב-7 באוקטובר מאזור המסיבה ברעים, הוחזרו בלילה האחרון לישראל במבצע מיוחד בצפון הרצועה.[384][385] גם גופת החטוף רון בנימין הוחזרה לישראל באותו המבצע.[386] לוחם צה"ל מחטיבת הצנחנים נפל בקרב במהלך פעילות מבצעית באזור ג'באליה בצפון רצועת עזה.[387] באותו היום הורחבה הלחימה בג'באליה, ואוגדה 98 העמיקה את השליטה המבצעית באזור. חטיבה 7 הובילה את ההתקפה האוגדתית על ג'באליה ונלחמה בלב העיר. לוחמי חטיבה 7 והצנחנים איתרו בעיר עשרות קני רקטות ארוכות טווח שכוונו למרכז הארץ. הכוחות דווחו על לחימה בעוצמה גבוהה ועל התנגדות משמעותית של חמאס.[379]
ב-18 במאי הודיע דובר צה"ל כי כוחות צוות הקרב של חטיבת הצנחנים נלחמים באופן עצים בלב העיר ג'אבליא בשכונות בהן צה"ל לא פעל בעבר וכי צוותי הקרב של חטיבות גבעתי, 401 וקומנדו ממשיכים לפעול במזרח רפיח בפיקוד אוגדה 162.[388] שני לוחמי גבעתי, נהרגו במזרח רפיח לאחר שמטען חבלה שהוטמן בפיר מנהרה הופעל על הכוח בעת שנכנסו אליה.[389]
השבוע השלושים ושלושה למלחמה (19 במאי – 25 במאי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 במאי הודיע דובר צה"ל על נפילתם של שני לוחמים בסיירת גבעתי, שנפלו בקרב בדרום רצועת עזה.[390] צק"ח 7 נלחם בלב העיר ג'באליא. נתקל עם מחבלים והשמיד משגרים. כוחות חיל האוויר תקפו עשרות מטרות טרור. באחת התקיפות כלי טיס של חיל האוויר, בהכוונת חטיבת האש 215, הרג שני מפקדים בדרג הטקטי של חמאס שנערכו לפגוע בכוחותינו במרחב רפיח.[391] לוחם צה"ל נפטר מפצעיו לאחר שנפצע קשה ב-15 במאי 2024 בהיתקלות עם מחבלים בצפון רצועת עזה.[392]
ב-20 במאי אוגדה 162 העמיקה את הלחימה באזור רפיח וחטיבת הקומנדו החלה לפעול בשכונת ברזיל בפאתי העיר. לפי הערכות כ-950 אלף מתושבי האזור התפנו למתחמים הומניטריים ייעודיים שהוכנו מראש, בעיקר במערב חאן יונס ובדיר אל-בלח שבמרכז הרצועה. במרחב רפיח פועלות ארבע חטיבות, שלוש מהן סדירות, קומנדו, גבעתי ו-401 של חיל השריון, וחטיבת מילואים אחת, 12 (הנגב).. צה"ל שולט על כמחצית מציר פילדלפי בחלקו הדרום-מזרחי שגובל עם סיני. במקביל לפעילות ברפיח, הפשיטות של צה"ל נמשכות גם בצפון הרצועה ובמרכזה, ולפעולה במחנה הפליטים בג'באליה (שם פועלת אוגדה 98) הצטרפה ביממה האחרונה פשיטה חטיבתית על שכונת סאברה בעיר עזה.[393]
ב-21 במאי הודיע פיקוד מרכז של ארצות הברית כי עד כה הועברו לעזה 569 טונות של סיוע הומניטרי דרך המזח האמריקאי בעזה. [394] כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו והשמידו כ-70 מטרות טרור ברחבי הרצועה. כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרכז הרצועה. כוחות אוגדה 162 המשיכו בלחימה ברפיח. כוחות אוגדה 98 המשיכו בלחימה בלב ג'באליא. [395]
ב-22 במאי דווח כי המודיעין האמריקני מעריך כי כשליש ממחבלי חמאס נהרגו מאז 7 באוקטובר, וכי שני שליש מהמנהרות של ארגון הטרור ברצועת עזה נותרו שלמות. [396] צה״ל ממשיך להגביר את הפעילות ברפיח ומפעיל היום בתוך רפיח תחת אוגדה 162 חמש חטיבות בהם חטיבת הקומנדו, חטיבת שריון, ושלוש חטיבות חי״ר: חטיבת הנגב, גבעתי והנח״ל. [397] לפי רויטרס, כוחות צה"ל נמצאים בפאתי המחנה יבנא שבמרכז רפיח - שם מתנהלת לחימה עזה. ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח, מפי גורמים מצריים, כי צה"ל שולט ב-70% מציר פילדלפי. כלי טיס ומטוסי קרב של חיל האוויר תקפו כ-130 מטרות טרור ברחבי רצועת עזה. לפי אונר"א, כ-800 אלף בני אדם נמלטו מרפיח בתקופה האחרונה. בישראל אומרים שהנתון גבוה עוד יותר, ומגיע לכמיליון. [398] חלק ניכר סיוע ההומניטרי שמגיע לרצועה דרך המזח האמריקאי בעזה נבזז ולא מגיע ליעדו. [399] 3 חיילי צה"ל נהרגו בקרבות בצפון רצועת עזה. [400]
ב-23 במאי כוחות אוגדה 98 המשיכו בפעולה בלב ג'באליא. לוחמי צוותי הקרב של אוגדה 98 וכוחות מיוחדים מחיל האוויר ומיחידת יהל"ם הרגו במרחב תת קרקעי את המחבל חסין פיאצ', מפקד גדוד בית חאנון בארגון הטרור חמאס. כוחות אוגדה 99 המשיכו לפעול במרחב המסדרון במרכז רצועת עזה. כוחות אוגדה 162 המשיכו לפעול במרחב רפיח בשכונת 'ברזיל' ובשכונת 'שבורה', תוך המנעות ככל הניתן מפגיעה באוכלוסייה אזרחית ולאחר שהאזרחים התפנו מהמרחב. [401] באותו היום פעל נצח יהודה בבית חאנון.[402][402][402][402]
בלילה שלפני ה-24 במאי חולצו מג'באליה גופותיהם של שלושה חטופים: חנן יבלונקה, מישל ניסנבאום ואוריון הרננדז. ממידע מודיעיני עלה כי השלושה נרצחו במהלך מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר וגופותיהם נחטפו מעיקול מפלסים לעזה. [1]
ב-24 במאי כוחות אוגדה 98 המשיכו לפעול בלב ג׳באליא שבצפון רצועת עזה. לוחמי צוותי הקרב של חטיבות 7, 460 והצנחנים הרגו עשרות מחבלים והשמידו עמדות שיגור לצד פירים תת קרקעיים. אוגדה 162 המשיכה לפעול במרחב רפיח. כוחות אוגדה 99 המשיכו בפעילות במרכז הרצועה. [403] אחר הצהריים פסק בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג (ICJ) כי ישראל חייבת להפסיק לאלתר את הפעולה הצבאית ברפיח. השופטים פסקו ברוב של 13 לעומת 2 כי יש לעצור "כל פעולה שעלולה לפגוע באוכלוסייה הפלסטינית". [404]
מהלך הלחימה בגבול הצפון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
בחזית הצפונית מול לבנון עיקרה של הלחימה בחמשת החודשים הראשונים הסתכמה בתקריות רבות באזור הגבול. בתקריות אלה חזבאללה תקף עמדות, מוצבים, בסיסים, כלי רכב ואף בתים אזרחיים ביישובי הגבול בעיקר באמצעות רקטות, טילי נ"ט וכטב"מים מתאבדים. פעילויות חזבאללה נועדו להטריד את ישראל במטרה לגרום לה לרתק כוחות לצפון, להסיט את הקשב, ולהפריע לה בלחימה ברצועת עזה ואף לנסות להפסיקה. ישראל בתגובה בתחילת המלחמה תיגברה את הכוחות בצפון מאוגדה אחת לשלוש אוגדות, פינתה את היישובים הסמוכים לגבול, הציבה מגננה מפלישה, ותקפה בעיקר בתותחים, טנקים, כטב"מים, טילי נ"ט ומטוסים עמדות תצפית, מחסני נשק, מפקדות, ואף סיכל לוחמים ובכירים מהדרג הבינוני בחזבאללה, בחמאס ובמשמרות המהפיכה. את מדיניות ישראל מול חזבאללה צה"ל כינה "מגננה התקפית".
בלחימה בצפון נהרגו 17[406] חיילי צה"ל, 10[407] אזרחים ועובד זר 1. מנגד, כוחות צה"ל הרגו לפחות 309[408] מחבלי חזבאללה, 13 מחבלי חמאס ו־6[409] מחבלי ג'יהאד אסלאמי. נכון ל-12 במרץ 2024, הותקפו כ-4,500 מטרות חזבאללה.[410]
אוקטובר 2023[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-25 שעות מתחילת המלחמה, בבוקר 8 באוקטובר, ירה חזבאללה רקטות ופגזים לעבר אזור חוות שבעא. מוצב צה"ל ניזוק, ללא נפגעים.[411] בתגובה ירה צה"ל פגזי ארטילריה ומזל"ט לדרום לבנון והרס אוהל של חזבאללה שנבנה בשטח ישראל חודשים אחדים קודם לכן.[412] ניסיון של מחבלי חזבאללה להקים מחדש את האוהל הופסק בירי אזהרה.[413][414][415]
בשעות הצהריים של 9 באוקטובר, חדרו ארבעה מחבלים מלבנון בסמוך לקיבוץ אדמית, מתוכם שניים נהרגו ושניים הצליחו לשוב ללבנון. חזבאללה הכחיש מעורבות בתקרית, והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני קיבל אחריות על החדירה. חזבאללה הודיע על מותם של שלושה מחברי הארגון. בתגובה לחדירה תקפו כלי טיס של צה"ל מטרות טרור בדרום לבנון ליד העיירות מרווחין, עייתא א-שעב[416] ודהיירה (ער') בנפת בינת ג'בייל.[417] בהיתקלות נהרגו שלושה לוחמי צה"ל – סא"ל עלים עבדאללה, סגן מפקד חטיבה 300,[418][419] רס"ל ג'ואד עמאר מחורפיש, ורס"ל (מיל') גלעד מולכו מתל אביב.[420] בשעה 20:00 טיל נ"ט שוגר מלבנון נגד מוצב אביבים, ללא נפגעים. בתגובה צה"ל תקף בארטילריה עמדות של חזבאללה בדרום לבנון. בשעה 21:15 שוגרו רקטות מלבנון לעבר ישראל, ללא נפגעים. צה"ל הגיב בירי ארטילרי.
ב-10 באוקטובר, בסביבות 17:20 שוגרו 14 רקטות לעבר ישראל, מתוכן 4 רקטות יורטו על ידי כיפת ברזל ועשר רקטות נפלו בשטח פתוח באזור שלומי וחניתה. צה"ל הגיב בירי ארטילרי ותקף שתי עמדות תצפית של חזבאללה באמצעות טנקים. בשעה 22:00 נורו פצמ"רים מסוריה לרמת הגולן.[421]
ב-11 באוקטובר, לאחר השעה 10:30 בבוקר נורה טיל נ"ט מלבנון לעבר עמדה צבאית בסמוך לערב אל-עראמשה. בתגובה תקף צה"ל מטרות בלבנון.[422] סמ"ר (מיל') מתניה אלסטר נהרג כתוצאה מירי הנ"ט.[423] בשעות הערב נשמעו התרעות בכל מחוז הצפון וגם בחיפה ובקריות עקב חשש למתקפת מל"טים כשבפועל החשד נשלל.[424][425]
לפי פרסומים, בישראל שקלו לבצע מתקפת מנע גדולה בלבנון באותו הזמן אך הוחלט לוותר על כך, ככל הנראה בשל לחץ אמריקני מהנשיא ג'ו ביידן.[426][427][428]
ב-13 באוקטובר, לפי דובר צה"ל ב-16:56 אירע פיצוץ בגדר הגבול בחניתה ונגרם נזק קל לחומה.[429] אחרי סריקות נשלל החשד לפיגוע חדירה. בתגובה תקף צה"ל בירי ארטילרי וירי טנקים עמדות של חזבאללה. בהמשך היום לאחר חשד לירי מקלעים אל עבר הקיבוץ משגב עם, צה"ל פתח בירי ארטילרי לעבר לבנון. בתגובה חזבאללה ירה רקטה בודדת אל עבר היישוב, אשר יורטה על ידי כיפת ברזל. בצד הלבנוני נהרג העיתונאי עיסאם עבדאללה.
ב-14 באוקטובר, בלילה כוחות חיל האוויר הישראלי יירטו כטב"ם שחדר לשמי ישראל מכיוון לבנון וחזבאללה שיגר טיל קרקע-אוויר נגד כלי טיס ישראלי.[430] צה"ל פרסם סרטון בו כלי טיס בלתי מאויש הורג שלושה מחבלים חמושים שחצו את הגבול לכיוון ישראל, סמוך למושב מרגליות. בשעות הצהריים חזבאללה ירה מעל ל-50 פצצות מרגמה ו-6 טילי נ"ט לעבר הר דב, צה"ל הרג שני מחבלים שניסו לחדור לשטח ישראל ותקף ארטילרית בחוות שבעא.
ב-15 באוקטובר, בשעות הלילה הופעלה אזעקה בשדה אליעזר בעקבות מטרה חשודה, שוגר מיירט לעבר המטרה.[431] חזבאללה שיגר 5 טילי נ"ט לעבר צפון ישראל: בשעות הבוקר ירה חזבאללה לעבר המושב שתולה והרג פועל בניין ובנוסף נפצעו עובד במקום באורח בינוני ושניים באורח קל.[432] כמו כן בוצע ירי לעבר מוצב צה"ל בגבול ישראל–לבנון.[433] מספר פעמים במהלך היום בוצע ירי לעבר כוח צה"ל באזור הגבול,[434] ובאחת התקריות נהרג קצין צה"ל, סגן אמיתי צבי גרנות (בנו של הרב תמיר גרנות). חזבאללה לקח אחריות על הריגתו.[435][436] בשעות אחר הצהריים הזרוע הצבאית של חמאס שלוחת לבנון שיגרה מספר רקטות לנהריה, שלומי ויישובי הגליל המערבי, לפי דובר צה"ל זוהו כ-9 שיגורים לעבר ישראל, מתוכם כ-5 יורטו.[437]
בשעות הבוקר של 16 באוקטובר, צה"ל החליט על פינוי התושבים מהיישובים במרחק שני ק"מ מגבול ישראל–לבנון.[438][439] אחר הצהריים ובערב בוצע ירי טיל נ"ט וכן ירי בנשק קל לעבר כוחות צה"ל באזור הגבול, ללא נפגעים. צה"ל תקף באמצעות ארטילריה.[440]
ב-17 באוקטובר, בשעות הבוקר נהרגו ארבעה מחבלי חזבאללה שניסו לחדור לשטח ישראל לקיבוץ חניתה ולהטמין מטען חבלה.[441] מאוחר יותר נהרג מחבל חזבאללה נוסף. במהלך היום נורה טיל נגד טנקים מלבנון לעבר מטולה, שפצע שלושה ישראלים, מתוכם אחד במצב בינוני. בוצע מלבנון ירי טילי נ"ט לעבר מוצב עדי, קיבוץ יפתח וזרעית, וכן זוהו שני שיגורי ירי תלול מסלול משטח לבנון אל בית הלל והעיר קריית שמונה שלא גרמו לנפגעים.[442][443][444] קצת לפני השעה שש יירט מערך ההגנה האווירית כלי טיס בלתי מאויש שהתקרב למרחב האווירי של ישראל משטח לבנון.[445]
ב-18 באוקטובר, בשעות אחר הצהריים בוצע ירי מנשק קל לעבר מוצבי צה"ל בזרעית ובראש הנקרה, ובנוסף לכך בוצעו גם מספר יריות של טילי נ"ט לעבר מרחב מוצב דבורנית ואזור קיבוץ מנרה. צה"ל הגיב בארטילריה לעבר מקורות הירי.[446] כמו כן, זוהו 9 שיגורי ירי תלול מסלול לעבר קריית שמונה, מתוכם יורטו 4, וטילי נ"ט נורו לעבר מנרה, מלכיה ומטולה. ב-18:46 כטב"ם של צה"ל הרג חוליית מחבלים ששיגרה פצצות מרגמה לעבר מרחב תורמוס.[447] בנוסף הוחלט על פינוי היישובים עד 5 ק"מ מגבול לבנון.[448]
מתחילת השעה 16:00 ב-19 באוקטובר, נורו מעל 30 רקטות לעבר יישובי קו העימות, ונפצעו מספר אזרחים ישראלים.[449] שלוחת חמאס בלבנון לקחה אחריות על הירי,[450] וצה"ל הגיב בירי ארטילרי. בסביבות 16:06 זוהו 6 שיגורים של ירי תלול מסלול לעבר הגליל המערבי ולראשונה במלחמה לעבר העיר נהריה, 5 נפלו בשטחים פתוחים והנותר יורט בהצלחה. מאוחר יותר התקבל דיווח על ירי טיל נ"ט לעבר מוצב דבורנית וירי נשק קל במרחב זרעית, ללא נפגעים.
ב-20 באוקטובר, מחבל ירה לעבר לוחם צה"ל במילואים בסמוך למושב מרגליות ופצע אותו באורח קשה. המחבל נהרג בתום מרדף. תושבי מנרה, משגב עם וכפר גלעדי התבקשו להיכנס למרחבים מוגנים עד להודעה חדשה.[451] אחר הצהריים בוצעו מספר שיגורים מלבנון לעבר גזרת הר דב ומטולה, וכוחות צה"ל השיבו בירי ארטילרי לעבר מקורות הירי.[452] ירי נ"ט לעבר נטועה גרם למותו של לוחם צה"ל, סמ"ר במיל' עומר בלוה, ולפציעתם של 3 לוחמים נוספים. באותו יום הרג צה"ל 5 חוליות מחבלים של ארגון הטרור חזבאללה,[453][454][455] ובלילה תקף מטרות נוספות.[456] בנוסף, הוחלט על פינוי העיר קריית שמונה לבית הארחה במימון המדינה.[457]
ב-21 באוקטובר המשיכו חוליות מחבלים לשגר רקטות וטילי נ"ט לעבר ישראל. כטב"מים ישראלים פגעו בשתי חוליות ששיגרו רקטות וטילי נ"ט לעבר הר דב,[458][459] ובחולייה ששיגרה טיל נ"ט לעבר מרגליות. שני עובדים זרים נפצעו בינוני וקל מטילי נ"ט במרחב חניתה,[460] ובקיבוץ ברעם טיל נ"ט גרם לפציעת לוחם צה"ל באורח קשה, ושני חיילים נוספים נפצעו קל. כוחות צה"ל הגיבו באש לעבר מקורות הירי.[461] כמו כן, שר הביטחון יואב גלנט הודיע שחזבאללה החליט להצטרף למלחמה.[462]
במהלך 22 באוקטובר חוליות מחבלים שיגרו טילי נ"ט לעבר המרחבים זרעית, ציפורן, הר דב,[463] תורמוס ושושן, ללא נפגעים. צה"ל הגיב בירי טנקים וארטילריה.[448] צה"ל תקף 8 חוליות מחבלים ביממה וסיכל שיגורי רקטות וטילי נ"ט.[464][465] בבוקר יורט כלי טיס בלתי מאויש שהתקרב מלבנון לשטח ישראל, ומרגמות שנורו לעבר קיבוץ יפתח נפלו בשטח פתוח.[466] הוחלט ש-14 יישובים נוספים בגבול הצפון יפונו במימון המדינה.[467]
צה"ל יירט ב-23 באוקטובר באזור עכו כלי טיס עוין שחדר מלבנון.[468] חילופי האש, הכבדים ביותר בגבול ישראל–לבנון מאז מלחמת לבנון השנייה, גרמו ללבנונים רבים באזור לנוע צפונה מאז תחילת הלחימה, רבים מהם לעיר צור.[469]
ב-24 באוקטובר, צה"ל הרג מחבל שניסה לשגר רקטה לעבר ישראל מדרום לבנון סמוך למרחב ברעם.[470] טילי נ"ט נורו לעבר שתולה ומנרה ללא נפגעים,[471] וצה"ל הגיב באמצעות ירי ארטילרי.[472] בהמשך היום כלי טיס של צה"ל תקף חוליית מחבלים בשטח לבנון והשמיד אמצעי לחימה. צה"ל תקף באמצעות כטב"מ וארטילריה חוליות מחבלים שביצעו ירי מרגמה וטילי נ"ט לעבר מוצבי צה"ל במרחב נטועה ואלקוש ולעבר קיבוץ יפתח.[473][474] בשעות הערב בוצע ירי רקטי מסוריה לעבר דרום רמת הגולן – 5 נפילות בשטח פתוח. צה"ל תקף בירי,[475][476][477] ודווח על 11 חיילים סורים הרוגים.[478]
ב-25 באוקטובר, צה"ל תקף שתי חוליית מחבלים שניסו לירות טילי נ"ט לעבר ישראל,[479] ומחבלים ששיגרו טיל נ"ט לעבר טנק צה"ל במרחב אביבים.[480] 4 רקטות ששוגרו מלבנון לעבר ישראל בסביבות השעה 16:00 נפלו בשטחים פתוחים, ולא שוגרו מיירטים על פי מדיניות.[481] מספר חוליות מחבלים זוהו במרחב דוב"ב וערב אל-עראמשה.[482] בשעות הערב צה"ל תקף מטרות צבאיות של ארגון חזבאללה.[483] בלילה יירט מערך ההגנה האווירית טיל קרקע-אוויר ששוגר מלבנון לעבר כלי טיס בלתי מאויש של צה"ל. כלי טיס של חיל האוויר הישראלי תקף בתגובה את מקור הירי.[484]
ב-26 באוקטובר חיסל צה"ל 4 חוליות חזבאללה, ובסך הכל 35 חוליות מאז תחילת הלחימה.[485] בשעות הצוהריים של יום המחרת נורו מספר רקטות מאזור לבנוני שמצפון לחוות שבעא לרמת הגולן, אך הן נפלו בגולן הסורי. למחרת צה"ל בתגובה תקף תשתיות חזבאללה.[486] בשעות אחר הצהריים, מחבלים ביצעו ירי משטח לבנון לעבר מוצב צה"ל לעבר מרחב אביבים ולעבר מרחב משגב עם, ללא נפגעים. כוחות ארטילריה תקפו את מקורות הירי.[487]
ב-28 באוקטובר, צה"ל הפיל טיל קרקע-אוויר שנורה משטח לבנון לעבר כלי טיס בלתי מאויש של צה"ל. צה"ל תקף את מקור הירי ממנו שוגר הטיל.[488] כלי טיס מאויש מאויש תקף חוליית מחבלים שניסתה לשגר טילי נ"ט משטח לבנון לעבר שטח ישראל במרחב חניתה.[489] ביום זה זוהו מספר שיגורים מלבנון לעבר ישראל ולעבר מוצבי צה"ל שנפלו בשטחים פתוחים, והופעלו התרעות במשגב עם, ערב אל-עראמשה, מרגליות ושתולה.[דרוש מקור] צה"ל הגיב בתקיפת מטרות צבאיות של חזבאללה.[490]
ב-29 באוקטובר בשעות הצהריים זוהו מספר שיגורים משטח לבנון לעבר מרחב הר דב שנפלו בשטח פתוח,[491] וזוהתה חוליית מחבלים שניסתה לשגר לשגר טילי נ"ט לעבר מרחב אביבים.[492] צה"ל השיב ארטילריה ותקף את שתי החוליות יחד עם אמצעי לחימה רבים שנשאו עמם, ובתגובה לירי תקף מן האוויר תשתיות צבאיות של ארגון הטרור חזבאללה.[493] בערב תקף צה"ל שתי חוליות נ"ט ושני מחבלים: פעיל חזבאללה שניסה לשגר רחפן לקיבוץ מנרה, ומחבל שהתקרב לגבול בחניתה.[494][495] בשעות אחר הצהריים והערב בוצעו מעל 20 שיגורים מלבנון לאזורים שונים בישראל, בהם מרחב מלכיה ומרחב ערב אל-עראמשה, נהריה, שלומי והסביבה.[496] לראשונה במלחמה, בוצעו שיגורים גם לעבר אזור ראש פינה וחצור הגלילית, והיה זה הירי לטווח הרחוק ביותר מתחילת המלחמה. בקריית שמונה נגרם נזק לבית מפגיעת רקטה, אך לא היו נפגעים. צה"ל השיב באש לעבר מקורות הירי. בלילה זוהו מספר שיגורים מסוריה שנפלו בשטח פתוח ברמת הגולן. צה"ל השיב באש לעבר מקורות הירי.
ב-30 באוקטובר, בשעות הצהריים מחבלים ירו לעבר מוצב צה"ל בגבול לבנון, בתגובה צה"ל תקף בירי ארטילרי לעבר מקור הירי ולעבר תשתיות צבאיות של ארגון חזבאללה.[497] שעה לאחר מכן, מחבלים ירו שוב לעבר מספר מוצבי צה"ל בגבול לבנון. צה"ל הגיב בירי ארטילרי ובמרגמות.[498] בעקבות הירי הופעלה אזעקה בשלומי ובסביבה. בשעות אחר הצהריים הופעלה התראה במושב אלקוש. זוהו שני שיגורים שחצו לשטח ישראל ונפלו בשטחים פתוחים. בנוסף מחבלים ירו שלושה טילי נ"ט לעבר מרחב בירנית.[499] כוחות צה"ל הגיבו בירי ארטילרי לעבר מקורות הירי בשטח לבנון. כמו כן צה"ל תקף חוליית מחבלים שניסתה לשגר פצצות מרגמה לעבר מרחב ראש הנקרה.[500]
בשעות הלילה של 31 באוקטובר, צה"ל תקף תשתיות חזבאללה. בשעות הצהריים בוצע ירי נ"ט לעבר שני מוצבי צה"ל בגבול לבנון ובנוסף זוהו שני שיגורים כושלים משטח לבנון לעבר מרחב מטולה שלא חצו את שטח ישראל כמו כן כוחות צה"ל תקפו חוליית מחבלים שניסתה לשגר טילי נ"ט. כוח צה"ל הגיב בירי לעבר מקורות הירי.[501] כשעה לאחר מכן חשודים ירו לעבר מוצב צה"ל בגבול לבנון ובנוסף זוהו שיגורי פצצות מרגמה משטח לבנון שנפלו בשטחים פתוחים במרחב תל חי, בתגובה צה"ל תקף תשתיות חזבאללה והגיב בירי לעבר מקורות הירי.[502] שעה לאחר מכן בוצע ירי פצצות מרגמה לעבר מרחב ערב אל-עראמשה שנפלו בשטחים פתוחים. כוח צה"ל הגיב בירי ארטילרי.
נובמבר 2023[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשעות הלילה של 1 בנובמבר צה"ל הפיל טיל קרקע-אוויר שנורה משטח לבנון לעבר כלי טיס מאויש מרחוק של צה"ל. צה"ל תקף את מקור הירי ואת החוליה שביצעה את הירי.[503]
טנק של צה"ל תקף חוליית מחבלים שניסתה לשגר טילי נ"ט משטח לבנון לעבר מרחב זרעית.[504] טיל נ"ט נורה לעבר מרחב יפתח ובתגובה צה"ל באש ארטילרית לעבר מקורות הירי.[505] בשעות אחה"צ הופעלה התראה באזור שתולה – זוהו מספר שיגורי פצצות מרגמה שנפלו בשטחים פתוחים ובנוסף שוגרו פצצות מרגמה לעבר מרחב שומרה – צה"ל תקף את חוליית המחבלים. כמו כן טנק של צה"ל תקף חוליות מחבלים שניסו לשגר טילי נ"ט משטח לבנון לשטח ישראל במרחב שתולה.
במהלך ליל 2 בנובמבר נורה טיל קרקע-אוויר לעבר כלי טיס מאויש מרחוק של צה"ל. בתגובה, כוחות צה"ל תקפו את החוליה שביצעה את הירי ואת אתר השיגור ממנו שוגר הטיל. לא נגרם נזק לכלי הטיס.[506] בנוסף, זוהו מספר שיגורים משטח לבנון לעבר מרחב הר דב והחרמון, שנפלו בשטחים פתוחים. כוחות ארטילריה תקפו בתגובה את מקור הירי. בשעות הצהריים מחבלים ירו טיל נ"ט לעבר מוצב צה"ל במרחב מנרה ובנוסף כוחות צה"ל תקפו חוליה שניסתה לשגר טילי נ"ט משטח לבנון לעבר שטח ישראל במרחב ליבנה. זוהתה פגיעה. בנוסף, תקפו הכוחות שתי עמדות שיגור טילי נ"ט בשטח לבנון.[507] בשעה 15:30 הופעלה אזעקה באזור ערב אל-עראמשה ובאזור משגב עם זוהו כ-25 שיגורים.[508] לקראת השעה 17:00 הופעלו לראשונה אזעקות צבע אדום בגוש חלב והסביבה ואף בעיר צפת והר מירון לאחר ששוגרו 20 רקטות מדרום לבנון – כוחות צה"ל תקפו מטרות חזבאללה – ולקראת השעה 17:20 הופעלה אזעקה בקריית שמונה, מרגליות, בית הלל ובמנרה – לאחר ששלוחת חמאס בלבנון שיגרה 12 רקטות וכתוצאה מכך שניים נפצעו בינוני וקל מפגיעה ישירה בכביש 90 בקריית שמונה. חמאס שלוחת לבנון וחזבאללה לקחו אחריות על הירי. חזבאללה הודיע על עוד 5 הרוגים מכוחותיו, שהעלו את מניין מחבלי חזבאללה שנהרגו במלחמה ל-55 או יותר.
בשעות הבוקר של 3 בנובמבר הרג צה"ל חוליית טרור של חזבאללה שניסה לשגר טילי נ"ט. בשעות הצהריים חוליית מחבלים שיגרה משטח לבנון טיל נ"ט לעבר מוצב צה"ל במרחב מתת. אין נפגעים. בתגובה כוחות צה"ל שבמרחב זה השיבו בירי ארטילרי לעבר מקור הירי.[509] בשעות הערב טנק של צה"ל תקף שתי עמדות שיגור נ"ט ועמדה צבאית של ארגון הטרור חזבאללה, בשטח לבנון במרחב יפתח בתגובה לכמה וכמה שיגורים של נ"ט שבוצעו מהעמדות הללו לעבר מרחב זה.[510] בנוסף, כלי טיס של צה"ל הרג מחבל שהתקרב לעבר מרחב הגדר באזור היישוב שלומי. חזבאללה הודיע על עוד שני הרוגים, מספר ההרוגים הגיע ללפחות 57 מחבלי חזבאללה.
צה"ל העמיד בכוננות עליונה את מטוסי ה"אדיר" (F-35I),[511] כחלק מהיערכות רחבה להידרדרות בגזרת הצפון וכמסר מאיים לחזבאללה ושותפיה בלבנון ובסוריה וכהכנה לנאום שנשא חסן נסראללה ביום שישי ב-15:00.
ב-4 בנובמבר, בשעות הבוקר צה"ל הרג 2 חוליות נ"ט בדרום לבנון, לאחר מכן זוהו מספר שיגורים שחצו משטח לבנון לשטח ישראל במרחב דבורנית ובמרחב ינקינטון. לא היו נפגעים – כוחות צה"ל תקפו את מקורות הירי. לאחר פחות משעה הופעלה אזעקה ביישובים דישון ומלכיה. בתגובה מטוסי קרב של צה"ל תקפו תשתיות טרור, מחסני רקטות ומתחמים המשמשים את ארגון חזבאללה.[512] כמו כן מספר ההרוגים בחזבאללה עלה ל-58 ובנוסף הארגון עלה מדרגה בירי לעבר ישראל וירה שתי רקטות עתירות משקל מדגם בורכאן לעבר מוצב ישראלי בגבול שלא גרמו לנפגעים.[513][514]
מספר רחפנים של חזבאללה שהיו בדרכם לשטח ישראל זוהו במרחב הר דב, צה"ל ביצע ירי מרגמות למיסוך – והרחפנים חזרו לשטח לבנון. מאוחר יותר באותו ערב רחפנים נוספים חדרו לשטח ישראל, רחפן אחד יורט במרחב מטולה, ורחפן נוסף יורט באזור מוצבי צה"ל בחרמון.[515] בשעות הלילה בוצע ירי נ"ט משטח לבנון אף הוא (כמו ירי הרחפן האחרון) לעבר מרחב היישוב מטולה. בתגובה לירי זה צה"ל שיגר פצצות תאורה ותקף את המקורות הירי שבכפרים קליעה וראמיה שבדרום לבנון בארטילריה.[דרוש מקור]
בשעות הבוקר של 5 בנובמבר, הופעלה התרעת צבע אדום במרחב היישוב מתת, שוגר טיל מיירט לעבר מטרה חשודה שחצתה משטח לבנון לשטח ישראל. מאוחר יותר באותו הבוקר הופעלו התרעות צבע אדום גם ביישובים יראון ואביבים כתוצאה מירי של פצמ"רים וטילי נ"ט לעבר מרחב זה. כמעט במקביל כטב"ם של החזבאללה הופל בעומק שטח לבנון לאחר שהיה במעקב על ידי מערכות הגילוי והבקרה של מערך ההגנה האווירית. מספר ההרוגים הרשמי בחזבאללה עלה ל-61. אזרח ישראלי נהרג בקיבוץ יפתח שבגליל העליון מירי נ"ט לעבר משאית, צה"ל הגיב בירי ארטילריה לעבר מקור הירי.[516] בשעות אחר הצהריים כטב"ם של צה"ל הרג בין 3 ל-4 מחבלים שהתכוונו לבצע ירי משטח לבנון לישראל באזור קיבוץ יפתח.[517] בשעות הערב עקב התראה לאירוע ביטחוני התבקשו תושבים השוהים במספר יישובים במועצה אזורית הגליל העליון להיכנס למרחבים המוגנים.[518] באותן שעות שוגרו רקטות לעבר קריית שמונה.[519] חלקן נפלו בעיר וגרמו נזק למבנים ולמכוניות.
בשעות אחר הצהריים של 6 בנובמבר שיגרו מחבלים מלבנון 30 רקטות אל עבר הגליל המערבי, נהרייה, ולראשונה במלחמה אף לעיר עכו ואזור הקריות.[520] לפני כן שוגרו כ-14 טילי נ"ט ופצמ"רים והופעלו התראות ביישובים מלכיה, אביבים ודישון. חמאס לקח אחריות על שיגור הרקטות. דקות לאחר שיגורי הרקטות הללו, יורטו שני רחפנים בגבול הצפון ליד ערב אל-עראמשה.[521] בשתולה הופעלו 3 אזעקות בגלל פעילות צה"ל.[522] מספר ההרוגים הרשמי של חזבאללה עלה ל-63.
ב-7 בנובמבר, בשעות הבוקר טנק של צה"ל תקף חוליית מחבלים שניסתה לשגר טילי נ"ט משטח לבנון לעבר שטח ישראל סמוך למרחב היישוב שתולה. לפני כן תקפו כוחות צה"ל עמדת חזבאללה, על מנת להסיר איום.[523] בשעות הצהריים לוחמי מערך ההגנה האווירית יירטו מטרה חשודה שזוהתה בגבול לבנון לפני שחדרה לעבר שטח ישראל ובנוסף לכך באותה העת מחבלים ירו לעבר מוצב צה"ל במרחב ערב אל-עראמשה, אין נפגעים. הכוחות שבשטח הגיבו בירי ארטילרי לעבר מקור הירי. בשעות אחר הצהריים הופעלו אזעקות ביישובים עין קנייא ומסעדה שבצפון רמת הגולן, וביישובים קיבוץ דן, דפנה, שניר ושאר ישוב שבגליל העליון בעקבות שיגורם של כ-20 רקטות שחצו משטח לבנון לשטח ישראל. בתגובה לשיגורים הללו צה"ל הגיב בירי ארטילרי מאסיבי לעבר מקורות הירי.[524]
ב-8 בנובמבר, מחבלים שיגרו טיל נ"ט לעבר כוח צה"ל במרחב דוב"ב, כתוצאה מהירי שני לוחמי צה"ל נפצעו באורח קל ובינוני ופונו לקבלת טיפול רפואי – צה"ל הגיב בירי ארטילרי לעבר מקורות הירי. בנוסף זוהו שיגורים לעבר מרחב שתולה ומרחב יפתח – לא היו נפגעים, צה"ל תקף בירי טנקים וארטילריה לעבר מקורות הירי. כמו כן כוח צה"ל תקף עמדת שיגור נ"ט של ארגון הטרור חזבאללה. באותו יום צה"ל תקף חוליית מחבלים סמוך לראש הנקרה. במהלך יום המחרת זיהו כוחות צה"ל 5 חוליות נ"ט, שתיים זוהו בשטח לבנון במרחב בירנית ובמרחב יפתח, ושלוש שיגרו טילי נ"ט לעבר מצפה עדי, לעבר מרחב היישוב אדמית ולעבר מוצב צה"ל במרחב מטולה, ללא נפגעים. צה"ל הגיב בתקיפה באמצעות טנקים וארטילריה, וכן תקף מחבלים שירו לעבר כטב"ם של צה"ל במרחב הר דב. בשעות אחר הצהריים נורו פצמ"רים לעבר שטח ישראל והופעלו אתערות ביישובים אבן מנחם ושתולה. כוחות צה"ל תקפו את המשגר ממנו בוצע הירי. בשעות הערב מטוסי קרב ואמצעי ארטילריה (בהם עוקץ פלדה) של צה"ל תקפו תשתיות טרור, עמדות תצפית ואמצעים טכנולוגיים של חזבאללה בשטח לבנון. מילציית "האימאם חוסיין", מיליציה איראנית בסוריה שיגרה כטב"ם, לעבר ישראל, שעבר דרך ירדן והגיע עד אילת מבלי שהמערכות הגילוי הישראליות יזהו אותו.[525][526] לפי פביאן הינץ, הכטב"ם היה מסוג שאהד 101 (מוראד-5)[527][528] ולפי ynet מדובר בצאמד 3.[529] באילת הוא פגע במבנה בית ספר וגרם לו נזק, אך ללא נפגעים.[529] המיליציה שיגרה גם כטב"ם נוסף אך הוא יורט.[530]
בשעות הלילה של 10 בנובמבר, תקף צה"ל בסוריה מטרות של חזבאללה ושל צבא סוריה בתגובה לשיגור הכטב"ם לאילת ביום הקודם, והודיע כי "משטר אסד אחראי באופן מלא על כל פעולת טרור שמבוצעת משטח סוריה".[531] בתקיפה נהרגו שבעה פעילי חזבאללה וארבעה חיילים מצבא סוריה.[532][533] בשעות הצהריים שיגרו מחבלים טיל נ"ט משטח לבנון לעבר מוצב צה"ל שבמרחב מנרה. שלושה חיילים נפצעו באורח קשה. בתגובה תקפו כוחות צה"ל בארטילריה את מקור הירי. בשעות אחר הצהריים שלושה כלי טיס בלתי מאוישים מתאבדים חדרו לשטח מדינת ישראל מלבנון, לוחמי מערך ההגנה האווירית יירטו כלי אחד, שני כלי טיס נוספים נפלו במרחב הצפון אחד מהם פגע בשני חיילי צה"ל שאחד נפצע באורח קשה, והשני באורח בינוני.
במהלך ליל 11 בנובמבר זוהו שיגורים לעבר כלי טיס של צה"ל שפעל במרחב גבול לבנון, כטב"ם תקף את המשגר ממנו בוצע הירי. בשעות הבוקר זוהה שיגור לעבר מרחב מרגליות שנפל בשטח פתוח, בתגובה צה"ל תקף בארטילריה תשתיות צבאיות של ארגון הטרור חזבאללה. אחר הצהריים הופלה מטרה אווירית שזוהתה חוצה את הגבול לעבר שטח ישראל במרחב הקיבוץ כברי, ויורטו שתי מטרות חשודות נוספות באזור הגבול. טנק של צה"ל תקף חוליית מחבלים שניסתה לשגר טילי נ"ט לעבר שטח ישראל במרחב ערב אל-עראמשה, וזוהו גם שיגורי מרגמות ונ"ט לעבר מוצבי צה"ל במרחב הגבול. בשעה 19:15 הופעלו אזעקות ביישובים אבני איתן, אלי-עד ונוב בדרום רמת הגולן כתוצאה מ-3 שיגורים מסוריה שנפלו בשטחים פתוחים.[534]
מ-12 בנובמבר, חזבאללה שינה את טקטיקת ירי טילי הנ"ט והחל לירות ממקומות שונים לאותה מטרה כדי להגדיל את סיכויי הפגיעה.[535] בשעות הבוקר שיגרה חוליית מחבלי חזבאללה טיל נ"ט לעבר מרחב דוב"ב, וגרם למותו של עובד חברת החשמל תושב טבריה, ולפציעתם של 5 עובדים נוספים באורח קשה.[536] צה"ל הגיב בתקיפת החולייה.[537] לאורך היום בוצעו למעלה מ-15 שיגורים מלבנון לעבר אזורים שונים הצפון: גורנות הגליל, שתולה, קריית שמונה והסביבה,[538] שלומי, ראש הנקרה והסביבה. בהמשך היום הורחב הירי לעכו, דרום הגליל המערבי ולקריית ביאליק. שלוחת חמאס לבנון לקחה אחריות על הירי. בלילה תקפו כוחות צה"ל שתי חוליות מחבלים שניסו לשגר טילי נ"ט לעבר שטח ישראל, ושתי חוליות מחבלים ששיגרו פצצות מרגמה במרחב מנרה ויראון. זוהו גם שיגורי פצצות מרגמה לעבר מרחב יקינטון. כתוצאה מהירי במנרה נפצעו 7 לוחמי צה"ל במצב קל.[539]
במהלך ליל 13 בנובמבר, כוחות צה"ל תקפו חוליית מחבלים חמושה שזוהתה בשטח לבנון במרחב בירנית, זוהתה פגיעה במחבלים.[540] בבוקר שוגרו מרגמות מלבנון לעבר אזור גורנות הגליל וערב אל-עראמשה, אך נפלו בשטחים פתוחים ללא נפגעים. מחבלים שיגרו טיל נ"ט לעבר מרחב נטועה,[541] והוסיפו לירות לעבר מרחב נטועה - כתוצאה מהירי שני לוחמי צה"ל מגדוד 299, חטיבה 300 נפצעו באורח קשה, כמו כן בוצע ירי נ"ט לעבר מוצב צה"ל בשתולה. לקראת השעה 13:00 אירע בלבול נרחב בהתראות פיקוד העורף,[דרושה הבהרה] בצפת חדר כלי טיס בלתי מאויש ובעכו זוהו מספר שיגורים.[542] לאחר מכן דווח על שיגור טיל נ"ט לעבר מרחב ברעם.[543]
ב-14 בנובמבר, בשעות הלילה זוהו מספר שיגורים לעבר מוצב צה"ל במרחב מלכיה, יורט רק טיל אחד - השאר נפלו בשטח פתוח. בשעות הבוקר יורטה מטרה חשודה סמוך לחופי עכו. במהלך הבוקר טנק של צה"ל תקף חוליית מחבלים שניסתה לשגר טילי נ"ט משטח לבנון למרחב יפתח, כמו כן במהלך היום, מחבלים שיגרו טילי נ"ט ופצצות מרגמה לעבר מוצבי צה"ל במרחב מרגליות, ערב אל-עראמשה ויפתח ולעבר מרחב שומרה ומתת. בנוסף זוהו שיגורים לעבר מרחב הר דב ומרגליות ומחבלים ירו מנשק קל לעבר מרחב משגב עם. בשעות הערב זוהו שני שיגורים כושלים משטח סוריה שלא חצו לשטח הארץ, כוחות צה"ל תקפו בירי ארטילרי את מקורות הירי.[544] בשעות הצהריים של יום המחרת, זוהו מספר שיגורים לעבר שטח ישראל, מספר רקטות נפלו בשטחים פתוחים - לא היו נפגעים. צה"ל תקף בירי ארטילרי את מקורות הירי.
ב-16 בנובמבר, בשעות הבוקר כוחות צה"ל תקפו מחבל שהתקרב לגבול בשלומי. בשעות הצהריים זוהו מספר שיגורים לעבר אבן מנחם ושתולה, הופעלו אזעקות: מספר רקטות נפלו בשטחים פתוחים, בנוסף מחבלים ביצעו מספר שיגורים לעבר מרחב משגב עם ולעבר מוצבי צה"ל במרחב מטולה ויפתח, כמו כן מחבלים שיגרו טילי נ"ט לעבר מוצב צה"ל במרחב דוב"ב, בירנית וראש הנקרה והותקפה חוליית מחבלים שניסתה לשגר טילי נ"ט, בכל האירועים לא היו נפגעים. וצה"ל תקף בירי ארטילרי את מקורות הירי. כמו כן ארגון הטרור חזבאללה לקח אחריות על ירי של 6 טילי נ"ט מהבוקר, ללא נפגעים, ול-9 קבלות אחריות של פעולות טרור נגד ישראל בגבול לבנון מהבוקר. בנוסף חזבאללה הודיע על עוד שני מחבלים שנהרגו משירותיו, כך שמספר הרוגי חזבאללה עלה ל-76 הרוגים מתחילת המלחמה.[545]
בליל 17 בנובמבר, צה"ל תקף בלבנון בתגובה לשיגור פצמ"רים למוצב תורמוס.[546] בהמשך הלילה הודיע צבא סוריה שישראל תקפה בדמשק ומערכות ההגנה האווירית יירטו טילים ונגרם נזק, לפי האופוזיציה הסורית נתקפו מטרות של חזבאללה.[546] בשעות הבוקר זוהו שיגורים לעבר המרחבים מנרה ומלכיה. בשעה 13:16 הופעלו אזעקות בערב אל-עראמשה ואדמית - זוהו מספר שיגורי פצצות מרגמה שנפלו בשטח פתוח, לא היו נפגעים בשני האירועים. צה"ל תקף את מקורות הירי.[דרוש מקור] בשעות הצהריים זוהו מספר שיגורי טילי נ"ט לעבר מרחב שומרה, שתולה ומנרה – כתוצאה מהירי במנרה נפצעו 4 אנשים, בהם אחד במצב קשה.[547] כמו כן כוחות צה"ל זיהו במרחב מטולה רחפן שחדר לשטח ישראל – הכוחות הפילו אותו, על פי החשד הוא נשא חומר נפץ.[548] בנוסף זוהו שיגור מלבנון לעבר מוצב צה"ל במרחב הר דב שנפל בשטח פתוח – צה"ל תקף את המשגר.
ב-18 בנובמבר, בשעות הלילה צה"ל ירט טיל קרקע-אוויר ששוגר לעבר כלי טיס בלתי מאויש של צה"ל משטח לבנון,[549] בתגובה מטוסי קרב השמידו מערכת טק"א מתקדמת. לקראת השעה 10:00 הופעלו אזעקות בסאסא ובשתולה – זוהו 25 שיגורים שנפלו בשטח פתוח, לא היו נפגעים. בתגובה צה"ל תקף מטרות חזבאללה.[550] בשעה 13:00 הופעלו אזעקות בקריית שמונה ובמרגליות – זוהו 10 נפילות בשטחים פתוחים, צה"ל הגיב בירי ארטילרי. בשעות הערב לוחמי ההגנה האווירית יירטו מטרה אווירית חשודה בשטח לבנון ובנוסף זוהו מספר שיגורים לעבר מוצבי צה"ל בגבול לבנון. במסגרת פעילותו באזור, צה"ל השמיד במרחב הגבול מחסנים של אמצעי לחימה, מפקדות ובורות שיגור. בנוסף, צה"ל שרף באופן יזום את מרחבי הפעולה של אנשי החזבאללה – עצים ושיחים – מה שמונע מהם להסתתר או לנוע בחופשיות בסבך הטבעי, מה שאפיין עד כה את דרך פעולתו של הארגון. בדרך זו נחשפו לא רק הלוחמים של חזבאללה, אלא גם התשתיות הצבאיות שלו, שהוסוו בשנים האחרונות בחסות סבך השיחים והעצים.[551]
למחרת, בשעה 8:30 הופעלה אזעקה בשלומי, זוהו כ-10 שיגורי פצצות מרגמה. מספר דקות לפני 10:30 הופעלה אזעקה על חדירת כלי טיס בברעם, אביבים ויראון, יורטה מטרה אווירית חשודה שחצתה מלבנון. כמספר דקות לאחר מכן הופעלה אזעקה שוב על חדירת כלי טיס עוין בדלתון, דוב"ב והסביבה – שוגרו מיירטים לעבר מספר מטרות אווירית חשודות שחצו משטח לבנון לעבר שטח הגליל העליון. בנוסף זוהו בשעות הבוקר מספר שיגורים לעבר מספר מרחבים שונים בגבול. בשעות הצהריים הופעלה אזעקה במרגליות וכפר גלעדי – זוהו שני שיגורים משטח לבנון שלא יורטו על פי מדיניות, לא היו נפגעים. בשעות הערב זוהו מספר שיגורים של פצצות מרגמה וטילי נ"ט לעבר מרחבים שונים בגבול הצפון שלא יורטו על פי מדיניות ושוגר מיירט לעבר מטרה חשודה במרחב דלתון.
