מלחמת אין ברירה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שחזור השחתה
אין תקציר עריכה
שורה 15: שורה 15:
*[[מבצע עופרת יצוקה]]
*[[מבצע עופרת יצוקה]]
:מבצע זה נחשב בעיני רבים למלחמת אין ברירה משום שמספר חודשים לפני המבצע העלה ארגון ה[[חמאס]] משמעותית את מספר ה[[רקטה|רקטות]] אשר נורו לעבר יישובי ה[[נגב]], דבר שלא איפשר ניהול חיים תקינים ודחף ליציאת צה"ל למבצע.
:מבצע זה נחשב בעיני רבים למלחמת אין ברירה משום שמספר חודשים לפני המבצע העלה ארגון ה[[חמאס]] משמעותית את מספר ה[[רקטה|רקטות]] אשר נורו לעבר יישובי ה[[נגב]], דבר שלא איפשר ניהול חיים תקינים ודחף ליציאת צה"ל למבצע.

* [[מלחמת חרבות ברזל]] בעקבות [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת פתע על ישראל (2023)]] ל[[ממשלת ישראל]]([[ממשלת ישראל השלושים ושבע]])לא נותרה ברירה אלה [[הכרזת מלחמה|להכריז מלחמה]] על ארגוני הטרור חמאס [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]] ועל [[חדר המבצעים הפלסטיני המשותף|ארגוני טרור נוספים]] אחרי שהמחבלים ביצעו [[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]],[[טבח]],[[אונס]],וחטפו את ה[[החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל]]


== ביהדות ==
== ביהדות ==

גרסה מ־13:50, 12 במאי 2024

מלחמת אין ברירה (או מלחמת מגן, באנגלית: Defensive War) היא כינויה של מלחמה או מבצע צבאי בהם אחד מן הצדדים מותקף או מאוים ראשון, ובשל כך לא נותרת לו ברירה אלא לצאת ולהילחם כהגנה עצמית. ההגדרה באה מתאוריית המלחמה הצודקת, לפיה מלחמת מגן מוצדקת, בניגוד למלחמה תוקפנית, שבה שני הצדדים מנסים לפלוש ולכבוש אחד את השני. למלחמה מסוג זה קימות לעיתים השלכות צבאיות-מוסריות באשר לאופי וצידוק המלחמה ביחס למלחמה רגילה, וזאת משום שתגובה להתקפה ואיום נתפשים כהגיוניים ולגיטימיים יותר, מאשר יוזמת התקפה אקטיבית וראשונית. היבט נוסף בהצדקת מלחמת אין ברירה הוא ניקיון מצפונו של הצד המגיב ביודעו כי לא יצא למלחמה בשל נטיות מיליטריסטיות הפסולות לדעת חוגים מסוימים. לעיתים קיימת מחלוקת לגבי מלחמה ספציפית בשל מי מהצדדים היא נפתחה, ובהתאם לכך האם ניתן להגדיר את המלחמה כמלחמת אין ברירה.

דוגמאות ממלחמות ישראל

בהיסטוריוגרפיה של מדינת ישראל הייתה קיימת עד לשנות ה-80 של המאה ה-20 נטייה להדגיש את מצבה הביטחוני הרגיש של המדינה ואירועי הלוחמה הרבים אותם עברה, ובהתאם לכך הוצגו רוב המלחמות כ"מלחמת אין ברירה". ההיסטוריונים התעלמו מיוזמות שלום שהגיעו ממדינות ערב בערוצים דיפלומטיים לפני פרוץ המלחמות, או לא ידעו עליהן.

להלן מספר מקרים שהוגדרו כ"מלחמת אין ברירה", אם כי קיימת מחלוקת לגבי חלקם:

מלחמה זו נחשבת בדרך-כלל למלחמת אין ברירה בשל תחושות האיום והחרדה הקשים אשר שררו בישראל בתקופת ההמתנה ואף לפניה. כמו כן ראוי להזכיר את סגירת מצרי טיראן למעבר אוניות ישראליות שהיוותה פעולה תוקפנית, גם אם לא אלימה, של מצרים נגד ישראל. תקיפת צה"ל הראשונית במבצע מוקד אשר פתחה את המלחמה נתפסה בישראל כתגובה להתגרות המדינות הערביות נגד ישראל.
עם זאת יש הטוענים כי מלחמה זו לא הייתה מסוג אין ברירה, אלא נבעה בתוך שאיפות אימפריאליסטיות של מדינת ישראל ומתוך מטרה להרחיב את גבולותיה [1].
מבצע זה נחשב בעיני רבים למלחמת אין ברירה בשל גל הטרור הרצחני שהתנהל במשך יותר משנה לפני המבצע ובפרט טבח ליל הסדר שהוביל למבצע, עם זאת את המבצע עצמו יזם צה"ל.
מבצע זה נחשב בעיני רבים למלחמת אין ברירה משום שמספר חודשים לפני המבצע העלה ארגון החמאס משמעותית את מספר הרקטות אשר נורו לעבר יישובי הנגב, דבר שלא איפשר ניהול חיים תקינים ודחף ליציאת צה"ל למבצע.

ביהדות

בדברי חז"ל ניתן למצוא סימוכין להצדקת מלחמה שכזו במשפט "הבא להורגך השכם להורגו" המהווה בסיס לעיקרון ההגנה העצמית. בנוסף בדין "הבא במחתרת" מותר לתקוף גנב הפורץ לבית, משום שקיימת סבירות גבוהה שהוא יתקוף במצב בו יתבצע ניסיון למנוע את הגנבה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים