מחסור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שימוש בתבנית ״מעות״
Mannsdorf (שיחה | תרומות)
ניסוח, הרחבה, הוספת מקור
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:FoodScarcity.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מדפי ירקות ריקים בסניף "[[שופרסל]]"]]
[[קובץ:FoodScarcity.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מדפי ירקות ריקים בסניף "[[שופרסל]]"]]
'''מחסור''' הוא עובדה בסיסית של החיים, על פיה קיימת רק כמות סופית של [[משאב]]ים, שאינם מספיקים בהכרח לכל יישום נדרש.
'''מחסור''' הוא מושג באמצעותו בני אדם מבססים טיעונים בתחומי חיים למיניהם, פיזיים ורוחניים. מקובל לחשוב שמחסור הוא עובדה בסיסית של החיים, תפיסה המניחה כי קיימת רק כמות סופית של [[משאב]]ים, שאינם מספיקים בהכרח לכל יישום נדרש, למרות שבכל הנוגע לאנרגיית השמש אין שום מחסור, אם לוקחים בחשבון שהאנושות תגיע לקיצה על כדור הארץ הרבה לפני שהשמש עצמה תהפך ל[[ענק לבן]].


אלא שעל מנת ששפע טבעי זה יהפוך לחפצים, חומרים ומוצרים שיאפשרו לאדם להתקיים, כמו כל יצור אורגני אחר האדם חייב לפעול על מנת לממש את השפע הטבעי. העדרותה של פעילות כזו, או ביצועה באופן כושל או לא יעיל, עלולה ליצור מחסור סובייקטיבי, כלומר כזה שאיננו נובע מ[[אסון טבע|אסונות טבע]].
בתחום ה[[כלכלה]] מתייחס המונח למשאבים המסוגלים לייצר, בעזרת הטכנולוגיה הקיימת, כמות סופית ומוגבלת של [[מוצר]]ים המביאה למצב בו ה[[ביקוש]] עולה על ה[[היצע]] ואין מספיק משאבים או מוצרים זמינים בשוק העונים על הביקוש.


להצגת המחסור כעניין אובייקטיבי תפקיד חשוב בפיתוחן ובעיצובן של גישות חברתיות ופוליטיות שונות, הנשענות כולן על פרשנות שונה למושגים [[כלכלה|כלכליים]], כגון[[הון]], [[עבודה (כלכלה)|עבודה]] [[מקרקעין]], [[מוצר]]ים וכן הלאה, וכמובן ה[[היצע]] וה[[ביקוש]], שני הכוחות המרכזיים אך לא היחידים המשפיעים על המחירים, על חלוקת העושר וכן הלאה.
בטבע, המחסור הוא אחד המנועים החזקים ביותר של ה[[אבולוציה]]. בקרב האנושות המחסור הוא הבסיס לקיומה של [[כלכלה|מערכת כלכלית]]. ללא מחסור אין מה שיניע פעילות כלכלית כלשהי ולהפך - פעילות כלכלית לא יעילה או היעדר פעילות כלכלית מובילים למצב של מחסור. מחסור יכול להיווצר גם באופן פתאומי כתוצאה מאירועים כ[[אסון טבע]], [[מלחמה]] וכדומה.


דוגמא מובהקת לכל האמור לעיל היא סוגיית הנפט, שכבר משנות ה-20' של המאה ה-20' מופצות לגביו תחזיות 'מדעיות' ו'אובייקטיביות' כאילו מאגריו מתרוקנים,<ref>[[יורם נמרוד]], '''נפט: הגלוי והנסתר''', על המשמר, תל אביב, 1982</ref> תחזיות המייצרות תודעה של 'מחסור' בתחום החשוב ביותר לכל יצור אורגני (אנרגיה). כאמור, מנקודת מבט אנושית, אין מחסור באנרגיה, לא של של דלק מאובנים ועוד פחות מכך באנרגיות חלופיות למיניהן.
מחסור יכול להתבטא בזמינות מוגבלת של אמצעי ייצור - [[הון]], [[עבודה (כלכלה)|עבודה]] ו[[מקרקעין]], ושל [[מוצר]]ים.

ניתן להציג את המחסור כגורם מרכזי בטבע, כלומר כאחד המנועים החזקים ביותר של ה[[אבולוציה]], אך גם כאן לא מדובר במחסור, אלא במגבלות ובאתגרים שיוצרת הסביבה על התפתחותם של יצורים אורגניים.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־17:18, 18 במאי 2024

מדפי ירקות ריקים בסניף "שופרסל"

מחסור הוא מושג באמצעותו בני אדם מבססים טיעונים בתחומי חיים למיניהם, פיזיים ורוחניים. מקובל לחשוב שמחסור הוא עובדה בסיסית של החיים, תפיסה המניחה כי קיימת רק כמות סופית של משאבים, שאינם מספיקים בהכרח לכל יישום נדרש, למרות שבכל הנוגע לאנרגיית השמש אין שום מחסור, אם לוקחים בחשבון שהאנושות תגיע לקיצה על כדור הארץ הרבה לפני שהשמש עצמה תהפך לענק לבן.

אלא שעל מנת ששפע טבעי זה יהפוך לחפצים, חומרים ומוצרים שיאפשרו לאדם להתקיים, כמו כל יצור אורגני אחר האדם חייב לפעול על מנת לממש את השפע הטבעי. העדרותה של פעילות כזו, או ביצועה באופן כושל או לא יעיל, עלולה ליצור מחסור סובייקטיבי, כלומר כזה שאיננו נובע מאסונות טבע.

להצגת המחסור כעניין אובייקטיבי תפקיד חשוב בפיתוחן ובעיצובן של גישות חברתיות ופוליטיות שונות, הנשענות כולן על פרשנות שונה למושגים כלכליים, כגוןהון, עבודה מקרקעין, מוצרים וכן הלאה, וכמובן ההיצע והביקוש, שני הכוחות המרכזיים אך לא היחידים המשפיעים על המחירים, על חלוקת העושר וכן הלאה.

דוגמא מובהקת לכל האמור לעיל היא סוגיית הנפט, שכבר משנות ה-20' של המאה ה-20' מופצות לגביו תחזיות 'מדעיות' ו'אובייקטיביות' כאילו מאגריו מתרוקנים,[1] תחזיות המייצרות תודעה של 'מחסור' בתחום החשוב ביותר לכל יצור אורגני (אנרגיה). כאמור, מנקודת מבט אנושית, אין מחסור באנרגיה, לא של של דלק מאובנים ועוד פחות מכך באנרגיות חלופיות למיניהן.

ניתן להציג את המחסור כגורם מרכזי בטבע, כלומר כאחד המנועים החזקים ביותר של האבולוציה, אך גם כאן לא מדובר במחסור, אלא במגבלות ובאתגרים שיוצרת הסביבה על התפתחותם של יצורים אורגניים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
  1. ^ יורם נמרוד, נפט: הגלוי והנסתר, על המשמר, תל אביב, 1982