ב-20 בנובמבר, בשעות הבוקר, זוהו מספר שיגורים משטח לבנון לעבר שטח מדינת ישראל במרחב ערב אל-עראמשה ובמרחב ברעם. אין נפגעים, בנוסף שוגרו 2 רקטות בורכאן לעבר מרחב בירנית – נגרם נזק כבד לבסיס.[552] בנוסף, צה"ל תקף חוליית מחבלים שניסתה לשגר טילי נ"ט במרחב מרווחין וזוהו כ-25 שיגורים משטח לבנון לעבר שטח ישראל במספר מוקדים במרחב הגבול, לוחמי ההגנה האווירית יירטו מספר שיגורים והשאר נפלו בשטחים פתוחים, כמו כן, זוהו שלושה כלי טיס בלתי מאוישים שפגעו סמוך למוצב צה"ל, אין נפגעים. בשעות הערב זוהה שיגור לעבר מרחב משגב עם שנפל בשטח פתוח ושוגר מיירט לעבר מטרה חשודה. לא זוהתה חדירה של כלי טיס.
ב-21 בנובמבר, בשעה 7:20 הופעלה אזעקה על חדירת כלי טיס, האירוע הסתיים כשעה וחצי אחרי. בנוסף זוהו 3 שיגורי טילי נ"ט לעבר מרחב מטולה, לא היו נפגעים. כמספר שעות לאחר מכן מחבלים ירו פצצת מרגמה לעבר מוצב צה"ל במרחב גבול לבנון, לא היו נפגעים. בתגובה לאירועים, כלי טיס בלתי מאויש של צה"ל ביצע סיכול ממוקד בטנדר דרומית לצור והרג 4 מחבלים,[553] אחד מהם הוא סגן מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון[554] כמו כן הותקפו תשתיות חזבאללה. אחרי השעה 16:00 הופעלה אזעקה בגליל העליון ובגליל מערבי, זוהו מספר שיגורים. אחרי השעה 18:00 הופעלו מספר אזעקות על חדירת כלי טיס עוין, יורטו מספר מטרות חשודות שחצו משטח לבנון לעבר הגליל המערבי. בשעה 23:37 הופעלה אזעקה על חדירת כלי טיס בחניתה, לוחמי ההגנה האווירית יירטו מטרה חשודה באמצעות "כיפת ברזל". בנוסף זוהו שיגורים לעבר מרחב שושן.
ב-22 בנובמבר, בשעות הצהריים הופעלו אזעקות במספר יישובים בגבול - זוהו מספר שיגורים שנפלו בשטחים פתוחים. בשעה 17:00 הופעלה אזעקה ביפתח ורמות נפתלי – זוהו מספר שיגורים. כמו כן כלי טיס בשילוב ירי ארטילרי תקפו חוליית מחבלים מארגון הטרור חזבאללה שביצעה ירי מלבנון לשטח ישראל סמוך למרחב חניתה, וכן הותקף מבנה צבאי אשר ממנו בוצע ירי למרחב מתת, בו פעלו כוחות צה"ל מוקדם יותר היום. בלילה דווח ש-5 פעילי חזבאללה נהרגו בתקיפה ישראלית בבית יאחון, בהם בנו של יו"ר סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני ומפקד בכיר בכוח רדואן.[555]
בשעות הבוקר של 23 בנובמבר, זוהו כ-35 שיגורים מלבנון שחצו לעבר שטח ישראל, ככל הנראה בתגובה לתקיפות צה"ל יום לפני כן. בנוסף, מחבלים שיגרו מספר טילי נ"ט ופצצות מרגמה לעבר מספר מרחבים לאורך הגבול. 20 שיגורים נוספים נפלו בשטח לבנון.[556] בעקבות השיגורים הללו כלי טיס של צה"ל תקפו מספר משגרים מהם בוצעו השיגורים ובנוסף, כוחות צה"ל תקפו באמצעי הלחימה "עוקץ פלדה" משגר נוסף ממנו בוצע הירי, ובוצע ירי ארטילרי. כמו כן חזבאללה הודיע שמספר אנשיו שנהרגו במהלך מלחמת חרבות ברזל עלה ל-86 הרוגים. ההערכות הן שמספר הוא גבוה אף יותר.[557]
ב-24 בנובמבר, בשעה 7:00 בבוקר, נכנסה לתוקפה הפוגה בלחימה במסגרת עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס. חזבאללה הודיע כי הפסקת האש תקפה גם לגבי הלחימה בינו לבין לישראל.[558] למחרת, צה"ל הפיל בשעות הבוקר טיל קרקע-אוויר ששוגר מלבנון לעבר כלי טיס מאויש מרחוק צה"לי שלא חדר לשטח ישראל. בתגובה לשיגור, מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו תשתית טרור של ארגון הטרור חזבאללה.[559] בשעה 12:47 הופעלה אזעקה באילון, יערה ועבדון – שוגר מיירט לעבר מטרה אווירית חשודה, התרעה על ירי רקטות וטילים הופעלה בעקבות שיגור המיירט. בשעות הבוקר של 30 בנובמבר, הופעלה התרעה ביישובים דוב"ב, מתת וסאסא. לוחמי מערך ההגנה האווירית יירטו מטרה אווירית חשודה.[560]
דצמבר 2023[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשעות הצהריים של 1 בדצמבר לוחמי ההגנה האווירית יירטו בהצלחה מטרה אווירית חשודה שחצתה מלבנון לשטח מדינת ישראל. התרעות על ירי רקטות וטילים הופעלו בעקבות היירוט.[561] בשעות אחר הצהריים בוצע ירי לעבר מוצב צה"ל שבמרחב שלומי. החזבאללה נטל אחריות לראשונה מאז הסתיימה ההפוגה. כמו כן, בוצע ירי נ"ט לעבר מנרה והופעלו אזעקות בקריית שמונה ומרגליות.[562] בתגובה תקף צה"ל באמצעות מטוסי קרב, מסוקי קרב וירי ארטילרי תשתיות טרור של חזבאללה בשטח לבנון.[563] בנוסף כלי טיס של צה"ל תקף חוליית ירי במרחב מלכיה שניסתה לבצע ירי לעבר שטח ישראל. בשעה 23:14 הופעלה אזעקה בדישון זוהו מספר שיגורים משטח לבנון לשטח ישראל, לא שוגרו מיירטים על פי מדיניות. בתגובה, כלי ארטילריה של צה"ל תקפו את המרחב ממנו בוצע הירי, וכלי טיס של חיל האוויר תקף את החולייה שביצעה את הירי. חזבאללה הודיע על עוד שני הרוגים מקרב פעיליו. סך הכל מספר ההרוגים הרשמי של חזבאללה מתחילת מלחמת חרבות ברזל עומד על 88.
ב-2 בדצמבר, בשעות הבוקר החזבאללה נטל אחריות על ירי רקטות לעבר עמדות ארטילריה של צה"ל בגבול לבנון. נטילת אחריות ראשונה שלו ליום זה. זוהו שני שיגורים לעבר מרחב שומרה. צה"ל תקף בתגובה את מקור הירי וביצע ירי ארטילרי לעבר מספר מרחבים בשטח לבנון. בנוסף זוהו מספר שיגורים לעבר מספר מוצבי צה"ל לאורך הגבול. כמו כן חזבאללה גם הודיע על ההרוג ה-89 שלו מקרב פעיליו באופן רשמי מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. חזבאללה ביום זה נטל אחריות בסך הכל על 11 פעולות בגבול.
בשעות הלילה של 3 בדצמבר, מחבלים שיגרו טיל נ"ט שנפל בשטח פתוח במרחב יפתח. אין נפגעים. צה"ל תקף בירי ארטילרי מספר מרחבים שבשטח לבנון. בשעות הבוקר זוהה שיגור אחד משטח סוריה לעבר שטח ישראל, שלא יורט על פי מדיניות. כוחות צה"ל בתגובה תקפו בירי ארטילרי את מקורות הירי. בשעות הצהריים שיגר חזבאללה טיל נ"ט על כלי רכב בבית הלל ופצע 11 חיילים ואזרחים. כמו כן, זוהו מספר שיגורים במרחב הר דב. חלקם נפלו בשטח לבנון. בשעות הצהריים זוהו מספר שיגורים לעבר ישראל. בשעה 20:00 הופעלה אזעקה במושב קשת, זוהה שיגור אחד משטח סוריה שנפל בשטח פתוח - כוחות צה"ל תקפו את מקור הירי. בנוסף, מטוס קרב של חיל האוויר יירט בהצלחה כלי טיס עוין שהיה בדרכו לשטח ישראל ממרחב לבנון.
במהלך ליל 4 בדצמבר, זוהו מספר שיגורים של פצצות מרגמה משטח לבנון לעבר מוצב צה"ל במרחב שתולה. כתוצאה מכך, שלושה חיילי צה"ל נפצעו באורח קל מרסיסים. בשעות הבוקר זוהו מספר שיגורי מרגמה משטח לבנון לעבר מוצב צה"ל במרחב יפתח. בשעות הצהריים זוהו מספר שיגורים משטח לבנון לעבר מרחב הר דב שנפלו בשטחים פתוחים ושיגור נוסף לעבר מרחב משגב עם. בנוסף, זוהו מספר שיגורים משטח לבנון לעבר מרחב תל חי וקריית שמונה ולעבר מוצב צה"ל במרחב שתולה. בתגובה, צה"ל ביצע ירי ארטילרי לעבר מספר מרחבים בגבול והותקף מחסן אמצעי לחימה של ארגון הטרור חזבאללה במרחב ערב אל-עראמשה.
בשעות הלילה של 5 בדצמבר מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו עמדות שיגור, תשתיות טרור ומבנה צבאי של ארגון הטרור חזבאללה בשטח לבנון בתגובה לשיגורים שהתבצעו לעבר שטח ישראל ביום ב'. כמו כן התבצע שיגור לעבר מרחב זרעית, צה"ל תקף את מקורות הירי שבשטח לבנון, ובנוסף תקף בירי ארטילרי מספר מרחבים בלבנון להסרת איום. בשעות הבוקר כלי טיס עוין שחצה משטח לבנון אותר במרחב מושב מרגליות, אין נפגעים, כוחות צה"ל הוקפצו למקום וזיכו את הכלי. בין היתר מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו שורת מטרות נוספות של ארגון הטרור חזבאללה שבשטח לבנון. בין המטרות שנתקפו, תשתיות טרור, עמדות ואתרים צבאיים בהן אוחסנו אמל"ח רבים ומהם פעלו מחבלי החזבאללה. כמו כן גם זוהו מספר שיגורים שחצו משטח לבנון לעבר מרחבים שונים בצפון הארץ והם נפלו בסופו של דבר בשטחים פתוחים. החזבאללה ביום זה נטל אחריות על 7 אירועים בגבול.
למחרת, בשעות הבוקר זוהו מספר שיגורים שטח לבנון לעבר מוצב צבאי סמוך לערב אל-עראמשה ולעבר מוצב במרחב הר החרמון. צה"ל תקף באש את מקורות הירי. החל משעה 16:00 הופעלו אזעקות במספר יישובים בגבול, זוהו מספר שיגורים.
ב-7 בדצמבר, בשעת בוקר נשמעה אזעקת צבע אדום ביישוב מרגליות זוהו 6 נפילות כולם בשטחים פתוחים. בשעות הצהריים חזבאללה שיגר טיל נ"ט לעבר אזור מתת, כתוצאה מכך חקלאי אחד נפצע קשה זמן קצר אחר כך נקבע מותו, אייל אוזן.[564] בנוסף, זוהו מספר שיגורים נוספים משטח לבנון לעבר שטח ישראל. מטוסי קרב של חיל האוויר תשתית טרור ומפקדה מבצעית של ארגון הטרור חזבאללה בשטח לבנון בתגובה לשיגורים לעבר שטח מדינת ישראל במהלך היום. בשעה 19:56 הופעלה אזעקה בבוקעאתא, שוגרו מספר רקטות מסוריה, אותרו מספר נפילות בשטחים פתוחים.[565] כשעה לאחר מכן דווח בתחנת רדיו המזוהה עם משטר אסד: פיצוצים בדרום-מערב דמשק ובקוניטרה, ככל הנראה כתוצאה מתקיפה ישראלית. בשעה 20:00 הופעלה אזעקה בזרעית - כתוצאה נפצע אזרח, טרם ידוע על מצבו.[566] מספר ההרוגים של חזבאללה עלה ל-93 כמו כן ביום הזה, ארגון הטרור לקח אחריות על 12 פעולות נגד ישראל. בין היתר הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי הודיע על עוד שני הרוגים בקרב כוחותיו סך הכל 8 הרוגים לארגון זה מתחילת המלחמה.[דרוש מקור]
ב-8 בדצמבר, לוחמי ההגנה האווירית יירטו בהצלחה מטרה אווירית חשודה שחצתה מלבנון לשטח מדינת ישראל בשעות אחר הצהריים. התרעה על ירי רקטות וטילים הופעלה בעקבות שברי יירוט. בנוסף זוהו מספר שיגורים משטח לבנון לעבר מספר מוצבי צה"ל במרחב הגבול. בשעות הערב, בוצע ירי משטח לבנון לעבר מוצב צה"ל במרחב מתת. בשעה 18:15, לראשונה מתחילת המלחמה הופעלו אזעקות במעלות-תרשיחא והסביבה, זוהו מספר שיגורים. בתגובה לשיגור רקטות מסוריה, ביצע צה"ל סיכול ממוקד ברכב בקוניטרה בו נהרגו 4 מחבלים: בכיר במיליציה הסורית "המשמר הלאומי המערבי" ו-3 פעילי חזבאללה.[567] בין ההרוגים, על פי חזבאללה: חסן עלי דקדוק, בנו של הבכיר בחזבאללה עלי מוסא דקדוק. האב אחראי על יחידת "תיק הגולן" של הארגון.[568] מספר ההרוגים של חזבאללה עלה ל-97, אך על פי הערכות המספר גבוה יותר.
ב-9 דצמבר, במהלך הלילה הופעלה אזעקה במלכיה, זוהו מספר שיגורים. בשעה 12:03 הופעלה אזעקה במשגב עם, זוהו מספר שיגורים. בשעות הצהריים זוהו מספר שיגורים משטח לבנון לעבר מספר מרחבים בצפון הארץ, אין נפגעים. בנוסף, כוחות צה"ל ביצעו ירי טנקים להסרת איום במרחב מטולה. בתגובה, צה"ל תקף מטרות בדרום לבנון. בין המטרות שנתקפו, מספר עמדות צבאיות מהן בוצעו שיגורים לשטח הארץ, אתרים צבאיים בהם פעלו מחבלי הארגון ותשתיות טרור נוספות. כמו כן, ארגון הטרור חזבאללה הודיע כי מפעיליו נהרגו 98 מחבלים. למחרת, בשעה 10:00 הופעלה התראה על חדירת כלי טיס באזור הגליל המערבי: זוהו כלי טיס עוינים שחצו מלבנון לשטח ישראל, לוחמי ההגנה האווירית יירטו שתי מטרות בהצלחה. שני לוחמי צה"ל נפצעו באורח בינוני ומספר נוספים נפצעו באורח קל כתוצאה מרסיסים ושאיפת עשן. הלוחמים פונו לקבלת טיפול רפואי.
ב-11 בדצמבר, בשעה 7:15 הופעלו התראות צבע אדום בכפר ורדים ובמעלות תרשיחא: זוהו 8 שיגורים, 6 מהם יורטו על ידי כיפת ברזל. חזבאללה הודיע על עוד שני הרוגים ובסך הכל על 100 הרוגים מכוחותיו מאז תחילת הלחימה.
ב-12 בדצמבר, באזור השעה 11:30 הופעלו מספר התראות על חדירת כלי טיס באזור הגליל העליון האירוע הסתיים ללא פגיעות. כמו כן הופעלה התרעת צבע אדום בעכו עקב שיגור מיירט בגלל זיהוי שווא. באזור השעה 15:00 הופעלה התרעת צבע אדום במרחב ברעם זוהו מספר שיגורי מרגמה ונ"ט צה"ל תקף את מקור הירי. בשעות הערב המאוחרות תקף צה"ל שורת יעדים בלבנון ובסוריה: כלי טיס וטנקים תקפו מספר תשתיות צבאיות ועמדה צבאית של צבא סוריה שבשטח סוריה. בנוסף לכך מטוס קרב של חיל האוויר תקף תשתית צבאית של ארגון הטרור חזבאללה ועמדת משגר בשטח לבנון. באותו יום, חזבאללה נטל אחריות סה"כ על 8 פעולות נגד ישראל בגבול ישראל–לבנון: 2 פעולות בגזרה המזרחית ו-6 פעולות בגזרה המערבית.
ב-13 בדצמבר, חזבאללה הודיע על כך שמספר ההרוגים שלו עלה ל-103 מקרב פעיליו מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. בשעה 14:05 נשמעה אזעקת צבע אדום בראש הנקרה זוהה שיגור ללא נפגעים. בשעה 16:00 ארבעה טילים נפלו באזור קריית שמונה ללא אזעקה. למחרת, בשעות הבוקר צה"ל תקף שורת מטרות של ארגון הטרור חזבאללה בדרום לבנון: מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו תשתיות צבאיות ומבנים צבאיים של חזבאללה שבשטח לבנון. בנוסף לכך, זוהה שיגור אחד מלבנון לעבר שומרה. חזבאללה הודיע על ההרוג ה-104 שלו מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. קצת אחרי השעה 14:00 נורה מטח רקטות לעבר אזור קריית שמונה ורכס רמים. אחת מהן נפלה על כביש ראשי.
ב-15 בדצמבר, בשעות הצהריים נשמעו מספר אזעקות בגליל המערבי ובקריית שמונה חזבאללה טען ששיגר מספר טילי בורכאן. נורו לעבר ישראל 13 רקטות מתוכן 8 יורטו על ידי כיפת ברזל והשאר נפלו בשטחים פתוחים. לאחר מכן צה"ל תקף בתגובה באמצעות מטוס קרב וכלי טיס של חיל האוויר שתקפו והשמידו מספר מטרות של ארגון הטרור חזבאללה בשטח לבנון, בין המטרות שהושמדו, עמדת שיגור ועמדה צבאית אשר ממנה בוצעו השיגורים הללו לעבר שטח ישראל. בין היתר החזבאללה הודיע שמספר ההרוגים שלו עלה ל-107 סך הכול מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. בנוסף המפלגה הסורית הסוציאלית-לאומית הודיעה שפעיל שלה נהרג בתקיפה בכפר יארין שבלבנון. חזבאללה ביום זה נטל אחריות על 7 פעולות: 2 מהן בגזרה המזרחית ו-5 מהן בגזרה המערבית.
ב-16 בדצמבר, בשעה 11:03 ו-11:05 הופעלו התרעות באזור קו העימות עקב חשש לחדירת כלי טיס עוין. ככל הנראה שני כלי טיס חדרו משטח לבנון, אחד יורט והשני נפל בסופו של דבר במושב מרגליות (לא הופעלה שם התרעה).[569] כתוצאה מנפילת כטב"ם נפץ של חזבאללה במרחב מרגליות נהרג רס"ב (מיל') יחזקאל עזריה, לוחם שריון מגדוד 129 של חטיבה 8. בנוסף, באירוע זה נפצעו גם שני לוחמי מילואים בגדס"ר 6609, חטיבת אלכסנדרוני, באורח קשה וקל.[570] בסביבות השעה 16:00 אחר הצהריים בוצעו מספר שיגורים לעבר מרחב קריית שמונה והסביבה. לא היו נפגעים. בתגובה לכך צה"ל החל בגל תקיפות בדרום לבנון, תקף שורת יעדים של ארגון הטרור חזבאללה בהם: מבנים צבאיים, עמדות שיגור ותשתיות טרור. חזבאללה הודיע על ההרוג ה-108 שלו במספר מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. למחרת, חזבאללה הודיע שמספר ההרוגים שלו מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל עלה ל-111. חזבאללה נטל אחריות על 10 פעולות בגבול ישראל–לבנון.
ב-20 בדצמבר, צה"ל יזם מספר תקיפות של תשתיות ומפקדות טרור השייכות לחזבאללה בדרום לבנון. צהל תקף הכוחות מתחם צבאי של חזבאללה במחוז ג'זין, מצפון לנהר הליטני, במהלך הלילה. כשעה לאחר מכן, בחצות, ירה חזבאללה לעבר קריית שמונה וגם טען לירי לעבר בסיס בירנית של צה"ל.[571] למחרת, חזבאללה ביום זה נטל אחריות על 8 פעולות נגד ישראל, בגבול ישראל–לבנון. בנוסף, החזבאללה הודיע גם על כך שמספר ההרוגים שלו עלה לכ-119, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. באותו יום דיווח אתר חדשות 0404 על ניסיון לתקוף את אסדת הגז "כריש" באמצעות כטב"ם מתאבד, שיורט על ידי "כיפת ברזל" הימית - כיפת מגן המותקנת על סטי"ל סער 6.[572]
בשעות הבוקר והצהריים של 22 בדצמבר, בוצעו עשרות שיגורים של רקטות, פצמ"רים ושל ירי נ"ט לאורך כל קו העימות. בנוסף, החזבאללה הודיע על עוד שני פעילים שלו שנהרגו, מה שמעלה את מספר ההרוגים שלו לכ-121 מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. חזבאללה ביום זה נטל אחריות על 6 פעולות בגבול ישראל–לבנון. כתוצאה משיגורי חזבאללה אל עבר מרחב שתולה, נהרג במהלך פעילות מבצעית לוחם שריון מגדוד 71 של חטיבה 188. כמו כן, באותו אירוע נפצע לוחם שריון של הגדוד באורח קשה.[573] למחרת, חזבאללה הודיע על כך ששניים פעיליו נהרגו, מה שהעלה את מספר ההרוגים לכ-123 מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל.[574] במהלך הבוקר דווח בתקשורת הלבנונית על שלוש תקיפות ישראליות באזור אל-חרדלי שמדרום לנהר הליטני.[575] לאורך כל 23 בדצמבר, תקף חיל האוויר יחד עם אש ארטילריה יעדי חזבאללה בכפר כילא וכפר יארון. בין מטרות חזבאללה שהותקפו כמה תשתיות מבצעיות, תשתיות טרור ומתחם צבאי.[575] חזבאללה נטל אחריות על לפחות 4 פעולות בגבול ישראל–לבנון.
ב-25 בדצמבר דווח על תקיפה ישראלית באזור דמשק של מחסני נשק איראניים בה נהרג בסיכול ממוקד סייד רזי מוסאווי, יועץ צבאי בכיר במשמרות המהפכה האסלאמית בדרגת מייג'ור גנרל, אשר היה אחראי על הקשר בין כוח קודס לצבא סוריה.[576][577]
ב-26 בדצמבר ירה חזבאללה טיל נ"ט לעבר כנסייה באזור שומרה ופצע אזרח ותשעה חיילים. בנוסף נורה טיל נ"ט לעבר מושב דוב"ב. במקביל, שוגרו רקטות לעבר הר דב. בתגובה תקף צה"ל תשתיות טרור של חזבאללה וביניהם גם את המבנה ממנו בוצע הירי לכנסייה.[578]
ב-28 בדצמבר, פורסם כי חזבאללה העביר חלק מכוחות העילית שלו לחלק הצפוני של דרום לבנון. במקביל, הוא החל לבנות קו התקפה מתוך כפרים לבנונים, והשתמש בהם כמגן אנושי. עמדות ירי הוקמו בין היתר בכפרים יארון, מארון א-ראס, בלידא, כפר כילא, אל-עודייסה, עייתא א-שעב, מרווחין, טייר חרפא, וא-נאקורה. מהם נורו טילי נ"ט בעלי טווח של 5 קילומטר.[579] נמשכו הירי הרקטי וחדירות הכטב"מים לשטחי ישראל, באותם הצוהריים יורט כטב"ם מעל הקריות ששוגר מלבנון. מאוחר יותר מיליציות שיעיות ששהו בעיראק נטלו אחריות על שיגור כלי הטיס. צה"ל המשיך לתקוף במספר מרחבים בשטח לבנון.[580] הותקפו גם מקורות הירי הרקטי.[581] פיקוד הצפון פתח במתכונת חדשה של פעולה נגד חזבאללה, שבמסגרת מתבצעות בו זמנית התקפות משולבות נגד הארגון במוקדי טרור.[582] בסוריה האשימו את ישראל בתקיפה בשדה תעופה בדמשק ובאזור א-סווידא. לדבריהם, התקיפה התרחשה פחות מיממה אחרי חידוש הטיסות מהשדה בדמשק, שהופסקו עקב תקיפה בסוף נובמבר.[583]
ב-29 בדצמבר, נורו מספר עשרות רקטות לגליל המערבי ונורו גם מספר כטב"מים לעמק החולה, בערב שוגרו 2 רקטות משטח סוריה לצפון רמת הגולן ונשמעו התרעות ביישובים מג'דל שמס, נמרוד ומסעדה. רקטה אחת יורטה ואחת נפלה בשטח פתוח. דווח ש-11 בכירים במשמרות המהפכה האסלאמית נהרגו בתקיפה שיוחסה לישראל בדמשק.[584] למחרת, החזבאללה הודיע על 4 הרוגים נוספים בקרב פעיליו, מה שמעלה את מספר ההרוגים שלו לכ-133 מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל.[585] הם נפגעו במתקפה באל-בוכמאל - ציר הברחות הנשק מאיראן לסוריה ומשם ללבנון. התקיפות יוחסו בתקשורת הערבית לארצות הברית אך היו הערכות שזו הייתה תקיפה ישראלית. נפגעו גם פעילים במיליציות פרו-איראניות.[586] בלבנון דווח על כמה תקיפות של צה"ל, ובצהריים הופעלה בצפון ישראל התרעה מחשש לחדירת כלי טיס.[587] מאוחר יותר, נורו רקטות למרגליות וקריית שמונה. בסוריה, טענו כי ישראל תקפה בשדה התעופה הבין-לאומי חלב.[586] התקיפה בסוריה כוונה למחסנים של כוח קודס האיראני ששימשו לאחסון נשק המועבר דרך היבשה.[588]
בשעה 11:30 של 31 בדצמבר, היום האחרון של שנת 2023, נשמעה אזעקה במושב זרעית עקב ירי רקטי מדרום לבנון. בשעות הערב נשמעו אזעקות במושב קשת ומיד לאחר מכן בקצרין עקב חדירת של מספר כלי טיס בלתי מאוישים מסוריה. כטב"מ אחד נפל בדרום הגולן וכמה כטב"מים נוספים יורטו.[589] גדודי חזבאללה בעיראק לקחו אחריות על הכטב"מים.
ינואר 2024[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1 בינואר, שעה 11 נשמעו אזעקות במושבים עבדון וגורן עקב ירי רקטי מלבנון. לקראת השעה 12 הופעלו אזעקות ביישובים במזרח הגליל העליון עקב חשש מחדירת כלי טיס עוין. בשעות האחר צהריים בוצע ירי רקטי לעבר מטולה. לאחר מכן בוצע ירי נוסף ירי נוסף אל עבר הגליל המערבי. ב-4 נשמעו אזעקות נוספות בגליל העליון עקב חדירת כלי טיס עוין. מאוחר יותר בוצע גם ירי לעבר קריית שמונה. בשעות הערב בוצע ירי רקטות מסוריה אל עבר דרום רמת הגולן.
למחרת, עם עלות השחר חיל האוויר תקף גדוד ארטילריה של הצבא הסורי, באזור העיירה כנאכר, דרומית מערבית לבירה דמשק. בנוסף החל צה"ל לתקוף יעדי חזבאללה במארון א-ראס, דרום לבנון בעזרת ארטלריה. בצהריים מטוסי קרב וכטמ"מים של חיל האוויר תקפו תשתיות טרור בהן פעלו מחבלי ארגון הטרור חזבאללה במרחב הכפר יארין שבשטח דרום לבנון. כלי תקשורת בלבנון ובעקבותם כלי תקשורת בישראל ובעולם דיווחו כי בשעות הערב[590] תקף כלי טיס בלתי מאויש את משרדי חמאס בדאחייה בביירות בירת לבנון והרג בסיכול ממוקד את בכיר חמאס וסגן ראש הלשכה המדינית סאלח אל-עארורי ושניים מעוזריו. בכלי התקשורת הממלכתיים בלבנון דיווחו על שישה הרוגים סך הכול.[591][592] ביניהם היה סמיר פנדי, למעשה המפקד בלבנון של גדודי עז א-דין אל-קסאם ולפי המרכז ללוחמה בטרור היה גם איש הקשר של חמאס עם החות'ים בתימן.[593]
ב-3 בינואר, החזבאללה ביום זה נטל אחריות על 11 פעולות טרור כנגד ישראל, בגבול ישראל-לבנון. כמו כן, חזבאללה הודיע שמספר הרוגים שלו מקרב פעיליו עלה ל-147. למחרת, חזבאללה ביום זה נטל אחריות עד כה על 7 פעולות כנגד ישראל. עד אז, הצליח צה"ל להרוס כמעט את כל המוצבים הקדמיים של כוח רדואן שישב בצמוד לגבול ישראל–לבנון. כמו כן פגע צה"ל בשיטתיות באש מהאוויר ומהקרקע בחוליות הנ"ט ושיגור הטילים והמרגמות של חזבאללה הפזורות בדרום לבנון. בעקבות כך נאלץ חזבאללה להרחיק את כוח רדואן למרחק של חמישה־שישה קילומטרים מהגבול, אבל הוא היה עדיין בטווח שסיכן את יישובי הגליל העליון ואת מוצבי צה"ל שהיו על הגבול.[594] וב-5 בינואר, חזבאללה נטל אחריות על 10 מקרים בגבול הצפון ובהם שלח רקטות לקריית שמונה.[דרוש מקור]
ב-4 בינואר נהרג חוסין יזבכ מפקד גזרת נאקורה בחזבאללה בסיכול ממוקד ביחד עם עוד 3 פעילי חזבאללה.[595]
בבוקר 6 בינואר, יום שבת, ירו מחבלי חזבאללה כ־62 רקטות (כ-40 מהם חדרו לשטח ישראל) וטילי נ"ט מדגם קורנט-EM לעבר הר מירון, וגרמו נזק לבסיס צבאי של יחידה הבקרה האווירית. בנוסף היו מספר מקרים של חדירות כלי טיס עוינים. אזעקות הופעלו באזורים נרחבים בצפון.[596]
ב-8 בינואר נהרג ויסאם א-טוויל, מפקד כוח רדואן של חזבאללה,[597] בסיכול ממוקד בדרום לבנון.[598] באותו היום נהרג בסיכול ממוקד בסוריה חסן עכאשה, שהיה אחראי לשיגורי הרקטות של ארגון הטרור חמאס משטח סוריה לעבר ישראל בשבועות שלפני כן.[599]
ב-9 בינואר נהרג עלי חסין ברג'י, מפקד אזור דרום לבנון ביחידה האווירית של חזבאללה בסיכול ממוקד שביצע כלי טיס של חיל האוויר. בנוסף, סוכלה גם חוליית שיגור מהיחידה האווירית בחזבאללה שהייתה בדרכה לשגר כטב"מי נפץ לעבר בישראל. באותו היום פגע כטב"מ מתאבד של חזבאללה בבסיס פיקוד הצפון שגרם נזק קל לבסיס.[600]
ב-14 בינואר כוח צה"ל שביצע פטרול במרחב הר דב נתקל עם חוליית מחבלים שחצו משטח לבנון לעבר שטח מדינת ישראל. הכוח חתר למגע ובמהלך חילופי האש הרג ארבעה מחבלים, במהלך הקרב צה"ל ביצע ירי ארטילרי ומרגמות למרחב. ארגון 'גדודי העוז האסלמיים' לקחו אחריות על ניסיון החדירה, והודיע שנהרגו במהלך הפעילות 3 מחבלים, בעוד שניים הצליחו לשוב ללבנון. באותו היום נרצחו אם ובנה אזרחים ישראלים מפגיעת טיל נ"ט ששיגר ארגון הטרור חזבאללה, וחדר לביתם במושב יובל.[601]
ב-15 בינואר לוחמי מילואים מגדוד 5030 בחטיבה 228 קיימו תרגיל שבמסגרתו דימו התקפה בלבנון. תרגילים רבים[602] של הגדודים השונים התבצעו בהמשך החודש. למחרת, מטוסי קרב של חיל האוויר וכוחות ארטילריה תקפו יחד עשרות מבנים צבאיים ותשתיות אמל"ח של חזבאללה במרחב ואדי סלוקי.[603]
ב-20 בינואר דווח על שורת תקיפות של ישראל בסוריה ולבנון כנגד יעדים של משמרות המהפכה וחזבאללה, בין ההורגים סאדק אומידזאדה ראש יחידית המודיעין של כוח קודס בסוריה. בנוסף נהרגו חמישה יועצים בכירים נוספים.[604] למחרת ערוץ סקיי ניוז בערבית דיווח ממקורותיו כי פאדי סלימאן, מפקד שטח בכיר שאחראי על הגזרה המרכזית בחזבאללה, ניצל מתקיפה ישראלית בכפרא שבדרום לבנון. השומר ראש שלו נהרג באותה התקיפה.[605]
ב-22 בינואר, לקראת הערב, מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו במרחב מארון א-ראס מבנה צבאי שבו שהו מחבלי חזבאללה. בתוך חצי שעה, הותקפו במקביל ארבעה מרחבים שונים מטייבה ועד מרווחין – לאורך הגבול ממטולה ועד זרעית. הותקפו שלוש עמדות תצפית ומבנה צבאי של ארגון הטרור חזבאללה במרחבים מרווחין, שיחין, טייבה וטיר חרפא שבדרום לבנון.[606]
ב-25 בינואר בסביבות השעה 10:30 שני כטב"מים של חזבאללה התרסקו בשטח פתוח בעמק החולה, ללא נפגעים. בתגובה צה"ל תקף מספר מטרות בדרום לבנון.
פברואר 2024[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-8 בפברואר 2024 נפצעו 3 חיילים באורח קל עד בינוני בקריית שמונה ובירנית כתוצאה מירי טיל נ"ט לעבר מרחבים אלו.[607] לאחר מספר שעות ביצע כטב"ם של צה"ל סיכול ממוקד בנבטיה בו נהרג עבאס א-דבס, מפקד גזרה בחזבאללה שהיה מעורב בבניית מערך הנ"מ בגזרה ופיקד על שיגור טיל הנ"ט על קריית שמונה.[608] מאוחר יותר, מטח כבד של כ-30 רקטות מדרום לבנון נורה לעבר הגליל העליון. צה"ל הגיב בירי ארטילרי לעבר מקורות השיגורים.[609] ביום זה חזבאללה נטל אחריות על כ-9 פעולות.
בבוקר 9 בפברואר יורטה מעל המרחב הימי של חיפה מטרה אווירת חשודה, ככל הנראה כטב"ם שהיה בדרכו לעבר יעד רגיש במפרץ חיפה.[610] מאוחר יותר, נורה מטח של כ-40 רקטות לבסיס בצפון רמת הגולן. צה"ל מסר כי השמיד את אחד המשגרים שמהם בוצע הירי.[611] ביום זה חזבאללה נטל אחריות על כ-8 פעולות.
בצהרי 10 בפברואר בוצע סיכול ממוקד בכלי רכב צפונית לצידון, עשרות קילומטרים מהגבול עם ישראל. בתקיפה נהרגו 3–4 מחבלים, מתוכם אחד לפחות הוא פעיל בארגון הטרור חזבאללה. יעד הפעולה היה בכיר חמאס בלבנון ששמו באסל א-סלאח.[612]
ב-13 בפברואר ירה חזבאללה טיל נ"ט לעבר קריית שמונה. לטענת הארגון, הירי כוון לעבר תחנת המשטרה שבעיר. בעקבות ירי זה נפצעו שני אנשים באורח בינוני וקשה, אם ובנה.[613]
בבוקר 14 בפברואר ירה חזבאללה רקטות לעבר צפת והסביבה. הירי כוון בין היתר לעבר בסיס צה"ל באזור. כתוצאה מירי זה נהרגה חיילת צה"ל. באירוע נפצעו שמונה חיילים נוספים, בהם חייל שבמילואים באגף התקשוב באורח קשה.[614] באותו לילה ביצע צה"ל בתגובה גל תקיפות אוויריות נרחב בלבנון. באחת התקיפות נהרגו בסיכול ממוקד עלי מוחמד אלדבס, מפקד בכיר בכוח רדואן, וסגנו.[615]
בערב 15 בפברואר שיגר חזבאללה מטחים רבים לעבר קריית שמונה, לפחות 25 רקטות וטילים, ונגרם נזק רב לבתים בעיר. במרגליות נפגע לול ובו 9,000 עופות.[616] במהלך היום תקף צה"ל מטרות חזבאללה בדרום לבנון.[617]
ב-22 בפברואר ביצע צה"ל סיכול ממוקד בדרום לבנון נגד פעילי חזבאללה. בסיכול נהרגו 3–4 מחבלים, אחד מהם הוא חסן "ג'עפר" סאלח, מומחה טילים בכיר בחזבאללה.[618]
בערב 23 בפברואר מת מפצעיו מפקד מרחב מארון א-ראס בחזבאללה מוחמד עבד עלוויה, כתוצאה מתקיפה ממוקדת שהתבצעה באזור בינת ג'בל שבדרום לבנון, כשבוע וחצי קודם לכן.[619]
ביום זה החזבאללה נטל אחריות על כ-5 פעולות בגבול ישראל–לבנון.
ב-26 בפברואר הצליח חזבאללה להפיל כטב"ם זיק באמצעות טיל קרקע-אוויר. בתגובה צה"ל תקף לראשונה מטרות בעומק לבנון בהם באזור בעלבכ.[620] באותו היום נהרג בסיכול ממוקד אחראי גזרת חג'יר בחזבאללה, חסן חסין סלאמי.[621]
ב-29 בפברואר חזבאללה שיגר כלי טיס בלתי מאויש לאזור חיפה (המרחק הגדול ביותר שחזבאללה שיגר אליו מתחילת המלחמה). הכטב"ם הופל על ידי צה"ל.
מרץ 2024[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבוקר 2 במרץ הותקפה חוליה בת שלושה אנשים בעיירה א-נאקורה שבדרום לבנון המשתייכת לדיוויזיית האימאם חוסיין, מילצייה פרו-איראנית שנלחמת לצד חזבאללה.[622][623]
ב-4 במרץ ביצע חזבאללה ירי נ"ט לעבר מטע באזור מושב מרגליות שכתוצאה ממנו נהרג עובד זר מהודו ונפצעו 7 נוספים, שמתוכם כשניים באורח קשה.[624] מאוחר יותר בשעות אחר הצהריים, הותקף מרכז בריאות של "הרשות הבריאות האסלאמית" הקשורה לארגון חזבאללה. כתוצאה מתקיפה זו נהרגו שלושה בני אדם מהרשות הזו.[625]
ב-7 במרץ פרסם העיתון הלבנוני תומך חזבאללה אל-אח'באר שישראל הציבה אולטימטום להסדר מדיני עם לבנון עד 15 במרץ, שאחריו היא צפויה לפלוש ללבנון. היה זה דיווח כזב.[626]
ב-10 במרץ שיגר חזבאללה מטח של 20 רקטות לעבר הצפון ובתגובה צה"ל תקף מטרות בבעלבכ. ב-12 במרץ בבוקר שיגר חזבאללה מטח של כמאה רקטות לעבר רמת הגולן ואצבע הגליל. בתגובה תקף צה"ל מטרות טרור נוספות בבעלבכ, 100 ק"מ בעומק לבנון, כאשר לפי ההערכות מדובר באתרים אסטרטגיים של חזבאללה הקשורים למערך האווירי של הארגון וכנראה כללו גם מחסני כלי טיס בלתי מאוישים וטילים.[627]
נסראללה אט-אט החל לנטוש את ירי טילי הנ"ט – ועבר לשיגור מטחים כבדים של רקטות ארטילריות לעבר יישובי הגליל והגולן.[628]
בבוקר יום שלישי, 12 במרץ, חזבאללה פתח במטח ירי של מאה רקטות לעבר קו העימות ורמת הגולן, תוך התרכזות בניסיונות פגיעה בבסיסי צה"ל.[629] כמו כן, באותו ערב פרסם דובר צה"ל שמאז שבעה באוקטובר נהרגו לכל הפחות 300 פעילי חזבאללה, ונפצעו עוד 750 מחבלים, הותקפו 4,500 מטרות טרור (מתוכן 1,200 בתקיפות אוויריות ורובן כ-3,100 תקיפות יבשתיות), ומתוכם הושמדו 450 תשתיות התקפיות של כוח רדואן, 50 תשתיות שיגור רקטות כבדות, 150 עמדות תצפית על קו הגבול ו-70 מפקדות מאוישות.[630]
ב-16 במרץ בוצע שיגור כושל לעבר ישראל מכיוון סוריה, שבעקבותיו צה"ל הגיב באש תותחנים.[631]
ב-26 במרץ שיגר חזבאללה רקטות לעבר בסיס יב"א בהר מירון. בתגובה תקף צה"ל מטרות בבעלבכ בעומק לבנון.[632] בסביבות 16:20 שיגר חזבאללה למעלה מ-60 רקטות אל עבר צפון ישראל.[633]
ב-27 במרץ שיגר חזבאללה 40 רקטות אל עבר ישראל. רקטה אחת פגעה בבית חרושת בקריית שמונה והרגה את אחד הפועלים.[634] ביומיים אלו (עד הערב) הרג צה"ל 12 מחבלים בלבנון: 5 מהם פעילי חזבאללה ו-7 מהם פעילי ארגון טרור פלסטיני שמשמש פרוקסי לחזבאללה ותכננו לבצע פיגוע בהר דב.[635] מאוחר יותר בערב הרג צה"ל שתי חוליות חזבאללה בא-נאקורה, בשתי התקיפות נהרגו 9 מחבלים נוספים.[636] ב-27 במרץ אלוף הפיקוד גורדין הודיע: "אנחנו במלחמה. [...] אנחנו פעלנו הלילה מול ג'מעה איסלאמיה, סיכול מוצלח, פגיעה בכמות פעילים גדולה, וחזבאללה עצמו מחליט הבוקר להגיב נגד קריית שמונה. אנחנו תוקפים באופן משמעותיות נגד חזבאללה, ואנחנו נמשיך ונהיה אגרסיביים כדי לפגוע ולדחוק את חזבאללה ולפגוע בו באופן משמעותי."[637] עוד הוסיף גורדין: "אם נבין שאנחנו נצטרך לפעול - אנחנו נפעל גם הלילה, והמוכנות היא קיימת".[638]
ב-29 במרץ, במהלך שעות הלילה, בוצעה תקיפה בעיר חלבּ שבסוריה, שיוחסה לישראל, ונהרגו בה עשרות רבות של בני אדם, ביניהם גם בכיר בחזבאללה הלבנונית. התקיפה כוונה לעבר מכון למחקרים מדעיים הנמצא בעיר ולעבר אזור שסמוך לנמל התעופה.[639][640] מאוחר יותר בשעות הבוקר, נהרג בסיכול ממוקד בעיירה באזוריה שנמצאת באזור העיר צור שבלבנון, סגן יחידת הרקטות והטילים בארגון הטרור חזבאללה, עלי עבד אל-חסן נעים.[641]
ב-31 במרץ הרג צה"ל בסיכול ממוקד את איסמאעיל א-זין, פעיל מרכזי ביחידת הנ"ט של כוח רדואן.[642]
אפריל 2024[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1 באפריל הותקף בניין הקונסוליה האיראנית בדמשק, ועל פי פרסומים שונים בתקיפה זו נהרג מוחמד רזא זאהדי מפקד סוריה ולבנון בכוח קודס שבמשמרות המהפכה האיראנית. בתגובה תקפה איראן את ישראל במתקפת כטב"מים ב-13 באפריל.
ב-2 באפריל הופעלו אזעקות בנהריה לראשונה מזה 5 חודשים, בוצעו כ-14 שיגורים, חזבאללה נטל אחריות לירי זה.[643][644]
ב-5 באפריל בוצע ירי נ"ט של חזבאללה משטח לבנון לעבר המושבה מטולה, לוחם צה"ל נפצע באורח קל בלבד.[645]
ב-6 באפריל הופל בלבנון כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) מסוג הרמס 450 באמצעות טיל קרקע-אוויר שנורה על ידי אנשי חזבאללה.[646] בליל 7 באפריל, בתגובה להפלת הכלי, חיל האוויר תקף באזור בעלבכ שלוש תשתיות צבאיות של מערך ההגנה האוויריות של החזבאללה.[647]
בבוקר 7 באפריל בתגובה לתקיפות בבעלבכ, ארגון חזבאללה ביצע מטח של כ-30 רקטות לעבר רמת הגולן, חלק מהרקטות יורטו והשאר נפלו בשטחים פתוחים.[648] אותו יום נרצח בכיר במפלגת הכוחות הלבנונים הנוצרית, פסקל סלימאן, וגופתו נמצאה בסוריה. המוני נוצרים יצאו לרחובות וחסמו כבישים במחאות ובמהומות נגד חזבאללה ונגד פליטים סורים בלבנון. מנהיג מפלגת הכוחות הלבנונים, סמיר ג'עג'ע, הוקיע וגידף את חזבאללה והנהגתו והגיע לברית פוליטי עם יריבו מקרב המפלגות הנוצריות: סאמי ג'ומאייל מנהיג הפלנגות הנוצריות. אירועים אלו הוסיפו למתיחות, לתסיסה הציבורית ולעימות העדתי הקיים בלבנון.
בליל 8 באפריל לפנות בוקר בוצעה תקיפה ממוקדת בכפר א-סולטאניה (אנ') שבדרום לבנון, בה נהרג מפקד בכיר בכוח רדואן של חזבאללה, יחד עם עוד שני פעילים, הוא היה בדרגה המקבילה למח"ט (מפקד חטיבה), עלי אחמד חוסיין שמו, פיקד על מרחב רכס רמים בכוח רדואן וקידם שיגורים רבים לעבר שטח ישראל.[649]
בצהרי 13 באפריל כטב"ם נפץ נפל באזור קיבוץ חניתה, וכתוצאה מכך נפצע חייל במילואים וחבר כיתת הכוננות בקיבוץ.
במקביל לתקיפה האיראנית על ישראל, מחבלים שיגרו כ-30 רקטות מלבנון לעבר מחנה צבאי ליד קצרין. לא היו נפגעים בבסיס.[650] היו 2 אזרחים נפגעי חרדה.[651] ירי רקטות וכטב"מים נוספים נורו לאורכו של קו העימות במהלך התקיפה הלילית.
בליל 15 באפריל, לפנות בוקר, נפצעו 4 לוחמי גולני ויחידת יהל"ם במרחב גבול ישראל-לבנון בגזרת הגליל המערבי בדרגות פציעה שונות, מפיצוץ של מטען חבלה בתוך שטח לבנון שהחזבאללה הטמין ולקח אליו אחריות.[652][653] מאוחר יותר, פורסם כי בצה"ל העריכו שהפיצוץ נגרם מנפל ולא ממטען.[654]
בצהרי 16 באפריל ביצעו פיקוד צפון ואגף התקשוב תרגיל גדול של מעבר למצב מלחמה בלא התרעה מוקדמת, תוך התייחסות לתרחישי דפ"א עוינים בלבנון ובסוריה וללוחמה אלקטרונית.[655] בשעה שתיים וחצי בצהריים שני כטב"מי נפץ ששוגרו מלבנון על ידי החזבאללה, התפוצצו באזור בית הלל וגרמו לפציעתם של שלושה חיילי צה"ל במצב קל ולפגיעה בסוללת כיפת ברזל.[656] דקות ספורות לאחר מכן, בוצעה תקיפה אווירית ממוקדת בכפר עין בעאל (אנ') שבנפת צור בדרום לבנון, בה נהרג מפקד גזרת החוף בחזבאללה איסמעיל יוסף באז, הוא היה בדרגה המקבילה למח"ט (מפקד חטיבה) ועסק בתכנון שיגורי רקטות וטילי נ"ט לעבר מדינת ישראל מגזרת החוף. בשעות אחר הצהריים בוצע סיכול ממוקד נוסף של מפקד בדרג השטח של חזבאללה בכפר שהאביה.[657] בשעות הערב בוצע ירי נוסף של רקטות מלבנון לעבר הר מירון, קריית שמונה (שם נפלו שש רקטות), ואזור עבדון. בערב אישר צה"ל שמוחמד חסין מוסטפא שחורי, מפקד יחידת הרקטות והטילים של כוח רדואן בגזרה המערבית, נהרג בסיכול ממוקד בכפר דונין (אנ') שבנפת בינת ג'בייל, דרום לבנון.[658]
ב-17 באפריל 2024, בשעה אחת בצהריים התבצע ירי של כטב"ם של החזבאללה מלבנון לעבר ערב אל עראמשה ללא התרעה. נפצעו כ-7 חיילים, 2 באורח קשה והיתר באורח קל עד בינוני. הפגיעה אירעה בתוך מבנה קהילתי.[659] לאחר מכן, בעת הטיפול בפצועים, נורו טילי נ"ט לעבר הכפר. אחת הפגיעות הנוספות היא על רכב. כ-14 חיילים נוספים נפצעו במתקפה. ב-21 באפריל 2024, התיר דובר צה"ל לפרסום כי רס"ן (מיל') דור זימל סגן מפקד פלוגה מחטיבת עציוני, מת מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה כתוצאה מתקיפת הכטב"ם ב-17 באפריל.[660]
ב-24 באפריל ביצע חיל האוויר סדרת הפצצות של ארבעים מטרות ברחבי דרום לבנון, בהן תשתיות תת-קרקעיות (מנהרות טרור). מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר השתתף אישית במטח ההפצצות. גורמי תקשורת לבנונים וסורים התייחסו לתקיפה בתור "חגורת אש" - סדרת ההפצצות הכי גדולה של צה"ל בלבנון מאז שהחל העימות ב-8 באוקטובר.
בלילה שבין 25 ל-26 באפריל חל קרב אש בגזרת הר דב בין מחבלים שירו רקטות, נ"ט ופצמ"רים לבין כוחות צה"ל שכללו תותחנים ושריון. מסוקי קרב תקפו עמדות של חזבאללה בחוות שבעא, צפונית להר דב. במארב שביצעו מחבלים של חזבאללה צפונית לציר הכביש המקביל לקו הגבול הכחול נהרג אזרח ישראלי, נהג משאית הנדסית. בבוקר שלמחרת ביצעו תותחנים ירי ארטילרי על מטרות טרור באזור חוות שבעא.
מאי 2024[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-3 במאי הופעלה אזעקה באזור ירכא שבאזור עכו ובוצעו ירוטים. לאחר מכן נמסר מדובר צה"ל כי בוצע יירוט מוצלח של כטבמ של חזבאללה וכתוצאה משברי היירוט, נפצעה אישה בת 43 באורח קל שפונתה לבית החולים ובנוסף נגרם נזק לבית ביישוב ג'וליס. לאחר מכן באותו יום שוגר מטח של כ-18 רקטות לאזור מירון ללא נזק וללא נפגעים. בנוסף במהלך כל היום שוגרו מספר רב של טילי נ"ט כנגד בתי תושבים ברחבים רבים לאורך הגבול. לאורך כל שעות היום צה"ל תקף מבנים ותשתיות צבאיות של חזבאללה בדרום לבנון.
ב-5 במאי הופעלו מספר אזעקות בעיר קריית שמונה כתוצאה מעשרות שיגורים לכיוון העיר. כתוצאה מהשיגורים נפצעו קל 3 אנשים ונגרם נזק למספר בתים, רכבים, תשתיות וקווי חשמל. לאורך כל היום הופעלו מספר פעמים אזעקות באזור אצבע הגליל ובסך הכל בוצעו קרוב ל-100 שיגורים לאזור. כתוצאה ממספר השיגורים הנרחב, צה"ל תקף מספר מטרות בעומק לבנון. בנוסף במהלך כל היום שוגרו מספר רב של טילי נ"ט כנגד בתי תושבים ברחבים רבים לאורך הגבול. לאורך כל שעות היום צה"ל תקף מבנים ותשתיות צבאיות של חזבאללה בדרום לבנון.
ב-6 במאי בשעות הבוקר נורה מטח נרחב של עשרות רקטות לגולן והופעלו אזעקות בקצרין והסביבה. חזבאללה לקח אחריות על המטח הזה וטען כי מדובר בתגובה לתקיפות צה"ל בעומק לבנון בליל אמש וכי שיגר לכיוון בסיס אוגדת 210 (מחנה נפח) ששוכן בגולן. בשעה 11:30 בבוקר, שוגרו 2 כטב"מים של חזבאללה למרחב מטולה. אחד יורט על ידי כיפת ברזל והשני התפוצץ במטולה. יום לאחר מכן הותר לפרסום כי בתקרית זו נפלו רס"ר במיל' דן קמחג'י, בן 31 מכפר האורנים, ורס"ר במיל' נחמן נתן הרץ בן 31 מאלעזר, 2 לוחמי צה"ל במילואים וחייל נוסף נפצע באורח קל.[661] בנוסף במהלך כל היום שוגרו מספר רב של טילי נ"ט כנגד בתי תושבים ברחבים רבים לאורך הגבול. לאורך כל שעות היום צה"ל תקף מבנים ותשתיות צבאיות של חזבאללה בדרום לבנון.
ב-7 במאי במהלך שעות היום הופעלו 78 התרעות במרחב הצפון. רובן היו על חשש לחדירת כלי טיס עוין. בסה"כ שוגרו 2 כטב"מי נפץ של חזבאללה ומספר רקטות נוספות. בנוסף במהלך כל היום שוגרו מספר רב של טילי נ"ט כנגד בתי תושבים ברחבים רבים לאורך הגבול. לאורך כל שעות היום צה"ל תקף מבנים ותשתיות צבאיות של חזבאללה בדרום לבנון.
ב-8 במאי בשעות הצהריים, מחבלי חזבאללה ירו פצצות מרגמה לעבר מוצב צה"ל בגזרה המרכזית של גבול לבנון במרחב מלכיה. כוח של האיסוף הקרבי התמקם באחת מעמדות המוצב, ומחבלי חזבאללה ככל הנראה זיהו את הכוח ופתחו לעברם באש. כתוצאה מפגיעת פצמ"ר נפגע ונהרג סמ"ר חיים סבח לוחם איסוף קרבי גדוד 869 של עוצבת הגליל.[662]
למחרת חזבאללה תקף במקביל את הגליל העליון ואת הגליל המערבי. ב-10 במאי, יום שישי, שוגרו לקריית שמונה כ-35 שיגורים בשורת מטחים - שגרמו לשריפות רבות לאור מזג האוויר החם. בעיר אמרו שנזק כבד נגרם לרכוש ולתשתיות, ועשרות בתים ורכבים נפגעו.[663]
ב-12 במאי, עיתון לבנוני ציטט מקור בחזבאללה שטען כי הארגון החליט לבצע שינויים בטקטיקה. בדיווח נכתב כי חזבאללה החליט להסיג פעילים מהקווים הקדמיים, תוך השארה של יחידות הניטור והמעקב. לדברי המקור, כחלק מהשינוי הטקטי, חזבאללה מתמקד בירי "קטיושות" וטילים לטווח בינוני - ואליהם נוספה גם הסתמכות על כטב"מים ששוגרו מאזור הגבול.[664]
ב-14 במאי, טיל נ"ט ששוגר בצהריי היום משטח לבנון פגע ישירות באדמית שבגליל המערבי, וכתוצאה מכך נהרג אזרח ישראלי, לוחם נפצע באורח בינוני - וארבעה לוחמים נוספים באורח קל. האזרח ניגש לסייע לכוחות צה"ל אחרי שנורה לעברם טיל נ"ט. מיד לאחר מכן שוגר טיל נ"ט נוסף לאזור, שגרם למותו, שנקבע במקום.[665][72] כלי טיס ומסוקים הוזנקו לגזרה, ובאזור נרשמו חילופי אש כבדים. דובר צה"ל עדכן כי במסגרת חילופי האש "מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של חזבאללה במרחבים עייתא א-שעב ובכפר כילא שבדרום לבנון". לאורך כל שעות הבוקר והצהריים של אותו היום נשמעו אזעקות ביישובים שונים באזור קו העימות בעקבות שיגורים לשטח ישראל. בירי לגליל חזבאללה הצליח לפגוע גם בבלון תצפית צה"לי, שנפל בשטח לבנון. בהמשך, בשעות אחר הצהריים, שוגר מלבנון מטח של 10 רקטות לאזור החרמון בגולן. שריפה פרצה בגליל העליון מירי רקטות. גם התקיפות בדרום לבנון נמשכו באזור מיס אל ג'בל שבדרום לבנון. בנוסף, נמסר כי מטוסי קרב תקפו תשתיות טרור ומבנים צבאיים של חזבאללה באזורי אל ח'ריבה, חלתא ויארון שבדרום לבנון. בהמשך דווח גם על תקיפה בכפר כילא.[666] בשעות הערב, פורסם בלבנון כי כטב"ם ישראלי תקף רכב באזור צור ונהרגו שניים. דווח גם כי מדובר בפעילות חזבאללה. למחרת, צה"ל אישר כי בסיכול ממוקד באזור צור הנרג באמצעות כטב"ם חסין איברהים מכי, מפקד שטח בכיר ביחידת 'חזית הדרום' של חזבאללה.[667]
לקראת צהרי 15 במאי, אזעקות רבות נשמעו בגליל העליון.[668] עשרות רקטות שוגרו במטחים מלבנון לעבר יחידת הבקרה האווירית במירון (יב"א). במקביל, טילי נ"ט נורו לעבר קריית שמונה.[667] בערב, כטב"ם חיזבאללה התפוצץ באתר בלון התצפית הגדול, "טל שמיים", סמוך לצומת גולני.[669][670] צה"ל אישר שנפגע מתקן צבאי.[671] כטב"ם נוסף ששוגר לעבר מרחב טבריה יורט. בתגובה לשיגורים, חיל האוויר תקף בבקאע שבלבנון אתר לייצור דיוק רקטות וכלי טיס של חזבאללה.[670]}}
למחרת, ב-16 במאי, בתגובה לתקיפה בבקאע שבעומק לבנון, מטח כבד של בין 40–60 רקטות מסוג קטיושה, שוגרו לעבר צפון רמת הגולן. נפילות זוהו בשטחים פתוחים ושריפות פרצו במקום. לפני כן, שני שיגורים זוהו לעבר הגליל העליון.[672] באותו היום, הודיע חיזבאללה כי תקף את מוצב צה"ל במטולה באמצעות שני כטב"מים התקפיים חמושים ברקטות מסוג S-5. זו הפעם הראשונה שהארגון הודיע כי שיגר רקטות מסוג זה מכטב"מ חמוש לעבר ישראל.[673] לטענת חיזבאללה כל כטב"מ שיגר שתי רקטות S-5 לכוון המטרה ואחר כך פגע בה בעצמו.[674] באותו היום היו כ-150 אזעקות בצפון במה שהוחשב כאחד הימים הסוערים במלחמה. צה"ל תקף באופן נרחב יעדי טרור של חיזבאללה בלבנון.[675]
ב-17 במאי, בשעות הבוקר המוקדמות, הופעלו שורת אזעקות בגליל המערבי על חדירת כלי טיס עוין בעיקר באזור נהריה והסביבה. דווח על כשני כטב"מים שחדרו את המרחב האווירי של ישראל אחד מהם נפל באזור קיבוץ געתון והשני יורט.[676] מאוחר יותר, בעקבות אותן חדירות של כטב"מים לעבר הגליל המערבי דווח בלבנון על סדרת תקיפות של חיל האויר הישראלי באזור צידון נגד 5 מטרות שונות. אחת התקיפות בוצעה נגד טנדר, ובה נהרג חוסין חדר מהדי ששימש כמפקד במערך האווירי של החזבאללה.[677] החל משעה 14:30 החלו מטחים כבדים לעבר הגליל העליון ומרכז רמת הגולן. מדובר צה"ל נמסר כי זוהו כ-75 שיגורים משטח לבנון לעבר שטח הארץ, עשרות מהם יורטו.[678]
ב-18 במאי דווח דובר צה"ל כי מטוסי קרב תקפו במהלך הלילה משגר ומבנים צבאיים של החזבאללה במרחבים כונין ואל-חיאם שבדרום לבנון. צה"ל תקף בירי ארטילרי להסרת איום במרחב ח'נין שבדרום לבנון. בבוקר זוהו שני שיגורים לעבר מרחב בירנית, אין נפגעים ולא נגרם נזק. בהמשך להתרעות על חדירת כלי טיס עוין בצפון הארץ, לא דווח על נפגעים או נזק. כטב"ם נפץ נפל במרחב יפתח. לא דווח על נפגעים. מטוסי קרב תקפו תשתיות טרור ומבנים צבאיים של חזבאללה במרחבים עייתא א-שעב, אל-עדייסה, עייתרון וראמיה שבדרום לבנון.[679]
בערב 20 במאי בוצעה תקיפה אווירית ממוקדת על אופנוע בכפר אל מנצורי (אנ') שבנפת צור בדרום לבנון ובו נהרג מפקד יחידת הרקטות והטילים בגזרת החוף בחזבאללה קאסם סקאלוי.[680]
בבוקר 23 במאי הותקף רכב בכפר דג'אל במחוז א-נבטיה שבדרום לבנון, ישנו הרוג אחד באירוע, פעיל חזבאללה בשם מוחמד עלי פראן אשר עסק במחקר ופיתוח של אמל"ח, ובנוסף לפעילותו בארגון חזבאללה הוא עבד כמורה לפיזיקה. בתקיפה זו נפגעו עוד מספר אנשים. בשעות הצהריים המוקדמות בתגובה לתקיפה זו, בוצע מטח של כ-30 רקטות לאזור קיבוץ איילת השחר.[681]
לחימה בחזיתות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – חזיתות מלחמת חרבות ברזל
יהודה ושומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל
2023[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי נתוני השב"כ בשנת 2023 הייתה הסלמה בפעילות טרור של פלסטינים, שביצעו באזור איו"ש וירושלים 1,446 פיגועי טרור משמעותיים שכללו ירי, מטעני חבלה וניסיונות חטיפה. בפיגועים נרצחו 38 אנשים ונפצעו 113 אנשים. באוקטובר 2023 לאחר מתקפת הפתע כמות הפיגועים החודשית כמעט שולשה, ביחס לחודשים הקודמים בשנה זו והגיעה ל-567 פיגועים.[682]
בתגובה צה"ל הגביר את עצימות פעולותיו באיו"ש. צה"ל החמיר את הוראות הפתיחה באש להפרות הסדר, ואף הפעיל כטב"מי תקיפה ומטוס קרב. עד ליום ה-100 למלחמה בוצעו מעל 150 פעילויות צבאיות במחנות הפליטים שהפכו לקיני טרור, בהן נהרגו יותר מ-130 מחבלים ונעצרו מעל 500 מבוקשים. מאז תחילת המלחמה בוצעו גם תקיפות מוגברות של כלי טיס נגד יעדי טרור באיו"ש: מעל 35 תקיפות אוויריות שבהן נהרגו למעלה מ-60 מחבלים.[683]
בלחימה באיו"ש נהרגו שלושה לוחמי כוחות הביטחון ו־400[684] פלסטינים.
מתחילת המלחמה עצרו כוחות צה"ל יותר מ־4,000[685] מבוקשים ברחבי אוגדת יהודה ושומרון וחטיבת הבקעה והעמקים, מעל 800 משוייכים לארגון הטרור חמאס.[686]
ב־19 באוקטובר נהרג לוחם מג"ב מפיצוץ מטען חבלה בזמן העימות במחנה הפליטים נור א-שמס. בעימות נהרגו 13 מחבלים.
ב־27 באוקטובר הוחלט על הריסת בית בבעלות בכיר חמאס סאלח אל־עארורי, בכפר עארורה.[687] צה"ל פוצץ את ביתו בלילה שבין 30 ל־31 באוקטובר.[688]
ב־3 בנובמבר פעל צה"ל בג'נין והרג מספר מחבלים.[689][689]
ב־6 בנובמבר הרג כוח של הימ"מ ארבעה מחבלים חמושים בטול כרם, בהם עז א-דין עוואד, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בטול כרם ומהראג' שחאדה, מפקד גדודי חללי אל־אקצא בטול כרם. החוליה נהרגה כשהייתה בדרכה לבצע פיגוע. החוליה הייתה מעורבת בפיגועי ירי רבים ביהודה ושומרון, וייצרה מטעני חבלה ורקטות לצורכי טרור.[690]
ב־12 בדצמבר פתחו צה"ל והשב"כ במבצע צבאי חטיבתי בג'נין שנמשך כ־60 שעות ובו נהרגו עשרה מחבלים ונעצרו 60, הוחרמו אמצעי לחימה והושמדו מעבדות נפץ וחמ"לי תצפית.
על פי כתבה בשיחה מקומית, נרשמה עלייה בתקיפות מתנחלים נגד פלסטינים. וכ־850 פלסטינים מכמה קהילות רועים בשטחי C גורשו בידי מתנחלים בחודש הראשון למלחמה, כאשר חלה עונת המסיק.[691] לפי פלסטינים, מתנחלים וחיילים מסוימים ניסו למנוע את המסיק ביהודה ושומרון.[692]
2024[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממשלת ארצות הברית וממשלות נוספות הטילו סנקציות על מתנחלים בודדים שיוחסה להם הפעלת אלימות נגד פלסטינים וכן על שני מאחזים בלתי חוקיים שהיו בבעלות שניים מהם.[693]
בבוקר 12 באפריל נעדר הנער בנימין אחימאיר, רועה צאן ממלאכי השלום. יממה לאחר מכן נמצאה גופתו סמוך למאחז, ונקבע כי נרצח בפיגוע על רקע לאומני. במהלך החיפושים ולאחר איתור הנעדר תקפו קבוצות של מתנחלים יישובים פלסטיניים, הציתו בתים ורכבים ויידו אבנים במספר מקומות ברחבי יהודה ושומרון.
זירת ים סוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל
תקיפות נגד ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
החות'ים, ארגון טרור שיעי השולט בצפון תימן ונתמך וממומן על ידי איראן, ומשמש להם כשליח במלחמותיהם באזור, ניסו לתקוף את דרום ישראל מספר פעמים במהלך המלחמה, בטילים בליסטיים, טילי שיוט, וכלי טיס בלתי מאוישים בכדי להפריע לה במלחמה בעזה. ספינות חיל הים האמריקני ומערכות הגנה אווירית ומטוסי חיל האוויר הישראלי יירטו את הטילים והכטב"מים. לאחר שהתברר לחות'ים שלא הצליחו במשימה זו, הם הטילו מצור ימי על ספינות סחר שהפליגו לנמלי ישראל. ספינות חיל הים האמריקאי פעלו בים סוף בתחילה להקרנת כוח והרתעה אסטרטגית ובהמשך תקפו ביחד עם בעלי ברית נוספים בסיסים של החות'ים בתימן.[694]
ב־19 באוקטובר 2023 ספינת מלחמה אמריקאית USS Carney ששטה בים סוף יירטה ארבעה טילי שיוט ו־15 מל"טים שככל הנראה שוגרו על ידי החות'ים מתימן לכיוון ישראל.[695] טיל נוסף יורט על ידי ערב הסעודית, לטענתה מתוך רצונה "להגן על שטחה האווירי".[696]
ב־27 באוקטובר לפנות בוקר זוהה איום ממרחב הים האדום והוזנקו מטוסי קרב שיירטו מספר מטרות עוינות. עם זאת, שני כטב"מים פגעו בנואיבה ובטאבה, סיני, מרחק קצר מהגבול הישראלי ומהעיר אילת. ככל הנראה גם אלה שוגרו על ידי החות'ים.[697]
ב־31 באוקטובר הופעלה התראה בשטח אילת, אילות ופארק התעשייה שחורת על חדירת כלי טיס עוין מכיוון הים האדום. ככל הנראה מדובר בכטב"ם ששוגר על ידי החות'ים, והוא יורט בהצלחה מעל הים האדום.[698] נוסף על כך יורטו טילי שיוט בידי מטוסי F-35I אדיר של חיל האוויר הישראלי, ויורט טיל בליסטי באמצעות מערכת "חץ 2".[699][700]
ב־9 בנובמבר לאחר שהופעלו אזעקות במרחב העיר אילת, הודיע דובר צה"ל כי טיל בליסטי ששוגר לשטח מדינת ישראל זוהה ויורט בהצלחה במרחב ים סוף הרחק מאילת, בידי לוחמי ההגנה האווירית, באמצעות מערכת הגנה אווירית לטווח רחוק "חץ 3". היה זה יירוט הבכורה של המערכת. ב־14 בנובמבר יירט ה"חץ 2" טיל בליסטי נוסף ששיגרו החות'ים לעבר אילת.[701] בליל 9 באפריל יירטה לראשונה מערכת כיפת ברזל ימית שמותקנת על ספינת סער 6 מטרה אווירית מעל מפרץ אילת.[702]
המשבר בים סוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המשבר בים סוף
בעקבות כישלונם לפגוע בישראל באמצעות טילים, הכריזו החות'ים על מצור ימי נגד ישראל והחלו בתקיפת אוניות סוחר וחטיפתן בבאב אל-מנדב. בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על מבצע שומר השגשוג על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום.
בנוסף לכך, החות'ים חטפו והשתלטו על מספר ספינות בים האדום, רובן אינן בבעלות ישראלית. ב-19 בנובמבר הם חטפו ספינה בבעלות ישראלית חלקית בים האדום והשתלטו על 22 אנשי הצוות ששהו שם,[703] אך לאחר מכן התברר כי לא היו ישראלים על הספינה. דובר צה"ל הגיב לאירוע: "אירוע חמור מאוד ברמה עולמית"[704]
ב-11 בדצמבר הם חטפו ספינה נוספת בים האדום, באזור באב אל-מנדב. זהות הספינה עדיין לא הייתה ברורה סופית, אבל ככל הנראה היה מדובר במכלית נפט שעשתה את דרכה מהמפרץ הפרסי לכיוון ים סוף ותעלת סואץ. היא הותקפה על ידי כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) שגרם לשריפה על הסיפון.[705][706]
החות'ים תקפו מספר פעמים ספינות באמצעות טילים בליסטים.[707][708] בתקיפות אלה שהן ראשונות מסוגן בהיסטוריה, הם אף הצליחו בתחילת 2024 להטביע ספינה אזרחית.[709]
ב-26 בפברואר התפרסם כי החות'ים מימשו את איומם ופגעו בכבלי תקשורת תת-מימים שעוברים באזורם ומחברים בין אפריקה לאסיה.[710]
בתקיפות החותים נהרגו 3 מלחים, 25 אזרחים נלקחו בשבי ו-2 ספינות טובעו, בנוסף נהרגו 2 חיילי צבא ארצות הברית בהגנה על הספינות.
בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על מבצע שומר השגשוג על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום.
בנוסף למבצע שומר השגשוג ערכו ארצות הברית ובריטניה מספר גלי תקיפות בתימן.
ב-12 בינואר בלילה שבין חמישי לשישי פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במתקפה האווירית בתימן (2024) במהלך צבאי התקפי נגד החות'ים בתקיפה של עשרות מטרות בבירה צנעא, כולל שדה התעופה, וכן בחודיידה ובערים נוספות.
בימים שלאחר כן ביצעו כוחות הקואליציה תקיפות נוספות נגד החות'ים בתימן. בתקיפות הושמדו מתקני מכ"ם וטילים נגד ספינות שהיו מוכנים לשיגור.
ב-22 בינואר, פתחו צבאות ארצות הברית ובריטניה במבצע קשת פוסידון בו נערך מתקפה משולבת מהאוויר ומהים במספר מחוזות בתימן, בעיקר בבירה צנעא ואל-חודיידה. התקיפה בוצעה באמצעות שיגור טילי טומהוק לעבר מחסני נשק ומשגרים של החות'ים. תקיפה זו נחשבת לתקיפה העוצמתית ביותר מתחילת המבצע.
מעורבות איראן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המעורבות האיראנית במלחמת חרבות ברזל
איראן מעורבת במלחמה באמצעות נשק, כסף, אימון, תיאום והשפעה פוליטית על כל הכוחות התוקפים את ישראל, ובהם חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן. כמו כן איראן מתאמת מהלכים מדיניים מול מדינות נוספות האוהדות את חמאס, כמו סוריה וטורקיה. ב־15 באוקטובר נפגש שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבדאללהיאן, בקטאר עם מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה,[711] ובהמשך נועד בביירות ובדמשק עם נסראללה, בשאר אל־אסד ועם ראשי חמאס. שר החוץ איים כי טהרן ובני חסותה, ובראשם חזבאללה, עשויים להצטרף למלחמה אם ישראל לא תחדל מפעולותיה בעזה. ב־17 באוקטובר מנהיג איראן, עלי חמינאי איים גם הוא על ישראל אם תמשיך בלחימה. קנצלר גרמניה קרא לחזבאללה ואיראן להישאר מחוץ ללחימה.[712]
איראן גם שולחת מיליציות הפועלות נגד ישראל וארצות הברית בלבנון, סוריה, עיראק ותימן. מיליציה איראנית בשם "חטיבת האימאם חוסיין" פועלת בדרום לבנון מתחילת המלחמה. לוחמי המיליציה הגיעו מעיראק דרך סוריה כדי לחזק את חזבאללה.[713] ב־5 בנובמבר הזהיר שר ההגנה האירני כי אם ארצות הברית לא תקדם הפסקת אש מהירה, היא תוכה "מכה חזקה".[714] ב־6 בנובמבר, על פי דיווח בניו יורק טיימס, בממשל ביידן העבירו מסרים לאיראן וחזבאללה דרך מתווכים אזוריים על כך שארצות הברית נערכת להתערב צבאית בלחימה נגדם אם הם יפתחו במתקפה נגד ישראל. במהלך המלחמה, הרבתה ישראל לתקוף בסיסים של משמרות המהפכה בסוריה כחלק מהלחימה בשטח סוריה.
ב-18 בדצמבר עמדו איראן וחזבאללה מאחורי מתקפת סייבר על בית החולים זיו. בתגובה, ישראל פתחה בתקיפת סייבר על איראן שעל פי דיווחים שיבשה את פעילותן של תחנות דלק רבות במדינה.
בנוסף ב-22 בדצמבר ארגון גדודי חזבאללה, מליציה עיראקית פרו-איראנית שיגרה כטב"מ לעבר אילת שיורט על ידי צבא ירדן מעל שטחה. כמו גם, ב-23 בדצמבר איראן עצמה תקפה ספינה מקושרת לישראל ששטה בקרבת הודו. בליל 1 באפריל 2024 הותקף מחסן בבסיס חיל הים באילת על ידי כטב"מ ששוגר מעיראק על ידי המיליציה הפרו-איראנית "ההתנגדות האיסלאמית בעיראק".[715]
ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי
ב-1 באפריל 2024, סמוך לשעה 17:00, נערכה ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי. לפי מקורות, ביצעו את התקיפה לפחות שני מטוסי F-35I אדיר ששיגרו 6 טילי אוויר-קרקע מדויקים שפגעו רק במבנה האיראני ולא במבנים סמוכים. היעד היה "פגישה סודית" של גורמי מודיעין איראניים בכירים מכוח קודס, לצד בכירים בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. בתקיפה נהרג מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון, ששימש בעברו כמפקד כוחות היבשה וכמפקד כוחות האוויר של משמרות המהפכה האיראניים וכן שימש כסגן מפקד אגף המבצעים במשמרות המהפכה האיראניים, לפי דיווח נהרג גם סגנו ראש מטה כוח קודס בסוריה ולבנון. לטענת איראן, בתקיפה נהרגו 7 איראנים, פעילי משמרות המהפכה, ועוד 6 סורים. לפי פרסום של המרכז הסורי לזכויות אדם ב-2 באפריל, בתקיפה נהרגו 14 בני אדם: 7 חיילים וקצינים במשמרות המהפכה, יועץ איראני, 5 אנשי מיליציות סוריות פרו-איראניות ופעיל חזבאללה.
איראן וסוריה האשימו את ישראל בתקיפה, בנוסף למקורות בינלאומיים נוספים אשר ייחסו את התקיפה לישראל. המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי קרא לתגובת נגד קשה. בכמה ערים ברחבי איראן, בהן הבירה טהראן, תבריז ואיספהאן, יצאו הפגנות בקריאה לנקמה.
התקיפה האיראנית על ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – התקיפה האיראנית על ישראל (2024)
בלילה של ה-14 באפריל 2024, התקיפה איראן את ישראל, במסגרת התקיפה שיגרה איראן לעבר ישראל כ-185 כלי טיס בלתי מאוישים, כ-130-110 טילים בליסטיים ו-36 טילי שיוט.[716][717] החל מהשעה 00:30 ב-14 באפריל, נסגר המרחב האווירי של מדינת ישראל לטיסות בינלאומיות ופנים ארציות. נמל התעופה רמון נסגר לתנועה עוד לפני כן. מוקדם יותר, גם מצרים וירדן הודיעו על מצבי חירום וסגירה זמנית של המרחב האווירי שלהן. בשעה 01:42 שוגרו מאיראן לישראל 110–130 טילים בליסטיים - מדגמי ח'ייבר שכן, שיהאב-3 ועימאד - ובמקביל החלו להישמע אזעקות בשורת יישובים ברחבי ישראל, בין השאר באזור באר שבע והנגב, רמת הגולן, ירושלים, יהודה, השומרון ועוד.
במבצע הגנה נרחב, שקיבל את השם מבצע מגן ברזל[718], יירטו כוחות ההגנה של צה"ל והקואליציה הצבאית בהובלת ארצות הברית, 99 אחוזים מהאיומים אשר כוונו לעבר מדינת ישראל. כאשר כל כלי הטיס וטילי השיוט יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהן ארצות הברית, בריטניה, צרפת, ירדן[719] ומדינות נוספות. כמו כן, רוב מכריע של הטילים הבליסטיים יורטו על ידי מערכות ההגנה האוויריות הישראליות בהובלת מערכת החץ. פגיעות בודדות זוהו בבסיס נבטים[720] עם נזק קל לתשתית שלא פגע בתפקוד הבסיס, וכן נגרם נזק בציר במרחב החרמון, ילדה אחת בת 7 נפצעה באורח קשה בפזורה הבדואית בנגב כתוצאה משברי יירוט.[721]
תגובת ישראל למתקפה האיראנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – התקיפה הישראלית באיראן (2024)
עוד בליל התקיפה האיראנית, פורסם כי נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן קרא לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בשיחת טלפון שלא לתקוף באיראן,[722] ואף הודיע כי מדינתו לא תתמוך במתקפה כזו ולא תשתתף בה. מאוחר יותר פורסם כי הנשיא ביידן אמר בשיחה שהיירוט הנרחב הוא הצלחה שיצרה "מרחב וגמישות להחלטות על הצעדים הבאים". הוא יעץ לישראל "להאט את הקצב ולחשוב היטב".[723]
בעקבות התקיפה האיראנית הודיע היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ייק סאליבן, כי ארצות הברית צפויה להטיל סנקציות על תוכניות הטילים והכטב"מים של איראן, בתיאום עם מדינות ה-G7 שצפויות להצטרף למהלך.[724] גם האיחוד האירופי הצטרף.[725]
ב-19 באפריל 2024, בלילה שבין חמישי לשישי, בסמוך לשעה ארבע בבוקר, הגיבה ישראל בתקיפה של מתקנים צבאיים של משמרות המהפכה על אדמת איראן באספהאן ובנתנז, ובעיראק. לפי תמונת לוויין, נגרם נזק לסוללת טילי קרקע-אוויר מסוג S-300 האחראית על הגנת המתקן הגרעיני בנתנז.[726][727]
ב-24 באפריל דווחה סוכנות הידיעות הצרפתית AFP מפי גורם המקורב לחזבאללה כי האיראנים החליטו להסיג את כוחותיהם מדרום סוריה, כולל מקוניטרה ומדראע הסמוכים לרמת הגולן. איראן החליטה לשמור על נוכחות בסוריה בחלקים אחרים של המדינה שמהם לא תיסוג. לפי הפרסום, איראן כבר התחילה בהסגת כוחותיה בתחילת השנה, לאחר הריכת חמישה מאנשי משמרות המהפכה בדמשק ב-20 בינואר, בהם ראש המודיעין הסורי של הארגון וסגנו.[728]
תקיפת בסיסים אמריקאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-18 באוקטובר הותקפו בסיסים אמריקאים בצפון עיראק ובמזרח סוריה על ידי רחפנים. ההתקפות בוצעו על ידי מיליציות שיעיות פרו-איראניות ותומכות משטר אסד. בין 17 באוקטובר ל־16 בנובמבר ביצעו מיליציות בתמיכת איראן לפחות ארבעים התקפות שונות, ובהן התקפות מל"טים ורקטות, נגד בסיסים בשימוש כוחות ארצות הברית בעיראק ועל בסיס אמריקאי בדרום מזרח סוריה.[729] במתקפות השתתפו גם כוחות אל-קודס האיראניים.[730] בתגובה למתקפות על בסיסיה, תקפו מטוסי קרב של ארצות הברית מתקנים ומחסני נשק של משמרות המהפכה האירנית בסוריה והרגו מספר פעילים.[730] צבא ארצות הברית המשיך לתקוף באזור גם בשבועות הבאים, כך, ב-4 בינואר, נהרגו בבגדאד בהפצצה אמריקאית, מספר בכירים במיליציית א-נוג'בא ובהם מושתק טאלק א-סעידי, סגן מפקד אל-חשד א-שעבי בבגדאד.
ב-28 בינואר בתקיפה פרו-איראנית על כוחות אמריקאים בגבול ירדן–סוריה, נהרגו 3 חיילים אמריקאים ונפצעו עוד 34.[731] נכון ל-28 בינואר, בוצעו כ-158 תקיפות נגד כוחות אמריקניים בסוריה ועיראק.
אבידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נפגעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נפגעים ישראלים וזרים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
במתקפת ארגוני הטרור נרצחו ונהרגו כ־1,145[732] ישראלים וזרים, ביניהם כ-766 אזרחים ישראלים וזרים, 334 חיילי צה"ל, 60 שוטרי משטרת ישראל ועשרה אנשי שירות הביטחון הכללי.[733][734] בין האזרחים הזרים שנרצחו נמנים אמריקאים, צרפתים, ארגנטינאים, תאילנדים, נפאלים, אוקראינים ואזרחי מדינות נוספות.[735]
מעדויות חיילים וכוחות זק"א, ההרג רובו בוצע בירי. ניכר שהרבה מגופות ההרוגים הושחתו, כולל תיאורים של עריפת ראשים, שיסוף גרונות, מלכוד גופות במִטענים, ברימונים ושריפת גופות.[736][737][738][739] כמו כן התגלו עדויות למקרי אונס והתעללות מינית בנשים בטרם נרצחו.[740][741] פעולות הטבח תועדו בשידור חי ובסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות. בחלק מהעדויות צפו ללא צנזורה גם גורמים מדיניים.[120]
בלוחמה ברצועת עזה נפלו עוד 280[742] חיילי צה"ל, בהם 5 שנפלו במהלך פיגועים ופעולות ביהודה ושומרון, ו־17[743] שנפלו בתקיפות חזבאללה בגבול ישראל–לבנון. 10[744] אזרחים ישראלים נהרגו בתקיפות חזבאללה, בהם אזרח הודי אחד.
יותר מ־11,549[745] פצועים הובאו לבתי חולים, בהם המרכזים הרפואיים סורוקה,[746] קפלן, שמיר, שיבא, ברזילי, בילינסון, וולפסון ואיכילוב.
החטופים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)
253 נחטפו לרצועת עזה, בהם אזרחים ישראלים (כולל נשים, ילדים, קשישים גברים ותינוקות) וכן אזרחים זרים רבים. מספר החטופים היה לא ידוע במשך ימים רבים, בין השאר משום שהיו גופות רבות שלא זוהו כך שאי אפשר היה לדעת אם נעדר הוא הרוג או חטוף. ב־28 באוקטובר 2023 הודיע חמאס כי בידיו בין 200 ל־250 חטופים.[747] באותו יום חמאס פרסם גם סרטון ראשון של חטופה ישראלית.[748][דרושה הבהרה]
ב־8 באוקטובר הוקם מטה משפחות החטופים והנעדרים על ידי חלק מהמשפחות, במטרה לפעול להשבת החטופים, לאיתור הנעדרים וכן לטיפול בעניינים רפואיים, משפטיים ואחרים הנוגעים לחטיפה ולהשלכותיה.
לפני ההפוגה בלחימה, במהלכה ואחריה שוחררו 112 חטופים. בנוסף, עד מאי 2024, הושבו ארצה גופותיהם של עוד 19 חטופים שנהרגו לפני החטיפה עצמה או במהלך השבי (כולל שלושה חטופים אשר נהרגו בשוגג מידי כוחות צה"ל בעת שניסו למלט עצמם מהשבי).
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל פנו לנשיאת הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום ולמשלחת של הארגון בישראל בדרישה להגביר את המאמצים לשחרור החטופים שמוחזקים בעזה, בעקבות דיווחים על אונס ופגיעות מיניות בחטופות. מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אורית סוליציאנו, ציינה כי ידוע לארגון על פשעי מלחמה של אונס ופגיעות מיניות בחטופים.[749] מערך הרפואה במטה משפחות החטופים והנעדרים פרסם דוח שלפיו חטופים חשפו עדויות על תקיפות מיניות אלימות שסבלו גברים ונשים בשבי.[750] לפי פרסום אחר, מדובר בעשרה לפחות מתוך 110 ששוחררו עד אז.[751]
בין החטופים היו כ-35 עובדים זרים (רובם מתאילנד), ותיירים בעלי אזרחות זרה. בנוסף, לרבים מהאזרחים הישראלים החטופים ישנה בנוסף אזרחות זרה, בין היתר ממדינות אלו: ארגנטינה, ארצות הברית, רוסיה, צרפת, איטליה וגרמניה.
נפגעים פלסטינים, לבנונים וסורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי נתוני דובר צה"ל, עד כה נהרגו מעל 14,989 מחבלים פלסטינים בכלל הגזרות מתחילת המלחמה ומעל 4,352[752] עצורים ושבויים. מתוכם מעל 13,000[753] מחבלים נהרגו ברצועת עזה ומעל 1,550[754] מחבלים מעזה נהרגו בשטח ישראל בעקבות מתקפת הפתע. ביהודה ושומרון נהרגו מעל 400[755] מחבלים. מקורות ישראליים העריכו שחמאס מסתיר הרוגים רבים שלו, ומשרד הבריאות של רצועת עזה אינו מונה אותם בדיווחים הרשמיים.[756] במרץ 2024 פורסם תחקיר בעיתון הארץ, בו נטען כי רבים מההרוגים שקוטלגו כ"מחבלים" היו למעשה אזרחים בלתי חמושים.[757] מאידך, תיעודים אחרים חשפו כי יש חלק ממחבלי חמאס המתחפשים לאזרחים, ובתוך כך נלחמים נגד כוחות צה"ל, ודבר זה מקשה בין השאר על החלוקה בין מחבלים לאזרחים הרוגים.[758][759][760]
לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מעל 37,060 פלסטינים נהרגו. מספר הפצועים עלה על 81,041.[761] לפי משרד הבריאות של רצועת עזה שבשליטת החמאס, מספר ההרוגים ברצועת עזה עומד על מעל 35,223[762] פלסטינים, ביניהם לפחות 15,002 קטינים, 10,000 נשים, 1,049 קשישים, 492 פרמדיקים ועובדי מערכות בריאות, ו-153 עובדי האומות המאוחדות. ב-12 במאי 2024 האו"ם הפחית את הערכת נתוני הנשים והילדים שנהרגו ברצועת עזה לכמחצית ממה שארגוני החמאס דיווחו עליהם, בהתבסס על מספר מקרי המוות שזוהו (identified) ברצועת עזה.[763][764]
אמינותם של דיווחי משרד הבריאות של רצועת עזה מוטלת בספק בקרב הציבור הישראלי עקב שיוכו לממשל חמאס, ונטען גם שמספרי ההרוגים שפורסמו על ידיו הכילו שגיאות סטטיסטיות, ועלול להיות שגוי,[765][756] אך גורמים בין-לאומיים רבים רואים בו מקור אמין, בהם הקבינט של ארצות הברית, האומות המאוחדות וארגון הבריאות העולמי.[766] לטענת גורם במודיעין, מקורות בצה"ל משתמשים בדיווחי משרד הבריאות של רצועת עזה בתור "הערכת חסר" (חסם תחתון), ומניחים שהמספר האמיתי גבוה יותר וכולל גם גופות שטרם נמצאו או נקברו. מדובר צה"ל נמסר כי הם אינם מתייחסים לטענות.[767] גורמים בישראל, ואף הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן, הטילו ספק בנתונים הפלסטיניים. פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל (INSS), טען כי אין הבדל בין משרד הבריאות של רצועת עזה לבין ארגון הטרור חמאס, ולכן "מהימנות דיווחיו לא רק שמוטל בספק, אלא שקרית בעליל".[767]
ב-8 במאי פרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים נתונים מהם עולה כי מספר ההרוגים שזוהו (identified) ברצועת עזה - נכון ל-30 באפריל - עומד על 24,686. סוכנות האו"ם דיווחה כי מספר הנשים שזוהו עומד על 4,959, ומספר הילדים שזוהו על 7,797. הסוכנות הבהירה כי המספר הכולל של ההרוגים עומד על כ-35,000, מתוכם כ-9,900 נשים ו-14,500 ילדים.[768][769][770]
בחזית הלבנונית, נהרגו לפחות 13 מחבלים מחמאס ו־6[771] מחבלים מהגא"פ. חזבאללה הודה ב־309[772] הרוגים משורותיו, ודיווח צה"ל על מעל 300[773] מחבלי חזבאללה הרוגים. מעל 18[774] פעילים צבאיים במפלגת אמל נהרגו. מעל 47[775] מחבלים, חיילים ואזרחים סורים נהרגו בתקיפות ישראליות בסוריה בתגובה לשיגורי הרקטות על ישראל.[776]
הרס רכוש והשפעות כלכליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, מחבלי החמאס גרמו במכוון נזק בהיקף נרחב לבתים ולרכוש ביישובי עוטף עזה, בשטחים הפתוחים סביב העוטף, וכן ביישובים ברחבי הדרום והמרכז. ההערכה היא שנזקים נגרמו ללמעלה מ-10,000 כלי רכב.[777] נכון ל-25 באוקטובר מספר המבנים שהיה ידוע שנפגעו עמד על 8,402.[778]
עם תחילת המתקפה החלו המחבלים בשיגור אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובים אזרחיים, שגרמו להרס של מבנים ורכוש ולשריפות בדרום הארץ ובמרכזה. נכון ל-10 בנובמבר שיגרו ארגוני הטרור בעזה למעלה מ-10,000 רקטות ופצצות מרגמה.[779]
ביישובים שאליהם פלשו המחבלים הם גרמו הרס רב למבנים באמצעות ירי של רקטות RPG, והפעלת מטעני נפץ. מחבלים בזזו בתים לאחר שרצחו וחטפו את תושביהם, בבארי, בניר עוז, בכפר עזה וביישובים נוספים. במקרים רבים הם העלו באש את הבתים לאחר שבזזו אותם. בפעולות הביזה והשריפה השתתפו מאות אזרחים עזתים בהם ילדים, נשים וזקנים. בקיבוץ בארי לדוגמה, העריכו במס רכוש כי 189 בתים סובלים מפגיעות קשות, ויהיה צורך לבנות אותם מחדש.[780] ביישובים חקלאיים המחבלים ירו במכוון לעבר מיכלי החלב ברפתות וכן הציתו מתקנים חקלאיים רבים. כן נגרם נזק כבד למפעלים רבים.
במסיבת הנובה, לצד הרציחות שביצעו המחבלים, הם גרמו להרס נרחב לאחר שירו על מאות מכוניות וכלי רכב של משתתפי המסיבה[781] והעלו אותם באש.[782]
מוערך כי הנזק הכולל שנגרם בעוטף עזה, שווה עשרות רבות של מיליארדים, וכי הזמן המוערך לשיקום העוטף הוא כשנתיים עד שלוש שנים.[783]
על פי הערכות של רשות המיסים מסוף דצמבר 2023 היקף הפיצויים שידרשו ליישובי הצפון נאמד בין 300 מיליון לחצי מיליארד.[784][785]
בחקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מתקפת הפתע, מחבלי החמאס גרמו נזקים בהיקפים רחבים בענפי החקלאות ביישובי העוטף, ביניהם שדות, רפתות, תשתיות חקלאיות שונות, לולים ועוד. בין הנזקים שנגרמו הם חוסר החשמל ואספקות המים הסדירים, מה שגרם לקשיים רבים עבור החקלאים ביישובים ולחוסר עבודה במשך ימים רבים לאחר מכן. הנזקים הצפויים בענף החקלאות ביישובים מוערכים בעשרות מיליוני שקלים.[786]
בנוסף לכך, ישנם מספר השפעות ישירות של המלחמה על ענף החקלאות. בעקבות מתקפת הטרור ולקראת המשך המערכה פונו תושבים רבים ביישובים ישראליים מבתיהם ומהשטחים החקלאיים שברשותם, הן בעוטף עזה ובדרום הארץ והן בגבול הצפוני של מדינת ישראל. הפינוי מקשה ומונע מהתושבים על היכולת לעבד את האדמה ולהפיק תוצרת חקלאית.[787]
רצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
הריסות בשכונת א-רימאל בעזה בעקבות תקיפות צה"ל
ב־20 באוקטובר 2023 דווח בשם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שלפחות 30% מיחידות הדיור ברצועת עזה הושמדו או אינן ראויות למגורים.[788] ב־22 באוקטובר 2023 דווח בשם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שכ־15,100 יחידות דיור הושמדו, 10,656 אינן ראויות למגורים ועוד כ־139,000 ניזוקו. על פי ניתוח של מרכז הלוויינים של האו"ם הממוקם במכון האומות המאוחדות להדרכה ולמחקר, על פי צילומים מ־15 באוקטובר 2023, בצפון רצועת עזה נהרסו 927 בניינים ועוד 4,337 בניינים ניזוקו, מתוך כ־35,000 בניינים באזור.[789] ב־23 באוקטובר 2023 הגיע מספר הבניינים המושמדים ל־6,179, מספר יחידות הדיור המושמדות ל־16,441, מספר יחידות הדיור שאינן ראויות למגורים ל־11,340, ועוד כ־150,000 יחידות דיור ניזוקו. על פי דיווח זה של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, יחידות הדיור שנהרסו וניזוקו היוו כ־45% מסך יחידות הדיור ברצועת עזה.[790] ב־7 בנובמבר 2023, על פי דיווח אל־ג'זירה, שהתבסס על נתונים מממשלת החמאס של עזה וממשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, כ־40,000 יחידות דיור ברצועת עזה הושמדו ועוד כ־182,000 ניזוקו, כך שרוב יחידות הדיור בעזה ניזוקו או הושמדו.[791] ב־20 בנובמבר 2023 דווח מממשלת חמאס בעזה שכ־43,000 יחידות דיור הושמדו ועוד כ־225,000 ניזוקו. כן דווח על השמדה של קרוב למאה מבנים ממשלתיים, 262 בתי ספר ו־83 מסגדים, ועוד 166 מסגדים ניזוקו.[792]
ב־24 בנובמבר 2023, מועד כניסת הפסקת האש לתוקף, דווח על כ־46,000 יחידות דיור שהושמדו ועל 234,000 שניזוקו – יותר מ־60% מיחידות הדיור ברצועת עזה.[793] ניתוח של תמונות לוויין העריך שבין 26 ל־34 אחוזים מהמבנים ברצועת עזה ניזוקו.[794] ניתוח לווין שבוצע על תמונות מ-15 בדצמבר העריך שבין 36%–45% מ-288,000 המבנים שהיו ברצועה לפני המלחמה, נהרסו.[795]
דו"ח של הבנק העולמי מאמצע ינואר 2024 העריך שכ-45% ממבני המגורים ברצועת עזה נהרסו ועוד מעל 15% ניזוקו בצורה משמעותית. כן נקבע שכ-80% ממבני הציבור ברצועת עזה ניזוקו או נהרסו.[796]
ב-27 בינואר 2024 פורסמה הערכה כי רק כ-20% עד 40% ממנהרות חמאס הותקפו במלחמה והרוב נשארו שלמות, באורך של כ-600 ק"מ.[דרוש מקור]
על פי הממשלה הפלסטינית יותר מ-73% מהתשתית הכלכלית ברצועה נהרסה עד לחודש ינואר, ו-83% מבתי המסחר בה נהרסו.[797]
יהודה ושומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הערכות פלסטיניות כ-200 אלף פועלים איבדו את מקורות פרנסתם בארבעת חודשי המלחמה.[797] הנזק הכלכלי הוערך ב-2.3 מיליארד דולר.
טקטיקה ואמצעי לחימה של צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקטיקה ושיטות לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־26 באוקטובר החל צה"ל בפשיטות קרקעיות לפאתי רצועת עזה. לפי צה"ל, פירוק המסגרת הצבאית של חמאס הורכב מחמישה יעדים: חיסול המפקדים, טיהור המרחב ממחבלים, איסוף מודיעין בשטח, איתור והשמדת רקטות והשמדת היכולת התת-קרקעית של ארגון הטרור.[245] כעבור כשבוע החל צה"ל בתמרון קרקעי מלא, שבו כוחות קומנדו, חיל הרגלים, חיל השריון וחיל ההנדסה הקרבית נכנסו אל תוך הערים, העיירות ומחנות הפליטים והחלו בטיהורם באופן רגלי וממוכן[ד] תוך הריגת אלפי מחבלים והריסת תשתיות טרור רבות. בתמרון נעשה שימוש רב בכלים משוריינים כבדים בהם נגמ"ש מרכבה (נמ"ר), נמ"ר הנדסי וטנק מרכבה סימן 4מ, שלושתם מצוידים במערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" שמיירטת טילי נ"ט. בנוסף נעשה שימוש בכלי רק"ם ישנים יותר, טנקי מרכבה סימן 3, נגמ"שי אכזרית ורכב הנדסה קרבית פומ"ה, וכן בנגמ"ש האיתן האופני. לצד התנועה באמצעות כלי רכב משוריינים, לחימה רבה נעשית על ידי לוחמי חי"ר ולוחמי הנדסה שמחפים על הטנקים, סורקים מבנים והורגים חוליות מחבלים שתוקפות את הכוחות.
כחלק מהתמרון הקרקעי והלחימה בשטח הבנוי נעשה שימוש רב בדחפורי D9 משוריינים למגוון מטרות – הן התקפיות והן הגנתיות. הדחפורים מובילים את טורי השריון והחי"ר ומשתמשים בכף הכבדה שלהם לפריצת צירים ופיצוץ מטעני חבלה שהטמינו המחבלים. לפני כניסה קרקעית לכל תא שטח מתבצע ריכוך ארטילרי באמצעות חיל התותחנים וכתישת ביצורים ומטרות טרור באמצעות הפצצה על ידי מטוסי קרב. אחרי הכתישה, דחפורי D9 וכלי הנדסה נכנסים לפלס דרך, כאשר הדחפורים מגרדים את האספלט מהכבישים על מנת לחשף ולנטרל מטעני גחון שהטמינו המחבלים.[798] בנוסף, הדחפורים מבצעים חישוף בשטח שמטרתו הגנה על הכוחות, שלילת מטענים, השמדת תשתיות טרור (כולל הריסת מבנים) ואיתור משגרי רקטות מוטמנים ופירי מנהרות.[799] פלסי חיל ההנדסה הקרבית ניהלו קרבות מול המחבלים בלחימה רגלית וממוכנת, אספו אמצעי לחימה רבים, מודיעין צבאי, השמידו מבני ותשתיות טרור רבים באמצעות חבלה התקפית: פיצוץ ממוקד באמצעות חומר נפץ, מוקשים ישנים ומטעני הריסה. יהל"ם, היחידה המובחרת של חיל ההנדסה הקרבית למשימות מיוחדות, הובילה את המאמץ התת-קרקעי של לוחמת מנהרות. לוחמי היחידה, ובעיקר לוחמי פלגות סמו"ר, איתרו והשמידו מנהרות רבות, כאשר את חלקן הם סרקו רגלית ואף נלחמו בהן והרגו מחבלים שהסתתרו והתבצרו בתוכן. בנוסף להשמדת המנהרות, הלוחמים חקרו אותן ותיעדו אותן, הן לשם הפקת מודיעין קרבי והן לשם מאמץ ההסברה.
כוחות צה"ל תוקפים מטרות טרור וחוליות מחבלים במגוון אמצעים: לוחמי החי"ר ולוחמי ההנדסה תוקפים באש נק"ל ומקלעים, ירי רימוני נפץ 40 מ"מ ממטול רימונים M203 ובנוסף לוחמי הח''יר השתמשו בשיגור רקטות כתף נגד מבנים; נעשה שימוש רב בצלפים של חי"ר וקומנדו, שהציבו מארבים מעמדות שולטות ומתוך מבנים ("אלמנת קש") והרגו מחבלים רבים בצליפה מדויקת;[800] כוחות חיל השריון תוקפים באמצעות טנקים בירי פגזי "חצב" ו"כלנית" מתותח הטנק אך גם בירי מקלעים באמצעות הבראונינג 0.5 והמאג. בנוסף, כוחות היבשה מסמנים מטרות לחיל האוויר הישראלי באמצעות מערכת צי"ד 750, והוא תוקף אותן מהאוויר באמצעות חימוש מונחה מדויק שמשוגר על ידי מטוסי קרב, מסוקי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים. חוליות נ"ט עם טילי קורנט על הגגות מושמדות באמצעות רקטות מדויקות מדגם "רומח" של חיל התותחנים. נוסף על כך צה"ל מתמודד עם רחפנים תוקפים ורחפנים מתאבדים באמצעים שונים, ובהם מיגון, שיבוש ויירוט.[801] כלקח ממלחמת אוקראינה–רוסיה הותקנו על כלי רכב משוריינים רבים גגונים על מנת להגן עליהם מפני רחפנים מטילים.[802]
חיל האוויר הישראלי ויחידה 5252 של חיל התותחנים הרבו להשתמש בכלי טיס בלתי מאוישים מסוג הרמס 450 "זיק" לתקיפת והשמדת חוליות טרור ותשתיות טרור, הן ברצועת עזה והן בגבול ישראל–לבנון. כ־500 מחבלים נהרגו בידי יחידה 5252.[803]
עם פריצת המלחמה ופתיחת החזית הצפונית בעקבות תקיפות חזבאללה את ישראל, החריפה ישראל את תקיפותיה בסוריה והחל לתקוף גם על מנת להרוג ולא רק לפגוע בציוד ואמצעי לחימה. לפי מקורות מודיעין, אם בעבר ישראל ביצעה ירי אזהרה לפני תקיפת שיירות נשק, אחרי 7 באוקטובר התקיפות בוצעו ללא אזהרה ונהרגו בהן מחבלים רבים, בהם לפחות 19 פעילי חזבאללה.[804]
ג'ון ספנסר (אנ'), ראש תחום לוחמה אורבנית בווסט פוינט (האקדמיה הצבאית של ארצות הברית), שיבח את הישגי צה"ל בלחימה ברצועת עזה וקבע שההתקדמות וטיהור המטרות מתבצעים במהירות שיא ובמספר אבדות נמוך בהרבה ממה שהעריכו בלחימה בתא שטח רווי מנהרות, מלכודות ומטעני חבלה. כמו כן הוא שיבח את צה"ל על המאמצים הרבים שהוא עושה על מנת למנוע פגיעה באזרחים בלתי מעורבים, יותר מכל צבא אחר בהיסטוריה, וציטט להשוואה ניתוחים כמותיים של קרבות בולטים בשטח בנוי שבהם נהרגו הרבה יותר אזרחים.[805][806][807]
אמצעי לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת חרבות ברזל, אמצעי לחימה רבים עברו טבילת אש מבצעית.
באוקטובר 2023 נגמ"ש ה"איתן" הופעל מבצעית לראשונה במסגרת הלחימה נגד מתקפת הטרור והרג מספר מחבלים שחדרו לאזור זיקים באמצעות ירי מקלעים.[808][809] במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון בפצצת מרגמה "עוקץ פלדה" ותקיפה ימית מבצעית ראשונה של ספינת סער 6 באמצעות תותח אוטו מלרה 76 מ"מ.[810][811] כמו כן נעשה שיגור מבצעי ראשון של רקטת "רומח" ממשגר מנתץ לעבר מטרה צבאית של חמאס בעזה, שפגעה ברמת דיוק גבוהה. לאחר מכן נעשה שימוש גם במשגר רקטות "להב" על מנת לשגר כ-100 רקטות "רומח" על מטרות ברצועה. במהלך התמרון הקרקעי נכנסו לשימוש טילי כתף אמריקאיים שצה"ל נתן להם את השמות "חולית" ו"יתד", והם בעלי רש"ק כבד יותר מה־M72 לאו והמטאדור.
בנוסף, נעשה שימוש מבצעי במקלע נגב NG7 (מכונה בצה"ל "נגב 7"), בכוונת "פגיון" (ששיפרה את דיוק הירי ב־350%) ובאמצעי ראיית הלילה "עידו".[812][813] צה"ל הפעיל באופן נרחב צלפים שהיו חמושים ב-M24 צה"לי משודרג, ברק 338, בארט MRAD ובארט REC10 המותאמים ללוחמה בשטח בנוי והם הרגו מאות מחבלים בירי מדויק.[800] יחידת האיסוף ניצן 636 מפעילה רחפנים מסוגים שונים.[814] במהלך הלחימה בוצע שימוש מבצעי ראשון של רכב ממוגן מדגם "בארי". כחלק מהתמרון היבשתי נעשה שימוש רב בדחפורי D9 משוריינים מכל הדגמים (L,N,R) וכן שימוש מבצעי ראשון ב"פנדה" – דחפור D9 רובוטי נשלט מרחוק.[815]
בד בבד עם שימוש בכלי נשק ומערכות חדשות, נאלץ צה"ל להשמיש מחדש טנקי מרכבה סימן 3, על מנת שיסייעו במגננה תוך פינוי אמל"ח מתקדם יותר ללחימה. טנקים אלה פעלו במסגרת יחידת עוף החול.
במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון במערכות ההגנה האווירית "חץ 2" ו"חץ 3": ב־31 באוקטובר חץ 2 יירט מעל הים האדום טיל בליסטי ששיגרו החות'ים מתימן וב־4 בנובמבר יירט רקטת קרקע-קרקע מדגם עיאש 250 ששיגר חמאס מרצועת עזה לעבר אילת;[816] ב־9 בנובמבר יירט חץ 3 מחוץ לאטמוספירה טיל בליסטי ששיגרו החות'ים.[813] לצד מערכות ה"חץ" נעשה שימוש רב בכיפת ברזל וקלע דוד ליירוט רקטות ארטילריות וכלי טיס בלתי מאוישים עוינים. ב-8 באפריל 2024 מערכת כיפה ימית על גבי סער 6 רשמה יירוט בכורה כשהפילה כטב"ם ליד אילת.[817][818][819]
חיל האוויר הישראלי הפעיל את כל טייסות הקרב, טייסות המסוקים וטייסות הכטמ"ם לתקיפת מטרות וסיוע באש לכוחות היבשה. מטוסי F-15 (רעם ובז), מטוסי F-35I אדיר ו-F-16 לסוגיו השונים יירטו איומים אוויריים בנוסף לתקיפות. מערך מסוקי הקרב הפעיל את כל מסוקי ה-AH-64 אפאצ'י במהלך המלחמה ובעקבות כך הוחלט על הזמנת טייסת אפאצ'י נוספת. כלי הטיס הבלתי מאוישים של חיל האוויר ביצעו גיחות תקיפה ומודיעין רבות מספור.
על פי הערכות של עיתונאים השתמשה ישראל לראשונה בטיל מסוג אנקור כחול בתקיפתה באיראן בלילה בין 18 ל-19 באפריל 2024.[דרוש מקור]
הגנה אווירית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת חרבות ברזל התמודד מערך ההגנה האווירית בלחימה רב-זירתית עם מספר רב של איומים, ששוגרו מזירות שונות ברחבי המזרח התיכון.
במטח הראשון שנורה מרצועת עזה לישראל כחלק ממתקפת הפתעה ב-7 באוקטובר בשעה 6:28 נורו בתוך 4 שעות כ-3,000 רקטות לעבר ישראל. מדובר במתקפה האווירית הגדולה ביותר לעורף מדינת ישראל אי פעם.[820]
עם כניסת הכוחות הקרקעיים לתמרון ברצועה, נראתה ירידה משמעותית בכמות שיגור הטילים וקצב השיגורים מעזה פחת מכ-1,000 רקטות בממוצע בימים הראשונים לסביבות 150-100 ביממה בהמשך החודש הראשון. בסה"כ נורו לעבר שטח מדינת ישראל כ-9500 שיגורים במהלך החודש הראשון למלחמה.
במהלך המלחמה, מערך ההגנה האווירית נפרס בפריסה הגדולה והרחבה ביותר שלו אי פעם, המכוונות הן לזירה הצפונית והן לזירה הדרומית.[820] לראשונה, כלל אמצעי ההגנה האווירית של צה"ל נפרסו והופעלו בפריסת שיא של סוללות הגנה אויירית ברחבי הארץ, ובהם סוללות כיפת ברזל, יהלום (פטריוט), חץ, קלע דוד (שרביט קסמים)[821] וכיפת מגן (כיפת ברזל ימית המופעלת על ידי חה"י),[822][823][824] לצד אמצעי הגנה נוספים כמו לוחמה אלקטרונית שהפילו מטרות עוינות בשמיים.
לראשונה בהיסטוריה, ספינות יירוט אמריקניות נפרסו בים התיכון ובים האדום לצורך הרחבת מטריית ההגנה על ישראל וסיוע בגילוי, סיווג ויירוט של האיומים, ובכך במהלך המלחמה התנהל סנכרון מבצעי מלא עם כוחות פיקוד מרכז (סנטקו"ם) של צבא ארצות הברית.
מערכת ה"חץ" רשמה יירוטי בכורה מבצעיים באמצעות מיירטי חץ 2 וחץ 3, כולל יירוטים של טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה. הפעילות הגיעה לשיא בתקיפה האיראנית על ישראל ב-13 ו-14 באפריל 2024, שבה יירט מערך ההגנה האווירית לצד מטוסי חיל האוויר טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים רבים שלראשונה שוגרו מאדמת איראן. מערכות ההגנה האווירית הישראליות ייחד עם הקואליציה הבין לאומית אשר נבנתה בהובלת ארצות הברית רשמו 99% הצלחה, דבר שנחשב להשיג היסטורי בכלל תולדות הלוחמה האווירית.
ב-30 באפריל 2024, הודיע חה"א על סגירת סוללות היהלום (פטריוט) במערך ההגנה האווירית[825].
ב-21 במאי 2024, הודיעה צה״ל על פתיחתו מחדש של גדוד 139 במערך ההגנ״א כגדוד ״כיפת ברזל״ נוסף לאור הצורך מבצעי לחלוקת מרחבי הפיקוד בצורה שתאפשר ניהול לחימה מותאם לגזרות הפעילות השונות.[826]
מפקדי צה"ל במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טקטיקה ואמצעי לחימה של "ציר ההתנגדות"[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגוני הטרור ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי מתקפת הפתע על ישראל המשיך חמאס בניסיונות חדירה דרך היבשה והים. הוא המשיך בירי רקטות על עוטף עזה, השפלה וגוש דן. מולם השתמשה ישראל בכיפת ברזל. ב־13 באוקטובר שיגר רקטת עיאש 250 לעבר הצפון, אך זו יורטה על ידי קלע דוד. ב־4 בנובמבר שיגר רקטת עיאש 250 לעבר אילת, אך היא יורטה בידי מערכת חץ 2.[816]
חמאס פיתח רשת מנהרות לחימה ברצועת עזה.[829] כאשר צה"ל נכנס לרצועת עזה, חמאס הפיץ סרטונים שבהם אנשיו מגיחים ממנהרות נסתרות כשהם חמושים ברקטות נ"ט (לרוב מדגם RPG-7) וטילי נ"ט (לרוב מדגם קורנט) ומטענים, מְשגרים את הנ"ט על הכלים ומצמידים מטענים לכלי הרכב המשוריינים של צה"ל. מערכת "מעיל רוח" הישראלית יירטה פעמים רבות טילים אלו.[830][204] בישראל פותחו כלים ללוחמת מנהרות ובפרט להריסתן של מנהרות.[831]
חמאס החל להשתמש ברחפנים לצורכי תקיפה, וצה"ל יירט אותם.[204]
מחבלי חמאס השתמשו רבות במגוון רובי סער, הן רובי קלשניקוב למיניהם (AK-47 ו-AK-74), הן רובים סיניים מדגמי AK-56 (אנ') ונורינקו QC (אנ') (שהוא העתק סיני לא מורשה של ה-M16 האמריקאי), האחרון שימש בעיקר את יחידת הנוח'בה והקומנדו של חמאס. המחבלים עשו שימוש רב ב-RPG-7 והעתקים לא מורשים שלו, לצד שימוש בטילי נ"ט מתקדמים יותר.
שימוש באזרחים בשטח לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – שימוש במגן אנושי בידי חמאס: מלחמת חרבות ברזל
לכל אורך המלחמה, כולל במתקפת הפתע ובמהלך התמרון הקרקעי, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הרבו להשתמש באזרחים ובתשתיות אזרחיות כמגן אנושי, כולל בתי חולים ובפרט בבית החולים שיפא, שבו הוחזקו חטופים ומתחתיו נחשפה רשת מנהרות טרור של חמאס. גם בבתי החולים רנתיסי וכמאל עדואן נחשפו תשתיות טרור רבות. אמצעי לחימה ותחמושת, כולל רקטות ארטילריות, הוסתרו מתחת למיטות ילדים, בגני ילדים ובבתי ספר ומשגרי רקטות מוקמו ליד תשתיות אזרחיות ואף בצמוד למסגדים. חלק מהקרבות התנהלו כאשר מחבלים תקפו את כוחות צה"ל מתוך בתי ספר ומסגדים. בנוסף, אמצעי לחימה ותחמושת הוסתרו בתוך מבנים של אונר"א ובשקי סיוע הנושאים את סמל הארגון.
חזבאללה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חזבאללה פעל בגבול ישראל–לבנון וביצע ירי נק"ל, צלפים, נ"ט ומרגמות על מוצבי צה"ל, על גדר המערכת, על מתקני תצפית ועל יישובים צמודי גדר. כמו כן אִפשר חזבאללה לחוליות טרור פלסטיניות לבצע פיגועי חדירה, מטעני חבלה וירי נגד ישראל בגבול הצפון, וכן לבצע ירי תלול מסלול לעבר ערים ויישובים ישראליים בצפון. בהמשך הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט, וחוליות טרור שיגרו עשרות טילי נ"ט כל שבוע לכל אורך הגזרה, גם על מטרות אזרחיות, ורבות מהן נהרגו על ידי צה"ל. החל מאמצע נובמבר הגביר חזבאללה את כמות הירי הרקטי לעבר ישראל לעשרות שיגורים ליום, ואת התדירות של שליחת כטב"מים מתאבדים לתוך ישראל (רובם יורטו). החל מדצמבר הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט ואף השתמש בטילי קורנט EM שלהם טווח של 10 ק"מ וטילי אלמאס 3 שלהם טווח של 16 ק"מ, על מנת לפגוע בבסיסים מרכזיים של צה"ל בצפון ובבתים של אזרחים ביישובים הסמוכים לגבול. בתגובה הגביר צה"ל את הסיכולים הממוקדים נגד מפקדי שטח בכירים של חזבאללה, ובפרט של כוח רדואן, והרג מספר מפקדים בכירים ויועצים איראנים.
חות'ים[עריכת קוד מקור | עריכה]
החות'ים נמצאים בתימן, מרחק של למעלה מאלף קילומטר מישראל, דבר שהקשה עליהם להיכנס לעימות ישיר עם ישראל. מסיבה זו הם שיגרו טילים ארוכי טווח כגון טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים מתאבדים מתוצרת איראנית. כולם יורטו בידי מערך ההגנה האווירית של ישראל, רובם מעל ים סוף מחוץ לשטח ישראל. בעקבות הכישלון לפגוע בישראל באמצעות טילים, החלו החות'ים בתקיפת אוניות אזרחיות בטענה שהן בבעלות ישראלית ואף פרסמו שמות של ישראלים שלכאורה היו על הסיפון. בהמשך הרחיבו את הפגיעות גם לאוניות שאינן בבעלות ישראלית אך עושות דרכן לנמלים ישראליים, וגרמו לחברות ספנות גדולות לחדול משיט בים סוף. כהתמודדות עם פעילות חבלנית זו פתחה ארצות הברית במבצע שומר השגשוג, שבו כוח הגנה ימי רב-לאומי שומר על חופש התנועה בים סוף.
ארגוני טרור נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לארגוני הטרור הפלסטינים, חזבאללה והחות'ים, ארגוני טרור ומיליציות נוספות ביצעו מספר תקיפות נגד ישראל וארצות הברית. עם הארגונים הללו נמנים אמל, אל-חשד א-שעבי וגדודי חזבאללה.
היבטים בין־לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תגובות בין־לאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל
.jpg)
התגובות בעולם המערבי כללו הזדהות עם ישראל, גינוי חריף של מתקפת הטרור והחטיפה. חלק מהתגובות הרשמיות של ארצות ערב כללו גינוי של המבצע הישראלי ברצועת עזה ושבחים כלפי פעולת חמאס, בייחוד מצד איראן.
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע על תמיכה חד משמעית בישראל ונשא שני נאומים מיוחדים על המלחמה בישראל. הוא השווה את החמאס לדאעש ושלח איום לחזבאללה להימנע מניצול המצב.[832] ביידן שותף להצהרת התמיכה של מדינות המערב בישראל.[833] ארצות הברית שלחה את נושאת המטוסים ג'רלד פורד הנמצאת בים התיכון, עם צי ספינות התקיפה שלה, לעגון קרוב יותר מול חופי ישראל, וכן שלחה לאיזור צוללת גרעינית מסוג "אוהיו". ארצות הברית צפויה גם להודיע על הגדלת משלוח הנשק לישראל.[834] הבית הלבן ובניינים בניו יורק (בהם האמפייר סטייט) הוארו בצבעי דגל ישראל. ב-10 באוקטובר 2023 נשא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נאום נוסף שבו הוא גינה בתקיפות את הטרור הפלסטיני והזוועות שביצע חמאס, אותן הוא השווה לדאעש, וגינה את מטרתו המוצהרת של הארגון שהיא רצח יהודים. הוא העניק גיבוי מלא לישראל - כולל הבטחת סיוע צבאי, הצבת נושאת מטוסים להרתעה אסטרטגית ומשלוח תחמושת ומיירטי כיפת ברזל.[835][836][837][838]
בריטניה הודיעה ב־12 באוקטובר על פריסת כוחות באזור מזרח הים התיכון במטרה לסייע לישראל. הכוח כולל מטוסי ביון וספינות מלחמה,[839] ובריטניה גם השתתפה במבצע שומר השגשוג בים סוף, ובמתקפה האוויריות בתימן על בסיסי חות'ים.
קנצלר גרמניה, אולף שולץ, החליט לשלוח לישראל שני כטב"מים של צבא גרמניה מסוג Heron TP שפותחו בישראל. עוד פורסם כי גרמניה תספק כעשרת אלפים פגזי טנקים לישראל.[840] לעומתן איטליה הודיעה כי הפסיקה למכור נשק לישראל מאז פרוץ המלחמה.[841]
בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הודו, יפן, ספרד, ברזיל ואיחוד האמירויות הביעו תמיכה בישראל וגינו בחריפות את מתקפת הטרור של חמאס. כמו כן ברחבי העולם נערכו הפגנות תמיכה וסולידריות עם ישראל.[842] ב11 לנובמבר אמר נשיא צרפת מקרון כי ישראל חייבת להפסיק להרוג תינוקות ונשים בעזה, אך בהמשך גורם צרפתי בכיר הבהיר שמקרון לא התכוון לטעון שישראל פוגעת בכוונה באזרחים. נתניהו הגיב במסיבת עיתונאים לדבריו כי ישראל לא צריכה ולא תקבל הטפות מוסר בעניין זה.
ב-18 באוקטובר ביקר ג'ו ביידן בישראל. בנוסף ביקרו בישראל להבעת תמיכה והזדהות קנצלר גרמניה אולף שולץ, ראש ממשלת הממלכה המאוחדת רישי סונאק, ראש ממשלת צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס. כמו כן ביקרו בישראל מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן (שלוש פעמים), מזכיר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין ושר החוץ של בריטניה ג'יימס קלברלי.
ב-10 באוקטובר מנהיגי ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה הוציאו הצהרה משותפת התומכת בישראל, ומכירה בזכותה להגן על עצמה. ההצהרה גם מגנה את החמאס ורואה בפעילותו מעשי טרור מחרידים וטוענת כי אין להם שום לגיטימציה. המנהיגים טענו כי אין אפשרות לשבת עם החמאס לשיחות שלום, וכי בעודם תומכים בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, חמאס לא מקדם שאיפות אלה ומציע רק עוד טרור ושפיכות דמים. המנהיגים גם הזהירו גורמים נוספים במזרח התיכון מהתערבות בסכסוך.[833]
נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הציגה חמישה עקרונות בסיסיים ליום שאחרי המלחמה בין ישראל לחמאס. היא אמרה שלישראל יש זכות להגן על עצמה בשעה שחמאס התחבא בבונקרים והסליק נשק מתחת למחנות פליטים ולתשתיות אזרחיות. את השימוש של חמאס בפלסטינים חפים מפשע ובבני הערובה כמגינים אנושיים הגדירה כרשע טהור.[843]
מנגד, הליגה הערבית, הרפובליקה העממית של סין, רוסיה וטורקיה הביעו עמדה נייטרלית או שתמכו בפלסטינים. איראן שיבחה את המתקפה של חמאס, וכך גם הארגון הפרו-פלסטיני, סטודנטים למען צדק בפלסטין שפעיל בקמפוסים בארצות הברית.
מזכ"ל האו"ם גינה את מעשי חמאס ב־7 באוקטובר, אך טען: "המתקפה של חמאס על ישראל לא התרחשה בחלל ריק, העם הפלסטיני נתון ל־56 שנים של כיבוש חונק".[844] דבריו פורשו כהצדקה למעשי חמאס ועוררו ביקורת חריפה.
החלטות באו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם היא החלטת גינוי לפעולות ישראל במלחמת חרבות ברזל שהתקבלה על ידי מושב החירום העשירי של העצרת הכללית של האומות המאוחדות ב־27 באוקטובר 2023. ההחלטה קראה ל"הפסקת אש הומניטרית מיידית ומתמשכת ולהפסקת מעשי האיבה". בהחלטה תמכו 121 מדינות. 14 מדינות הצביעו נגד ו־44 נמנעו.
ב־15 בנובמבר מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה בעד החלטה 2712 שקראה להפוגות הומניטריות בעזה, להגברת הסיוע ההומניטרי ולשחרור מיידי וללא תנאי של בני הערובה שנחטפו לעזה.[845] עד אז נבלמו הצעות באמצעות וטו של רוסיה או של ארצות הברית.[846]
ב־8 בדצמבר הפעיל מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש את סעיף 99 לאמנת האו"ם בשל מה שראה כסכנה לשלום ולביטחון העולמיים ו"המצב הקטסטרופלי" בעזה. בעקבות זו התכנסה מועצת הביטחון לדון בהפסקת אש מיידית, אך ההצעה נדחתה בווטו אמריקאי.[847]
ב-11 בינואר מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה בעד דרישה מהחות'ים לחדול ממתקפותיהם בים סוף.[848]
בית הדין הפלילי הבין לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-20 במאי 2024, הצהיר התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי, כרים קאן, כי ביקש מהשופטים בבית הדין, להוציא צווי מעצר בהאשמת פשעי מלחמה ובהם בין היתר הרעבה - לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ולשר הביטחון יואב גלנט, ומנגד גם לראשי חמאס איסמעיל הניה, יחיא סינוואר ומוחמד דף[849]. הבקשה עברה להחלטתם של שופטי בית הדין[850].
צרפת, ספרד ומדינות נוספות באירופה תמכו בבקשה להוצאת הצווים[851]. ישראל, ארצות הברית ובריטניה, שאינן מכירות בבית הדין, ביקרו את הבקשה וכפרו בלגיטימיות שלה[852]. מדינות אחרות באירופה, כגרמניה, איטליה ופולין מחו על ההשוואה בין ישראל הדמוקרטית לארגון הטרור חמאס, אך עקרונית תמכו בעצמאותו של בית המשפט.[853]
בית הדין הבין-לאומי לצדק[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם
נציגי דרום אפריקה הגישו בקשה לפתיחת הליך כנגד ישראל בגין רצח עם ב־29 בדצמבר 2023,[854] הדיונים הפומביים התקיימו בארמון השלום בהאג, הולנד, ב־11 וב־12 בינואר 2024.[855][856] ישראל יוצגה על ידי מלקולם שו כפרקליט[857] ואהרן ברק במותב השופטים.[858] הצוות המשפטי של דרום אפריקה כולל את ג'ון דוגארד (אנ'), ווהאן לואו (אנ') וטמבקה נגקוקאיטובי (אנ') כעורכי דין ואת דיקגאנג מוסנקה (אנ') כשופט אד הוק.[350]
ב־26 בינואר 2024 הוציא בית הדין שישה צווים זמניים בהם הורה לישראל לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע מעשה שעלול להיחשב כרצח עם, להגן על הפלסטינים, להעביר סיוע הומניטרי ולדווח על כך בתוך חודש. עם זאת, בית המשפט לא הורה על הפסקת אש.[859][860]
ב־10 במאי 2024 ביקשה דרום אפריקה מבית הדין להוציא צווי מניעה חדשים נגד ישראל בעקבות הכניסה הקרקעית למזרח העיר רפיח.
פעילות מדינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בממשל האמריקאי ובמדינות נוספות דנו בסוגיית גורל רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה.[861][862]
בדצמבר 2023 פורסם כי ארצות הברית, צרפת ומדינות ערביות קיימו דיונים שקטים עם לבנון. בין הצעדים שנידונו היו הרחקת חזבאללה אל מצפון לנהר הליטאני והכנסת כוח בין־לאומי לחוות שבעא שבהר דב ולצפון הכפר ע'ג'ר.[863] פורסם גם כי גורמים ישראלים סיפרו כי האמריקנים בחנו את האפשרות לתהליך הסדרה והסכם בין ישראל ללבנון, בדומה להסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון. המטרה הייתה הרחקה קבועה של חזבאללה מהגבול באמצעים דיפלומטיים.[864]
באותו החודש פורסם כי אנשי הפת"ח ובכירים מהלשכה המדינית של חמאס החלו במשא ומתן על היום שאחרי המלחמה בניגוד לעמדת בכירי חמאס בעזה, בראשם יחיא סנוואר.[865][866]
בינואר 2024, ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה הודיע על תחילת יישומה של תוכנית רפורמה ברשות הפלסטינית, בהנחיית הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס. לפי בכירים ברשות, התוכנית פורסמה בהמשך לדרישה האמריקאית לעריכת שינויים במערך הניהולי של הרשות, שעלתה בשיחות שקיימו הצדדים סביב המלחמה.[867][868] בסוף פברואר 2024, הממשלה הפלסטינית התפטרה בעקבות לחץ של ארצות הברית ומדינות האזור, מתוך כוונה להקים ממשלת טכנוקרטים שתשלוט בשטחי הרשות הפלסטינית ועזה יחדיו.[869]
במאי 2024, פורסם כי הרשות הפלסטינית ומדינות ערב קידמו תוכנית, שכונתה ה"חזון הערבי", לטיפול ברצועת עזה והתקדמות לכינון מדינה פלסטינית. התכנית נדחתה על הסף על ידי ארצות הברית.[870]
ב-12 במאי פורסם כי צמרת צה"ל דורשת מרה"מ הכרעה בסוגיית ה"יום שאחרי".[871] ב-15 במאי כינס שר הביטחון גלנט מסיבת עיתונאים בה הטיח ביקורת בראש הממשלה נתניהו על כך שהוא דוחה את ההתעסקות בשאלת ה"יום שאחרי" ברצועת עזה. שר הביטחון קרא לראש הממשלה להודיע שישראל לא תשלוט בעזה, והביע את התנגדותו לממשל צבאי ברצועה. דבריו עוררו ביקורת בקרב גורמים בקואליציה ובאופוזיציה, וזכו לתמיכת יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ.[872]
סיוע ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – ארצות הברית במלחמת חרבות ברזל
.jpg)
ב־8 באוקטובר אמר מזכיר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין, שצבא ארצות הברית מקדם את נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78) לעבר מזרח הים התיכון כדי לסייע לישראל במידת הצורך. כמו כן, ארצות הברית החלה בהספקת ציוד, תחמושת ואספקה צבאית רבה לישראל ברכבת אווירית. בבוקר 15 באוקטובר הודיעה ארצות הברית על שליחת נושאת מטוסים שנייה לאזור ישראל, קבוצת התמיכה ההתקפית השנייה (IKECSG) בהובלת נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר.
עד ל־20 באוקטובר נחתו בישראל 45 מטוסי תובלה עם אמצעי לחימה במשקל של כאלף טונות.[873] ועד ל־6 בנובמבר נחתו בישראל 200 מטוסים עם מטען במשקל של כ־10,000 טונות.[874] ארצות הברית שלחה לישראל חימוש וציוד צבאי נוסף גם באמצעות מספר אניות מטען.[875] ציוד צבאי נוסף במקביל לנושאת המטוסים, פרסה ארצות הברית באזור המזרח התיכון ארבע טייסות של מטוסי קרב מדגמי F-35, F-15, F-16 ו-A-10. ב־5 בנובמבר הודיעה ארצות הברית כי הצוללת הגרעינית פלורידה מסדרת אוהיו הגיעה לתחום פיקוד מרכז האמריקני. הצוללת נושאת כ־150 טילי שיוט מסוג טומהוק.[876] לארצות הברית 18 צוללות מסדרת אוהיו, שהיא הגדולה ביותר בצי ארצות הברית, ומתוכן 14 מצוידות בטילים גרעיניים וארבע בטילי טומהוק.[877]
ב־16 באוקטובר יצא כוח התערבות מהירה המורכב מ־2,000 חיילי מארינס אמריקאים לכיוון חופי ישראל. ב־23 באוקטובר שלח נשיא ארצות הברית את לוטננט גנרל ג'יימס פ. גלין בראש משלחת קצינים אמריקאים, לייעץ לצה"ל במלחמה.[878]
עסקת נשק גדולה נחתמה בסוף ינואר 2024 בין ארצות הברית לישראל. במסגרתה יסופקו לישראל שתי טייסות מטוסי קרב וטייסת מסוקי קרב אחת וכן חימושים רבים.[879]
הכוחות האמריקניים בסוריה ובעיראק, היו מאז אמצע אוקטובר תחת מתקפה של רקטות וכטב"מים ששיגרו לעברם מיליציות פרו-איראניות, כחלק מלחץ איראני להביא להפסקת אש בין ישראל לחמאס. האמריקאים תקפו אותם בתגובה.[880]
בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על מבצע שומר השגשוג על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום.
5 לוחמים של ארצות הברית נהרגו, מתוכן 2 בתימן ו-3 בגבול ירדן–סוריה שם נפצעו עוד כ-40 חיילים.
ביקור נשיא ארצות הברית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־18 באוקטובר 2023 בשעות הבוקר הגיע לביקור בישראל נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. הוא הצהיר כי הגעתו היא מסר לעולם שארצות הברית ניצבת לצד ישראל.
הוא הביע שאט נפש ממעשיהם של חמאס והבטיח כי ארצות הברית תוודא שישראל תקבל את מה שהיא זקוקה במלחמה, ובהתייחס לפיצוץ בבית החולים הערבי אל־אהלי אמר כי נראה שארגוני הטרור ברצועת עזה עשו זאת.[881]
בנאום שנשא בביקורו בישראל, הביע ביידן צער רב על האזרחים הרבים שנרצחו ונחטפו, שיבח את גבורת הישראלים, ואמר שמתקפת הטרור הייתה האסון הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה וציין ש"בשואה העולם ראה ולא עשה כלום" והבטיח "אנחנו לא נעמוד מנגד". הוא שיבח את ישראל כמדינה דמוקרטית וחזר על מחויבותו לביטחון ישראל ואמר שהטרור לא ינצח.[882]
בנוסף, ביידן הבטיח סיוע צבאי וכלכלי חסר תקדים של עשרה מיליארד דולר שעלה בהמשך ל־14.3 מיליארד דולר.[883]
מזח ימי אמריקאי לשם הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המזח האמריקאי בעזה
ב-7 במרץ 2024 הכריז נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן על הקמה עתידית של מזח צף לחופי העיר עזה, במטרה לספק סיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה בעקבות המשבר ההומניטרי ברצועת עזה שנוצר בעקבות הלחימה. התכנון האמריקאי הוא לספק לרצועת עזה דרך המזח כ-2 מיליון מנות מזון יומיות, לכ-2.3 מיליון תושבי הרצועה.
ב-11 במאי 2024 פורסם דו"ח שהעביר הממשל האמריקאי לקונגרס בו טען כי ניתן להניח שישראל השתמשה בנשק מתוצרת ארצות הברית במקרים ש"אינם תואמים" את המחויבויות הבינלאומיות שלה. בדוח נכתב כי ישראל החלה בתהליך של חיפוש אחר גורמים האחראים להפרות אפשריות של החוק. בדוח נטען כי ישראל שיתפה את ארצות הברית במידע חלקי בלבד באשר ליישום חוקי המלחמה במערכה בעזה ובחזיתות אחרות. בשל כך, לארצות הברית היה חסר מידע על מקרים ספציפיים של הפרת החוק הבינלאומי. הדוח לא קבע כי ישראל הפרה את החוק, אך הציג ממצאים על הפרות אפשריות של כללי השימוש בנשק מתוצרת ארצות הברית.. הדוח מציין כי ישראל מנהלת את המלחמה בעזה תוך אתגרים יוצאי דופן, אשר נובעים מכך שחמאס מסתתר בתוך אוכלוסייה אזרחית. כמו כן, על פי הדו"ח ישראל לא עשתה מספיק להבטיח את העברת הסיוע ההומנטרי ומעכבת הנפקת ויזות לצוותי סיוע הומניטרי. למרות זאת, לא נמצאו ראיות שישראל מנעה בכוונת מכוון סיוע הומניטרי לרצועה. בדוח נכתב כי "איננו מעריכים כרגע שממשלת ישראל אוסרת או מגבילה מעבר של סיוע הומניטרי אמריקני. זו הערכה מתמשכת ונוסיף לעקוב אחר המצב".[884][885][886]
אנטי-ציונות, אנטישמיות והשפעה על יהודים בתפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל
עם תחילת הקרבות החלה התעוררות אנטישמית של הפגנות נגד ישראל, השחתה, אלימות, עד כדי רצח אזרח יהודי אמריקאי, פול וקסלר, שהפגין בעד ישראל.[887] מספר האירועים האנטישמיים גדל פי חמישה לעומת השנה הקודמת.[888] יהודים בעלי חזות חרדית הותקפו בשכונה יהודית בניו יורק.[889][890] בנובמבר מסרה הליגה נגד השמצה כי מאז תחילת הלוחמה חל זינוק של יותר מ־919% בתוכן אנטישמי ב־X, ובפייסבוק עלייה של 28% אחוז.[891] אירועים אנטישמיים התרחשו גם בארצות שנחשבות אוהדות ישראל.[892] אנטישמיות זו גרמה להגברת הביקוש לעלייה לארץ.[893]
נוסף להפגנות,[894] למדיה החברתית[895] ולחלק מערוצי התקשורת המרכזיים,[896] גם מוסדות אקדמיים הפכו בטוחים פחות ליהודים.[897][898] נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "נוכח תגובות רפות של חלק לא מבוטל מנשיאי אוניברסיטאות מובילות בצפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה, סטודנטים וחוקרים יהודים וישראלים רבים נתונים היום לאיומים פיזיים ומילוליים המצרים את צעדיהם ומונעים את השתתפותם בפעילות האקדמית באותם מוסדות". מתוך כך הטכניון מציע "מפלט אקדמי" לקליטה מהירה של סטודנטים ומרצים.[899] בספקס שבתוניסיה הוצתה חצר בית הכנסת הנטוש שהוקמה בשנת 1955.[900]
המערכה על דעת הקהל העולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המערכה על דעת הקהל העולמית במלחמת חרבות ברזל
שולחן "סעודת השבת" ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, עם יותר מ-200 כיסאות, המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים על ידי החמאס ברצועת עזה
ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ציין כי "מאז השואה לא נרצחו יהודים רבים כל כך ביום אחד".[901] רבים בישראל השוו את חמאס לנאצים[902] ולדאעש.[903] דובר צה"ל בערבית כינה את הארגון "חמאס־דאעש" באחת מהודעותיו.[904] כששגריר ישראל באומות המאוחדות הופיע עם טלאי צהוב לדיון במועצת הביטחון של האומות המאוחדות, הוא ספג ביקורת. במשרד החוץ אמרו כי חרג מהמסרים שישראל מעוניינת לקדם בדבר מטרות המלחמה ויו"ר הנהלת יד ושם[905] אמר כי הטלאי מסמל תקופה אחרת, שבה לא הייתה מדינה יהודית עצמאית עם צבא, האחראית לגורלה.[906]
העורף הישראלי מקיים פעולות הסברה רבות, בעיקר ברשתות החברתיות,[907] ואישים מפורסמים ופוליטיקאי עבר מגינים על עמדת ישראל, בעיקר בטלוויזיה העולמית.[908] ישראלים תולים שלטי "נחטף על ידי חמאס" גם במדינות אחרות ברחבי העולם.
בין האישים והפוליטיקאים הבולטים במאמץ ההסברה הישראלי:
- ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט, שהתראיין לרשתות התקשורת הזרות. בשבוע הראשון של נובמבר הוא נסע למסע הסברה בארצות הברית, הצדיק את ישראל ואת תגובותיה והציג את אכזריות חמאס, שאותה השווה לנאצים.[909]
- יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי־ישראלי, שקיים אף הוא ראיונות לכלי תקשורת זרים והעלה סרטונים לרשתות החברתיות. ערבים נוספים שותפים להסברה הישראלית, ביניהם סופיה חליפה שרמקו.[910]
- אלה קינן, אזרחית ישראלית שטרם המלחמה הפעילה בלוג העוסק בטיולים, החלה בהפעלת חמ"ל הסברה ברשתות החברתיות ובעיקר ב־X (לשעבר טוויטר). היא נודעה בזכות קידום ההאשטאג HamasIsISIS# (בתרגום: חמאס הם דעאש) ובקידום תוכן פרו־ישראלי נרחב במרחבי פרסום של גולשים פרו־פלסטינים.[911]
- דני בולר, מורה ויוצר תוכן ישראלי בטיקטוק, שסרטוניו בנוגע למלחמה זכו למיליוני צפיות.
- צוות התכנית "ארץ נהדרת" יצא במהלך המלחמה עם מערכונים רבים באנגלית, בחלקם בשיתוף ידוענים התומכים בישראל, שזכו לעשרות מיליוני צפיות בעיקר בערוץ יו-טיוב, ונועדו לשים ללעג ולקלס את ארגוני הטרור הנלחמים בישראל, כמו גם את הדיס-אינפורמציה השיטתית בערוצים פרו-פלסטיניים כדוגמת ה-BBC.
- ידוענים, משפיענים, ועיתונאים רבים ממדינות שונות ששיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות.
מאבק ההסברה מתקיים בצל העובדה שכשבוע לאחר מתקפת הפתע שפתחה את המלחמה נסגר משרד ההסברה הישראלי,[912] והשרה העומדת בראשו, גלית דיסטל-אטבריאן, צוטטה באומרה כי "משרד ההסברה התרוקן מסמכויות ומהווה בזבוז של כספי ציבור, ולא יכול לתרום למדינה תרומה משמעותית".[913] מאז, תפקיד הסברת פעולות ישראל נמצא באחריות משרד החוץ[914] ומשרד התפוצות. משרד החוץ ציין כי עד 20 באוקטובר נרשמו יותר ממיליארד חשיפות לתכני ההסברה שלו.[915] בצה"ל ישנה שותפות במאמץ ההסברתי, ודובר צה"ל מפרסם סרטוני זוועה וכן סרטוני גבורה רבים ובנוסף חקירות של המחבלים שבהן המחבלים מודים שהזוועות תוכננו מראש והיו חלק מתוכנית התקיפה.[916][917] גם צה"ל וגם משרד החוץ מצנזרים מעט מאוד, כדי לגרום לזעזוע בעולם, שיוביל לתמיכה בישראל.[918]
ב־23 באוקטובר נוסף כיוון הסברה שונה, כאשר שתי נשים בנות יותר מ־80 שוחררו משבי החמאס ונראו בסרטון שפרסם חמאס לקראת שחרורן. בסרטון נצפו מחבלי ארגון הטרור מגישים לחטופות ממתקים וקפה.[919] בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לאחר שחרורן, שחזרה אחת החטופות את חטיפתה לרצועת עזה, באומרה, בין היתר, שכאשר הגיעו החטופים למנהרות הטרור אמרו להם המחבלים כי "הם אנשים שמאמינים בקוראן ולא יעשו לנו רע".[920] היו שטענו כי עדות זו פגעה במאמץ ההסברה הישראלי. מצד אחר התקשורת בעולם התייחסה לעדותה בדרכים שונות – רבים מהם הציגו את תמונתה לוחצת יד לשוביה, "הושטת יד לשלום מחטופה ישראלית, המביישת את רוצחי חמאס".[921]
ראש הממשלה נתניהו פרסם ב־30 באוקטובר הצהרה לתקשורת הזרה על קרב הציוויליזציה בעזה.
ב־1 בנובמבר 2023 חשף צה"ל שיחה שבה תועד איך חמאס גונב 1,000 ליטר של דלק מבית חולים.[922] ישראל החלה להציג יותר בעולם את מעורבותה בהכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, בניסיון לשמר תמיכה ולגיטימציה בין־לאומית לפעולה הצבאית נגד חמאס.[905] ב־13 בנובמבר חשף צה"ל הוכחות לשימוש של חמאס בבית החולים רנתיסי למטרותיו הצבאיות.[923] ב-19 בדצמבר 2023 פורסם תיעוד החקירה בשב"כ של אחמד כחלות, מנהל בית החולים כמאל עדואן שבג'באליה. כחלות חשף שחמאס גייס אותו לתפקיד בדרגה מקבילה לתת-אלוף והפך את בתי החולים ברצועת עזה למתקנים צבאיים ותשתיות טרור, שבהם הסתתרו בכירי חמאס. בנוסף, חלק מעובדי בית החולים והצוות הרפואי היו פעילי חמאס, וחמאס הפעיל אמבולנסים פרטיים להברחת בכירים וחטופים.[924][925]
אמירות קיצוניות של נציגים ישראלים רשמיים על עזה הקשו על מאמצי ההסברה.[926][927] עם הזמן, מסיבה זו ומסיבות נוספות, החלה הפכה באהדה ביחס לישראל וסבלנותן של מדיניות ידידותיות ביחס לממשלת נתניהו הצטמצמה.[928]
בתחילת אפריל 2024 דווח כי על פי סקרי דעת קהל עדכניים מארצות הברית ואירופה, ישראל איבדה את כל האהדה שזכתה לה בדעת הקהל אחרי 7 באוקטובר 2023. התמיכה בישראל פחתה מאוד ולמעשה חזרה למקום שבו הייתה לפני 7 באוקטובר, וממשיכה להיות במגמת ירידה. הירידה בתמיכה בישראל התרחשה על רקע מספר ההרוגים הגבוה בעזה והחוסר במערך הסברה ישראלי יעיל. חלק מהסיבות לירידה בתמיכה בישראל הן החשיפה בדעת הקהל לתמונות מהמלחמה בעזה, הדיווחים על משבר הומניטרי, רעב ופגיעה בילדים, העובדה שישראל לא הציגה תוכנית ליום שאחרי המלחמה והחיכוכים עם נשיא ארצות הברית.[929]
חמאס[עריכת קוד מקור | עריכה]
חמאס השקיע מאמצים אינטנסיביים במישור התקשורתי־תודעתי כדי לייצר מצג שווא בתקשורת הערבית והבין־לאומית ולמצב את עצמו בעמדת הקורבן. הוא ניסה להדהד פגיעה ישראלית לכאורה בבתי חולים ובבתי ספר, ועיוות את תמונת המציאות על מנת להציג תמונה שקרית של משבר הומניטרי גדול ברצועה.[930] כמו כן נטען שמשרד הבריאות העזתי מזייף מספרי הרוגים.[931] מנהיגים בחמאס אמרו בראיון לניו יורק טיימס כי מטרת המתקפה לא הייתה שיפור המצב ברצועה, אלא החזרת הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי, ושישראל תהיה ב"מצב קבוע של מלחמה" כדי שמדינות נוספות באזור יצטרפו למאבק נגדה.[932][933] ב־1 בנובמבר 2023 אמר ראזי חמד, דובר ממשלת חמאס לשעבר, כי "אנו נחזור על התקפת 7 באוקטובר שוב ושוב עד שישראל תושמד".[934]
בעולם התקיימו עשרות הפגנות, חלקן אלימות, לתמיכה בפלסטינים ובחמאס.[דרושים מקורות] ההפגנות נערכו גם במדינות שמתנגדות לישראל בפומבי, דוגמת מדינות ערב, וטורקיה, שם לעיתים הן אף אורגנו על ידי ההנהגה, אך גם במדינות תומכות ישראל דוגמת ארצות הברית, בריטניה, צרפת, אוסטרליה ומדינות נוספות באירופה וצפון אמריקה. ההפגנות התרכזו בערים גדולות, דוגמת לונדון, פריז וניו יורק, שם הן אורגנו בין היתר על ידי מהגרים מוסלמים, אך גם בערים ועיירות קטנות יותר. בארצות הברית נערכו הפגנות רבות בקמפוסים, שאורגנו על ידי צעירים וסטודנטים שהושפעו מרשתות חברתיות. בניו יורק בלטה השתתפותם של חרדים אנטי-ציונים כמו נטורי קרתא. המפגינים קראו להפסקת אש בעזה, ל"שחרורה של פלסטין" ואף להשמדת מדינת ישראל וטבח ביהודים. ההפגנות גררו ביקורת רבה מצד אזרחים ופוליטיקאים, בין היתר בגלל אופיין האלים ותמיכתן בטרור ובאנטישמיות. באנגליה נערכה הפגנה פרו-פלסטינית גדולה בלונדון ביום הזיכרון הבריטי שגררה ביקורת רבה וכללה עימותים אלימים עם חוליגנים שטענו לחילול היום. לעיתים נערכו הפגנות תמיכה בישראל ובפלסטין במקביל, דבר שהוליד לעיתים קרובות להתנגשויות בין המפגינים והצריך התערבות של כוחות הביטחון המקומיים.[דרושים מקורות]
לוחמה פסיכולוגית ומידע כוזב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל
במהלך המלחמה הופצו ידיעות כזב שונות ברשתות החברתיות, שמקורן אינו ידוע. ידיעת כזב אחת הייתה כי יש חשש לבגידה מתוך מערכת הביטחון וידיעת כזב נוספת התייחסה למתקפת סייבר שהשביתה את מערכות המודיעין.[935] כמו כן הופצו סרטוני כזב של מחבלים שלכאורה נתפסו בערי המרכז כמו תל אביב, חולון וראשון לציון.[936] הופצו דיווחי שקר על פגיעה ישראלית בכנסיית פורפיריוס בת 1,160 השנה ברצועת עזה.[937]
כחלק מלוחמה פסיכולוגית פרסם חמאס כי אלוף נמרוד אלוני נפל בשבי, ידיעה שפורסמה רבות ברשתות חברתיות ובתקשורת העולמית, אך עד מהרה התבררה כשגויה.[938]
חברת Cyabra דיווחה על עשרות אלפי פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, אשר משמשים להעברת מידע שקרי, הפצת תאוריות קשר, ניסיונות להשפיע על דעת הקהל ולהסיח את השיח לטיעונים על אלימות מצד ישראל כלפי פלסטינים.[939][940]
ביום החמישי ללחימה פרסמה אל־ג'זירה תיעוד שבו כביכול נראית אמא ישראלית ושני ילדיה משוחררים משבי חמאס, הסרטון הוכח כשקרי.[941][942]
ב-14 באוקטובר, מספר חשבונות רשמיים ישראליים שיתפו ברשת טענה שהתגלתה כשקרית שחמאס פרסם סרטון של בובה, בהתייחסות לסרטון של ילד בן 4 שנהרג בהתקפה ישראלית. ייתכן שהראשון שהפיץ את הטענה כי מדובר בבובה היה יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי-ישראלי. הילד שנראה בסרטון הוא עומר בילאל אל-בנא בן ה-4 שנהרג בשכונת אל-זייתון, מזרחית לעיר עזה, ב-12 באוקטובר.[943][944][945]
ב־18 באוקטובר התרחש פיצוץ בבית החולים אל־אהלי. נציגי חמאס האשימו בו מייד את צה"ל וטענו ל־500 הרוגים. האשמה זו הופצה במהרה ברשתות חברתיות ובערוצי תקשורת. גם מידע זה התברר כשגוי לאחר בירור האירוע: הפיצוץ אירע במגרש החנייה של בית החולים ונגרם מנפילת רקטת קרקע–קרקע ששיגר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
ב־13 בנובמבר פרסם חמאס סרטון שלפיו החיילת החטופה נועה מרציאנו נהרגה כביכול בהפצצות צה"ל.[946] ב־19 בנובמבר פרסם דובר צה"ל ראיות לכך שהיא נרצחה בחמאס בתוך בית החולים שיפא, לאחר שהמחבל שחטף אותה נהרג בהפצצות.[947]
ב־18 בנובמבר פרסם הארץ[948] כי לדברי גורם במשטרה, בתחקיר שערכה משטרת ישראל עלה כי מסוק צבאי שירה לעבר מחבלים פגע ככל הנראה גם בכמה חוגגים במסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים.[949][950] בחמאס הפיצו את הפרסום בהארץ בצורה מסולפת,[951][950] בניסיון לטעון[952] שלא טבחו בישראלים.[953] למוחרת, 19 בנובמבר, פרסמה המשטרה הבהרה שמה שפורסם בהארץ אינו נכון, וכי לא חקרה כלל את פעילות צה"ל.[954]
ב-21 בנובמבר פרסם חמאס[955] שאהוד ברק אמר בריאיון ל־CNN[956] כי ישראל בנתה את המנהרות תחת בית חולים שיפא.[957] ברק אמר והבהיר כי ישראל בנתה רק את הבונקרים ולצורך הרחבת בית החולים, וכי דבריו שובשו לצורכי תעמולה.[958]
עקב הפצת דיסאינפורמציה רבה בידי החמאס בפייסבוק ובפלטפורמות נוספות, הטיל האיחוד האירופאי אחריות על חברת מטא לטפל בנושא ואיים בהטלת סנקציות וקנסות אם הנושא לא יטופל.[959]
האיחוד האירופי התלונן לאילון מאסק כי הרשת החברתית אקס (לשעבר טוויטר) משמשת להפצת דיסאינפורמציה על המלחמה בישראל וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית".[960] האיחוד איים בהטלת עיצומים כספיים על הרשת. לפי בדיקה שערך הניו יורק טיימס, חמאס הצליח למנף את קשיי אכיפת מדיניות התוכן של אקס, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה וזאת במטרה לעורר אימה.[961] לטענת מומחים, בוטים וחשבונות מזויפים שמופעלים על ידי איראן, חמאס והג'יהאד האיסלאמי מפיצים פייק ניוז ונרטיבים שמשרתים את חמאס.[962] בתגובה אמרה מנכ"לית אקס לינדה יאקרינו, כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה.[962]
לפי תחקיר שנערך, חלק נכבד מידיעות הכזב הופצו על ידי רוסיה.[963]
השפעות על החברה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל
השפעות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
מיד עם פרוץ המלחמה הציע ראש הממשלה בנימין נתניהו לראשי האופוזיציה להצטרף לממשלת חירום במתכונת דומה לממשלה שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים. [964] יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, קרא להקים ממשלת חירום מקצועית ומצומצמת לניהול המלחמה. שרים נוספים הצטרפו לקריאה.[965] ב־11 באוקטובר הכריז יו"ר סיעת המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ, כי יצטרף לממשלת חירום לאומית בראשות נתניהו,[966] ולמחרת הושבעו חמישה שרים מטעם המחנה הממלכתי והצטרפו לממשלה. מפלגות העבודה וישראל ביתנו הודיעו באותו היום כי יתמכו בהקמתה אך בינתיים לא יצטרפו לקואליציה. יאיר לפיד הודיע שמפלגתו לא תיכנס לממשלת החירום עד שלא יוצאו ממנה מפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית, אולם חבר הכנסת אלעזר שטרן ממפלגתו הודיע שיתמוך בה, בניגוד לעמדת הסיעה.[967][968] קודם לכן, לבקשתו של שר הפנים ושר הבריאות משה ארבל החליט יו"ר ש"ס אריה דרעי להעביר את תיק הבריאות לידיו של חבר הכנסת אוריאל בוסו.[969]
במהלך המלחמה נמתחה ביקורת בעיקר מצד מתנגדי הממשלה על התנהלות ראש הממשלה במהלך הלחימה, וכן על חברי ממשלה בטענה שאינם מבצעים את תפקידם ושמשרדיהם אינם מתפקדים, וכן על תקציבים בתקציב המדינה למטרות שלדעתם שנויות במחלוקת. כמו כן נמתחה ביקורת בציבור על היעדר גיוס חרדים ללחימה גם בתקופה זו, כאשר על הפרק עומדת דווקא הארכת תקופת השירות במילואים.
הבחירות לרשויות המקומיות, שהיו אמורות להתקיים בסוף חודש אוקטובר, נדחו בעקבות המלחמה ל־30 בינואר 2024 ולאחר מכן אושרה דחיה נוספת ל-27 בפברואר 2024.[970]
כוננות ביטחונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם תחילת המלחמה בישראל החלה כוננות בארץ, בעיקר ביישובים ביו"ש ובערים המעורבות, מחשש להצטרפות ערביי ישראל למלחמה ומחשש לחזרה על אירועי שומר החומות.[971] עקב כך הוקמו כיתות כוננות חדשות ברשויות מקומיות חדשות ואף תוגברו קיימות.[972] לראשונה נפתחו כיתות כוננות גם בערים[973] וכן בקרב החברה החרדית.[974][975] בירושלים הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.[976] עד דצמבר 2023 הוקמו למעלה מ-800 כיתות כוננות ברחבי הארץ.[977] במסגרת תוכנית "משיב הרוח" שהחל כחודשיים לאחר פרוץ המלחמה צוידו מחדש 12 כיתות הכוננות בעוטף עזה בנשק וציוד צבאי[978] ועד פברואר 2024 צוידו ואומנו כיתות כוננות ב-70 יישובים בעוטף עזה וגבול הצפון.[979]
במקביל הוקלו הקריטריונים למתן רישיון נשק.[980][981] במשטרה אמרו בשיחות סגורות כי בהיעדר מסגרת משטרתית מאורגנת, קיים חשש ממשי להגעת כלי נשק 'לידיים הלא נכונות ולא מיומנות', דבר אשר עלול להוביל לתקריות קשות בהיעדר פיקוח והכשרה מתאימים.[982]
עם פרוץ הקרבות פורסם כי כ־3,000 חרדים מבקשים להתגייס לצבא.[983][984] צה"ל נענה,[985] והחל בגיוס חרדים לטירונות מקוצרת, שבסיומה שולבו המתגייסים במקצועות רפואה בסיסיים וכנהגים.[986][987] בינואר 2024 פורסם כי בסופו של דבר לא נצפתה בחודשי המלחמה עלייה במספר המתגייסים החרדים לצה"ל, ומחזור הגיוס לחרדים היה כמעט זהה בגודלו למחזורים של שנים קודמות: פחות מ-200 מתגייסים.[988] ומספר המתגייסים השנתי בציבור החרדי עמד על 1,200 שהוא כ-10% מהשנתון המיועד לגיוס.[989]
התגייסות אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בציבור הייתה התגייסות גדולה של ארגוני עזרה ממוסדים כדוגמת זק"א, ארגונים התנדבותיים שהסבו את פעילותם לעזרה כדוגמת אחים לנשק, והתגייסות יחידים. הוקמו חמ"לים אזרחיים לסיוע בחילוץ מאזורי העימות בחזית, חמ"ל נעדרים (כולל סיוע באיתורם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים), סיוע לאנשים בעורף, מערך הסעות, רכישה והטסה של ציוד אישי לחיילים כגון אפודי מגן קרמיים שהיו חסרים, אירוח משפחות שפונו מאזורי העימות, תרומות דם, סיוע בבתי חולים ובמוסדות אחרים, שירות שמרטפות לאנשי מילואים, ביקורים בבית אבות, והתנדבות בכל תחום אחר.[990][991][992]
בבוקר 7 באוקטובר 2023, מייד עם היוודע על מתקפת הפתע על ישראל וברקע הידיעות על הטבח בדרום, הודיעו מובילי תנועת אחים לנשק כי היא מפסיקה כל פעילות מחאה וקראו לחיילי המילואים להתייצב להגנת המדינה ללא היסוס.[993] באותו יום הוסבו התשתיות ששימשו למחאה כדי לסייע לכוחות הביטחון ולניצולי הטבח שביצע חמאס. התנועה הקימה חמ"לים ייעודיים שדרכם פעלו יוזמות שונות על ידי יותר מ־15 אלף מתנדבים ברחבי הארץ. בין היוזמות הללו חילוץ משפחות מאזורי העימות תוך כדי הלחימה של כוחות צה"ל[994] ומציאת פתרונות דיור עבורן, סיוע באיתור נעדרים, מערך תמיכה במשפחות חללים, נעדרים וחטופים, מערך הסעות לחיילי מילואים ומשפחות, ארוחות חמות, חילוץ בעלי חיים, סיוע למשקים חקלאיים ואיסוף ציוד נדרש למשפחות ולחיילים, כולל הטסת ציוד מחו"ל.[995][996] ב־12 באוקטובר 2023 ביקר מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בחמ"ל שהקימה התנועה במתחם אקספו בתל אביב. בחמ"ל התנועה ביקרו ותמכו גם פוליטיקאים, דיפלומטים ואנשי תקשורת רבים.[997][998] ערוץ הטלגרם כרמל ניוז, המסקר את מלחמת אוקראינה–רוסיה, יזם ותיאם התקנות של גגונים על רק"ם כנגד רחפנים מטילים כלקח מהמלחמה במזרח אירופה.[999] קבוצות של נערי גבעות עסקו בהתקנה של הגגונים.[1000]
התמודדות נפשית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות האירועים הטראומתיים של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.[1001] פיקוד העורף הדגיש שתגובות רגשיות כמו פחד וחרדה הן "תגובות נורמליות למצב לא נורמלי".[1002] מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם לחץ, המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר (פעילות גופנית, שיחות עם חברים ומשפחה, איסוף מידע, אמונה ותקווה) ולהשתמש בהן.[1002] במקרה של נפגעי חרדה, הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה וטכניקות הרפיה, להדגיש את יכולת ההתמודדות ולהסיח את הדעת.[1003] מעמותת נט"ל הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות וסרטוני סנאף.[1004] חשיפה כזו נקשרה בעבר לדיכאון, חרדה, ופוסט־טראומה.[1005][1004]
מחקר אורך (אנ') מצא שבריאותם הנפשית של הישראלים נפגעה באופן משמעותי. שיעור הפרעת הדחק הפוסט־טראומטית עלה מ־16% באוגוסט 2023 ל־30% בנובמבר 2023. חלה עלייה גם בשיעור הסובלים מחרדה ודיכאון.[1006]
זיכרון והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הנצחת קורבנות מתקפת הפתע על ישראל
שם המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמה הראשוני של המלחמה נגזר משם המבצע שבו פתח צה"ל לאחר מתקפת הפתע. כחודשיים לאחר תחילת המלחמה הוצגו מספר שמות אפשריים לחברי הממשלה, בין השאר לבקשת הצבא, אבל גם מתוך הבנה ששם המלחמה יכול להשפיע על הלגיטימציה הבינלאומית ללחימה. בין השמות שהוצעו היו "מלחמת בראשית" (שהוצע על ידי ראש הממשלה נתניהו[1007]), "מלחמת עזה", "מלחמת 7 באוקטובר", "מלחמת שמיני עצרת", "מלחמת שמחת תורה" ו"מלחמת משיב הרוח". בינתיים נקברו חללי המלחמה במצבות זמניות, שלא צוינה עליהן המערכה שבה נפלו.[1008][1009][1010]
ציון יום זיכרון לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל
בישיבת ממשלה[1011] שנערכה ב-17 במרץ 2024, אישרה הממשלה פה אחד כי בכל שנה בכ"ד בתשרי יצוין יום זיכרון לאומי לציון אירועי 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". יום הזיכרון יצוין מדי שנה בשני טקסים ממלכתיים: טקס לזכרם של החללים שנפלו במלחמה, וטקס לזכרם של האזרחים שנרצחו בפעולות האיבה. עוד הוחלט כי בשנה הראשונה לציון היום הלאומי, שנת 2024, ייערך באופן חד פעמי טקס גם בתאריך הלועזי – ב-7 באוקטובר, בשל הסנטימנט הציבורי לתאריך.[1012]
אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מלחמת חרבות ברזל במוזיקה
אירועי הטבח של השבעה באוקטובר והמלחמה הביאו אמנים רבים להעלות יצירות הקשורות למלחמה:
- אמנות רחוב: אמנים רבים ציירו גרפיטי וציורי קיר במרחב הציבורי והעירוני בישראל, לחיזוק המורל הלאומי ותמיכה בחיילי צה"ל שנלחמים בחזית.
- הסרט התיעודי #NOVA של Yes הטלוויזיה בלוויין על הטבח במסיבת הנובה, היה הסרט התיעודי הנצפה ביותר בתולדות yes.[1013]
- מוזיקאים הוציאו שירים וגרסאות כיסוי רבות בהשפעת המלחמה: שירים להעלאת המורל, שירים לזכר הרוגים, שירים למען שחרור החטופים ושירי מחאה על המחדל שגרם לטבח.
- מפרוץ המלחמה, אומנים רבים הופיעו בהתנדבות בפני חיילים ובבסיסים, ביניהם ניתן למצוא את חנן בן ארי, שלמה ארצי, עומר אדם, ביני לנדאו, הראל טל ורבים אחרים.
- כ-1,000 מוזיקאים ביצעו את השיר הביתה למען החזרת החטופים.[1014]
- גרפיטי, ציורי קיר ואמנות רחוב בישראל
-
-
"קיר התקווה" ברעננה למען שחרור החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל -
ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרי אמונה רבים יצאו לאור בעקבות המלחמה, לחיזוק רוח העם, ומסקנות ותובנות בעקבותיה.
- לרפא את הלב – הרב יונתן זקס בעריכת סיון רהב-מאיר.
- לוחמים באמונה - הרב יהודה בן חמו.
- עוד אבנך ונבנית - מתורתו של הרב יעקב משה חרל"פ.
- תובנות נחמה - לזכרו של איתן מנחם נאמן הי"ד.
המלחמה באה לידי ביטוי גם בספרות הקריאה ובסיפורי הילדים:
- מה הקשר - חננאל זילברגר.
- רוח הגבורה - רחלי לביא.
- פפיתו 5 - במלחמת חרבות ברזל.
- ארץ הגבורה - יוסי לונדין.
- אוגדת עזה נכבשה - אילן כפיר.
- מלחמה של גיבורים- הדסה בן ארי.
- מספר אישי 7.10.23 - אלקנה כהן.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מתקפת הפתע על ישראל (2023)
- העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל
- הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
- תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל
- מלחמת חרבות ברזל במוזיקה
- נשים במלחמת חרבות ברזל
- סכסוך ישראל–רצועת עזה
- מבצע עוז וניר
- מבצע יד זהב
- מבצע ניתוח מקומי
- מבצע ראשית האור
- מבצע כתר המערב
- קרב עזה (2023)
- קרב ח'אן יונס (2023)
- הקרב במחנות המרכז
- קרב רפיח (2024)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישראל במלחמה – עדכונים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 באוקטובר 2023
- מתקפת פתע על ישראל בחג - עדכונים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- מתקפת פתע של חמאס – עדכונים, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
- עזה פתחה במלחמה - עדכונים, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023
יומן אירועים – כל העדכונים, התיעודים והדיווחים האחרונים, באתר צה"ל, 7 באוקטובר 2023- חללי "חרבות ברזל", באתר צה"ל, 7 באוקטובר 2023
- חרבות ברזל, באתר gov.il
יומן מלחמה מיוחד: מה שקרה בשבוע האחרון. שרשרת האירועים, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 05:06), 14 באוקטובר 2023- מעין רודה ורעות מרים כהן, הנופלים והנרצחים במלחמה: כל הנתונים, באתר ynet, 27 בנובמבר 2023
- תמונת מצב המלחמה, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- סיכום שנת 2023, באתר השב"כ
- איך נראית הלחימה בשטח? עושים סדר - תמונת מצב מיוחדת, באתר צה"ל, 6 בינואר 2024
- עדכון דובר צה"ל: סיכום 3 חודשי לחימה, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 17:36), 6 בינואר 2024
רוני לינדר, 40 זוגות אחים ו-22 נרצחים מחולון: המספרים שאסור לנו לשכוח ולהשכיח, באתר הארץ, 5 באפריל 2024
מאמרי פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפרים לפיד, פרשנות | מילון המלחמה בטרור – 2023, באתר "IsraelDefense", 22 באוקטובר 2023
- אריה דובנוב, שברי אוקטובר - כיצד יעצב הטבח בשבעה באוקטובר והמלחמה בעזה את תפיסותינו בדבר הסכסוך הישראלי-פלסטיני? כיצד הוא צובע מחדש את העבר, ההווה והעתיד של ישראל? שנים-עשר חוקרות וחוקרים ישראלים מציגים קווי מתאר למחשבה לנוכח האסון, באתר הזמן הזה, נובמבר 2023
- עידן רינג ושוקי טאוסיג, מה לא מספרים לנו על המלחמה בעזה?, באתר העין השביעית, 21 בנובמבר 2023
- עידית שפרן גיטלמן, ענת שפירא, מורן דיטש, רבקה מלר, מאיר אלרן, אמון הציבור בצה"ל במהלך מבצע "חרבות ברזל", מבט על, גיליון 1791, 22 בנובמבר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- שי לוי, "המחדל של ראש אמ"ן? צה"ל שכח שצריך להתנהל כאילו אין מודיעין", באתר מאקו, 26 בנובמבר 2023
- אבי יששכרוף, הלחימה, העזתים והלגיטימציה: כמה התפתחויות לחיוב בשדה הקרב ובמזה"ת, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
- חביבה פדיה, במשולש קטסטרופלי, הזמן הזה, מכון ון ליר בירושלים, דצמבר 2023
- יואב זיתון, חמש סיבות שבגללן צה"ל לא "משטח את עזה", באתר ynet, 14 בדצמבר 2023
- שחר קליימן, גדודי חמאס שקורסים, והשטחים שבדרך לטיהור: זוהי תמונת מצב הלחימה בעזה, באתר ישראל היום, 27 בדצמבר 2023
- יואב זיתון, אופטימיות זהירה בצה"ל מהירידה בשיגורי הרקטות מעזה: תמונת המצב מהתמרון - ושחרור חטיבות ההכשרה, באתר ynet, 31 בדצמבר 2023
- נדב איל, שטח,שיפוט, באתר ynet, 28 בדצמבר 2023
- יואב זיתון, ההסבר של צה"ל: זו הסיבה ל"תחושת הדשדוש" בחאן יונס, באתר ynet, 4 בינואר 2024
- שי לוי, מה עושים עם רפיח ומה תהיה תפיסת ההגנה החדשה בדרום?, באתר מאקו, 9 בפברואר 2024
- יואב זיתון, "גרילת בט"ש" בחאן יונס; צה"ל אישר תוכניות למהלכים הקרקעיים הבאים | תמונת מצב מהלחימה, באתר ynet, 2 במרץ 2024
- עמיר רפפורט, המבצע בשיפא: אחת ההצלחות הגדולות של המלחמה, בעיתון מקור ראשון, 29 במרץ 2024
- אפרים לפיד, דובר צה"ל לשעבר, ניצחון מוחלט? כך יעבוד המודיעין בשירות ההסברה במלחמה, באתר אייס, 29 באפריל 2024
כתבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה: שבועיים למתקפת הפתע | יומן מלחמה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באוקטובר 2023
- Emily Crane, Israel starts raids inside of Gaza—what a full scale ground invasion will include and how it could play out, New York Post, 14 באוקטובר 2023
- ניר דבורי, התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה, באתר מאקו, 1 בנובמבר 2023
- יניב קובוביץ, ככה נראית מלחמה, ככה נשמעת מלחמה: מסע עם צה"ל לתוך רצועת עזה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2023
- עמיר כהן, ממתקפת הפתע ועד לקרבות בעזה: חודש למלחמה, באתר חדשות 13, 4 בנובמבר 2023
- יואב זיתון, הכתר על העיר עזה הולך ומושלם, המטרה: מצור שיחנוק את בכירי חמאס, באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
- דני קושמרו, עזה, סרט מלחמה: דני קושמרו בלב הקרבות, הכי קרוב לבית החולים שיפא, באתר מאקו, 10 בנובמבר 2023
- אדוה דדון, זה אולי האתגר הכי גדול של צה"ל במלחמה: "יש מנהרות שהבריחו בהן משאיות, טילים בגודל של חדר", באתר מאקו, 12 בנובמבר 2023
- אודי עציון, מחירון המלחמה: כמה עולה לנו כל יירוט רקטה וכל בית מושמד בעזה, באתר וואלה, 17 בנובמבר 2023
- אלישע בן קימון, בשומרון נערכים להסלמה על רקע שחרור המחבלים: "נפרק את הטרור ונעצב את המציאות מחדש", באתר ynet, 30 בנובמבר 2023
אל"ם (מיל') יוסי תורג'מן, תפקידו של חיל השריון במלחמה הנוכחית, אתר מערכות, 2023
יואב קרן וגיל יוחנן, עזה, 100 מטר מאיתנו – מלחמה | צפו בתיעוד היתקלות של כוח צנחנים בשג'אעיה, באתר ynet, 9 בדצמבר 2023- אודי עציון, "כמו בפורמולה 1": הכוח שמסתער על הטנקים התקולים בעזה, באתר וואלה, 6 בדצמבר 2023
- יודעים מה זה צק"ח? מילון המושגים הבסיסי של הלוחמים בעזה, באתר כיפה, 28 בדצמבר 2023
- אספנו כמה מהחידושים שנכנסו לפעולה ב-100 ימי מלחמה, באתר צה"ל, 14 בינואר 2024
- Israel Builds Buffer Zone Along Gaza Border, Risking New Rift With U.S., וול סטריט ג'ורנל, 25 בינואר 2024
- The Vicious Cycle Driving Gaza’s North to Famine, אתר WSJ
- יואב זיתון, צה"ל הדהים את נאט"ו: שיא עולמי בהצלת פצועים | "הסוד הרפואי" נחשף, באתר ynet, 11 באפריל 2024
- יואב זיתון, יעל צ'כנובר, מתן צורי, יאיר קראוס, ישראל מושקוביץ, הזירות התקועות, החטופים, המפונים: 200 ימים למלחמה, תמונת מצב מכל החזיתות, באתר ynet, 23 באפריל 2024
- שִׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר
- אמצעי לחימה שעברו טבילת אש מבצעית, אתר צה"ל, אפריל 2024
תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכת ישראל היום, צפו: 50 ימי הלחימה בתמונות, באתר ישראל היום, 25 בנובמבר 2023- התמונות שמסכמות את השבוע האחרון, באתר צה"ל, 16 בדצמבר 2023
כתבות וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערוץ 12: היום הראשון של מלחמת חרבות ברזל, 07.10.2023 (א), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 8:30:54)
- צחנת גופות, סלון שספג טיל נ"ט ושובל דם: דיווח מקיבוץ התופת בארי, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 08:11)
- כך נראית עזה אחרי 17 ימי תקיפה: פיצוצים עזים, בניינים קורסים, הלם ופחד בכל פינה, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 03:17), 23 באוקטובר 2023
- היום התשעה עשר למלחמה: תקיפות עוצמתיות, חיסולים ושיגורים לאילת, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:04), 25 באוקטובר 2023
- היום ה־21: צה"ל תקף קרקעית בלב הרצועה, השייטת פשטה על עזה מהים, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:59), 27 באוקטובר 2023
- חיסול מחבלים והתקלויות: הפעילות הקרקעית בתוך עזה התרחבה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:23), 29 באוקטובר 2023
- 600 מטרות הותקפו בתוך יממה: הפעולה הקרקעית בעזה מתרחבת, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:52), 30 באוקטובר 2023
- תיעודים מיוחדים: כך נראים ימי הקרב הראשונים בתוך עזה, סרטון בערוץ "חדשות 13", באתר יוטיוב (אורך: 04:16), 1 בנובמבר 2023
- הפעילות בעזה מתקדמת, עליית מדרגה במתקפות של חיזבאללה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:41), 4 בנובמבר 2023
- הפצצות עוצמתיות חיסול בכירים וכיתור העיר: סיכום היום ה־31 למלחמה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:30), 6 בנובמבר 2023
- טילים מהצפון, נפילות במרכז וחיסול עשרות מחבלים: סיכום היום ה־63 למלחמה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 4:34), 8 בדצמבר 2023
- כיכר פלסטין בידי צה"ל: תיעוד מהמקום שבעבר היה סמל חמאס, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 10:40), 9 בדצמבר 2023
- צה"ל השלים את כיבוש בית חאנון, לוחמי דובדבן בחאן יונס: היום ה-73 למלחמה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:41), 18 בדצמבר 2023
- תיעוד מיוחד מלב עזה: עיר הטרור של מוחמד דף ויחיא סינוואר נחשפת, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 04:50), 20 בדצמבר 2023
- צה"ל ממשיך בהתקפות בכל רחבי הרצועה - וקרא לתושבים להתפנות דרומה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:38), 25 בדצמבר 2023
- צה"ל השתלט על דירת המסתור של סינוואר - והשמיד את המנהרה שתחתיה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:18), 29 בדצמבר 2023
- הקרב על השכונה האחרונה בצפון הרצועה: היום ה-88 למלחמה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:47), 2 בינואר 2024
- יהיה טוב | כשסרן נדב טיברג הגיע לחלץ פצועים בקיבוץ רעים, לא היה לו מושג שמטרים ספורים ממנו נרצח אחיו, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 28:27), 8 בינואר 2024
- הושמדה מתחת לאדמה: לב תעשיית ייצור הנשק של חמאס, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:56), 18 בינואר 2024
- פצצת מרגמה בשקית של אונר"א, מחבל ניסה להסתתר על גג - וחוסל, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:17), 24 בפברואר 2024
- 50 מטרות ב-6 דקות: מתקפת הפתע של צה"ל על ח'אן יונס, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:27), 3 במרץ 2024
- בוקר טוב רפיח: צה"ל השתלט במהלך הלילה על מעבר הגבול בדרום הרצועה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 04:24), 7 במאי 2024
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יומן המלחמה, באתר צה"ל;
מערכת אתר חיל-האוויר, מלחמת "חרבות ברזל" היום ה-16, באתר חיל האוויר הישראלי, 22 באוקטובר 2023 - ^
... "חרבות ברזל" דובר צה"ל: מיד עם תחילת מבצע "חרבות ברזל", תוך ...
, בערוץ הטלגרם צה"ל – הערוץ הרשמי - ^ 1 2 3 4 "איראן אחראית": גרמניה מחרימה את חמאס; והסיוע הצבאי שתעביר לישראל, באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
- ^ כרמית ולנסי, טל אברהם, סוריה במלחמת ״חרבות ברזל״: תומכת סמלית, נמנעת מהסלמה, 20 בדצמבר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי.
- ^ יצחק אבוחצירא, משמרות המהפכה: "שיגרנו טילים וכטב"מים למקומות ספציפיים", באתר עכשיו 14, 13 באפריל 2024.
- ^ ※ סיכום 2023, באתר השב"כ. לאחר מכן נהרגו 17 חיילים נוספים, חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 19 בינואר 2024, ו-4 אזרחים (אחד בפיגוע בוואדי חרמיה (2024), אחת בפיגוע המשולב ברעננה ו-2 בחזית הצפונית)
- ^ ※ חללי המלחמה ששמותיהם הותרו לפרסום, באתר צה"ל
- ^ ※ סיכום 2023, באתר השב"כ
- ^ לי נעים, תעלומת הנעדרת האחרונה: המשפחה של בלהה ינון כבר ישבה שבעה - ואז צצו סימני השאלה, באתר מאקו, 24 בפברואר 2024
- ^ [דרוש מקור]
- ^ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Home Page, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory (באנגלית)
- ^ ※ מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (7 - 15 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 15 במאי 2024
- ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,550 מחבלים חוסלו בישראל | עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ישראל גראדווהל, שלב הנקמה: תקיפה חסרת תקדים | "אין מקום בטוח בעזה; הם פוגעים בכל מקום", באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (7 -15 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 15 במאי 2024
- ^ ※ כלכליסט ו-ynet, דיווח שוטףצה"ל: מספר החטופים - 229; הערכות: החות'ים שיגרו את הכטב"מים לסיני, באתר כלכליסט, 27 באוקטובר 2023
- ^ [דרוש מקור]
- ^ ※ צביקה סגל, מבצע מיוחד בטול כרם: מעבדות ומטענים שהוטמנו מתחת לכבישים - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 6 במאי 2024
- ^ ※ ליאור בן ארי, האבדות של חיזבאללה, שמתעקש להמשיך בלחימה, באתר ynet, 10 במרץ 2024,
צה"ל: ב-5 חודשים הותקפו כ-4,500 מטרות חיזבאללה, יותר מ-300 מחבלים חוסלו, באתר ynet, 12 במרץ 2024. - ^ ※ מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (15 באפריל - 6 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 6 במאי 2024,
חיזבאללה הודיע: 5 מחבלים נהרגו מתקיפות צה"ל, באתר "סרוגים", 20 במאי 2024. - ^ ※ רז צימט, איראן ומדיניות הסיכולים המיוחסת לישראל: בין איומים לאילוצים, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 26 בינואר 2024
Death toll update | 14 people killed in Israel attack on building of the Iranian embassy in Damascus - The Syrian Observatory For Human Rights, The Syrian Observatory For Human Rights, 2 באפריל 2024
יעד החיסול בסוריה: "קצין בכיר במשמרות המהפכה שהיה אחראי על הברחות דרך הים", באתר ישראל היום, 2 במרץ 2024 - ^ ※ סוכנויות הידיעות, צבא סוריה: מספר החיילים ההרוגים בתקיפה הישראלית עלה ל-11, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2023
מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (26 במרץ – 1 באפריל 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 1 באפריל 2024 - ^ הנשיא ביידן: "ה-7 באוקטובר הפך ליום הקטלני ביותר עבור העם היהודי מאז השואה, המחבלים לא ינצחו", באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023
- ^ ※ נכון ל-25 באוקטובר, הוערך מספר ההרוגים בכ-1,400, ראו מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023. בעקבות זיהוי גופות נוספות השתנתה ההערכה, ראו
ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בנובמבר 2023
- ^ סון אנגל ראסמוסן ושושנה סולומון, "הרגתי 10 בידיים חשופות": מצלמות הגוף של המחבלים חשפו את הזוועה, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2023
- ^ דובי בן גדליהו, צה"ל "גייס" אלפי כלי רכב אזרחיים מתחילת המלחמה. כך זה עובד, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2023
- ^ ※ מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (7 - 15 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 15 במאי 2024
- ^ אלפי עזתים קבורים תחת בניינים שהופצצו, ככל הנראה יותר מכפי שנודע עד כה, באתר הארץ, 25 במרץ 2024
- ^ ※ דובר צה"ל: "מתחילת המלחמה חיסלנו יותר מ-13,000 מחבלים", באתר ערוץ 7, 29 בפברואר 2024, עדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 29 בפברואר 2024.
- ^ [דרוש מקור]
- ^ יואב זיתון, גלנט בחאן יונס: נגיע גם לרפיח, לחמאס 20,000 מחבלים הרוגים או פצועים, באתר ynet, 1 בפברואר 2024
- ^ ג'רוזלם פוסט, כמה לוחמים נשארו לחמאס? התמונה המלאה ברצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 22 בינואר 2024
- ^ 70% מהבתים בעזה נפגעו במלחמה: "מימדי הרס שמזכירים את דרזדן", באתר ynet, 30 בדצמבר 2023
- ^ משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש | מעשי איבה ברצועת עזה ובישראל | עדכון בזק מס' 82, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, 2024-01-02
- ^ גיא אלסטר, גרמניה אוסרת על כל פעילות של חמאס: "מטרתו - השמדת ישראל", באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023
- ^ נסיה שמר, כך משתמש חמאס בקוראן להצדיק את השמדת ישראל, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ נועם אמיר, אפילו בחמאס רועדים מפניו: מי אתה, יורשו של איסמעיל הנייה?, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2017
- ^ טל לב רם, הפגנות על הגדר ובלוני תבערה: השעון להתעצמות ההסלמה מתקתק לאחור, באתר מעריב אונליין, 24 בספטמבר 2023
- ^ דנה בן שמעון, אחרי ביקור השגריר הקטארי בעזה: עוד הקלות ישראליות לחמאס, באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2023
- ^ ספיר ליפקין, צפירת ההרגעה של קטאר, ההקלות לעזה - והאזהרה: "המצב טרגי", באתר מאקו, 4 באוקטובר 2023
- ^ אליאור לוי, הכסף הקטארי זורם לעזה: 15 מיליון דולר יועברו במזומן, באתר ynet, 6 בדצמבר 2018
- ^ אמיר תיבון, יהונתן ליס, יניב קובוביץ, ג'קי חורי, הממשלה בוחנת הקלות לעזה מחשש שהסלמה תפגע במגעים עם סעודיה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2023
- ^ טל לב רם, עוז חוזר הניגון: צה"ל נערך להידרדרות נוספת בגבול הרצועה, באתר מעריב אונליין, 29 בספטמבר 2023
- ^ נחום ברנע, נתנו לחמאס לנצח, באתר "ידיעות אחרונות", 13 בנובמבר 2018
- ^ Lahav Harkov, Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided, Jerusalem Post, March 12, 2019 (באנגלית)
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 26 באוקטובר 2023
- ^ נאום של יואל חסון במילאת הכנסת, 2017 טוויטר
- ^ ערוץ הכנסת - יואל חסון: "שלטון חמאס פורח תחת שלטון נתניהו", ערוץ הכנסת, יוטיוב, 21.6.17
- ^ פרנצ'סקה בורי, מנהיג חמאס בעזה: "אני לא רוצה עוד מלחמות", באתר ynet, 4 באוקטובר 2018. אסף גבור, ריאיון בלעדי בע"מ: סינוואר השיג את מטרתו, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2018
- ^ "סיכון מחושב": הפתק בעברית שכתב סינוואר לנתניהו, בזמן המגעים להסדרה, באתר ynet, 14 באפריל 2022
- ^ הנקודות המעניינות בהערכת המצב השנתית של אמ"ן, נציב.נט, 9 בפברואר 2021
- ^ 1 2 איתי אילנאי, רונן ברגמן, מסכימים שהשב"כ שאחרי ארגמן, הוא לא השב"כ שלפניו: מאחורי הקלעים של הקדנציה הסוערת, באתר ynet, 10 בספטמבר 2021
- ^ קסניה סבטלובה, אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס, באתר זמן ישראל, 17 באוגוסט 2022
- ^ קובי מיכאל, עומר דוסטרי, תהליך ההתמסדות הפוליטית של שחקנים תת־מדינתיים: התנהלות חמאס בין ריבונות להמשך האלימות, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
- ^ עומר דוסטרי, ההתמודדות עם האיום האיראני: הכרעת חמאס תחילה, באתר מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.
- ^ מפקדים למען ביטחון ישראל, אסטרטגיה חלופית בזירה הפלסטינית מול החמאס והרש"פ, יוני 2021
- ^ נועם אמיר, מחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2023
- ^ האימונים לעיני כל והקונספציה שקרסה: "תחבולת חמאס נמשכה שנתיים, נמנעו הדלפות", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ יניב קובוביץ, צה"ל לקח בשנים האחרונות את רוב הנשק מעוטף עזה, וחימש את ההתנחלויות באלפים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2023
- ^ עופר פטרסבורג, האם בעלי היתרי העבודה מעזה העבירו מידע מודיעיני?, באתר וואלה, 9 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 ניר דבורי, תוכננה במשך כשנה: כך התרחשה מתקפת הפתע של חמאס – שלב אחר שלב, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ Hamas Explains How They Did It, וול סטריט ג'ורנל, 11 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ גיא אלסטר, התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ Burke, Jason (2023-11-07). "A deadly cascade: how secret Hamas attack orders were passed down at last minute". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-11-08.
- ^ מיכאל שמש, תרגיל ההטעיה של חמאס: בזמן שהתכונן למתקפה, אותת ללשכת רה"מ על עסקת שבויים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 באוקטובר 2023
- ^ The Wall Street Journal, איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2023
- ^ גיא אלסטר, בפגישה חשאית בביירות: "איראן סייעה לחמאס לתכנן את המתקפה - ונתנה אור ירוק", באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- ^ Summer Said, Dov Lieber, Benoit Faucon, Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks, וול סטריט ג'ורנל, 25 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ נעמה פרי שרית מגן אילנה דיין, "הלילה נכבוש את מחסום ארז": המסמכים מהדיונים הפנימיים – והסימנים המקדימים | תיק אוקטובר, עובדה, באתר מאקו, 7 במרץ 2024
- ^ ברק רביד, קהילת המודיעין האמריקנית: "שרידותו של נתניהו כרה"מ בסכנה", באתר וואלה, 12 במרץ 2024
- ^ 1 2 3 4 שלומי אלדר, בחמאס באמת חשבו שהם יכבשו את ישראל. הם כבר חילקו את המדינה לקנטונים, באתר הארץ, 4 באפריל 2024 שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם ":0" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ^ ישי שנרב, שבעה וחצי חודשים לפני השבת השחורה תא"ל אחד התריע מפני הסכנה, בעיתון מקור ראשון, 21 באוקטובר 2023
- ^ "אור יקרות": נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023 – תא"ל ערן אורטל, באתר צה"ל, 23 בפברואר 2023
- ^ 1 2 חיים לוינסון, אמ"ן הזהיר את נתניהו במכתבים: "איראן, חיזבאללה וחמאס מזהים הזדמנות לסערה מושלמת", באתר הארץ, 20 בנובמבר 2023
- ^ טל שלו, לא רק הקונספציה המודיעינית: ב-7 באוקטובר דוקטרינת נתניהו קרסה, באתר וואלה, 3 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 עמוס הראל, "סיימנו לרצוח את כל תושבי הקיבוץ": המשפט שנקלט ב-8200 חודשים לפני הטבח, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 אילנה דיין, חשיפת "עובדה": פרטי התכתובת הדרמטית מתוך 8200: "מוות בקיבוץ, בכל מחיר", באתר מאקו, 27 בנובמבר 2023
- ^ נדב איל, מחדל המודיעין: הסימן המעיד למלחמה שנקלט ב-8200, ולא עבר לבכירי צה"ל, באתר ynet, 13 בינואר 2024
- ^ ערוץ 7, צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש, באתר ערוץ 7, 8 אוקטובר 2023
- ^ לי נעים, התצפיתניות התריעו – המפקדים התעלמו: "חמאס חבורה של ערסים, הם לא יעשו כלום", באתר מאקו, 16 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של אסף ליברמן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 25 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי ועינב חלבי, בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ סמדר פרי, המצרים מתעקשים: העברנו אזהרה לישראל - שימו לב לעזה, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ מוריה אסרף וולברג, גורם מצרי: ישראל הוזהרה מ"משהו גדול" בעזה - והתמקדה בגדה, באתר חדשות 13, 9 באוקטובר 2023
- ^ התייחסות לשכת ראש הממשלה לדיווח ממצרים, באתר GOV.IL
- ^ יאיר אמר, נתניהו קיבל אזהרה ממצרים? רה"מ מכחיש, באתר "סרוגים", 9 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
- ^ מוריה אסרף וולברג, לפני המתקפה: הדיווח על הפעילות בגבול - וההתייעצות הלילית, באתר חדשות 13, 11 באוקטובר 2023
- ^ אסף גבור, מצרים הודיעה רשמית: לא העברנו אף אזהרה לישראל, בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון וירון דרוקמן, נציב הקבילות מזהיר מליקויים במוכנות למלחמה: "תיפלו מהרגליים מהדו"חות", באתר ynet, 25 ביוני 2018
- ^ יצחק בריק, נתניהו, המלחמה הבאה קרובה. הכרז על מצב חירום לאומי, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2023
- ^ חזקי ברוך, לפיד: נתניהו איבד שליטה, אנחנו מתקרבים לעימות רב זירתי, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2023
- ^ ציוץ של אטילה שומפלבי Attila Somfalvi ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 באוקטובר 2023
- ^ י' כרמון, סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר - אוקטובר, אתר ממרי, פרסום חוזר של מאמר מ-31 באוגוסט 2023.
- ^ טל לב רם וארנולד נטייב, בתום הערכת מצב: הוחלט על תגבור כוחות במרחב אוגדת עזה, באתר מעריב אונליין, 24 בספטמבר 2023
- ^ ציוץ של רועי שרון Roy Sharon ברשת החברתית אקס (טוויטר), 4 בדצמבר 2023
- ^ ציוץ של יוסי יהושוע ברשת החברתית אקס (טוויטר), 14 באוקטובר 2023
- ^ חנן גרינווד, בצה"ל מבהירים: לא הועברו לוחמים מאוגדת עזה ליו"ש טרם המלחמה, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023
- ^ קצין תותחנים ראשי מסביר: למה לא הייתה סוללה בגבול עזה ב-7 באוקטובר?, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023; עמוס הראל, בצמרת הביטחונית התקבל מידע מעורר חשש ערב המתקפה, אך לא ננקטו צעדים, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
- ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, צה"ל מאשר לראשונה: "היו סימנים מסוימים בלילה שלפני המלחמה", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באוקטובר 2023
- ^ ג'קי חוגי, עדן סולומון ועידו אפרתי, ראש מועצת שער הנגב נהרג בחילופי אש עם מחבלים, שישה הרוגים מפגיעת רקטות, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
- ^ הערכה: כ-3,000 מחבלים חדרו לישראל ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, ברגל, באופנועים ובסירות: מתקפת חמאס, שלב אחר שלב, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, מהיבשה, מהים ובאוויר: חמאס תפס את צה"ל בהפתעה גמורה, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023;
יוסי יהושוע, מחדל 23: צה"ל נתפס בהפתעה מוחלטת, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023 - ^ בתום שעות של קרבות: צה"ל השיג שליטה על מפקדת אוגדת עזה שבמחנה רעים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ יניב קובוביץ, ממתקפת הפתע עד בואו של צה"ל: השעות הראשונות של המלחמה, שלב אחרי שלב, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2023
- ^ עמית סגל ניר דבורי, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב | פרסום ראשון, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ מאיר תורג'מן, מפקד המחוז עבר לשדרות רק חודש לפני הטבח, נפצע מירי - אך המשיך להילחם: "ניצחנו - וננצח", באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 7 באוקטובר 2023
- ^ life.living.lk@gmail.com, "היו פה ממש קרבות בתוך האוגדה, מחדר לחדר, בין משרדי המפקדות, עד שהצלחנו להדוף אותם", באתר Epoch, 10 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, תושבת קיבוץ בארי בדמעות: "מחבלים מנסים לפרוץ לי הביתה, למה אין עזרה?", באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ איליה יגורוב ונטע בר וירון דורון, עדויות תושבי העוטף ממתקפת הפתע על ישראל: "טובחים כאן בתינוקות", באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2023
- ^ ערן נבון, תושבת קיבוץ בארי בזעקה מחרידה: "תעזרו לי - חטפו את אבא שלי!", באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, מוחמד דף על מתקפת הרקטות: ישראל חיללה את אל-אקצא, קורא לערביי ישראל להצטרף, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ לילך שובל, גלנט לשרי ההגנה של נאט"ו: "2023 היא לא 1943 - הפעם ישראל חזקה ומאחדת", באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 אמיר בוחבוט, גלנט הציג לשרי ההגנה של נאט"ו סרטון לא מצונזר של זוועות חמאס: "ראשים נערפו", באתר וואלה, 12 באוקטובר 2023
- ^ יורי ילון, "כמות הנרצחים היא מעבר לכל דמיון": המומחה העולמי בזיהוי חללים שנרתם למשימה המזוויעה, באתר ישראל היום, 22 בדצמבר 2023
- ^ יואב לימור, אלוף פיקוד הדרום בראיון ראשון: "כדי שחמאס יפסיד בעימות הבא, אנחנו צריכים להיבהל פחות", באתר ישראל היום, 25 בנובמבר 2021
- ^ ניר דבורי, צה"ל השלים הכנות לשלב הלחימה הבא: היועצים שגיבשו את תוכנית הפעולה, באתר מאקו, 19 באוקטובר 2023
- ^ עמוס הראל, ישראל נמצאת בימי הכרעה, ובצה"ל מחכים לפקודה למהלך הקרקעי, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023.
- ^ אורי משגב, נתניהו לקה בשיתוק ב–7 באוקטובר, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2023
- ^ רועי רובינשטיין, חיילים מדווחים על כאוס תחבורתי: "לוקח שעות להגיע לבסיסים, אין עדכונים", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ תגבור תנועת הרכבות בסוף השבוע
- ^ יפעת ראובן, באופן חריג: הרכבת והאוטובוסים יפעלו במתכונת חירום בשבת, באתר TheMarker, 12 באוקטובר 2023
- ^ אסף זגריזק, התחבורה הציבורית דוללה, אך ברכבת הקלה יבצעו עבודות תחזוקה, באתר גלובס, 12 באוקטובר 2023
- ^ כאן 11, מהטיול אחרי צבא לשדה הקרב: המשוחררים הטריים חוזרים למדים, באתר youtube, 12/10/2023
- ^ עמי רוחקס דומבה, עדכוני מלחמה - חרבות הברזל: פינוי יישובי העוטף, באתר "IsraelDefense", 8 באוקטובר 2023
- ^ יאיר קראוס, הדר עדי, רשויות בצפון ממליצות לתושבים: "מי שנוכחותו לא נדרשת שיתפנה מהיישוב", באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ דפנה אבירם-ניצן, רועי קנת פורטל, כ-330 אלף ישראלים פונו או התפנו מבתיהם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 19 באוקטובר 2023
- ^ רוית תלמי-כהן, סבטלנה צ'אצ'אשווילי-בולוטין, פליטים בארצם (עקורים) בישראל בעקבות מלחמת "חרבות ברזל": תמונת מצב ועקרונות ראשוניים, באתר המכון להגירה ושילוב חברתי במרכז האקדמי רופין, 27 באוקטובר 2023
- ^ ראש העיר שדרות בקריאה לממשלה: "לפנות את כל תושבי העיר", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ איליה יגורוב ולילך שובל, לאחר כמעט שבוע של לחימה: תושבי שדרות יצאו מהעיר במימון המדינה, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2023
- ^ כאן חדשות, דובר צה"ל הציג: חוברת הדרכה של דאעש נמצאה על מחבל חמאס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
- ^ עידן אבני וחנן גרינווד, ההתחממות בצפון: תושבי קרית שמונה יפונו לבתי הארחה במימון המדינה, באתר ישראל היום, 20 באוקטובר 2023
- ^ שאול אמסטרדמסקי, שאול אמסטרדמסקי על תמרור האזהרה של קריית שמונה, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של נדב איל Nadav Eyal ברשת החברתית אקס (טוויטר), 27 באוקטובר 2023
- ^ לילך שובל, עליית מדרגה: 14 יישובים נוספים בגבול הצפון יפונו, באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2023
- ^ ישי אלמקייס, בשל המחסור בחדרי אירוח: מפונים שלא יתארחו במלון יקבלו "דמי כלכלה", בעיתון מקור ראשון, 22 באוקטובר 2023
- ^ איריס ליפשיץ-קליגר, התאחדות המלונות נגד אלפרד אקירוב: "סגר את שערי מלונותיו ולא סייע בקליטת מפונים", באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
- ^ שקד שדה, האיום החריג של ראש מועצת מטולה על קבינט המלחמה, באתר מעריב אונליין, 5 בפברואר 2024
- ^ 1 2 3 מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו ברשות המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך טבלת אומדן אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה באתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי)
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, "זו אזהרה - התפנו מיד": כרוזים לתושבים בעזה פוזרו בטעות בראש העין ובשומרון, באתר ynet, 21 בדצמבר 2023
- ^ עולים שלב: ישראל דורשת מ-750,000 פלסטינים לעזוב את צפון רצועת עזה, באתר JDN
- ^ ברק רביד, אמיר בוחבוט, גיא אלסטר, ישראל הודיעה לאו"ם: יש לפנות את צפון רצועת עזה בתוך 24 שעות, באתר וואלה, 13 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל פיזר כרוזים, חמאס מזכיר את הנכבה ודורש מתושבי עזה לא להתפנות: "1948 לא תחזור", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי והסוכנויות, בעזה נערמות הגופות, חמאס "משבש את הפינוי". יש מי שמתעקש להישאר: "נמות עם כבוד", באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל לתושבי אחת השכונות הגדולות בעזה: "למען ביטחונם - צאו לדרום הרצועה", באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, אוחזים דגלים לבנים - ומתפנים: מאות תושבי שכונת זייתון בעזה עזבו את בתיהם | תיעוד, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- ^ עמוס הראל, ההתנקשות בבכיר משמרות המהפכה מסמנת: ישראל מאבדת סבלנות מול איראן, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, התוכנית של צה"ל למניעת חזרת חמאס לצפון הרצועה - והביקורת: "תסכן חיילים", באתר וואלה, 4 בפברואר 2024
- ^ קובי עוזיאלי, קבינט המלחמה אישר ארבע מטרות למלחמה, באתר בחדרי חרדים, 16 באוקטובר 2023
- ^ קובי אטינגר, שר הביטחון גלנט בפתח הדיון החסוי: "המלחמה תימשך זמן רב, אלו שלושת היעדים העיקרים", באתר כיכר השבת, 7 בנובמבר 2023
- ^ שליטה ברצועה, גורל החטופים ועוד: מה אמר נתניהו בריאיון לאי.בי.אס, בעיתון מקור ראשון, 07 בנובמבר 2023
- ^ נתניהו ל"פוקס ניוז": סינוואר עדיין בעזה, ונגיע אליו, באתר ynet, 10 בנובמבר 2023
- ^ נתניהו ל"פוקס ניוז": "אין לישראל כוונה לשלוט ברצועה", באתר מעריב אונליין, 10 בנובמבר 2023
- ^ יניר יגנה, טל שלו, נתניהו לראשי הרשויות בעוטף: "צה"ל יחזיק ברצועה גם אחרי המלחמה", באתר וואלה, 10 בנובמבר 2023
- ^ נתניהו: ישראל תשלוט בעזה כל זמן שצריך, נמשיך ולא נעצור עד לניצחון, באתר וואלה, 8 בנובמבר 2023
- ^ שידור חי: ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט והשר גנץ מקיימים מסיבת עיתונאים, סרטון בערוץ "IsraeliPM", באתר יוטיוב (אורך: 39:25)
- ^ הנגבי: הרשות תוכל לנהל את עזה לאחר שתעבור רפורמה, באתר זמן ישראל, 21 בדצמבר 2023
- ^ גנץ בביקורת על נתניהו: צריך להגיד לציבור מה כן יהיה ביום שאחרי, ולא לייצר מחלוקות מדומות, באתר מאקו, 14 בדצמבר 2023
- ^ לילך שובל, "חוסר החלטה מדיני עלול לפגוע בהתקדמות הפעולה הצבאית": שר הביטחון מאשר את הפרסום ב"ישראל היום", באתר ישראל היום, 15 בינואר 2024
- ^ יעל צ'כנובר, גלנט: חוסר החלטה מדיני יפגע בצבא. הרמטכ"ל: אין אסטרטגיה ליום שאחרי, באתר ynet, 15 בינואר 2024
- ^ ירון אברהם, נתניהו הציג לפני הקבינט המדיני-ביטחוני את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס", באתר מאקו, 23 בפברואר 2024
- ^ מוריה אסרף וולברג, בניגוד לסיכום בקבינט: נתניהו מונע דיון אסטרטגי על יעדי המלחמה, באתר חדשות 13, 21 באפריל 2024
- ^ מעין יומן מלחמה יום יומי
- ^ אמיר בוחבוט, גורם ביטחוני בכיר: חמאס משגר פחות רקטות בגלל הלחץ הצבאי, באתר וואלה, 6 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, ישוחררו מילואימניקים, ביסוס רצועת ביטחון ותקיפות ממוקדות: בצה"ל מתכוננים לשלב הבא, באתר וואלה, 21 בדצמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל עבר רשמית ל"שלב ג'" במלחמה ברצועת עזה, באתר וואלה, 7 בינואר 2024
- ^ זאב קם, נתניהו לשרים: השלב השלישי בלחימה ברצועה ייקח כחצי שנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בינואר 2024
- ^ צה"ל תוקף מטרות חמאס ברצועה, מטחי הרקטות מעזה נמשכים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ איציק סבן, קצין בכיר: לוחמי הימ"מ חיסלו 200 מחבלים; תשעה לוחמים נהרגו ו-35 נפצעו, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2023
- ^ מחיר הדמים של היחידות המיוחדות שהיו בקו הראשון של הלחימה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 05:47), 10 באוקטובר 2023
- ^ עכשיו 14 צבא וביטחון, והיד עוד נטויה: 356 מחבלים חוסלו בידי שוטרי ולוחמי המשטרה, באתר עכשיו 14, 10 באוקטובר 2023
- ^ יואב זייתון, בני ערובה באופקים ובארי, הושגה שליטה על מפקדת האוגדה אחרי קרבות קשים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל הפיל את "מגדל פלסטין" בלב עזה, חמאס הגיב במטחים כבדים על ת"א, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ שומרי הסף של קו המים: חיל הים פועל בנחישות מול נסיונות החדירה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:27)
- ^ אמיר בוחבוט, דובר צה"ל: "תקפנו 426 מטרות עד כה, מאות מחבלים חוסלו ועוד עשרות שבויים", באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- ^ אנה ברסקי, שר האנרגיה ישראל כ"ץ חתם על צו המנחה את חברת החשמל להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 הצהרת דובר צה"ל, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 17:03), 12 באוקטובר 2023, 11:00
- ^ חזקי שטרן, הכנסת אישרה את הקמת ממשלת החירום; 4 ח"כים התנגדו, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2023
- ^ כתבי ynet, השיגור לטווח הגדול אי פעם מעזה: קלע דוד יירטה רקטה בגליל, שריפה במפעל, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ רון בן ישי, פשיטת צה"ל בשטח הרצועה: נאספו גופות נעדרים, אחרי שזוהו מהאוויר, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ רון בן ישי, פשיטת צה"ל בשטח הרצועה: נאספו גופות נעדרים, אחרי שזוהו מהאוויר, באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
- ^ דובר צה"ל: "חיסלנו בכיר בחמאס שהיה אחראי על הפשיטה בניר עם ואנחנו בכוננות גבוהה בכל הגזרות", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 09:39), 15 באוקטובר 2023, 11:00
- ^ צה"ל: חיסלנו את ראש מערך הנ"ט של חמאס ששיגר את הטיל שהרג את סמ"ר עומר טביב, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
- ^ מפקדת טרור של חמאס ממוקמת מתחת לביה"ח המרכזי בעזה. ההוכחות, באתר צה"ל, 27 באוקטובר 2023
- ^ ניר דבורי, הורחבה הפעילות הקרקעית, עשרות מחבלים חוסלו | פעילות צה"ל ברצועה במהלך הלילה, באתר מאקו, 28 באוקטובר 2023
- ^ הרחבת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה | את"צ, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:52), הרחבת הפעילות הקרקעית ברצועת עזה | את"צ, סרטון בערוץ "הפצות צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:46)
- ^ יואב זיתון, הכניסה הקרקעית: צה"ל ממשיך להתקדם ברצועת עזה, באתר ynet, 28 באוקטובר 2023
- ^ רון בן ישי, זו פעולה מהסוג שלא הכרנו. החטופים בעדיפות ראשונה, באתר ynet, 28 באוקטובר 2023
- ^ היום ה-22 למלחמה | צה"ל תקף תשתית חיזבאללה בלבנון, חוסל ראש המערך האווירי של חמאס, באתר מאקו, 28 באוקטובר 2023
- ^ הצהרת מפקד אוגדה 162, תא"ל איציק כהן | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב
- ^ גל פרל, "ייחודו הבולט של צה"ל, שהמפקדים הם סוד כוחו": לקחים מ־1982 ו־2023, מערכות, 11 באפריל 2024.
- ^ פעילות חטיבת המילואים 551 במרחב בית חאנון, באתר צה"ל, 11 בנובמבר 2023
- ^ הקרב במעבר ארז: לוחמי מילואים חיסלו לפחות 4 מחבלים של יחידת נוחבה, ללא נפגעים, באתר ynet, 29 באוקטובר 2023
- ^ כתבי ynet, חיילת שנחטפה שוחררה במבצע דרמטי בתוך רצועת עזה, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ^ גל שדה,רועי שרון ואיתי בלומנטל, צה"ל על האירוע בג'באליה: בפעולה קרסה תשתית של חמאס מתחת למבנים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 באוקטובר 2023
- ^ פקודת ההתקפה של מאו"ג 36 ללוחמיו. צפו, באתר צה"ל, 2 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 3 יואב זיתון, ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
- ^ כתבי ישראל היום, היום ה-27 למלחמה: תקיפות נרחבות ברצועה; דובר צה"ל: "כיתור העיר עזה הושלם", באתר ישראל היום, 2 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, מחבל שיימלט, ייתקל באש כבדה: צה"ל על סף כיתור מוחלט של העיר עזה, באתר וואלה, 5 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, עינב חלבי, צה"ל חיסל מהאוויר מג"ד נוסף בחמאס: "תכנן פיגועים גם אחרי 7 באוקטובר" | תיעוד, באתר ynet, 6 בנובמבר 2023
- ^ חמישה לוחמי צה"ל נוספים נפלו בקרב, שישה חיילים נפצעו, באתר ערוץ 7, 11 בנובמבר 2023
- ^ נחום ברנע, בבית חאנון לא נמצא אף אזרח, חי או מת. זה נראה כמו ברלין 45', באתר ynet, 12 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, לוחמי גולני פשטו על מפקדות ששימשו את חמאס לאימונים לקראת החדירה לישראל, באתר וואלה, 14 בנובמבר 2023
- ^ גלנט מאשר: זה היעד הבא בהמשך הלחימה ברצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 14 בנובמבר 2023
- ^ היום ה-41 למלחמה | צה"ל איתר סמוך לשיפא את גופתה של יהודית וייס ז"ל שנחטפה מביתה, באתר מאקו, 16 בנובמבר 2023
- ^ עינב חלבי, מח"ט צפון הרצועה, ראש מערך הרקטות, ר"מ חמאס: הבכירים שהותקפו במנהרות, באתר ynet, 17 בנובמבר 2023,
עינב חלבי, חמאס מודה בהודעה דרמטית: מח"ט צפון הרצועה וראש מערך הרקטות חוסלו, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023,
אמיר בוחבוט, בצה"ל מאשרים: חוסלו 5 מפקדים בכירים בחמאס, בהם מפקד חטיבת צפון הרצועה, באתר וואלה, 26 בנובמבר 2023 - ^ استشهاد أمين عام حركة الأحرار خالد أبو هلال وأحد أبنائه - מזכ"ל תנועת אחרר, חאלד אבו הילאל, ואחד מבניו נהרגו., maannews.net, 17 נובמבר 2023
- ^ טל שלו, ברק רביד, ראש המוסד הורה לצוות בקטאר לשוב לישראל: "חמאס לא מימש את חלקו בהסכם", באתר וואלה, 2 בדצמבר 2023
- ^ צה"ל מפרסם את דרך ניהול תנועת האוכלוסייה בעזה לשם הגנתה בשלב הבא של המלחמה, באתר צה"ל, 1 בדצמבר 2023
- ^ 59 ימים למלחמה, ערב, באתר ynet, 4 בדצמבר 2023
- ^ כתבי חדשות 12, היום ה-60 למלחמה | הותרו לפרסום שמות שני חללי צה"ל שנפלו ברצועה, באתר מאקו, 5 בדצמבר 2023
- ^ צה"ל פועל בעומק ח'אן יונס: "נמשיך לתקוף" | עדכונים שוטפים, באתר חדשות 13, 5 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, אלפי לוחמי צה"ל בלב חאן יונס ובמרכז שג'אעיה וג'באליה: החל השלב השני בתמרון הקרקעי, באתר ynet, 5 בדצמבר 2023
- ^ ניר דבורי, אחרי חודשיים של מלחמה: צה"ל ישחרר אלפי מילואימניקים הביתה, באתר מאקו, 5 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, שג'אעיה, מלכודות מתוחכמות ומפה סודית: עם לוחמי כפיר שעשו היסטוריה בשג'אעיה, באתר ynet, 8 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, איתמר אייכנר, תיעוד מכניעת מחבלים בג'באליה, צה"ל: "חקירותיהם העלו שסינוואר מתכחש למציאות", באתר ynet, 9 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, מתן צורי, יעל צ'כנובר, חסן שעלאן, אדם קוטב, גל גנות, 3 חטופים נורו בשוגג בעזה על ידי צה"ל, ונהרגו, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, "הצילו, שלושה חטופים": השלטים שהכינו משאריות מזון שלושת הצעירים שנורו למוות בשוגג, באתר ynet, 17 בדצמבר 2023
- ^ מערכת ישראל היום, "הצילו 3 חטופים": תמונות מזירת האסון שבו נהרגו בשוגג יותם, אלון וסאמר, באתר ישראל היום, 17 בדצמבר 2023
- ^ פרשני חדשות 12 על השלב הבא בלחימה - והיום שאחרי, באתר מאקו, 18 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, הקשירות במרתף השבויים, דלת המסתור בבית סינוואר: "הושלם כיבוש ג'באליה", באתר ynet, 19 בדצמבר 2023
- ^ כוחות אוגדה 162 בפעילות עצימה בלב ג'באליא, באתר צה"ל, 19 בדצמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל נכנס ל"מעוז השיגורים" של חמאס, בדרך לשתק את יכולת ירי הרקטות מצפון הרצועה, באתר וואלה, 20 בדצמבר 2023
- ^ ספיר ליפקין, אחרי שקודמיהם חוסלו: אלו מפקדי גדוד דרג' תופאח שנמצאים על הכוונת של צה"ל, באתר מאקו, 18 בדצמבר 2023
- ^ תיעוד: פיצוץ 56 מבנים בשכונת שג'אעיה, באתר ערוץ 7, 20 בדצמבר 2023
- ^ צפו בתיעוד: צה"ל משמיד 56 בניינים בתקיפה בשג'עייה, באתר מעריב אונליין, 20 בדצמבר 2023
- ^ במבצע אוגדתי מיוחד - לוחמי 99 הרחיבו את פעילות צה"ל במרכז הרצועה, באתר צה"ל, 21 בדצמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, טנקים ונגמ"שים: צה"ל בפעילות חריגה באזור ציר פילדלפי, באתר וואלה, 23 בדצמבר 2023
- ^ היום ה-78 למלחמה | הותרו לפרסום שמותיהם של חמישה חללי צה"ל, באתר מאקו, 23 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, חטיבות הכשרה ומילואים יוצאות מעזה, זו תמונת המצב המעודכנת בתמרון, באתר ynet, 31 בדצמבר 2023
- ^ לא מסכימים לוותר על שליטה ברצועה: "חמאס דוחה את ההצעה המצרית", באתר ynet, 25 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, אוגדה 36 נכנסה לאל-בורייג' במרכז הרצועה; כ-900 מחבלים חוסלו בשג'אעיה | תמונת מצב, באתר ynet, 26 בדצמבר 2023
- ^ איתי בלומנטל כרמלה מנשה, צה"ל פועל לראשונה באזור ממנו יצאו המחבלים למתקפה בניר עוז, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 בדצמבר 2023
- ^ יהל"ם איתרו והשמידו את מנהרות המטה הכללי של חמאס בצפון עזה, באתר צה"ל, 29 בדצמבר 2023.
- ^ תיעוד מיוחד: צה"ל איתר והשמיד את דירת המסתור של יחיא סנוואר, באתר מעריב אונליין, 29 בדצמבר 2023,
לילך שובל, תשתיות נרחבות וחדרי תפילה: מנהרות המטה של חמאס בצפון הרצועה ודירת המסתור של סינוואר אותרו והושמדו, באתר ישראל היום, 29 בדצמבר 2023,
כתבי חדשות 12, היום ה-84 למלחמה | רשת חשמל וחדרי מנוחה: הושמדו מנהרות המטה הכללי של חמאס בעזה, באתר מאקו, 29 בדצמבר 2023. - ^ היום ה-87 למלחמה | רקטות שוגרו מסוריה לדרום הגולן, הגרי: "סביר שהקרע בעם קשור להחלטת חמאס לתקוף", באתר מאקו, 1 בינואר 2024
- ^ דובר צה"ל הודיע: 3 אזרחים שעד כה הוגדרו נעדרים - נחטפו לעזה, באתר ynet, 4 בינואר 2024
- ^ 1 2 טל לב רם, דובר צה"ל: "הושלם פירוק המסגרת הצבאית של חמאס בצפון הרצועה", באתר מעריב אונליין, 6 בינואר 2024
- ^ דיווח: בישראל שואפים לעבור לשלב ג' בלחימה – עד סוף החודש, באתר חדשות 13, 9 בינואר 2024
- ^ היום ה-99 למלחמה | דיווח: אוטובוס הותקף בדיר אל-בלאח, באתר מאקו, 12 בינואר 2024
- ^ אוגדה 36 יוצאת מהרצועה. התמונות, התיעודים, וקולות הקשר, באתר צה"ל, 15 בינואר 2024.
- ^ טל לב רם, גם אתם מבולבלים אם המלחמה בעזה בדרך לסיום? מעריב עושה סדר, באתר מעריב אונליין, 15 בינואר 2024.
- ^ אמיר בוחבוט, פותחים שווקים ומחלקים דוחות: חמאס מנסה לשדר שהוא עדיין הריבון בעזה, באתר וואלה, 14 בינואר 2024.
- ^ "חומרים ל-800 רקטות": עשרות מכונות לייצור אמל"ח הושמדו בצפון הרצועה, באתר ynet, 20 בינואר 2024.
- ^ תיעוד מפעילות אוגדה 162 בהובלת צק"ח הנח"ל במסדרון מרכז הרצועה, באתר צה"ל, 25 באפריל 2024
- ^ יואב זיתון, צה"ל עדכן: הושלם כיתור חאן יונס, באתר ynet, 23 בינואר 2024
- ^ יואב זיתון, יעל צ'כנובר, הותר לפרסום: 21 לוחמי מילואים נפלו באסון במרכז רצועת עזה, באתר ynet, 23 בינואר 2024
- ^ דובר צה"ל, באתר WhatsApp.com
- ^ הצנחנים בקרבות בטווח קרוב עם מחבלים. תיעוד רגע הפגיעה בירי צלפים מדויק, באתר צה"ל, 25 בינואר 2024
- ^ כך מעמיקים לוחמי הקומנדו את הלחימה ברצועה, באתר צה"ל, 27 בינואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, אזהרת צה"ל: ישראל דוחה את ההכרעה על היום שאחרי - וחמאס מתחיל להשתקם, באתר ynet, 27 בינואר 2024
- ^ 1 2 צפו בעדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 29 בינואר 2024
- ^ "אנחנו נלחמים בתמרון סימולטני - לחימה בעל ובתת קרקע במקביל", באתר צה"ל, 29 בינואר 2024
- ^ בצהל מעריכים - הנהגת חמאס מוקפת בחטופים ישראלים
- ^ חדשות לפני כולם בטלגרם - ביחד ננצח 🎗, באתר Telegram
- ^ 12 ימים אחרי שהתחננה לעזרה: נמצאה גופתה של הינד בת ה-6 בעזה, באתר וואלה, 10 בפברואר 2024
- ^ IDF says probe indicates no troops were in area where 6-year-old Gazan girl was killed | The Times of Israel, The Times of Israel, 25 בפברואר 2024
- ^ Hind Rajab: Were Israeli troops around where the six-year-old was killed?, Al Jazeera (באנגלית)
- ^ Palestinian paramedics said Israel gave them safe passage to save a 6-year-old girl in Gaza. They were all killed., Washington Post (באנגלית)
- ^ אמיר בוחבוט, 300 מחבלים חוסלו ביום אחד: הישגי כוחות פיקוד הדרום בצפון ומרכז עזה, באתר וואלה, 7 בפברואר 2024
- ^ אוגדה 162 נלחמת בלב העיר עזה, באתר צה"ל, 5 בפברואר 2024
- ^ היום ה-132 למלחמה | נתניהו וביידן שוחחו, צה"ל תקף בלבנון בתגובה על המטחים לקריית שמונה, באתר מאקו, 15 בפברואר 2024
- ^ דובר צה"ל, באתר WhatsApp.com
- ^ מפקד מרכזי בכוח רדואן חוסל יחד עם סגנו בלבנון; כוחות צה"ל פועלים נגד חמאס בביה"ח 'נאצר', עוכבו חשודים, באתר צה"ל, 15 בפברואר 2024.
- ^ חטיבת המילואים סיימה לחימה בחאן יונס: "עוד נשוב לכאן", באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2024
- ^ אמיר בוחבוט, גורמים בצה"ל על פלישה לרפיח: "היא תקרה - יש רק להחליט על השיטה והעוצמות", באתר וואלה, 16 בפברואר 2024
- ^ ניר דבורי, המתקפה המשולבת, המודיעין והפגיעה בתת-קרקע: צה"ל פשט על זייתון, באתר מאקו, 21 בפברואר 2024.
- ^ תיעוד פעילות לוחמי יחידת יהל"ם ברצועת עזה, באתר צה"ל, 21 בפברואר 2024.
- ^ יואב זיתון, מתחת לבית חולים ואוניברסיטה, באורך 10 ק"מ: תיעוד ממנהרה שחצתה את הרצועה, באתר ynet, 26 בפברואר 2024
- ^ אותרה מערכת תת קרקע המחברת בין צפון רצועת עזה לדרומה, באתר צה"ל, 26 בפברואר 2024
- ^ ניר דבורי, האיחור הקריטי של הממשלה לגבי עזה - והביקורת של גורם בכיר: "נתניהו לא רוצה להכריע", באתר מאקו, 1 במרץ 2024
- ^ יואב זיתון, "גרילת בט"ש" בחאן יונס, מתקפה אוגדתית בעיירה הסמוכה | תמונת מצב מהלחימה, באתר ynet, 2 במרץ 2024
- ^ צבי בראל, ישראל משתמשת בסיוע כבנשק אסטרטגי, מבלי שיש לה אסטרטגיה, באתר הארץ, 4 במרץ 2024
- ^ 1 2 יואב זיתון, עינב חלבי, הפלסטינים טוענים ל"טבח" עם יותר מ-100 הרוגים בעזה, צה"ל: רובם מתו מדריסה או מדוחק, באתר ynet, 29 בפברואר 2024
- ^ אלישע בן קימון, תחקיר צה"ל על אסון משאיות הסיוע: "12 אלף בזזו. ירינו על חשודים, לא על השיירה", באתר ynet, 8 במרץ 2024
- ^ מחמוד מושתהא, עזה, עדי ראייה: הצבא הישראלי פתח בירי על ההמון ליד משאיות הסיוע, באתר "שיחה מקומית", 6 במרץ 2024
- ^ Sherwood, Harriet; Graham-Harrison, Emma; Borger, Julian (2024-03-02). "Israel faces mounting pressure to investigate Gaza food aid deaths". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-04-08.
- ^ Hiba Yazbek, Aaron Boxerman, Iyad Abuheweila, Abu Bakr Bashir, Matthew Mpoke Bigg, Adam Rasgon, The New York Times, Victoria Kim, Anushka Patil, Adam Sella, Patrick Kingsley, As Hungry Gazans Crowd a Convoy, a Crush of Bodies, Israeli Gunshots and a Deadly Toll, The New York Times, 29 בפברואר 2024
- ^ "Large number of bullet wounds among those injured in Gaza aid convoy rush - UN" (באנגלית בריטית). 2024-03-02. נבדק ב-2024-04-08.
- ^ Calls Grow for Investigation of Deadly Aid Incident in Northern Gaza, Voice of America, 2024-03-01 (באנגלית)
- ^ Rob Picheta, IDF says troops fired at ‘suspects’ but denies targeting convoy in deadly food aid incident, CNN, 2024-03-08 (באנגלית)
- ^ March 3: US VP Harris cheered over 'immediate ceasefire' call, clarifies she means 6-week truce | The Times of Israel, The Times of Israel, 3 במרץ 2024
- ^ כך הושמדה מנהרת הטרור הגדולה ביותר שנחשפה בצפון הרצועה; נעצרו עשרות מחבלי חמאס וגא"פ שניסו לברוח בחסות האוכלוסייה, באתר צה"ל, 5 במרץ 2024
- ^ רדיו צפון 104.5FM, "לא היו חטופים במקום": פרטים חדשים על ניסיון החיסול של עיסא, באתר מעריב אונליין, 11 במרץ 2024.
- ^ אליאור לוי, חשיפה: חיסולו מרואן עיסא צלח - הוא קבור תחת הריסות מנהרה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 במרץ 2024
- ^ עוד יעשו על זה סרט: כך חוסל רמטכ"ל חמאס מרואן עיסא - שלב אחר שלב, באתר מעריב אונליין, 17 במרץ 2024
- ^ אדם קוטב, דובר צה"ל אישר: חוסל מרואן עיסא, סגנו של מוחמד דף, באתר ynet, 26 במרץ 2024
- ^ נדב איל, התוכנית שנתניהו פסל: להוציא את אנשי פתח מעזה - ולאמנם בירדן להילחם בחמאס, באתר ynet, 14 במרץ 2024.
- ^ זה מה שקרה בשבועיים האחרונים של צק"ח נח"ל, באתר צה"ל, 16 במרץ 2024.
- ^ המבצע הממוקד לסיכול טרור בביה"ח שיפאא', באתר צה"ל, 18 במרץ 2024, צה"ל ושב"כ ממשיכים את המבצע המיוחד בשיפאא' - ומעמיקים את הפגיעה, באתר צה"ל, 21 במרץ 2024, צפו בעדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 21 במרץ 2024.
- ^ ניר דבורי, מול המחבלים, בתוך שיפא: תיעוד ההיתקלות של לוחמי השייטת בביה"ח, באתר מאקו, 18 במרץ 2024.
- ^ דקה אחר דקה: כך פשטו כוחותינו בשנית על שיפא וחיסלו עשרות מחבלים, ביניהם בכיר, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 04:27), 18 במרץ 2024.
- ^ יניב קובוביץ וג'קי חורי, חייל נהרג בפשיטת צה"ל על בית החולים שיפא; הצבא הרג בכיר בביטחון הפנים של חמאס, באתר הארץ, 18 במרץ 2024
- ^ פשיטה מהירה, איתור אמצעי לחימה והיתקלויות פנים אל פנים: צק"ח 401 ממשיכים בפעילות המבצעית בביה"ח שיפאא', באתר צה"ל, 23 במרץ 2024
- ^ Israeli forces raid Gaza City's al-Shifa hospital, BBC, Joel Gunter & David Gritten, 18.03.24
- ^ צה"ל: כ-200 מחבלים חוסלו במרחב בית החולים שיפא בעזה, באתר ynet, 28 במרץ 2024.
- ^ 1 2 שי לוי, השתלטו על מחלקות שלמות, חשבו שצה"ל לא יפעל: הטעות של חמאס בשיפא, באתר מאקו, 21 במרץ 2024.
- ^ שי לוי, הפעילות בשיפא: צה"ל והשב"כ חיסלו בכיר בביטחון הפנים של חמאס, באתר מאקו, 18 במרץ 2024,
צה"ל חיסל את ראש מנהלת ביטחון הפנים של חמאס, באתר "סרוגים", 18 במרץ 2024. - ^ 1 2 יואב זיתון, ההסחה שצלחה, והמחבל שסיפר "הבנתי שמכאן אצא מת או שבוי": המצור על שיפא, באתר ynet, 19 במרץ 2024.
- ^ דובר צה"ל: "המבצע בשיפא - הגדול ביותר מתחילת המלחמה", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 06:13), 21 במרץ 2024.
- ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, צה"ל ושב"כ: עצרנו בשיפא את אחד ממתכנני חטיפת שלושת הנערים ב-2014, באתר ynet, 20 במרץ 2024
- ^ כיתור מלא בתוך 15 דקות: מעל 140 מחבלים חוסלו, 650 נעצרו - המבצע בשיפא נמשך, באתר מאקו, 21 במרץ 2024.
- ^ יואב זיתון, RPG ליד לשכת מנהל ביה"ח, 300 עצורים ועשרות מחוסלים: נמשכת הפעילות בשיפא, באתר ynet, 19 במרץ 2024.
- ^ ניר דבורי, המבצע שהפתיע את חמאס: המודיעין שבישראל לא חשבו שישיגו, באתר מאקו, 20 במרץ 2024.
- ^ תיעוד: צה"ל הכניס משאית סולר ומשאית סיוע לאזור בית החולים שיפא, באתר ערוץ 7, 20 במרץ 2024,
תוך כדי המבצע: סיוע הומניטרי הוכנס לשיפא, באתר "סרוגים", 20 במרץ 2024. - ^ יואב זיתון, עינב חלבי, בניינים שרופים, מאות עצורים ומחוסלים: הלוחמים עזבו את שיפא אחרי השלמת המבצע, באתר ynet, 1 באפריל 2024.
- ^ כך נראית הלחימה של אגוז ומגלן בשכונת 'חמד', באתר צה"ל, 19 במרץ 2024, כך נראית הלחימה של אגוז ומגלן בשכונת 'חמד', באתר צה"ל, 19 במרץ 2024
- ^ פלד ארבלי, צה"ל ושב"כ חיסלו בכירים בוועדות החירום של חמאס ברפיח, באתר מעריב אונליין, 20 במרץ 2024
- ^ ניר דבורי, המבצע שהפתיע את חמאס: המודיעין שבישראל לא חשבו שישיגו, באתר מאקו, 20 במרץ 2024.
- ^ 170 ימים למלחמה, באתר ynet, 25 במרץ 2024
- ^ Security Council passes resolution demanding ‘an immediate ceasefire’ during Ramadan באתר מועצת הביטחון של האו"ם
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל סיים את המבצע בבית החולים שיפא, זה ההרס שנותר, באתר וואלה, 1 באפריל 2024,
דיווחים פלסטיניים: צה”ל עזב את בית החולים שיפא | תיעוד ההרס האדיר, באתר JDN. - ^ 1 2 זמן קצר לאחר יציאת הכוחות מעזה: אזעקות נשמעו בחבל אשכול, באתר מעריב אונליין, 7 באפריל 2024
- ^ 1 2 שי לוי, אחרי חודשים של לחימה: אוגדה 98 יצאה מח'אן יונס, באתר מאקו, 7 באפריל 2024
- ^ יואב זיתון, חמאס משקם שליטתו בחאן יונס, בצה"ל מתגברות ההערכות: הכרעה צבאית תיקח שנים, באתר ynet, 10 באפריל 2024.
- ^ היום ה-186 למלחמה | עדכונים שוטפים, באתר ynet, 10 באפריל 2024
- ^ דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה - 07/04/2024, סרטון בערוץ "IsraeliPM", באתר יוטיוב (אורך: 06:07), 7 באפריל 2024.
- ^ אלישע בן קימון, עינב חלבי, אחרי "מכת אש מסיבית" מהאוויר: צה"ל פתח במבצע קרקעי במרכז הרצועה, באתר ynet, 11 באפריל 2024.
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל ושב"כ: חוסל אחראי ביטחון הפנים במרחב ג'באליה של חמאס, באתר וואלה, 12 באפריל 2024
- ^ צק"ח 401 הקימו גשר הנדסי לחציית נחל עזה - ותקפו תשתיות טרור במרחב. תיעוד, באתר צה"ל, 14 באפריל 2024.
- ^ אלישע בן קימון, איתמר אייכנר, צה"ל יצא מפאתי נוסייראת, בלי להיכנס למחנה: "הטיפול בחמאס דורש סבלנות", באתר ynet, 18 באפריל 2024.
- ^ ניר דבורי, צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה, באתר מאקו, 22 באפריל 2024
- ^ הכנה למבצע ברפיח? צילומי לוויין חשפו "עיר אוהלים" חדשה ליד ח'אן יונס, באתר מאקו, 23 באפריל 2024
- ^ אליאור לוי עמיחי שטיין איתי בלומנטל, תגבור אבטחה על חטופים והנחת מטענים לצה"ל: כך נערך חמאס לפעולה ברפיח, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 באפריל 2024
- ^ יואב זיתון, צה"ל נערך לפשיטות בשני מוקדים ברצועה, העזתים הוזהרו: "נפעל בעוצמה, תעזבו", באתר ynet, 23 באפריל 2024
- ^ כוחות אוגדה 99 החלו במשימות ההגנה וההתקפה ברצועה, באתר צה"ל, 28 באפריל 2024
- ^ דיווח: מצרים הציעה להקפיא את המבצע ברפיח תמורת חידוש המו"מ, באתר חדשות 13, 25 באפריל 2024
- ^ 1 2 אוגדה 98 ואוגדה 162 נערכות להמשך המלחמה ברצועת עזה, באתר צה"ל, 30 באפריל 2024
- ^ איתמר אייכנר, יואב זיתון, צה"ל מאבטח, חמאס מאיים ויורה: ארה"ב החלה בבניית הרציף הימי בעזה, באתר ynet, 25 באפריל 2024
- ^ קרן בצלאל, דובר צה"ל בהצהרה לתקשורת הזרה: "הסיוע לעזה - הגדול מאז ומעולם, פועלים על פי החוק הבין-לאומי", באתר מאקו, 28 באפריל 2024
- ^ כתבי N12, היום ה-206 למלחמה | פגיעות נ"ט ישירות ב-3 בתים במטולה, ירי לשדרות ולעוטף, באתר מאקו, 29 באפריל 2024.
- ^ מעבר ארז נפתח להכנסת סיוע הומניטרי, באתר צה"ל, 1 במאי 2024
- ^ איתי בלומנטל, בכיר בג'יהאד האסלאמי חוסל ברפיח - ממובילי הטבח ב-7 באוקטובר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 במאי 2024
- ^ אלמוג בוקר, בתקיפה משותפת לצה"ל ולשב״כ, חוסל אחד ממפקדי חטיבת רפיח בארגון הטרור הג'האד האיסלאמי ואחד ממובילי הטבח ב-7 באוקטובר., באתר X, 4.5.24
- ^ צה"ל: השמדנו את אתרי השיגור ברפיח מהם בוצע הירי לבאר שבע, באתר וואלה, 9 במאי 2024
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, לקראת "העמקת הפעולה"? צה"ל קורא לשכונות נוספות ברפיח להתפנות, באתר ynet, 11 במאי 2024
- ^ היום ה-218 למלחמה | בפעם השלישית בתוך יממה: אזעקה באזור באר שבע, באתר מאקו, 11 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, מתן צורי, עינב חלבי, יותר מ-10 נפגעים בתקרית חריגה בעוטף: 14 שיגורים לכרם שלום מאזור רפיח, באתר ynet, 5 במאי 2024
- ^ ניצן שפירא ניר דבורי גיא ורון, פגיעה ישירה בכרם שלום, לפחות שלושה ישראלים במצב קשה, באתר מאקו, 5 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, רענן בן צור, יאיר קראוס, גלעד כהן, הותר לפרסום: 3 לוחמי צה"ל נהרגו במטח מרפיח לכרם שלום, באתר ynet, 5 במאי 2024
זיתון, יואב; צור, רענן בן; קראוס, יאיר; כהן, גלעד (2024-05-06). "הותר לפרסום: סמל מיכאל רוזל נהרג במטח מרפיח לכרם שלום". Ynet. נבדק ב-2024-05-06. - ^ בהנחיית הדרג המדיני, ולבקשת האמריקנים: מעבר כרם שלום נפתח מחדש, באתר ynet, 8 במאי 2024
- ^ חזקי ברוך, לאחר נפילת 4 לוחמים: מעבר כרם שלום נפתח למעבר משאיות סיוע, באתר ערוץ 7, 8 במאי 2024
- ^ 1 2 אמיר בוחבוט, לקראת תמרון קרקעי: צה"ל החל בפינוי השכונות המזרחיות ברפיח, באתר וואלה, 6 במאי 2024 שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם ":4" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ^ צה"ל מגדיל את האזור ההומניטרי וקורא לאוכלוסיה להתפנות, באתר צה"ל, 6 במאי 2024
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, דיווחים פלסטיניים: "טנקים נכנסו למזרח רפיח", באתר ynet, 6 במאי 2024
- ^ ספיר ליפקין ירון אברהם, דיווחים פלסטיניים: טנקים מתקדמים למזרח רפיח, צה"ל תוקף מהאוויר ובארטילריה, באתר מאקו, 6 במאי 2024
- ^ כוחות צה"ל פלשו לרפיח, באתר וואלה, 6 במאי 2024
- ^ חוסלו מחבלים ואותרו פירים ותשתיות תת-קרקעיות, באתר צה"ל, 8 במאי 2024
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל התקדם במקביל לציר פילדלפי; הפלסטינים: "פשיטה על מעבר רפיח", באתר ynet, 6 במאי 2024
- ^ ניר דבורי ירון שניידר, צה"ל השתלט על מעבר רפיח בצידו הפלסטיני, 20 מחבלים חוסלו, באתר מאקו, 7 במאי 2024
- ^ אלישע בן קימון, עינב חלבי, יואב זיתון, למרות שירי הפצמ"רים נמשך, "בהנחיית הדרג המדיני": מעבר כרם שלום נפתח מחדש, באתר ynet, 8 במאי 2024
- ^ ביידן: "אם המבצע ברפיח יתרחב - ישראל לא תקבל נשק ופגזים", באתר מאקו, 9 במאי 2024
- ^ ניר דבורי, הותר לפרסום: ארבעה לוחמים מחטיבת הנח"ל נפלו בקרב בצפון רצועת עזה, באתר מאקו, 10 במאי 2024
- ^ מאיר תורג'מן, יואב זיתון, סמוך לזירת המטענים הקטלנית: סמ"ר אריאל צים נהרג בשכונת זייתון, באתר ynet, 11 במאי 2024
- ^ איליה יגורוב, עידן אבני, על רקע הפעולה ברפיח: שני מטחים לעבר באר שבע; אישה נפצעה קל מרסיסים, באתר ישראל היום, 10 במאי 2024.
- ^ סער הס, מתן צורי, נינה פוקס, שובם של ה"טפטופים": המספרים מראים - הרקטות חזרו לדרום | תיעוד: מגינה בגופה על ילדיה בשדרות, באתר ynet, 12 במאי 2024
- ^ עמית סגל, קבינט המלחמה והקבינט המורחב אישרו פה אחד: צה"ל יעמיק את הפעולה ברפיח, באתר מאקו, 10 במאי 2024.
- ^ יומן המלחמה - 11/05, באתר צה"ל, 11 במאי 2024.
- ^ עוז ישראל שוורץ, צפו: צה"ל משמיד את שדה התעופה יאסר ערפאת ברפיח, באתר "סרוגים", 12 במאי 2024.
- ^ ynet - בלוגים - 219 ימים למלחמה, באתר ynet, 13 במאי 2024
- ^ הסתיים המבצע בשכונת זייתון; יותר מ-90 מחבלים חוסלו, באתר זמן ישראל, 17 במאי 2024
- ^ ניר דבורי, צה"ל פועל ב-3 מוקדים: תמונת מצב של הלחימה ברצועת עזה, באתר מאקו, 12 במאי 2024
- ^ ניר דבורי, המחבלים חזרו לג'באליה - וניסו לשקם את תשתיות הטרור | מאחורי החזרה של צה"ל לצפון הרצועה, באתר מאקו, 15 במאי 2024
- ^ מעבר "ארז מערב" החדש נפתח, כ-40 משאיות סיוע יוכנסו לצפון הרצועה, באתר ynet, 12 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, 13 לוחמים נפצעו בשתי תקריות ברצועה, 4 במצב קשה; צה"ל מפנה אזורים נוספים, באתר ynet, 14 במאי 2024
- ^ יומן המלחמה - 14/05, באתר צה"ל, 14 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, רענן בן צור, אלכסנדרה לוקש, החלל הראשון במבצע ברפיח - סמל עירא גיספן: "רצה ונלחם להיות לוחם", באתר ynet, 15 במאי 2024
- ^ עדכון דובר צה"ל - 14.05, ערב, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 06:44), 14 במאי 2024.
- ^ איתמר אייכנר, ליאור בן-ארי, קרב גרסאות בין ישראל למצרים: מי אחראי לסגירת מעבר רפיח?, באתר ynet, 14 במאי 2024
- ^ לאחר כשבוע: הסתיימה פשיטת צה"ל על שכונת זייתון בעזה, באתר ynet, 15 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, הותר לפרסום: חמישה לוחמי צנחנים נהרגו בג'באליה מירי טנקים של צה"ל, באתר ynet, 16 במאי 2024
- ^ 1 2 יואב זיתון, צה"ל בלב ג'באליה: "הלחימה שם - אולי העצימה ביותר מאז 7 באוקטובר", באתר ynet, 17 במאי 2024
- ^ דני מולכו, יוסי מצרי, ארה"ב: הושלמה הקמת מזח הסיוע לעזה. הערכה בצה"ל: יפעל ממחר, באתר חדשות 13, 16 במאי 2024
- ^ הותר לפרסום: רס"ם (מיל') רן יעבץ נפל בפיצוץ קנה מרגמה בעוטף עזה, באתר מאקו, 16 במאי 2024
- ^ היום ה-224 למלחמה | דיווח בלבנון: תקיפה חריגה של צה"ל באזור צידון, באתר מאקו, 17 במאי 2024
- ^ איתמר אייכנר, ישראל ענתה לדרא"פ: 700 מנהרות זוהו רק ברפיח, בהן 50 למצרים. חטופים מוחזקים בעיר, באתר ynet, 17 במאי 2024.
ישראל חשפה בהאג: כמה מנהרות חמאס חוצות מרפיח למצרים, באתר מאקו, 17 במאי - ^ אדם קוטב, יואב זיתון, לירן תמרי, גופותיהם של שלושה חטופים חולצו מרצועת עזה, באתר ynet, 17 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, הגר כוכבי, לירן תמרי, נינה פוקס ואדם קוטב, המודיעין מהמחבלים שנלכדו, והבטחת הגרי להמשיך: "נהפוך כל אבן" | מבצע חילוץ הגופות, באתר ynet, 17 במאי 2024
- ^ אבי אשכנזי, פלד ארבלי, דובר צה"ל: גופתו של החטוף רון בנימין הושבה לישראל במבצע מיוחד, באתר מעריב אונליין, 18 במאי 2024
- ^ איתן גליקמן, יואב זיתון, סמל בן אבישי נפל בג'באליה: "היו לו המון חלומות - וחיוך כובש", באתר ynet, 17 במאי 2024
- ^ יומן המלחמה - 18/05, באתר צה"ל, 18 במאי 2024
- ^ אבי אשכנזי, פלד ארבלי, הותר לפרסום: שני לוחמי סיירת גבעתי נפלו בקרב בדרום רצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 19 במאי 2024
- ^ הותרו לפרסום שמותיהם של שני חללי צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחותיהם, באתר צה"ל, 19 במאי 2024
- ^ יומן המלחמה - 19/05, באתר צה"ל, 19 במאי 2024
- ^ הותר לפרסום שמו של חלל צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחתו, באתר צה"ל, 19 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, כמחצית מציר פילדלפי בשליטת צה"ל, שמעריך: כמעט מיליון התפנו מרפיח, באתר ynet, 20 במאי 2024
- ^ U.S. Central Command, To date, over 569 metric tons of humanitarian assistance has been delivered across the temporary pier to Gaz, X, 21 במאי 2024
- ^ מערכת את"צ, יומן המלחמה - 21/05, באתר צה"ל, 21 במאי 2024
- ^ ynet (2024-05-22). "המודיעין האמריקני: רק כשליש ממחבלי חמאס חוסלו; דיווח: ארה"ב ריככה התנגדות למבצע ברפיח". Ynet. נבדק ב-2024-05-22.
- ^ באמצעות כלי טיס וארטילריה: הפצצות כבדות של ישראל הלילה ברפיח, באתר www.maariv.co.il, 2024-05-22
- ^ רויטרס (2024-05-22). ""לחימה אינטנסיבית": צה"ל מתקדם ללב רפיח; דיווח: שליטה ב-70% מציר פילדלפי". Ynet. נבדק ב-2024-05-22.
- ^ N12 - המזח הצף, מאות טונות הסיוע - והעזתים שמודים: "זה לא..., באתר N12, 2024-05-22
- ^ הותר לפרסום שמם של שלושה חללי צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחותיהם:, באתר דובר צה"ל, 22 במאי 2024
- ^ מערכת את"צ, יומן המלחמה - 23/05, באתר צה"ל, 23 במאי 2024
- ^ 1 2 3 4 https://www.understandingwar.org/backgrounder/iran-update-may-23-2024
- ^ מערכת את"צ, יומן המלחמה - 24/05, באתר צה"ל, 24 במאי 2024
- ^ יובל אראל, קרן בצלאל, בית הדין בהאג הוציא צווים לעצירת הלחימה ברפיח: "להפסיק כל פעילות צבאית שעלולה לפגוע באוכלוסייה", באתר N12, 24 במאי 2024
- ^ אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, גיא אלסטר, הסלמה גם בצפון: חיזבאללה תקף בהר דב, צה"ל הרס את אוהל המחלוקת, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023;
כתבי ynet, רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה | תיעוד, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023 - ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024 ב-6 במאי 2024 נהרגו עוד 2 חיילים.
- ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024, ב-14 במאי נהרג אזרח מירי טיל נ"ט.
- ^ ※ מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (15 באפריל - 6 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 6 במאי 2024,
חיזבאללה הודיע: 5 מחבלים נהרגו מתקיפות צה"ל, באתר "סרוגים", 20 במאי 2024. - ^ ※ מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00) - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023, "9 הרוגים לארגונים אחרים" וידוע ש-3 הם של חמאס.
- ^ צה"ל: ב-5 חודשים הותקפו כ-4,500 מטרות חיזבאללה, יותר מ-300 מחבלים חוסלו, באתר ynet, 12 במרץ 2024
- ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, לירן תמרי, יאיר קראוס והדר עדי, רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה | תיעוד, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, גיא אלסטר, הסלמה גם בצפון: חיזבאללה תקף בהר דב, צה"ל הרס את אוהל המחלוקת, באתר וואלה, 8 באוקטובר 2023
- ^ יאיר קראוס, הדר עדי, חיזבאללה ניסה להקים מחדש את האוהל בהר דב, צה"ל ביצע ירי הרחקה, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ "Israel, Hezbollah exchange fire raising regional tensions". Al Jazeera. 8 באוקטובר 2023. נבדק ב-8 באוקטובר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Israel Army Fires Artillery at Lebanon as Hezbollah Claims Attack". Asharq Al-Awsat (באנגלית). ארכיון מ-8 באוקטובר 2023. נבדק ב-8 באוקטובר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Watch: Israeli bombing of Lebanese towns". MTV Lebanon (באנגלית). נבדק ב-9 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ לבנון: 3 פעילי חיזבאללה נהרגו במתקפה הישראלית, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ סא"ל עלים עבדאללה ז"ל, באתר צה"ל
- ^ מלחמה בדרום - מבצע "חרבות ברזל": עדכוני הערב השלישי, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, הותר לפרסום: שני לוחמים נוספים נהרגו אתמול בקרב בגבול לבנון, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון ויאיר קראוס, מטח מסוריה לישראל: פצמ"רים נפלו ברמת הגולן, באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ טיל נ"ט נורה משטח לבנון לעבר עמדה צבאית, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2023
- ^ טל לב רם, סמ"ר (במיל') מתניה אלסטר ז"ל הוא הלוחם שנפל כתוצאה מירי הנ"ט לעבר כוח צה"ל בצפון הארץ אמש, באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
- ^ ליאור אל-חי, שמעון אלבז, ישראל מושקוביץ, התרעות השווא שטלטלו את הציבור: "הילדים היו בהיסטריה, סיוט מתמשך", באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ לאחר ההתרעות: נשלל החשד לחדירה מהאוויר בצפון הארץ, באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2023
- ^ Vivian Salama, Dion Nissenbaum and Benoit Faucon, WSJ News Exclusive | Biden Convinced Netanyahu to Halt a Pre-Emptive Strike Against Hezbollah, WSJ, 2023-12-23 (באנגלית)
- ^ ציוץ של נדב איל
- ^ מוריה אסרף וולברג, גנץ ואיזנקוט הוזעקו, גלנט דחף ורה"מ התנגד: מכת המנע שנבלמה, באתר חדשות 13, 23 בדצמבר 2023
- ^ דובר צה"ל: פיצוץ בגדר הגבול בחניתה. נגרם נזק קל לחומה, באתר ערוץ 7, 13 באוקטובר 2023
- ^ דובר צה"ל על אירועי הלילה בצפון: "חיזבאללה שלח מל"טים", באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
- ^ האזעקה בגליל העליון: בעקבות שיגור מיירט, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ עדי חשמונאי, יניב קובוביץ ופאדי אמון, הרוג מירי טיל נ"ט של חיזבאללה למושב שתולה שבגליל המערבי, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2023
- ^ כוחותינו תוקפים בלבנון: "בוצע ירי נוסף לעבר מוצב צה"ל בגבול", באתר חדשות 0404, 15 באוקטובר 2023
- ^ כתבי כיכר השבת, החזית הצפונית בוערת: אזעקות בשלומי, לאחר תקיפת צה"ל לעבר מקורות חיזבאללה, באתר כיכר השבת, 15 באוקטובר 2023; ראשוני: התקבל דיווח על ירי נ"ט לעבר כוח צה"ל בגבול לבנון, הפרטים בבדיקה, ביישום טלגרם, 15 בספטמבר 2023
- ^ דובר צה"ל: בוצע ירי נ"ט לעבר כוח צה"ל שפעל בגבול לבנון - בחזית, באתר בחזית, 15 באוקטובר 2023
- ^ ברוך דיין אמת: בנו של ראש ישיבת דרום ת"א נפל בקרב, באתר "סרוגים", 15 באוקטובר 2023
- ^ לפחות 155 נחטפו. שר האוצר: נכשלנו, סדר העדיפויות ישתנה, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2023
- ^ הופעלה תוכנית לפינוי 28 יישובים שסמוכים לגבול לבנון, באתר עכשיו 14, 16 באוקטובר 2023
- ^ תושבי מטולה נדרשים לעזוב את היישוב, באתר מערכת חמ"ל, 16 באוקטובר 2023
- ^ בוצע ירי לעבר כוח צה"ל בגבול לבנון, אין נפגעים לכוחותינו, באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2023; בצה"ל מאשרים: ירי נ"ט בוצע מלבנון - אין נפגעים, באתר כיפה, 16 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, חוליה של 4 מחבלים שניסו להטמין מטען חבלה ליד קיבוץ חניתה הותקפה בגבול לבנון, באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, שמעון אלבז, ליאור בן ארי, 5 טילי נ"ט נורו בצפון, פצוע בינוני-קשה במטולה; צה"ל חיסל 4 בדרום לבנון, באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
- ^ אזעקות בצפון: רקטה נפלה בשטח פתוח בקריית שמונה, באתר כיפה, 17 באוקטובר 2023
- ^ שקד שדה, אזעקות באזור בית הלל וקריית שמונה, באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2023
טל לב רם, צה"ל: זוהו שני שיגורים מלבנון, אחד יורט, השני נפל בשטח פתוח, באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2023 - ^ טל לב רם, כלי טיס בלתי מאויש שהתקרב למרחב האווירי של ישראל משטח לבנון יורט, לא הופעלה אזעקה, באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2023
- ^ כתבי ישראל היום, היום ה-13 למלחמה: מטחים למרכז הארץ ועוטף עזה; בצפון: ירי לנהריה ושלומי; חוסל מפקד הביטחון הלאומי של חמאס, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2023
- ^ טל לב רם, צה"ל חיסל חוליית מחבלים ששיגרה פצצות מרגמה מלבנון, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 טל לב רם, צה"ל תקף עמדת חיזבאללה בתגובה לירי נ"ט לעבר ישראל, באתר מעריב אונליין, 22 באוקטובר 2023
- ^ סתיו נמר, טל לב רם, ארנולד נטייב, שקד שדה, היום ה-13 למלחמה, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023
- ^ עידן אבני, התחממות נוספת בצפון: עשרות רקטות נורו מלבנון - שלושה נפצעו בק"ש, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2023
- ^ כתבי כאן חדשות, אירוע ביטחוני בצפון: מחבל ירה במאבטח במרגליות ונמלט, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל - הערוץ הרשמי, באתר טלגרם
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל תקף חוליית מחבלים של חיזבאללה, באתר וואלה, 20 באוקטובר 2023
עכשיו 14 צבא וביטחון, שינוי מגמה: צה"ל חיסל חוליית מחבלים של חיזבאללה בגבול לבנון, באתר עכשיו 14, 20 באוקטובר 2023 - ^ האזעקה במטולה: 2 נפילות בשטח פתוח; חולית נ"ט רביעית חוסלה בגבול לבנון, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, יורט כלי טיס שניסה לחדור לישראל מלבנון, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל: תקפנו מטרות חיזבאללה בלבנון, באתר וואלה, 21 באוקטובר 2023
- ^ אלי אשכנזי ואמיר בוחבוט, תושבי קריית שמונה יפונו לבתי הארחה במימון המדינה, באתר וואלה, 20 באוקטובר 2023
- ^ שקד שדה, זוהו מספר שיגורים לעבר מרחב הר דב; צה"ל הגיב באש, באתר מעריב אונליין, 21 באוקטובר 2023
- ^ דובר צה"ל, צה"ל תקף חוליית מחבלים שניסתה לשגר טילי נ"ט בהר דב, באתר חמ"ל, 21 באוקטובר 2023
- ^ חדשות מהשטח בטלגרם, באתר טלגרם
- ^ מחבלים שיגרו נ"ט לעבר אזור קיבוץ ברעם שבגבול הצפון, צה"ל מגיב באש למקור הירי, באתר ynet, 21 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, גלנט בגבול הצפון: "חיזבאללה החליט להשתתף בלחימה", באתר ynet, 21 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל: תקפנו חוליית מחבלים ששיגרה טיל נ"ט במרחב הר דב, באתר חדשות 0404, 22 באוקטובר 2023
- ^ 16 יום למלחמה, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
- ^ דובר צה"ל דניאל הגרי: "מסרנו הודעה למשפחותיהם של 222 חטופים", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 07:04), בוקר 23 באוקטובר 2023
- ^ כך תקפו כוחותינו מחבלים שניסו לבצע ירי למרחב זרעית | צפו, באתר חדשות 0404, 22 באוקטובר 2023
- ^ עכשיו 14 חדשות ואקטואליה, לקראת הסלמה אפשרית: 14 יישובים נוספים יפונו בצפון, באתר עכשיו 14, 22 באוקטובר 2023
- ^ כלי טיס בלתי מאויש מלבנון יורט בצפון, נ"ט נורה לעבר כוח צה"ל בעוטף עזה, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
- ^ גיא אלסטר, בעקבות ההסלמה בין ישראל לחיזבאללה: כ-20 אלף איש נמלטו מדרום לבנון, באתר וואלה, 23 באוקטובר 2023
- ^ מערכת חמ"ל, צה"ל חיסל מחבל שניסה לשגר רקטה לעבר ישראל, באתר hamal, 24 באוקטובר 2023
- ^ לראשונה היום: טיל נ"ט שוגר לעבר שתולה שבגליל המערבי, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל תקף חוליית מחבלים במרחב הר דב, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל תקף בשעה האחרונה שלוש חוליות מחבלים במרחב גבול לבנון, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל: חיסלנו בשעה האחרונה 3 חוליות מחבלים של חיזבאללה בשטח לבנון, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
- ^ עמיחי שטיין, הערוץ המדיני, באתר טלגרם
- ^ מערכת חמ"ל, האזעקות בגולן: צה"ל תוקף בסוריה, באתר hamal, 24 באוקטובר 2023
- ^ מערכת חמ"ל, האזעקות בגולן: אותרו 5 נפילות בשטחים פתוחים, באתר hamal, 23 באוקטובר 2023
- ^ יותר מ-600 פעילי חמאס נעצרו ביהודה ושומרון מתחילת המלחמה, באתר כיפה, 25 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל תקף חוליית נ"ט במרחב הר דב, באתר וואלה, 25 באוקטובר 2023
- ^ יירוט בשמי דליית אל כרמל, ירי נ"ט לגזרת אביבים, באתר חדשות 0404, 25 באוקטובר 2023
- ^ דובר צה"ל: בהמשך לדיווח הראשוני על הפעלת התרעה, זוהו ארבעה שיגורים לעבר שטח ישראל
- ^ שקד שדה, צה"ל תקף שלוש חוליות מחבלים בגבול לבנון; אחת מהן ביצעה ירי נ"ט לעבר שטח ישראל, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל תקף מטרות של ארגון הטרור חיזבאללה בשטח לבנון, באתר ערוץ 7, 25 באוקטובר 2023
- ^ טיל קרקע-אוויר שוגר מלבנון לעבר כטב"מ ישראלי - ויורט, באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
- ^ חוליית חיזבאללה נוספת חוסלה בגבול הצפון, באתר ynet, 26 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל תקף תשתית צבאית של חיזבאללה בלבנון, באתר מעריב אונליין, 28 באוקטובר 2023
- ^ דובר צה"ל, מחבלים ביצעו ירי לעבר מוצב צה"ל באביבים - צה"ל תוקף, באתר hamal, 27 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל הפיל טיל קרקע-אוויר ששוגר משטח לבנון, באתר מעריב אונליין, 28 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל תקף חוליית מחבלים שניסתה לשגר טילי נ"ט בגבול לבנון, באתר וואלה, 28 באוקטובר 2023
- ^ דובר צה"ל, צה"ל:זוהו מספר שיגורי מרגמות וטילי נ"ט משטח לבנון לעבר ישראל, באתר hamal, 28 באוקטובר 2023; זוהו שלושה שיגורים משטח לבנון לשטח ישראל, שנפלו בשטחים פתוחים, באתר ערוץ 7, 28 באוקטובר 2023; מצורף קישור מתקיפות צה"ל בלבנון; סינוואר: מוכנים לעסקה מידית; דובר צה"ל: "טרור פסיכולוגי", באתר וואלה, 28 באוקטובר 2023
- ^ מספר שיגורים משטח לבנון לעבר מרחב הר דב, צה"ל מגיב, באתר ערוץ 7, 29 באוקטובר 2023
- ^ כוחותינו תקפו חוליית מחבלים שניסתה לשגר טילי נ"ט בגבול לבנון | צפו, באתר חדשות 0404, 29 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל תקף את חוליית המחבלים שביצעה שיגורים לעבר הר דב; הותקפו תשתיות צבאיות של חיזבאללה בשטח לבנון, באתר ערוץ 7, 29 באוקטובר 2023
- ^ בלוגים - 23 ימים למלחמה, ערב, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ^ נועם אמיר, צה"ל תקף חוליית מחבלים שניסתה לשגר טילי נ"ט בגבול לבנון, בעיתון מקור ראשון, 29 באוקטובר 2023
- ^ המטח לגליל המערבי: כ-10 רקטות שוגרו, צה"ל תוקף בדרום לבנון בתגובה, באתר ynet, 29 באוקטובר 2023
- ^ חילופי אש בגבול לבנון: צה"ל תקף תשתית חיזבאללה בתגובה לירי לעבר מוצב, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ^ מחבלים בשטח לבנון ביצעו ירי לעבר מספר מוצבי צה"ל באזור הגבול, באתר מעריב אונליין, 30 באוקטובר 2023
- ^ בגבול לבנון: צה"ל תקף חוליית מחבלים שניסתה לירות לשטח ישראל, באתר ערוץ 7, 30 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל תקף מחבלים בלבנון שניסו לשגר פצצות מרגמה לעבר ישראל, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ^ חילופי אש בצפון: ירי נ"ט לעבר שני מוצבים בגבול לבנון; צה"ל תקף חוליית חיזבאללה, באתר JDN
- ^ ציוץ של צבא ההגנה לישראל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 31 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל הפיל טיל קרקע-אוויר ששוגר משטח לבנון לעבר כלי טיס מאויש מרחוק, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
- ^ כוחותינו תקפו חוליית מחבלים שניסתה לשגר טילי נ"ט בגבול לבנון, באתר חדשות 0404, 1 בנובמבר 2023
- ^ חילופי אש בגבול לבנון: מחבלים ניסו לשגר נ"ט לישראל - טנק צה"לי השיב אש, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
- ^ עקב שיגורים לחרמון והר דב, וירי טיל קרקע-אוויר לעבר כלי טיס: צה"ל תקף בלבנון, באתר ynet, 2 בנובמבר 2023
- ^ גבול לבנון: צה"ל תקף חוליית נ"ט ועמדות שיגור, באתר ynet, 2 בנובמבר 2023
- ^ קבינט מדיני ביטחוני - מוריה אסרף & דורון קדוש, באתר Telegram
- ^ מחבלים שיגרו טיל נ"ט משטח לבנון לעבר מוצב צה"ל סמוך למתת. אין נפגעים, באתר טוויטר
- ^ דובר צה"ל דניאל הגרי, באתר טוויטר
- ^ אמיר בוחבוט, חיל האוויר במסר מאיים לנסראללה: להקת מטוסי ה"אדיר" נכנסת למלחמה, באתר וואלה, 3 בנובמבר 2023
- ^ דניאל סיריוטי, צפו: צה"ל תוקף מטרות של חיזבאללה בתגובה לירי משטח לבנון, באתר חדשות מבזק לייב, 4 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, מאות ק"ג של חומר נפץ: טיל ה"בורקאן" נורה לראשונה לעבר ישראל, באתר וואלה, 4 בנובמבר 2023
- ^ סולימאן מסוודה - כאן חדשות, באתר טלגרם
- ^ חדשות לפני כולם בטלגרם-יחד ננצח, באתר טלגרם
- ^ הותר לפרסום: אזרח ישראלי נהרג מפגיעת טיל נ"ט בגבול הצפון, באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
- ^ סיכול ממוקד מהאוויר: רכב של מחבלים בדרום לבנון הותקף, באתר מעריב אונליין, 5 בנובמבר 2023
- ^ קבינט מדיני ביטחוני - מוריה אסרף & דורון קדוש, באתר טלגרם, 5 בנובמבר 2023
- ^ מישאל לוי, במטח האחרון: רקטות נחתו בלב שכונה בעיר קריית שמונה, באתר כיכר השבת, 5 בנובמבר 2023
- ^ חמאס לקח אחריות למטח הרקטות החריג מלבנון. צה"ל: 30 שיגורים זוהו, באתר ynet, 6 בנובמבר 2023
- ^ הלל ביטון רוזן, באתר טלגרם
- ^ עוד אזעקות בגבול הצפון, באתר ynet, 6 בנובמבר 2023
- ^ דובר צה"ל דניאל הגרי-Daniel Hagari, באתר טוויטר, 7 בנובמבר 2023
- ^ שוב: 20 רקטות נורו לגולן מלבנון, צה"ל תוקף בתגובה, באתר "סרוגים", 7 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, האויב החדש והמסתורי במערכה: זה הארגון ששלח את כלי הטיס שהתפוצץ באילת?, באתר וואלה, 10 בנובמבר 2023
- ^ יובל אזולאי, הביצועים של טילי החץ במערכה צפויים להאיץ את מכירתם בעולם, באתר כלכליסט, 10 בנובמבר 2023
- ^ שגיא כהן, מלבנון, מתימן ומעזה: איום המל"טים המתאבדים גובר, וישראל לא עומדת בקצב, באתר TheMarker, 12 בנובמבר 2023
- ^ יניב קובוביץ, עודד ירון, צה"ל: הכטב"ם שפגע בבית ספר באילת שוגר מסוריה, תקפנו את האחראים, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 יואב זיתון, בתגובה לשיגור הכטב"ם שהתפוצץ בבית ספר באילת: צה"ל תקף בסוריה, באתר ynet, 10 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, המיליציה האיראנית ששגרה את הכטב"מ לאילת שיגרה אתמול עוד כלי טיס - שיורט, באתר וואלה, 10 בנובמבר 2023
- ^ טל לב רם, מגמת הסלמה בצפון? מאחורי מקור המל"ט שנשלח לאילת מסוריה, באתר מעריב אונליין, 11 בנובמבר 2023
- ^ Israeli strikes kill 4 soldiers, 7 Hezbollah militants in Syria's Homs, North press agency, 11 בנובמבר 2023
- ^ ליאור בן ארי, דיווח: 7 פעילי חיזבאללה נהרגו בתקיפת צה"ל בסוריה בתגובה לשיגור הכטב"מ לאילת, באתר ynet, 11 בנובמבר 2023
- ^ צופר - פירוט התרעה, באתר www.tzevaadom.co.il
- ^ רון בן ישי, האיום האמריקני משאיר את ישראל ואת חיזבאללה על הגדר | פרשנות, באתר ynet, 16 בנובמבר 2023
- ^ אזרח ישראלי נהרג אתמול מפגיעת טיל נ"ט במושב דוב"ב בגליל העליון, באתר ערוץ 7, 13 בנובמבר 2023
- ^ ynet - בלוגים - 37 ימים למלחמה, ערב, באתר ynet, 11 בנובמבר 2023
- ^ צופר - פירוט התרעה, באתר www.tzevaadom.co.il
- ^ גיא ורון, הסלמה בצפון: כך נראה יום הקרב המשמעותי ביותר מאז החלה הלחימה, באתר מאקו, 12 בנובמבר 2023
- ^ כוחותינו תקפו חוליית מחבלים חמושה בשטח לבנון, באתר חדשות 0404, 13 בנובמבר 2023
- ^ מחבלים ירו טיל נ"ט לעבר נטועה; צה"ל מגיב בירי, באתר "סרוגים", 13 בנובמבר 2023
- ^ ירון משה תנעמי, ירי נ"ט ופצצות מרגמה בגבול הצפון, צה"ל תקף בלבנון בתגובה, באתר עכשיו 14, 13 בנובמבר 2023
- ^ אנשי הדממה, באתר Telegram
- ^ עמיחי שטיין, הערוץ המדיני, באתר Telegram
- ^ 76 הרוגים מתחילת המלחמה: חיזבאללה הודיע על מותם של שני מחבלים נוספים, באתר ynet, 16 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 צה"ל תוקף בלבנון אחרי שפצמ"רים שוגרו לעבר מוצב בגליל העליון, באתר ynet, 17 בנובמבר 2023
- ^ קבינט מדיני ביטחוני - מוריה אסרף & דורון קדוש, באתר Telegram
- ^ https://IDFANC.activetrail.biz/ANC17112023265, idfanc.activetrail.biz (באנגלית)
- ^ כתבי ישראל היום, תקיפות אינטנסיביות ברצועה: חמישה פלשתינים חוסלו בהפצצה ישראלית בשכם, באתר ישראל היום, 17 בנובמבר 2023
- ^ זוהו 25 שיגורים לצפון; צהל תוקף בירי ארטילרי, באתר News1 מחלקה ראשונה
- ^ אמיר בוחבוט, אין להם לאן לברוח: כך מנסה צה"ל להוציא את מחבלי חיזבאללה מהמחבוא, באתר וואלה, 19 בנובמבר 2023
- ^ אריה יואלי, צפו: הרס כבד מפגיעת רקטה בבסיס בירנית בצפון, באתר "סרוגים", 20 בנובמבר 2023
- ^ דיווח: 4 הרוגים בתקיפת הכטב"מ הישראלי על הטנדר בדרום לבנון, באתר ynet, 21 בנובמבר 2023.
- ^ יאיר קראוס, יואב זיתון, ליאור בן ארי, דיווחים: צה"ל חיסל את סגן מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון, באתר ynet, 21 בנובמבר 2023
- ^ ליאור בן ארי, מפקד בכוח רדואן ובן של בכיר: חוסלו 5 מחבלי חיזבאללה בלבנון, באתר ynet, 22 בנובמבר 2023
- ^ אריה יואלי, מבוכה לחיזבאללה: 20 שיגורים כושלים במטח, באתר "סרוגים", 23 בנובמבר 2023
- ^ אסלן - העולם הערבי ספיר ליפקין, באתר טלגרם, 23 בנובמבר 2023
- ^ ליאור בן ארי, גורם בחיזבאללה: "לא היינו חלק מהמו"מ, אך הפסקת האש בעזה כוללת את לבנון", באתר ynet, 22 בנובמבר 2023
- ^ ליאור אל-חי, יואב זיתון, הדי פיצוצים בשמי חיפה: צה"ל הפיל טיל ששוגר לעבר כטב"ם, ותקף יעדי חיזבאללה, באתר ynet, 25 בנובמבר 2023
- ^ גבול הצפון: צה"ל יירט מטרה אווירית חשודה שחצתה לישראל משטח לבנון, באתר ערוץ 7, 30 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, גבול לבנון: צה"ל תקף חוליית חיזבאללה ליד זרעית, באתר ynet, 1 בדצצבר 2023
- ^ יואב זיתון, בתגובה לירי בצפון: צה"ל תקף תשתיות טרור של חיזבאללה בשטח לבנון, באתר ynet, 1 בדצמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל תקף חוליית מחבלים בשטח לבנון, באתר וואלה, 1 בדצמבר 2023
- ^ הותר לפרסום: החקלאי שנהרג מירי נ"ט בגליל העליון - אייל אוזן, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
- ^ עדכונים מרובי המרשלג, באתר Telegram
- ^ הלל ביטון רוזן, באתר Telegram
- ^ שחר קליימן, אחד ההרוגים בתקיפה בקוניטרה שיוחסה לישראל: בכיר במיליציה סורית, באתר ישראל היום, 8 בדצמבר 2023.
- ^ ספיר ליפקין, דיווח: בתקיפה בסוריה חוסל בנו של מפקד בכיר בחיזבאללה - שאחראי על "תיק הגולן", באתר מאקו, 9 בדצמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, שני כלי טיס עוינים חדרו מלבנון, כאחד מהם יורט והשני התרסק באזור מרגליות, באתר וואלה, 16 בדצמבר 2023
- ^ רס"ב (במיל') יחזקאל עזריה נהרג מפגיעת כטב"ם נפץ ששוגר מלבנון, באתר ynet, 16 בדצמבר 2023
- ^ רועי קייס, התקיפה החריגה של צה"ל בעומק לבנון שהרגיזה את נסראללה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בדצמבר 2023
- ^ המערכה בצפון עלתה שלב | "ניסיון פגיעה בנכס אסטרטגי", באתר חדשות 0404, 21 בדצמבר 2023
- ^ סמל עמית הוד זיו נהרג מירי טיל נ"ט של חיזבאללה לשטח ישראל, באתר ישראל היום, 22 בדצמבר 2023
- ^ ספיר ליפקין, חזבאללה הודיע על מחבל נוסף שחוסל, באתר טלגרם, 23 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 ליאור בן ארי ויואב זיתון, פיצוץ על הכביש - והימלטות ברוורס | תיעוד: צה"ל בגל תקיפות בדרום לבנון, באתר ynet, 23 בדצמבר 2023
- ^ ה"פיצוצים" בסוריה: דיווח על תקיפה ישראלית נגד מחסנים באזור דמשק, באתר ynet, 25 בדצמבר 2023;
גל שדה רועי קייס, דיווח: ישראל חיסלה את מפקד הכוחות האיראניים בסוריה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 בדצמבר 2023;
אלון חכמון, הסלמה נוספת בצפון; תקיפה בסוריה - בכיר במשמרות המהפכה חוסל, באתר מעריב אונליין - ^ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, איראן: מפקד בכיר במשמרות המהפכה נהרג בתקיפה ישראלית בסוריה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2023
- ^ תשעה חיילים נפצעו: תמונות ראשונות מהכנסייה שנפגעה, באתר ישראל היום, 26 בדצמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, מלחמה רחבה בצפון היא עניין של זמן: "התוכנית אושרו - נצטרך לקדם מהלכים", באתר וואלה, 28 בדצמבר 2023
- ^ כל כתבי כאן חדשות, צה"ל יירט כטב"ם באזור עכו והקריות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בדצמבר 2023
- ^ לוחמי גדוד 12 חיסלו מחבלים במסגד בו זיהו תשתיות תת-קרקע; מטוס קרב תקף חוליית נ"ט בהכוונת כוחות הנח"ל, באתר צה"ל, 28 בדצמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, לקראת תרחיש של מלחמה: המתכונת החדשה של פעולה נגד חיזבאללה, באתר וואלה, 28 בדצמבר 2023
- ^ ליאור בן ארי, אחרי חודש של השבתה: "שדה התעופה בדמשק חזר לפעול - ושוב הותקף", באתר ynet, 28 בדצמבר 2023
- ^ דיווח: 11 בכירים במשמרות המהפכה נהרגו בתקיפה שיוחסה לישראל בדמשק, באתר ynet, 29 בדצמבר 2023
- ^ ספיר ליפקין, חזבאללה הודיע על ארבעה מחבלים נוספים משורותיו שחוסלו בלבנון, 30 בדצמבר 2023.
- ^ 1 2 ליאור בן ארי, דיווחים בסוריה: ישראל תקפה את שדה התעופה בחלב, באתר ynet, 30 בדצמבר 2023
- ^ רון בן ישי, ליאור בן ארי, 4 פעילי חיזבאללה נהרגו בסדרת הפצצות בגבול סוריה–עיראק. הערכה: ישראל אחראית, באתר ynet, 30 בדצמבר 2023
- ^ כתבי כאן חדשות, ישראל במלחמה | הרוגים מחיזבאללה והמיליציות האיראניות בתקיפות בסוריה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 בדצמבר 2023
- ^ מטוסי קרב יירטו את הכטב"ם שחדר מסוריה - וכטב"ם נוסף בדרכו לישראל, באתר ynet, 31 בדצמבר 2023
- ^ באזור השעה 17:50 (שעון ישראל)
- ^ סגן מנהיג חמאס סאלח אל-עארורי נהרג בפיצוץ בביירות, באתר מעריב אונליין, 2 בינואר 2023
- ^ בכיר חמאס סלאח אל-עארורי חוסל בביירות, באתר מאקו, 2 בינואר 2024
- ^ עינב חלבי, סער הס, אחראי על פיגועים ביו"ש, ואיש הקשר לחות'ים: בכירי חמאס שחוסלו עם אל-עארורי, באתר ynet, 2 בינואר 2024
- ^ רון בן ישי, האמריקנים, בן גביר והחמאס כבר עסוקים ביום שאחרי, אז מה עם נתניהו?, באתר ynet, 5 בינואר 2024
- ^ חיזבאללה: מפקד גזרה ו-3 פעילים חוסלו מהאוויר בדרום לבנון, באתר מאקו, 4 בינואר 2024
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל מאשר: חיזבאללה גרם נזק לבסיס בהר מירון, באתר וואלה, 7 בינואר 2024
- ^ רון בן ישי, "מוחמד דף של חיזבאללה": בכיר חיזבאללה שחוסל בלבנון - מפקד כוח רדואן, באתר ynet, 8 בינואר 2024
- ^ ליאור בן ארי, רויטרס, AFP, דיווחים: בכיר בכוח רדואן של חיזבאללה חוסל בתקיפה ישראלית בדרום לבנון, באתר ynet, 8 בינואר 2024,
ג'וואד א-טוויל, בכיר בכוח רדואן בחיזבאללה, חוסל ברכבו בדרום לבנון | תיעוד מהזירה, באתר מעריב אונליין, 8 בינואר 2024 - ^ דובר צה"ל בהודעה חריגה: ביצענו חיסול ממוקד בסוריה, באתר ישראל היום, 8 בינואר 2024
- ^ אריה יואלי, חיזבאללה פגע עם כטב"מ מתאבד בבסיס פיקוד צפון, באתר "סרוגים", 9 בינואר 2024
- ^ יאיר קראוס, האישה והבן נהרגו מהטיל, האב יצא מהחדר - וניצל. תושבים כועסים: שצה"ל יזיז מצלמות, באתר ynet, 14 בינואר 2024
- ^ צה"ל ערך תרגילי מלחמה בצפון; מתהדק הלחץ על ח'אן יונס, באתר חדשות 13, 27 בינואר 2024
- ^ יואב זיתון, צה"ל תרגל התקפה בלבנון, אלוף הפיקוד: "מוכנים להיום בלילה אם נצטרך", באתר ynet, 16 בינואר 2024.
- ^ טל לב רם, שבת של חיסולים: אלו הבכירים האיראניים שחוסלו בדמשק ובלבנון, באתר מעריב אונליין, 20 בינואר 2024
- ^ רועי קייס - ציוץ, באתר טוויטר
- ^ הותרו לפרסום שמותיהם של שלושה קציני צה"ל שנפלו בקרבות בדרום רצועת עזה, באתר וואלה, 22 בינואר 2024
- ^ שלושה חיילים נפצעו מטיל נ"ט בצפון; צה"ל תוקף בלבנון, באתר "סרוגים", 8 בפברואר 2024
- ^ שחר קליימן, תיעוד תקיפת הרכב בדרום לבנון בה חוסל בכיר חיזבאללה, באתר ישראל היום, 8 בפברואר 2024,
דיווח: מפקד אזורי של חיזבאללה חוסל בדרום לבנון, באתר "סרוגים", 8 בפברואר 2024,
חיסול לאור יום - דיווח: צה"ל חיסל בכיר בחיזבאללה, באתר כיפה, 8 בפברואר 2024 - ^ מטח כבד לעבר הגליל העליון: "לפחות 30 רקטות נורו", באתר וואלה, 7 בפברואר 2024
- ^ יואב זיתון וליאור אל-חי, כיפת ברזל יירטה מטרה אווירית חשודה בים, באזור חופי חיפה, באתר ynet, 9 בפברואר 2024.
- ^ ynet - בלוגים - 126 ימים למלחמה, באתר ynet, 10 בפברואר 2024
- ^ לפחות 3 הרוגים בחיסול החריג בלבנון, עשרות קילומטרים מהגבול עם ישראל, באתר ynet, 10 בפברואר 2024
- ^ צביקה סגל, ירי נ"ט מלבנון לקריית שמונה: נער נפצע קשה, אישה במצב בינוני, באתר בחדרי חרדים, 13 בפברואר 2024
- ^ שמעון אלבז, יואב זיתון, ליאור בן ארי ומורן אזולאי, הרוגה ו-8 פצועים במטח לאזור צפת. צה"ל רקטות שוגרו גם לבסיס בצפון, באתר ynet, 14 בפברואר 2024
- ^ אמיר בוחבוט, מפקד מרכזי בכוח רדואן, עלי מוחמד אלדבס, חוסל הלילה על ידי צה"ל, באתר וואלה, 15 בפברואר 2024
- ^ יאיר קראוס, ההרס בקריית שמונה: "הכול התפרק, ידענו שנשלם מחיר" | תיעוד דרמטי מפגיעה ליד בית, באתר ynet, 16 בפברואר 2024
- ^ יומן המלחמה - 15/02, באתר צה"ל, 15 בפברואר 2024
- ^ ליאור בן ארי, "ישראל חיסלה את אחד ממומחי הטילים הבולטים של חיזבאללה", באתר ynet, 22 בפברואר 2024
- ^ אחראי על אזור מארון א-ראס בארגון: זה בכיר חזבאללה שמת מפצעיו, באתר מעריב אונליין, 23 בפברואר 2024
- ^ כתבי ישראל היום, בתגובה להפלת הכטב"ם: צה"ל תקף מטרות חיזבאללה במרחק 110 ק"מ מהגבול ; פצוע קל בשתולה, באתר ישראל היום, 26 בפברואר 2024
- ^ לילך שובל, חיסול הבכירים נמשך: חוסל מפקד חיזבאללה המקביל לדרגת מח"ט, באתר ישראל היום, 26 בפברואר 2024
- ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, צה"ל: חיסלנו בלבנון חוליה במיליציה שנלחמת לצד חזבאללה, תיעוד התקיפה, באתר ynet, 2 במרץ 2024.
- ^ ליאור בן ארי, מסוריה - לגבול לבנון-ישראל: המיליציה הפרו-איראנית שנלחמת לצד חיזבאללה, באתר ynet, 2 במרץ 2024.
- ^ הכי הרבה נפגעים מירי חזבאללה באירוע בודד: הרוג ו-7 פצועים מנ"ט למטע בגליל, באתר ynet, 4 במרץ 2024.
- ^ ליאור בן ארי, דיווח בלבנון: 3 הרוגים בתקיפה נגד מרכז "רשות בריאות" ששייך לחזבאללה, באתר ynet, 4 במרץ 2024.
- ^ שמעון מיג'אן, דיווח: ישראל קבעה תאריך אחרון להסדר מדיני עם לבנון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 במרץ 2024
- ^ ידברו רבות על הלילה זה: התקיפה שכפתה על נסראללה משוואה קשה לעיכול, באתר מעריב אונליין, 12 במרץ 2024.
- ^ גיא ורון, "דיאלוג האש" מסלים: חיזבאללה שינה שיטת פעולה, ישראל תוקפת בעומק, באתר מאקו, 12 במרץ 2024.
- ^ יואב זיתון, שמעון אלבז, ליאור בן ארי, אלכסנדרה לוקש ושרון כידון, יותר מ-100 רקטות נורו לגולן: "צריך להיות כבר דד-ליין לחיזבאללה", באתר ynet, 12 במרץ 2024
- ^ יואב זיתון, מורן אזולאי, איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, 4,500 תקיפות יעדי חיזבאללה, יותר מ-300 מחוסלים במלחמה: מפת היעדים ותיעודים חדשים, באתר ynet, 12 במרץ 2024
- ^ צה"ל: ביצענו ירי תותחים לסוריה, בעקבות שיגור כושל לגולן, באתר ערוץ 7, 16.3.2024
- ^ צה"ל מאשר: תקפנו בעומק לבנון בתגובה לשיגורים למירון, באתר ynet, 26 במרץ 2024.
- ^ האזעקות בצפון: עשרות שיגורים זוהו חוצים לשטח ישראל, באתר ערוץ 7, 26 במרץ 2024,
כ-60 רקטות שוגרו במטח הכבד לצפון, באתר חדשות 0404, 26 במרץ 2024. - ^ יאיר קראוס, חסן שעלאן, עינב חלבי, זאהר נהרג במטח הכבד בצפון: "היה הנשמה של המפעל, זאת אבדה", באתר ynet, 27 במרץ 2024.
- ^ ניר דבורי, המחבלים שחוסלו בלילה תכננו פיגוע באזור הר דב, באתר מאקו, 27 במרץ 2024.
- ^ עלה ל-9 מספר ההרוגים בתקיפות צה"ל בלבנון; היעד בא-נאקורה חוליית חיזבאללה, באתר ynet, 27 במרץ 2024.
- ^ אור הלר, דיווחים: 9 הרוגים בדרום לבנון. אלוף פיקוד צפון: "אנחנו במלחמה", באתר חדשות 13, 27 במרץ 2024.
- ^ יואב זיתון, צה"ל קיים השתלמות למג"דים בצפון: "אם צריך - נפעל, באתר ynet, 27 במרץ 2024.
- ^ רועי קייס ונורית יוחנן, לפחות 42 הרוגים בתקיפה ליד חלב שיוחסה לישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 במרץ 2024.
- ^ התקיפה בחלב: מחבל בכיר בארגון הטרור חיזבאללה חוסל, באתר חדשות 0404, 29 במרץ 2024.
- ^ יוסי יהושוע, ליאור בן ארי, האחראי על המערך הרקטי בחזית דרום לבנון בחזבאללה חוסל באזור צור, תיעוד דרמטי מהזירה, באתר ynet, 29 במרץ 2024.
- ^ צה"ל: המחוסל בתקיפה בדרום לבנון - מפקד בכוח רדואן שהיה אחראי לירי לישראל, באתר ynet, 31 במרץ 2024.
- ^ לראשונה מזה 5 חודשים: אזעקות נשמעו בנהריה, באתר "סרוגים", 2 באפריל 2024.
- ^ بيان صادر عن المقاومة الإسلامية, טלגרם, 2 באפריל 2024 (בערבית).
- ^ לוחם צה"ל נפצע הלילה באורח קל בעקבות ירי של טיל נ"ט לעבר מטולה, באתר מעריב אונליין, 5 באפריל 2024.
- ^ חיים ג'רבי, בפעם השנייה: כטב"מ מתקדם הופל על ידי חיזבאללה - בצה"ל מתחקרים, באתר כיפה, 6 באפריל 2024
- ^ ב. ניסני, בתגובה להפלת הכטב"ם; צה"ל תקף תשתיות צבאיות בעלבכ, באתר כיכר השבת, 7 באפריל 2024.
- ^ יואב זיתון, האזעקות בגולן: כ-30 רקטות שוגרו מלבנון, חלקן יורטו, באתר ynet, 7 באפריל 2024.
- ^ צה"ל מאשר: חיסלנו מפקד בכיר בכוח רדואן של חיזבאללה, באתר וואלה, 8 באפריל 2024.
- ^ איתי בלומנטל אסף פוזיילוב, מאיראן שוגרו יותר מ-300 כטב"מים וטילים, צה"ל: "האירוע לא הסתיים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 באפריל 2024
- ^ ynet - בלוגים - 191 ימים למלחמה, באתר ynet, 15 באפריל 2024
- ^ אלישע בן קימון, הותר לפרסום: 4 לוחמים נפצעו מפיצוץ בגבול הצפון, אחד במצב קשה, באתר ynet, 15 באפריל 2024.
- ^ ליאור בן ארי, חיזבאללה קיבל אחריות על הנחת המטען בגבול, שממנו נפצעו 4 לוחמים, באתר ynet, 15 באפריל 2024.
- ^ דיווח: בצה"ל מעריכים שהפיצוץ שבו נפצעו ארבעה חיילים בשטח לבנון נגרם מנפל ולא ממטען, באתר זמן ישראל, 17 באפריל 2024
- ^ לילך שובל, איומי סייבר ומתקפת פתע: בשטח ובמרחב - כך צה"ל מתכונן למלחמה בגזרת הצפון, באתר ישראל היום, 16 באפריל 2024
- ^ ציוץ של ישראל היום ברשת החברתית אקס (טוויטר), 16 באפריל 2024.
- ^ שקד שדה, שלושה חיסולים תוך שעתיים, אחד מהם של בכיר מאוד בחיזבאללה, באתר מעריב אונליין, 16 באפריל 2024.
- ^ צה"ל: חיסלנו מפקד בכיר ביחידת הרקטות והטילים בכוח רדואן, באתר ynet, 16 באפריל 2024.
- ^ שקד שדה, פגיעה ישירה במתנ"ס בגליל: שבעה נפצעו, בהם שניים באורח קשה, צפו בתיעוד הפגיעה, באתר מעריב אונליין, 17 באפריל 2024.
- ^ רענן בן צור, יואב זיתון, מת מפצעיו קצין צה"ל, שנפצע בתקיפת כטב"ם הנפץ בגליל בשבוע שעבר, באתר ynet, 21 באפריל 2024.
- ^ יואב זיתון, הותר לפרסום: שני לוחמי מילואים נהרגו מפגיעת כטב"ם הנפץ ליד מטולה, באתר ynet, 7 במאי 2024
- ^ אבי אשכנזי, הלב נשבר: לוחם בגדוד הגנת הגבולות נפל בפעילות מבצעית בצפון, באתר מעריב אונליין, 9 במאי 2024,
יואב זיתון, יאיר קראוס, סמ"ר חיים סבח נהרג מפצמ"ר בגליל: "עזב לימודי עתודה כדי להתגייס לקרבי", באתר ynet, 9 במאי 2024,
אורי סלע, חיים עבר לתפקיד קרבי לפני חודשים - ונהרג מפגיעת פצמ"ר: "רצה להיות משמעותי", באתר וואלה, 9 במאי 2024. - ^ כתבי ynet, "כל הרכס עולה באש": שריפות רבות באזור קריית שמונה, עשרות בתים ורכבים נפגעו, באתר ynet, 10 במאי 2024.
- ^ ליאור בן ארי, "שינוי האסטרטגיה" של חיזבאללה: יותר כטב"מים, פחות פעילים בחזית, באתר ynet, 12 במאי 2024.
- ^ היום ה-221 למלחמה | הותר לפרסום: אזרח ישראלי נהרג כתוצאה מפגיעת טיל נ"ט בצפון, באתר מאקו, 14 במאי 2024
- ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, יאיר קראוס, ניגש לסייע לכוחות - ונפגע מנ"ט: אזרח נהרג מפגיעת טיל באדמית, 5 חיילים נפצעו, באתר ynet, 14 במאי 2024
- ^ 1 2 ynet - בלוגים - 222 ימים למלחמה, באתר ynet, 16 במאי 2024
- ^ אלי אשכנזי, אחרי חיסול בכיר חיזבאללה בלבנון: מטח כבד לאזור מירון, באתר וואלה, 15 במאי 2024
- ^ כתבי N12, היום ה-222 למלחמה | קצין בצנחנים נפצע קשה בהיתקלות עם מחבלים בצפון הרצועה, באתר מאקו, 15 במאי 2024
- ^ 1 2 יואב זיתון, כטב"ם חיזבאללה פגע באתר בלון התצפית הגדול של חיל האוויר | זו הייתה תגובת צה"ל, באתר ynet, 16 במאי 2024
- ^ אמיר בוחבוט, אלי אשכנזי, צה"ל מאשר: חיזבאללה פגע אמש במתקן צבאי סמוך לצומת גולני, באתר וואלה, 16 במאי 2024
- ^ יאיר קראוס, ליאור בן ארי, אחרי הפגיעה באתר הרגיש של חיל האוויר: חילופי אש בגבול הצפון, "60 קטיושות שוגרו", באתר ynet, 16 במאי 2024
- ^ יוצא דופן: האיום החדש של חיזבאללה שישראל טרם התמודדה עמו, באתר מעריב אונליין, 16 במאי 2024
- ^ ליאור בן ארי, הטיל ששיגר הכטב"ם לפני ש"התאבד", והד"ר לרובוטיקה שלמד באיראן - וחוסל, באתר ynet, 17 במאי 2024
- ^ היום ה-224 למלחמה | דיווח בלבנון: תקיפה חריגה של צה"ל באזור צידון, באתר מאקו, 17 במאי 2024
- ^ ליאור בן ארי, יאיר קראוס,יואב זיתון, אחרי יירוטים ונפילת כטב"ם ליד נהריה: "מפקד בחיזבאללה חוסל בתקיפה חריגה מול הים", באתר ynet, 17 במאי 2024.
- ^ גיא ורון גאנם אבראהים ניר דבורי, דיווח: מפקד שטח בכיר בחיזבאללה חוסל בתקיפה בעומק לבנון, באתר מאקו, 17 במאי 2024
- ^ מטח כבד לגולן ולגליל: 75 רקטות נורו, עשרות יורטו, באתר מאקו, 17 במאי 2024
- ^ יומן המלחמה - 18/05, באתר צה"ל, 18 במאי 2024
- ^ דיווח ערבי: סיכול ממוקד לעבר אופנוע בלבנון – זה המחבל שחוסל, עכשיו 14, 20 במאי 2024.
- ^ אבי אשכנזי, חיזבאללה עולה מדרגה: לאחר החיסול בלבנון - הירי לצפון הגיע למטרה חדשה, באתר מעריב אונליין, 23 במאי 2024.
- ^ דוחות חודשיים ושנתיים של פעילות טרור באיו"ש, באתר השב"כ
- ^ 100 ימי מלחמה בטרור - הנתונים מאחורי הפעילות באיו"ש נחשפים, באתר צה"ל, 10 בינואר 2024
- ^ ※ פז אבוחצירה, 3,400 מחבלים עצורים, מעל 250 סיכולים: פעילות כוחותינו ביו"ש עד כה, באתר חדשות 0404, 3 במרץ 2024
- ^ ※ צביקה סגל, מבצע מיוחד בטול כרם: מעבדות ומטענים שהוטמנו מתחת לכבישים - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 6 במאי 2024
- ^ נעצרו 46 מבוקשים, מתוכם 30 פעילים בחמאס, באתר צה"ל, 1 בנובמבר 2023
- ^ נחתם צו להריסת ביתו ביו"ש של בכיר חמאס סאלח אל-עארורי, באתר ynet, 27 באוקטובר 2023
- ^ אלישע בן קימון, אחרי ש"הפך למטה של השב"כ": צה"ל הרס את ביתו של סגן מנהיג חמאס, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 צה"ל ושב"כ פועלים כנגד החמאס ברחבי יהודה ושומרון, באתר צה"ל, 3 בנובמבר 2023
- ^ אלישע בן קימון, עינב חלבי, כוח של הימ"מ חיסל ארבעה מחבלים בטול כרם: "היו בדרך לפיגוע", באתר ynet, 6 בנובמבר 2023,
דנה בן שמעון, תיעוד: פעילות כוחות הביטחון שהביאה לחיסול בכירי תשתית טרור ביו"ש, באתר ישראל היום, 6 בנובמבר 2023 - ^ אורן זיו, "כמו נכבה שנייה": 800 פלסטינים ברחו מבתיהם מתחילת המלחמה, באתר "שיחה מקומית", 2 בנובמבר 2023
- ^ הגר שיזף, בחסות המלחמה, מתנחלים וחיילים מנסים למנוע את המסיק הפלסטיני, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, אלישע בן קימון, "אלימים ומערערים את היציבות באזור": ארה"ב בסבב סנקציות שלישי נגד מתנחלים, באתר ynet, 14 במרץ 2024
- ^ רון בן ישי, האיראנים בחרו בחות'ים ויצרו קואליציה: ישראל, ארה"ב וסעודיה, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- ^ הספינה האמריקנית יירטה טילים וכטב"מים מתימן במשך 9 שעות | פרטים חדשים, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ טיל אחד יורט על ידי סעודיה, החות'ים שיגרו 30 כטב"מים | פרטים חדשים על הירי מתימן, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
- ^ כטב"מים מתימן שכוונו לאילת הם אלו שפגעו בטאבה ונואיבה בסיני, באתר ynet, 27 באוקטובר 2023
- ^ 25 יום למלחמה, בוקר, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ^ באמצעות מערכת "חץ": חיל האוויר סיכל איום אווירי במרחב ים סוף, באתר חדשות 0404, 31 באוקטובר 2023
- ^ יירוט ראשון מסוגו במלחמה: כך נבלמה המתקפה של החות'ים מדרום, באתר מאקו, 31 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל: הטיל שנורה לאילת יורט באמצעות מערכת "חץ 2", באתר וואלה, 14 בנובמבר 2023
- ^ רונית זילברשטיין, לראשונה: מערכת כיפת ברזל ימית יירטה מטרה מעל אילת | צפו בתיעוד, באתר ישראל היום, 9 באפריל 2024
- ^ טל לב רם, אנה ברסקי, בלב הים האדום: החותים השתלטו על ספינה בבעלות ישראלית; 22 שבויים על הסיפון, באתר מעריב אונליין, 19 בנובמבר 2023
- ^ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, יואב זיתון, רועי רובינשטיין, החות'ים השתלטו על אוניית משא "ישראלית" בים האדום, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ^ שודדי הים החות'ים חטפו עוד ספינה בים סוף, באתר "סרוגים", 12 בדצמבר 2023
- ^ שחר קליימן, חשש: החות'ים חטפו ספינה נוספת בים האדום, באתר ישראל היום, 12 בדצמבר 2023
- ^ שני טילים בליסטיים וכטב"ם פגעו בספינות בים האדום, בצל הפעלת הכוח הרב-לאומי, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023
- ^ ארה"ב: החות'ים תקפו 2 ספינות באמצעות טילים בליסטיים, איש לא נפגע, באתר ynet, 7 בפברואר 2024
- ^ לראשונה: ספינה שתקפו החות'ים טבעה בים האדום; חשש מאסון סביבתי, באתר ynet, 2 במרץ 2024
- ^ אסף גלעד, זה היה אחד האיומים של החות'ים, אמש הוא כנראה התממש לראשונה, באתר גלובס, 26 בפברואר 2024
- ^ רויטרס, פסגת רשע בדוחא: מנהיג חמאס נפגש עם שר החוץ של איראן, באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- ^ חמינאי מאיים: "אם פשעי הציונים יימשכו - איש לא יעצור את המוסלמים. אנחנו חייבים להגיב", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
- ^ שחר קליימן, צה"ל מאשר: מיליציה איראנית פועלת נגדנו בגבול לבנון, באתר ישראל היום, 2 בנובמבר 2023
- ^ Iran says US 'will be hit hard' if no ceasefire in Gaza, Tasnim reports, רויטרס, 5 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, כטב"ם ששוגר מעיראק פגע בבסיס חיל הים באילת | תיעוד, באתר ynet, 1 באפריל 2024
- ^ איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, אלישע בן קימון, איריס ליפשיץ קליגר, המתקפה האיראנית החלה - מאות כטב"מים שוגרו לישראל, גם טילי שיוט, באתר ynet, 13 באפריל 2024
- ^ עוזי ברוך, מאות כטב"מים וטילים שוגרו לעבר ישראל משטח איראן, באתר ערוץ 7, 13 באפריל 2024
- ^ זה השם שניתן למבצע יירוט וסיכול המתקפה האיראנית בליל שבת, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2024
- ^ ליאור בן ארי, ירדן יירטה עשרות כטב"מים בדרך לישראל מאיראן, באתר ynet, 13 באפריל 2024
- ^ דובר צה"ל בנבטים: הבסיס נפגע, אבל מתפקד, באתר מעריב אונליין, 15 באפריל 2024
- ^ מתקפת כטב"מים וטילים בליסטיים מאיראן: הרוב יורטו, נזק קל לבסיס צה"ל, באתר כלכליסט, 14 באפריל 2024
- ^ ברק רביד, ביידן בשיחת הטלפון לנתניהו: ארה"ב לא תתמוך בתקיפה ישראלית באיראן - ולא תשתתף בה, באתר וואלה, 14 באפריל 2024
- ^ Biden counsels Netanyahu to ‘slow things down’ after Iranian attack
- ^ שמעון הללי, זו התגובה של ארה"ב וחלק ממדינות אירופה למתקפה האיראנית, באתר עכשיו 14, 17 באפריל 2024
- ^ בשל המתקפה: האיחוד האירופי מרחיב את הסנקציות על איראן, באתר ynet, 17 באפריל 2024
- ^ גורמים ישראליים אישרו: ישראל תקפה באיראן, באתר מאקו, 19 באפריל 2024
- ^ רון בן ישי, מסר ישראלי גם לרוסיה? צילומי לוויין מעידים על נזק לסוללת S-300 בתקיפה באיראן, באתר ynet, 20 באפריל 2024
- ^ אסף רוזנצוייג, דיווח: מחשש לתקיפות ישראליות - איראן הסיגה את כל אנשיה מדרום סוריה, באתר מאקו, 24 באפריל 2024
- ^ מיכאל ר. גורדון, ננסי א. יוסף, וגורדון לובולד, מיליציות איראניות בגל התקפות חדש על רקע תמיכת ארה"ב בישראל, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 בן סמואלס, ארה"ב תקפה מתקנים של משמרות המהפכה בסוריה, דיווח: תשעה פעילים נהרגו, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2023
- ^ 3 חיילים אמריקנים נהרגו מפגיעת כטב"ם איראני, סנאטורים אמריקנים לביידן: "תקוף באיראן", באתר מאקו, 28 בינואר 2024
- ^ ※ נכון ל-25 באוקטובר, הוערך מספר ההרוגים בכ-1,400, ראו מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023. בעקבות זיהוי גופות נוספות השתנתה ההערכה, ראו ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בנובמבר 2023
- ^ לפחות 1,300 נרצחו, ישראלים בחו"ל הוזהרו מ"יום זעם", באתר חדשות 13, 12 באוקטובר 2023
- ^ צוות "זמני ישראל", 14 ילדים בני פחות מ-10, 25 קשישים בני יותר מ-80: מידע עדכני על קורבנות השביעי באוקטובר הידועים, באתר The Times of Israel
- ^ איתמר אייכנר, בין הנרצחים והחטופים במלחמה: אזרחים זרים רבים, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ רועי אבן, העולם נחרד מהזוועות בכפר עזה: "ערפו ראשים של ילדים", באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ שרי שיין, אנשי זק"א על מבצע חילוץ הגופות: "שרפו ילדים, תינוקות", באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ אנה ברסקי, נתניהו: "ישראל מאוחדת"; גנץ: "אם יהיה צורך - גם בלבנון ירגישו את עוצמתנו", באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
- ^ פנינה שרביט ברוך ותמי קנר, המתקפה הרצחנית של החמאס על ישראל – היבטים משפטיים, מבט על, גיליון 1769, 12 באוקטובר 2023, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ "עשרות תינוקות נשחטו": העולם כולו נחרד מהזוועות שמתגלות ביישובי הדרום, באתר מעריב אונליין, 10 באוקטובר 2023
- ^ שרון כידון, ניר (שוקו) כהן, העדויות המזעזעות של מפקד יחידות מיוחדות בזק"א: "אנחנו מחזיקים בתמונות קשות", באתר ynet, 30 בנובמבר 2023
- ^ ※ חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 18 במאי 2024
- ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024 ב-6 במאי 2024 נהרגו עוד 2 חיילים.
- ^ ※ שריף סועאד, אזרח שעבד עם צה"ל, נהרג מטיל נ"ט ששוגר להר דב, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:57), 26 באפריל 2024, ב-14 במאי נהרג אזרח מירי טיל נ"ט.
- ^ ※ סיכום 2023, באתר השב"כ
- ^ ראובן כספי, התמונה משתפרת: משרד הבריאות בעדכון אודות מצב הפצועים, באתר בחדרי חרדים, 20 באוקטובר 2023
- ^ עינב חלבי, חמאס: יש בעזה בין 200 ל-250 שבויים מישראל, נשחרר בעלי אזרחות כפולה "כשיתאפשר", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ הלוחמה הפסיכולוגית של חמאס: פרסם סרטון של חטופה, באתר ערוץ 7, 16 באוקטובר 2023
- ^ ורד פלמן, ישראל במלחמה | הדיווחים על נשים שנאנסו בעזה - והפנייה לצלב האדום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באוקטובר 2023
- ^ נוב ראובני קטי דור, לאחר המסמך המטלטל של עדויות החטופים: במשרד הבריאות שוקדים על דוח נפרד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בדצמבר 2023
- ^ At least 10 freed hostages were sexually abused in Hamas captivity, doctor says, The Times of Israel, 6 December 2023
- ^ [דרוש מקור]
- ^ ※ דובר צה"ל: "מתחילת המלחמה חיסלנו יותר מ-13,000 מחבלים", באתר ערוץ 7, 29 בפברואר 2024, עדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 29 בפברואר 2024.
- ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ פז אבוחצירה, 3,400 מחבלים עצורים, מעל 250 סיכולים: פעילות כוחותינו ביו"ש עד כה, באתר חדשות 0404, 3 במרץ 2024
- ^ 1 2 How Hamas Manipulates Gaza Fatality Numbers: Examining the Male Undercount and Other Problems | The Washington Institute, www.washingtoninstitute.org (באנגלית)
- ^ יניב קובוביץ, עדויות: כך יורים חיילי צה"ל על כל מי שנכנס ל"שטחי ההשמדה" ברצועת עזה, באתר הארץ, 31 במרץ 2024
- ^ התיעוד של חמאס חושף: זו הסיבה למספר האזרחים ההרוגים בעזה • צפו, באתר JDN
- ^ Hamas Fighting in Civilian Clothes | Compilation, סרטון בערוץ "Israel Defense Forces", באתר יוטיוב (אורך: 10:00)
- ^ Why Hamas Wears T-Shirts & Jeans in Combat, סרטון בערוץ "Israel Defense Forces", באתר יוטיוב (אורך: 00:40)
- ^ Hostilities in the Gaza Strip and Israel, משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, 19.5.2024
- ^ ※ מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (7 - 15 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 15 במאי 2024
- ^ Ari Blaff, United Nations halves estimate of women and children killed in Gaza, National Post
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםכהנא-אבדות-עזה-13-במאי - ^ דוד ברון, ניתוח סטטיסטי חושף: כך מפברק חמאס את מספר ההרוגים בעזה, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2024.
- ^ אדם טיילור, למה סוכנויות ידיעות והאו"ם מסתמכים על משרד הבריאות של עזה במספרי הרוגים, באתר וושינגטון פוסט, 23 בנובמבר, 2023 (באנגלית)
- ^ 1 2 יובל אברהם, הצבא בדק ומצא שדיווחי ההרוגים במשרד הבריאות בעזה – מהימנים, באתר שיחה מקומית, 2024-01-24
- ^ U.N.'s new breakdown of Gaza death toll sparks confusion and anger, NBC News, 2024-05-14 (באנגלית)
- ^ Beaumont, Peter; Borger, Julian (2024-05-14). "UN denies Gaza death toll of women and children has been revised down". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-05-19.
- ^ Abeer Salman, Richard Roth, Jeremy Diamond, Sugam Pokharel, UN says total number of deaths in Gaza remains unchanged after controversy over revised data, CNN, 2024-05-13 (באנגלית)
- ^ ※ מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00) - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023, "9 הרוגים לארגונים אחרים" וידוע ש-3 הם של חמאס.
- ^ ※ מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (15 באפריל - 6 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 6 במאי 2024,
חיזבאללה הודיע: 5 מחבלים נהרגו מתקיפות צה"ל, באתר "סרוגים", 20 במאי 2024. - ^ ※ ליאור בן ארי, האבדות של חיזבאללה, שמתעקש להמשיך בלחימה, באתר ynet, 10 במרץ 2024,
צה"ל: ב-5 חודשים הותקפו כ-4,500 מטרות חיזבאללה, יותר מ-300 מחבלים חוסלו, באתר ynet, 12 במרץ 2024. - ^ ※ מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (25-19 במרץ 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 במרץ 2024
מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (1 - 8 באפריל 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 8 באפריל 2024
מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (15 באפריל - 6 במאי 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 6 במאי 2024 - ^ ※ סוכנויות הידיעות, צבא סוריה: מספר החיילים ההרוגים בתקיפה הישראלית עלה ל-11, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2023
מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (26 במרץ – 1 באפריל 2024), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 1 באפריל 2024 - ^ צבא סוריה: מספר החיילים ההרוגים בתקיפה הישראלית עלה ל-11, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2023
- ^ דובי בן גדליהו, מספר תביעות נזקי מלחמה לרכבים עשוי להיות גבוה מעשרת אלפים, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2023
- ^ זיו גולדפישר, 8,402 מבנים נפגעו מאז תחילת המלחמה, 12,700 תביעות הוגשו לקרן הפיצויים, באתר Magdilim, 25 באוקטובר 2023
- ^ מתחילת המלחמה - 10,000 שיגורים מעזה; כמה יירוטים באזור אילת, באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2023
- ^ רותם שטרקמן, 1.5 מיליון שקל לבית, 90 אלף שקל לתכולה שלו. מאחורי הקלעים של קרן מס רכוש, באתר TheMarker, 24 בנובמבר 2023
- ^ מלחמת יום הכיפורים מול מתקפת הפתע של החמאס בעוטף עזה, באתר "בא לי לטייל"
- ^ נטע בר, דרך המוות: עדות אילמת מאתר המסיבה שהפך לזירת הטבח הקשה בתולדות בישראל, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2023
- ^ דרור ניר קסטל, "הנזקים הם של עשרות רבות של מיליארדים. ייקח לפחות שנתיים-שלוש לשקם את כל עוטף עזה", באתר מאקו, 22 באוקטובר 2023
- ^ יובל ניסני, עם נזקים של חצי מיליארד שקל לפחות: זה המקום הכי מופגז היום בישראל, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2023
- ^ עדי דברת, "הצפון מדמם בלי שבכלל נפתחה חזית צפונית באופן רשמי, וזה מטריד מאוד", באתר TheMarker, 27 בדצמבר 2023
- ^ מתן צורי, החקלאים שנשארו בעוטף עזה: "בנוסף לאסון, יהיה נזק של עשרות מיליונים", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ יוסף ארנפלד, בוכים על חלב שנשפך, באתר ערוץ 7, 9 בנובמבר 2023
- ^ At least 30% of all housing units in Gaza Strip destroyed or damaged — UN, Tass, October 20, 2023
- ^ Gaza: 42% of housing units destroyed or damaged in Israeli attacks, UN says, October 22, 2023
- ^ Israel-Hamas War, 25 באוקטובר 2023
- ^ Al Jazeera, Israeli bombardments damage more than half of Gaza’s housing units, Al Jazeera, 10 בנובמבר 2023
- ^ Hamas: Israeli attacks targeted 60% of residential units in Gaza, Middle East Monitor, November 20, 2023
- ^ Shelter in Crisis: Joint Advocacy Statement - 24th November 2023, Reliefweb
- ^ CNN, Map: Thousands of homes in Gaza are damaged or destroyed. See the destruction., CNN, 30 בנובמבר 2023
- ^ Jake Epstein, Researchers mapped the damage in Gaza, and more than a third of the buildings have been wrecked as the war moves south, Insider, 20 בדצמבר 2023
- ^ תני גולדשטיין, 45% מהבתים בעזה אינם ראויים למגורים, באתר זמן ישראל, 21 בינואר 2024
- ^ 1 2 ג'קי חורי, מוחמד מוסטפא הציג לעבאס את הממשלה הפלסטינית החדשה בגדה, באתר הארץ, 22:49 • 28 במרץ 2024
- ^ ניר דבורי, התקדמות בקצב ה-D9: כך מתנהלת הלחימה הקרקעית של צה"ל ברצועה, באתר מאקו, 1 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, "כוח המחץ" של צה"ל בעזה: נהגי הדחפורים שמרסקים מכשולים ומפלסים את הדרך ללוחמים, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023.
- ^ 1 2 שי לוי, סיכלו מתקפת נוח'בה בחסות החשיכה: הצצה לפעילות הצלפים של צה"ל בעזה, באתר מאקו, 1 במרץ 2024.
- ^ יואב זיתון, ניזונים ממנות קרב, ישנים בטנקים: האגרוף הקרקעי במעוזי חמאס ברצועה, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
- ^ עמי רוחקס דומבה, שנתיים לתוך המלחמה באוקראינה: גם בישראל התאימו רשתות לטנקים נגד רחפנים, באתר "IsraelDefense", 31 באוקטובר 2023.
- ^ שי לוי, היחידה שמחזיקה במספר שיא של חיסולים מאומתים: "הכל מתועד", באתר מאקו, 15 בנובמבר 2023
- ^ אסף רוזנצוייג, ישראל בגל תקיפות חסר תקדים בסוריה: הותקפו משאיות ותשתיות שסיפקה איראן, באתר מאקו, 8 בינואר 2024.
- ^ כתב מקור ראשון, הוול סטריט ז'ורנל: ישראל מנצחת במלחמה, בעיתון מקור ראשון, 6 בפברואר 2024 (המאמר המקורי באנגלית ב-WSJ).
- ^ סוכנויות הידיעות, מומחה אמריקאי על הלחימה בעזה: "קצב ההתקדמות מהיר באופן היסטורי", באתר מעריב אונליין, 29 בינואר 2024,
מהר יותר מארה"ב ומרוסיה: ההישג חסר התקדים של ישראל במלחמה, באתר מעריב אונליין, 11 בפברואר 2024. - ^ "מהיר באופן היסטורי": המומחה האמריקני ללוחמה בשטח בנוי נדהם מההישגים של צה"ל, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 04:00), 1 בפברואר 2024.
- ^ אמיר בוחבוט, טבילת האש הראשונה: נגמ"ש "האיתן" חיסל מחבלים בחוף זיקים, באתר וואלה, 18 באוקטובר 2023
- ^ הצצה מקרוב לנגמ"ש הראשון מסוגו בעולם, באתר צה"ל, 19 באוקטובר 2023
- ^ IDF Commando Soldiers Conduct First Operational Use of the New “Iron Sting” Weapons System in History, באתר צה"ל, 14 באוקטובר 2023
- ^ ספינות הטילים מדגם ׳סער 6׳ בתקיפה מבצעית, באתר צה"ל, 16 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, טילי כתף עוצמתיים מארה"ב ומקלע קטלני: הנשקים שעוברים טבילת אש בעזה, באתר ynet, 28 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 אמצעי לחימה חדשים נכנסו לשימוש מבצעי ברצועת עזה, באתר צה"ל, 30 בנובמבר 2023
- ^ ארנולד נטייב, היחידה בצה"ל שמפעילה רחפנים בלב רצועת עזה, באתר מעריב אונליין, 30 בנובמבר 2023
- ^ יואב זיתון, נגמ"ש בשלט רחוק, D-9 בלי נהג ורחפן יורה: אלה הכלים הלא-מאוישים של צה"ל בעזה, באתר ynet, 24 בפברואר 2024.
- ^ 1 2 יואב זיתון, מאיר אוחיון, עינב חלבי, חמאס שיגר טיל לטווח 250 ק"מ לעבר הערבה, שיורט על ידי מערכת חץ | תיעוד, באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
- ^ מנחם הלפגוט, לראשונה: מטרה אווירית חשודה יורטה באמצעות מערכת "כיפה ימית", באתר עכשיו 14, 8 באפריל 2024.
- ^ 'סער 6' יירטה לראשונה כטב"ם באמצעות מערכת "כיפה ימית", באתר צה"ל, 9 באפריל 2024.
- ^ מוצב של כיפת ברזל בלב הים: תיעוד מספינת הטילים המתקדמת ביותר של צה"ל, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 04:31), 10 באפריל 2024.
- ^ 1 2 יואב זיתון, פריסת שיא, ברית אזורית ופגיעה "ברזל בברזל": הגנה אווירית חסרת תקדים, ותרחישי הקיצון, באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
- ^ מאחורי הרגעים בהם לראשונה - כל מערך ההגנה האווירית יירט, באתר צה"ל, 5 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, מבוססת על כיפת ברזל, מיועדת להגן גם על האסדות: תיעוד מהיירוט הראשון של "כיפה ימית", באתר ynet, 9 באפריל 2024
- ^ ניר דבורי, מוצבת על ספינה ומיירטת מטרות חשודות: זאת כיפת ברזל הימית, באתר מאקו, 9 באפריל 2024
- ^ אודי עציון, חסכונית וניידת: ההברקה מאחורי כיפה ימית שהוכיחה את עצמה, באתר וואלה, 9 באפריל 2024
- ^ מערכת הנשק 'פטריוט' מסיימת את שירותה בחיל האוויר, באתר צה"ל, 30 באפריל 2024
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר www.idf.il - ^ יואב זיתון, ראש אמ"ן אהרון חליוה התפטר: "לא עמדנו במשימה. לעד אשא עימי את הכאב", באתר ynet, 22 באפריל 2024
- ^ יוסי יהושוע, אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס הודיע לרמטכ"ל: אפרוש מצה"ל באוגוסט | פרסום ראשון, באתר ynet, 22 באפריל 2024
- ^ אסף גלעד, איך נראית עיר המנהרות של עזה ואיך צה"ל יכול להילחם בה, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2023
- ^ עודד ירון, כך מגינה מערכת "מעיל רוח" על טנקים ונגמ"שים מירי טילי נ"ט בעזה, באתר TheMarker, 8 בנובמבר 2023
- ^ רורי ג'ונס, ענת פלד ודייוויד ס' קלאוד The Wall Street Journal, רובוטים ומכליות מלאות חומר נפץ נוזלי: כך מנסה צה"ל לאלץ את המחבלים לצאת מהמנהרות, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, ביידן בנאום תמיכה חסר תקדים: "עומדים לצד ישראל! חמאס כמו דאעש", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 מנהיגי העולם בהצהרת תמיכה חד משמעית בישראל, באתר "סרוגים", 10 באוקטובר 2023
- ^ Pentagon to send ships, aircraft closer to Israel in show of force
- ^ נוסח הנאום המלא (באנגלית)
- ^ איתמר אייכנר, ביידן בנאום תמיכה חסר תקדים: "עומדים לצד ישראל! חמאס כמו דאעש", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ ביידן בנאום תקיף: "מטרת החמאס - לרצוח יהודים, רוע צרוף", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 10:12)
- ^ לא רק במילים אלא גם במעשים: התמיכה העצומה של ביידן בישראל, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 02:44), 16 באוקטובר 2023
- ^ עמיחי שטיין, "כדי לתמוך בישראל": בריטניה הודיעה על פריסת כוחות במזרח הים התיכון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
- ^ אסף אוני, תמיכה נוספת מגרמניה: תספק תחמושת טנקים מדויקת לישראל, באתר גלובס, 16 בינואר 2024
- ^ ניר דבורי, שר החוץ האיטלקי: "הפסקנו למכור נשק לישראל מ-7.10", באתר מאקו, 20 בינואר 2024
- ^ Stand with Israel, סרטון בערוץ "Israel Defense Forces", באתר יוטיוב (אורך: 01:11).
- ^ הארץ, נשיאת הנציבות האירופית הציגה מפת דרכים ליום שאחרי המלחמה בעזה, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2023
- ^ בן סמואלס, יהונתן ליס, מזכ"ל האו"ם: "מתקפת חמאס לא התרחשה בחלל ריק, הפלסטינים נתונים ל-56 שנות כיבוש", באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023
- ^ שירז תקווה, מועצת הביטחון קוראת להפוגות הומניטריות בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 בנובמבר 2023
- ^ ברק רביד, מועצת הביטחון קראה להפוגות הומניטריות בעזה ושחרור כל החטופים, ארה"ב לא הטילה וטו, באתר וואלה, 15 בנובמבר 2023
- ^ US vetoes resolution on Gaza which called for ‘immediate humanitarian ceasefire’ | UN News, news.un.org, 2023-12-08 (באנגלית)
- ^ איתמר מרגלית, מועצת הביטחון של האו"ם: על החות'ים לחדול ממתקפותיהם בים האדום, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 בינואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, התובע הראשי בהאג: "ביקשתי צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, סינוואר, הנייה ודף", באתר ynet, 20/05/24
- ^ אביעד גליקמן, נריה קראוס, בלינקן: "נגבש תגובה הולמת להחלטת בית הדין בהאג", באתר חדשות 13, 21.05.24
- ^ ניצן גרידינגר, איתמר אייכנר ותמר שבק, צרפת תומכת בהחלטת התובע מהאג ועקצה את ישראל: "הזהרנו" | ומי לצידנו? התגובות בעולם, באתר ynet, 21.05.24
- ^ דניאל אדלסון, ארה"ב תוקפת את התובע בהאג: "השוואה מבישה בין ישראל לחמאס שמסכנת עסקה", באתר ynet, 20.05.24
- ^ נטע בר, תומכים או מגנים? המערב חלוק בדעותיו לגבי החלטת בית הדין בהאג, באתר ישראל היום, 21 במאי 2024
- ^ איתמר אייכנר, דרום אפריקה מאשימה את ישראל ב"רצח עם" - ופנתה להאג. משרד החוץ: חמאס זה שניסה לעשות זאת ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 29 בדצמבר 2023
ברק רביד, דרום אפריקה: לפתוח בהליך נגד ישראל על ביצוע רצח עם בעזה, באתר וואלה, 29 בדצמבר 2023 - ^ איתמר אייכנר, גם בדרום אפריקה מאשרים: הדיונים בהאג - בחמישי ושישי הבאים, באתר ynet, 2 בינואר 2024
- ^ "3 January press release" (PDF).
- ^ אבישי גרינצייג ועמיחי שטיין, מומחה בריטי למשפט בינ"ל: האיש שייצג את ישראל בהאג, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 בינואר 2024
- ^ נטעאל בנדל, שירית אביטן כהן ויהודה שלזינגר, באישור היועמ"שית ונתניהו: אהרן ברק יהיה השופט מטעם ישראל בביה"ד הבינלאומי בהאג, באתר ישראל היום, 7 בינואר 2024
- ^ The Court indicates provisional measures, בית הדין הבין-לאומי בהאג, 26 בינואר 2024
- ^ איתמר אייכנר, בית הדין בהאג לא דרש את עצירת הלחימה בעזה - אך פרסם שורת צווי אזהרה לישראל, באתר ynet, 26 בינואר 2024
נטעאל בנדל, הישג לישראל בהאג: ביה"ד דוחה את הבקשה המרכזית של דרום אפריקה לעצירת המלחמה, באתר ישראל היום, 26 בינואר 2024 - ^ איתמר מרגלית עמיחי שטיין, ביידן שואף לבצע שינויים ליצירת "רשות פלסטינית מחודשת", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בנובמבר 2023
- ^ הרש"פ תשלוט בעזה? סגנית נשיא ארה"ב בנאום על "היום שאחרי המלחמה", באתר מאקו, 2 בדצמבר 2023
- ^ אהוד יערי, המשא ומתן להרחקת חיזבאללה מגבול הצפון: הסעיפים שעל הפרק, באתר מאקו, 2 בדצמבר 2023
- ^ נדב איל, ארה"ב מנסה למנוע מלחמה: בוחנת הסדרה בגבול לבנון - והרחקת חיזבאללה, באתר ynet, 6 בדצמבר 2023
- ^ Hamas Starts Planning for End of Gaza War, The Wall Street Journal, 20 December 2023
- ^ אהוד יערי, אבו מאזן ושאלת היום שאחרי - אלו התנאים שהציב לחמאס, באתר מאקו, 6 במרץ 2024
- ^ ג'קי חורי, בעקבות הלחצים האמריקאיים, הממשלה הפלסטינית הודיעה על רפורמה כוללת ברשות, באתר הארץ, 29 בינואר 2024
- ^ ממשלת הרשות הפלסטינית אישרה תוכנית רפורמה, באתר www.inn.co.il
- ^ עינב חלבי, בעקבות לחץ ארה"ב, הממשלה הפלסטינית התפטרה: "נמשיך בעימות עם הכיבוש", באתר ynet, 26 בפברואר 2024
- ^ אהוד יערי, בלעדי: תוכנית "החזון הערבי", הסירוב האמריקני והכעס של אבו מאזן, באתר מאקו, 3 במאי 2024
- ^ יוסי יהושוע, ביקורת בצה"ל בצל המבצע בג'באליה: "חוזרים לאותם מקומות שוב ושוב", באתר ynet, 11 במאי 2024
- ^ יעל צ'כנובר, גלנט בביקורת חריפה על נתניהו: יש מגמה מסוכנת לממשל צבאי ואזרחי ישראלי בעזה, באתר ynet, 15 במאי 2024
- ^ עכשיו 14 צבא וביטחון, רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-45 נחת בישראל, באתר עכשיו 14, 20 באוקטובר 2023
- ^ דביר אריאלי, רכבת אווירית לצה"ל: מטוס החימוש ה-200 נחת בישראל, באתר עכשיו 14, 6 בדצמבר 2023
- ^ אבי שרף, רכבת אווירית חסרת תקדים: כך נשלח הנשק מארה"ב לישראל, באתר הארץ, 7 במרץ 2024
- ^ אורי לורי, צוללת גרעינית אמריקנית עם 154 טילי טומהוק הגיעה לתעלת סואץ, באתר עכשיו 14, 6 בנובמבר 2023
- ^ ישראל במלחמה: עדכוני הערב ה-30, באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
- ^ Gaza ground attack: US Lt. Gen. James Glynn who will advise Israel on urban warfare, editorji.com, 24 October 2023 (באנגלית)
- ^ ניר דבורי, הסכם נשק דרמטי בין ארצות הברית לישראל במהלך המלחמה | פרסום ראשון, באתר מאקו, 25 בינואר 2024
- ^ רון בן ישי, ליאור בן ארי, 4 פעילי חיזבאללה נהרגו בסדרת הפצצות בגבול סוריה-עיראק. הערכה: ישראל אחראית, באתר ynet, 30 בדצמבר 2023
- ^ הנשיא ביידן לנתניהו: "אני כאן כדי שכל העולם יידע שארצות הברית עומדת לצד ישראל", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 03:38), 18 באוקטובר 2023
- ^ ביידן בנאומו בישראל: "בשואה העולם ראה ולא עשה כלום - אנחנו לא נעמוד מנגד ", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 15:30)
- ^ בשווי מיליארדי דולרים: חבילת הסיוע שהנשיא ביידן דורש עבור ישראל, באתר מעריב אונליין, 20 באוקטובר 2023
- ^ דניאל אדלסון, הדוח החריף ביותר: "ישראל כנראה השתמשה בנשק אמריקני בניגוד לחוק", באתר ynet, 10 במאי 2024
- ^ בן סמואלס, ארה"ב: סביר שישראל הפרה את החוק הבינלאומי, אך לא נמנע ממנה סיוע צבאי, באתר הארץ, 11 במאי 2024
- ^ נתן גוטמן, ארה"ב: סביר שישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 במאי 2024
- ^ דקלה אהרן שפרן, "נרצח כי הוא יהודי": זעזוע לאחר מותו של פול וקסלר בארה"ב, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 בנובמבר 2023
- ^ אסף גולן, מדאיג: עלייה דרמטית של 500 אחוז באנטישמיות בעולם מתחילת מלחמת חרבות ברזל, באתר ישראל היום, 30 באוקטובר 2023
- ^ "אגרופים ובעיטות": חרדים הותקפו בפלטבוש, באתר ערוץ 7, 26 בנובמבר 2023
- ^ לירן וינשטיין, אברהם פריד: "רואים את השנאה ברחוב, יש פחד", באתר "סרוגים", 13 בנובמבר 2023
- ^ סשה ברון כהן וכוכבים יהודים נזפו בבכירי טיקטוק: "יוצרת תנועה אנטישמית", באתר ynet, 17 בנובמבר 2023
- ^ יניב פוהורילס, איתמר אייכנר, אין מקום בטוח: המתקפה העולמית נגד היהודים, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- ^ אריאל כהנא, בעקבות גל האנטישמיות בעולם: זינוק משמעותי בביקוש לעלייה לארץ ממדינות מערביות, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2023
- ^ ynet, סערה בבריטניה: 300 אלף מפגינים נגד ישראל בלונדון – דווקא ביום הזיכרון, באתר ynet, 11 בנובמבר 2023
- ^ ynet, אחרי שהפך לטרנדי בטיקטוק, "הגרדיאן" הסיר את מכתבו של אוסמה בן לאדן, באתר ynet, 16 בנובמבר 2023
- ^ נטע בר, שוב אנטישמיות ב-BBC: העובדים הונחו שלא להשתתף בצעדה נגד שנאת יהודים, באתר ישראל היום, 24 בנובמבר 2023
- ^ בלב ארה"ב: תלשו וקרעו את תמונות החטופים בעזה, באתר news.xoox.co.il
- ^ אלחנן שפייזר, נשיאות אוניברסיטאות בארה"ב: קריאות ל"רצח עם ביהודים" לא מפירות את הכללים, בעיתון מקור ראשון, 6 בדצמבר 2023
- ^ ישי אלמקייס, בשל האנטישמיות: הטכניון יוזם "מפלט אקדמי" לסטודנטים וחוקרים מהעולם, בעיתון מקור ראשון, 15 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, תוניסיה: חצר בית כנסת הוצתה בעיר ספקס, באתר ynet, 26 בפברואר 2024
- ^ Isaac Herzog, Israel’s President: Our Darkest Hour Casts a Shadow on the Entire World, Time, October 9, 2023 (באנגלית)
- ^ "זו הייתה מתקפה מתוכננת היטב של רוצחים נאצים" | השגריר ארדן בנאום באו"ם, באתר חדשות 0404, 26 באוקטובר 2023,
בדיווח האחרון: כך עמית סגל כינה את מחבלי החמאס, באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2023 - ^ יוני קמפינסקי, אלון דוידי באולפן ערוץ 7: "כל תושב בעזה הוא דאעש, צריך לפגוע בכולם", באתר ערוץ 7, 25 באוקטובר 2023,
משה גורלי, דעהבין חמאס-דאעש לוועדת חקירה: חמש הערות על המצב, באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2023 - ^ טל לב רם, דובר צה"ל בערבית חושף את השקר של חמאס: זאת כמות הדלק שיש ברשותו, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 אמיר תיבון, כדי לשמר את התמיכה בעולם, ישראל שינתה גישה ומבליטה את הסיוע ההומניטרי לעזה, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, במשרד החוץ תוקפים את ארדן: "הטלאי הצהוב - גימיק זול שלא משרת אותנו", באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
- ^ דוד ורטהיים, ראיונות ליוון וסרטונים לארגנטינה: ההסברה הישראלית לא קיימת, ומפעלי הסברה פרטיים נולדים, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2023
- ^ איתמר אייכנר, בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה | צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ 'We're fighting Nazis': Former Israeli prime minister defends cutting off energy to Gaza Strip, סרטון בערוץ "Sky News", באתר יוטיוב (אורך: 00:49), Bennett to Erin Burnett: “Hamas burned babies. All Israelis are united to destroy Hamas"., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 11:16), "Proportionality", סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 00:46), No, CNN, there aren’t two “narratives” to the Gaza hospital blast. Go do your goddamn job., סרטון בערוץ "נפתלי בנט | Naftali Bennett", באתר יוטיוב (אורך: 03:17)
- ^ אלכסנדרה לוקש, ניר (שוקו) כהן, שרון כידון, הערבייה הישראלית שבחזית ההסברה בארה"ב: "מפסידים בקרב על הנרטיב", באתר ynet, 5 בנובמבר 2023
- ^ צבא קטן וחכם (של הסברה): המנגנון של אלה קינן, בביצוע שאול אמסטרדמסקי, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 19:08), 13 בנובמבר 2023
- ^ אבי בר-אלי, משרד ההסברה נסגר. עכשיו נותרו עוד עשרה לסגור (ולהרגיע את כבוד הנשיא), באתר TheMarker, 23 באוקטובר 2023
- ^ צבי זרחיה, גלית דיסטל מתפטרת מתפקיד שרת ההסברה: "בזבוז כספי ציבור", באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2023
- ^ דיפלומטיה ציבורית, באתר משרד החוץ
- ^ רפאל קאהאן, משרד החוץ מציג ברשתות תמונות מדממות כדי לנצח במלחמת ההסברה, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ מחזק את הלגיטימציה לפעולות בהמשך: המהלך ההסברתי המטורף של דובר צה"ל | צפו, באתר חדשות 0404, 23 באוקטובר 2023
- ^ נועם אמיר, כל האמת בפנים: הקרב על ההסברה העולמית בצה"ל עולה שלב, בעיתון מקור ראשון, 23 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל במסע הסברה: הציג סרט של 40 דקות של הזוועות שחוללו מחבלי חמאס, באתר מאקו, 23 באוקטובר 2023
- ^ נחום ברנע, אדיר ינקו, החטופות התאחדו עם משפחותיהן, יוכבד ליפשיץ: "אינני יודעת לאן נלקחתי", באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
- ^ אורי סלע, אלי אשכנזי, יוכבד ליפשיץ שחזרה את חטיפתה לעזה: "עברתי תופת - הכו אותי והכאיבו מאוד", באתר וואלה, 24 באוקטובר 2023
- ^ רועי אבן, "הושטת יד לשלום": בעולם מבולבלים אחרי עדות יוכבד ליפשיץ, באתר מאקו, 25 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל חשף שיחה בין מפקד בחמאס למנהל בית חולים בעזה בנוגע להעברת דלק למטרותיו, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023,
טל לב רם, "תמלא את מכל הדלק, אם לא - יירו עלינו": כך לוקח חמאס דלק מבתי החולים ברצועה | האזינו, באתר מעריב אונליין, 1 בנובמבר 2023 - ^ ניר דבורי, דובר צה"ל: חשד שחטופים ישראלים הוחזקו בבית החולים רנתיסי בעזה, באתר מאקו, 13 בנובמבר 2023
- ^ מנהל ביה"ח ב'גבאליה מודה שחמאס הפך את המקום למתקן צבאי, באתר צה"ל, 19 בדצמבר 2023.
- ^ לילך שובל, מנהל בית חולים בג'בלייה מודה: "חמאס הפך את בתי החולים למתקנים צבאיים, הבכירים נוהגים להסתתר בהם", באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2023;
מנהל בי"ח חשף בחקירה: גויסתי לחמאס ב-2010 בדרגת תת-אלוף, חלק מעובדיי - פעילים צבאיים. צפו, באתר מאקו, 19 בדצמבר 2023. - ^ "שר הפצצות הגרעיניות": בעולם לא נשארו אדישים לדבריו של עמיחי אליהו, באתר מעריב אונליין, 5 בנובמבר 2023
- ^ אלעד שמחיוף, שתיקתם תגן עלינו, באתר מאקו, 19 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, מתמיכה והזדהות ב-7/10, לביקורת וגינויים: כך ישראל איבדה את הלגיטימציה מהעולם, באתר ynet, 10 במרץ 2024.
- ^ איתמר אייכנר, סקרים בעולם: ישראל איבדה את כל התמיכה שקיבלה ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 10 באפריל 2024
- ^ ספיר ליפקין, "תקיפות חסרות תקדים בעזה", חמאס מייצר מצג שווא - ומונע את פינוי האוכלוסייה דרומה | תיעוד, באתר מאקו, 5 בנובמבר 2023
- ^ BY ABRAHAM WYNER, How the Gaza Ministry of Health Fakes Casualty Numbers
- ^ בכירים בחמאס: המטרה היא לא לשפר את המצב בעזה, מקווים שהמלחמה תהפוך לקבועה, באתר ynet, 8 בנובמבר 2023
- ^ Behind Hamas’s Bloody Gambit to Create a ‘Permanent’ State of War, ניו יורק טיימס (באנגלית)
- ^ 'We will repeat October 7 again and again' - Hamas official, The Jerusalem Post, 2023-11-01 (באנגלית) (באנגלית)
- ^ ניר דבורי: שמועות על בגידה ומתקפת סייבר - פייק ניוז, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2023
- ^ רפאלה גויכמן, חרף האזהרות, הישראלים צורכים פייק ניוז מטעם חמאס - ומפיצים אותו הלאה, באתר TheMarker, 7 באוקטובר 2023
- ^ Church of Saint Porphyrios in Gaza Remains Intact Amidst Conflict, FoggyMedia, 09.10.2023
- ^ A top Israeli general was not kidnapped by Hamas, contrary to widespread online claim (באנגלית)
- ^ יובל מן, מלחמה ברשת: "מה שקורה זה תוהו ובוהו", באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
- ^ רפאל קאהאן, מכת פייק ניוז וקונספירציות ברשתות החברתיות - כך תזהו אותן, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^ אנה ברסקי, הקבינט צפוי לאשר תקנות לשעת חירום לאישור סגירת הסיקור של אל-ג'זירה בישראל, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
- ^ עטרה גרמן, שר התקשורת יבקש אישור מהקבינט לסגור את אל-ג'זירה בישראל, בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2023
- ^ Shinjinee Majumder, Mohammed Zubair, 4-yr-old killed in Gaza: Israel govt falsely claims video shows a doll, not a child, Alt News, 2023-10-16 (באנגלית בריטית)
- ^ "Omer and Omar: How two 4-year-olds were killed and social media denied it" (באנגלית בריטית). 2023-10-25. נבדק ב-2024-05-05.
- ^ Here is the real story of 4-year-old Omar, whose death was ‘doll’-ed up amid Israel-Hamas war, India Today, 2023-10-17 (באנגלית)
- ^ غزة الآن - Gaza Now, Telegram
- ^ דובר צה"ל: "החיילת נועה מרציאנו ז"ל נרצחה על ידי מחבלי חמאס בתוך שיפא", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 03:48)
- ^ יהושע בריינר, הערכה במערכת הביטחון: בחמאס לא ידעו מראש על פסטיבל נובה, וזיהו אותו מהאוויר, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2023
- ^ הארץ: בחמאס לא ידעו מראש על פסטיבל נובה ומסוק צבאי שירה לעבר מחבלים פגע ככל הנראה גם בכמה חוגגים, באתר אבו עלי אקספרס
- ^ 1 2 איתמר אייכנר, אחרי שהנזק נעשה: הרש"פ מחקה את הכחשת הטבח - בלי הבהרה פומבית, באתר ynet, 20 בנובמבר 2023
- ^ יהודה קליין, ההוכחה של חמאס שלא היה טבח: הכתבה ב'הארץ', באתר "סרוגים", 19 בנובמבר 2023
- ^ غزة الآن - Gaza Now, Telegram
- ^ יהודה קליין, משרד החוץ הפלסטיני: ישראל הרגה את הנרצחים במסיבת הטבע, באתר "סרוגים", 19 בנובמבר 2023
- ^ הבהרה בעקבות הפרסום בעיתון הארץ בנוגע לתחקיר פסטיבל נובה טבח ברעים, באתר אבו עלי אקספרס
- ^ غزة الآن - Gaza Now, Telegram
- ^ ברק טען: ישראל בנתה את הבונקרים בשיפא, השר קיש תקף: נזק בלתי נתפס, באתר ערוץ 7, 21 בנובמבר 2023
- ^ "ישראל בנתה בונקר": אהוד ברק הימם את CNN, ובעולם הערבי חגגו, באתר מעריב אונליין, 21 בנובמבר 2023
- ^ גיא עזרא, אהוד ברק מגיב לסערה: "דבריי שובשו", באתר "סרוגים", 21 בנובמבר 2023
- ^ אושרי אלקסלסי, עכשיו האיחוד האירופי נותן למטא 24 שעות לטפל בפייקים של החמאס, באתר Geektime, 12 באוקטובר 2023
- ^ ניסן צור, האיחוד האירופי למאסק: הסר דיסאינפורמציה על ישראל, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2023
- ^ עומר כביר, ליטל סמט, אירופה למאסק: יש לך 24 שעות להגיב על פייק ניוז שמופץ ב-X הקשור למלחמה בישראל, באתר כלכליסט, 11 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 חדשות חוץ, מנכ"לית X: "הסרנו מהפלטפורמה מאות חשבונות הקשורים לחמאס", באתר כלכליסט, 12 באוקטובר 2023
- ^ מילאן צ'רני, פוטין כבר לא "חבר": כך פעלה מתקפת הסייבר והפייק של רוסיה נגד ישראל, באתר מאקו, 15 בדצמבר 2023
- ^ מורן אזולאי, איתמר אייכנר, לפיד קרא לממשלת חירום; נתניהו: הצעתי לו ולגנץ להיכנס כמו לפני ששת הימים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ מורן אזולאי, סמוטריץ' קורא להקים ממשלת אחדות: "זה צו השעה", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ עמית סגל דפנה ליאל, נתניהו וגנץ בהודעה משותפת: הוקמה ממשלת חירום לאומית, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- ^ יש עתיד: "זו לא ממשלת חירום אלא וועדת קישוט", באתר "סרוגים", 12 באוקטובר 2023
- ^ יוני גבאי, לפיד: גנץ ואייזנקוט טעו בשיקול הדעת, לא נצטרף לממשלה, באתר כיכר השבת, 12 באוקטובר 2023
- ^ יקי אדמקר, ח"כ אוריאל בוסו מונה לשר הבריאות, משה ארבל ימשיך לכהן כשר הפנים, באתר וואלה, 12 באוקטובר 2023
- ^ "הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ"ד-2023". knesset.gov.il. 24 באוקטובר 2023. נבדק ב-24 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ הקמת כיתות כוננות והחשש מתרחיש "שומר החומות 2" - הפרויקטור החדש בריאיון, סרטון באתר יוטיוב
- ^ כיתות כוננות יורחבו לכל הארץ, באתר ערוץ 7
- ^ עדי רובינשטיין, "דרוכים מתמיד": מאות כיתות כוננות הוקמו בערי ישראל בשבועיים, באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2023
- ^ "היום כולם מבינים – צריכים להכין את הנשק": רוני אילון הירש בריאיון חובה, באתר www.hidabroot.org
- ^ צפת: חברי כיתת הכוננות התאמנו בתוך בית ספר • תיעוד
- ^ בשל המצב הביטחוני: כיתות כוננות יוקמו בירושלים, באתר "סרוגים", 11 באוגוסט 2022
- ^ מעל 800 כיתות כוננות חדשות הוקמו ברחבי הארץ, באתר משטרת ישראל
- ^ נועם אמיר, 12 כיתות כוננות בעוטף קיבלו נשקים: תכנית "משיב הרוח" יצאה לדרך, בעיתון מקור ראשון, 7 בדצמבר 2023
- ^ כיתות הכוננות בכ-70 יישובים בעוטף עזה צוידו באמצעי לחימה, באתר ערוץ 7, 4 בפברואר 2024
- ^ נעה שפיגל, הוועדה לביטחון לאומי אישרה תקנות המקילות קבלת רישיונות נשק, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2023
- ^ נטע סרוסי, משרדו של בן גביר לא התייעץ עם רשות האסדרה על תקנות הנשק, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2023
- ^ יהושע בריינר, המפכ"ל: חלוקת הנשק ההמונית לאזרחים עלולה להוביל אותו לידיים הלא נכונות, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2023
- ^ משה ליפשיץ, "הפעם זה שונה": המגזר החרדי מתגייס למאמץ המלחמתי, בעיתון מקור ראשון, 10 באוקטובר 2023
- ^ בין המתגייסים החדשים: בנו של הח"כ החרדי, באתר כיפה, 2 בנובמבר 2023
- ^ חרדים לישראל - זאת ההשתדלות שלך!, באתר חרדים לישראל
- ^ יוסי יהושוע, אלפי חרדים מבקשים להצטרף ללחימה: 120 יגויסו ביום שני | פרסום ראשון, באתר ynet, 20 באוקטובר 2023
- ^ יקי אדמקר, מצטרף למאמץ המלחמתי: בנו של אריה דרעי נמצא בהליכי גיוס לצה"ל, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023
- ^ בלוף הגיוס החרדי: המספרים לא עמדו בציפיות, באתר "סרוגים", 3 בינואר 2024
- ^ סיון חילאי, חרף המלחמה, מספר המתגייסים החרדים נותר זהה | הנתונים שנחשפו בכנסת, באתר ynet, 21 בפברואר 2024
- ^ מיטל וייזברג, אירוח משפחות מהדרום ואיסוף ציוד: המיזמים האזרחיים שכדאי להכיר, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2023
- ^ עמיר קורץ, בארגוני המחאה התייצבו לדגל, ויצאו ביוזמות סיוע לאזרחים בדרום, באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2023
- ^ אירוח, הסעות ושמרטפות: היוזמות האזרחיות למען תושבי הדרום ונפגעי המלחמה, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ טל לב רם, ב"אחים לנשק" מפסיקים את המחאה: "קוראים להתייצב להגנת ישראל", באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2023
- ^ אבי יששכרוף, עם "אחים לנשק" בחילוץ תושבים בעוטף: "תכתוב שככה נראים אנרכיסטים", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
- ^ מלחמת חרבות ברזל, סרטון באתר יוטיוב
- ^ יהל פרג', אירוח משפחות והסעות מילואניקים: היוזמות האזרחיות ב'חרבות ברזל', באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 9 באוקטובר 2023
- ^ תום נחום, בן כספית חושף בהתרגשות: "עולה הון תועפות, הכל מתרומות", באתר אייס, 17 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של Ben Caspit בן כספית ברשת החברתית אקס (טוויטר), 17 באוקטובר 2023
- ^ יוזמת התקנת גגונים, 16.10.2023
- ^ “סיפור מהחזית שכנראה לא יספרו לכם”: נוער הגבעות ממגן את הטנקים, באתר JDN
- ^ התמודדות עם חרדה: תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה, באתר האגף לבריאות הנפש, משרד הבריאות
- ^ 1 2 דגשים להתמודדות עם המצב כדי להתמודד עם המצב הנוכחי, באתר פיקוד העורף
- ^ סיוע לאנשים בהתקף חרדה, באתר פיקוד העורף
- ^ 1 2 שירי, לשמור על האינטרס של הציבור, באתר העין השביעית, 10 באוקטובר 2023
- ^ נטע הלפרין, סרטוני הזוועות של חמאס הם טראומה לכל דבר. במקום לצפות, דברו על התופת, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2023
- ^ הדר גיל-עד, מדיכאון ועד פוסט טראומה: שיעור הקשיים הנפשיים הוכפל במלחמה, באתר ynet, 7 בדצמבר 2023
- ^ שירית אביטן כהן, "חרבות ברזל" או "בראשית"? מאחורי הקלעים של הקרב על שם המלחמה, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2023
- ^ מורן אזולאי, נתניהו וצה"ל רוצים שם אחר למלחמה - והחללים ממשיכים להיקבר עם מצבות זמניות, באתר ynet, 18 בדצמבר 2023
- ^ טל שלו, "צריך שם של מלחמה ולא של מבצע": נתניהו שוקל לשנות את שמה של מלחמת חרבות ברזל, באתר וואלה, 17 בדצמבר 2023
- ^ אורי משגב, כינוס ועדת השמות הממשלתית למלחמה? עוד שקר של נתניהו, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2023
- ^ קביעת אירועי הזיכרון הלאומי השנתיים לציון מלחמת חרבות ברזל (שם זמני) ותיקון החלטת ממשלה, החלטה מספר 1525 של ממשלת ישראל השלושים ושבע, משנת 2024, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ שירית אביטן כהן, ממשלת ישראל אישרה: יום זיכרון לאומי לאסון 7 באוקטובר, באתר ישראל היום, 17 במרץ 2024.
- ^ הסרט התיעודי #NOVA הוא הדוקו הנצפה ביותר בתולדות yes, באתר וואלה, 24 בדצמבר 2023
- ^ טליה ירון, פרויקט הדגל הארצי למען החזרת החטופים, באתר פייסבוק, 27 בדצמבר 2023
| מלחמת חרבות ברזל – תבניות ניווט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
