אליעזר איגרא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2A0D:6FC7:213:84A8:48B9:D1FF:FE6E:406F (שיחה) לעריכה האחרונה של Guycn2
יולנ (שיחה | תרומות)
/* משפחתו , הרחבה, עריכה
שורה 27: שורה 27:
הרב '''אליעזר איגרא''' (נולד ב[[י"א באב]] [[תשי"ד]], [[10 באוגוסט]] [[1954]]) הוא [[רב]] [[דתי לאומי]], דיין ב[[בית הדין הרבני הגדול]].
הרב '''אליעזר איגרא''' (נולד ב[[י"א באב]] [[תשי"ד]], [[10 באוגוסט]] [[1954]]) הוא [[רב]] [[דתי לאומי]], דיין ב[[בית הדין הרבני הגדול]].


== קורות חייו ==
== קורות חייו: ==
נולד וגדל בשכונת [[רחביה]] בירושלים. אביו, יעקב, היה מנהל [[בית חינוך עיוורים]] ולאחר מכן הקים את עמותת "קרן אור" שהפעילה מוסד לילדים עיוורים. אמו, אסתר, היא דור שישי ב[[ירושלים]]. למד בבית הספר הממלכתי-דתי מוריה{{הבהרה|ברשימה אוטוביוגרפית כתב הרב איגרא שלמד בבית הספר "חורב" ({{ארכיון המדינה|מועצת הרבנות הראשית - דיינים ובתי-דין רבנים. (חשון תש"ן-כסלו תש"ן)|archives/Archive/0b07170680039a37/File/0b071706809b78e1}}, עמ' 67)}} וב[[ישיבת חורב|ישיבה התיכונית חורב]].
נולד וגדל בשכונת [[רחביה]] בירושלים. אביו, יעקב, היה מנהל [[בית חינוך עיוורים]] ולאחר מכן הקים את עמותת "קרן אור" שהפעילה מוסד לילדים עיוורים. אמו, אסתר, היא דור שישי ב[[ירושלים]]. למד בבית הספר הממלכתי-דתי מוריה{{הבהרה|ברשימה אוטוביוגרפית כתב הרב איגרא שלמד בבית הספר "חורב" ({{ארכיון המדינה|מועצת הרבנות הראשית - דיינים ובתי-דין רבנים. (חשון תש"ן-כסלו תש"ן)|archives/Archive/0b07170680039a37/File/0b071706809b78e1}}, עמ' 67)}} וב[[ישיבת חורב|ישיבה התיכונית חורב]].


לאחר מכן למד במשך עשר שנים בישיבת ההסדר [[כרם ביבנה]]. בין השנים תשל"ב-תשל"ד שירת בצה"ל ולחם ב[[מלחמת יום הכיפורים]] ובמלחמת ההתשה שלאחריה, בגזרת [[סיני]]. לאחר המלחמה עבר הסבה ל[[חיל השריון הישראלי|חיל השריון]] והועבר ל[[חטיבה 188|גדוד 71]], שם הכיר את המג"ד [[יוני נתניהו]] ולמד איתו תורה ב[[חברותא]]. על כך מספר הרב איגרא: "זו הייתה הפעם הראשונה שלמדתי עם [[חילונים|חילוני]] תורה... זה היה לאור [[נר]]ות כי לא היה לנו [[חשמל]] ב[[מוצב]]. דמותו הותירה עלי רושם עז מאוד. קיבלתי ממנו תעודת הוקרה, ולצערי היא נעלמה לי עם השנים".
לאחר מכן למד במשך עשר שנים בישיבת ההסדר [[כרם ביבנה]]. בין השנים תשל"ב-תשל"ד שירת בצה"ל ולחם ב[[מלחמת יום הכיפורים]] ובמלחמת ההתשה שלאחריה, בגזרת [[סיני]]. לאחר המלחמה עבר הסבה ל[[חיל השריון הישראלי|חיל השריון]] והועבר ל[[חטיבה 188|גדוד 71]], שם הכיר את המג"ד [[יוני נתניהו]] ולמד איתו תורה ב[[חברותא]]. על כך מספר הרב איגרא: "זו הייתה הפעם הראשונה שלמדתי עם [[חילונים|חילוני]] תורה... זה היה לאור [[נר]]ות כי לא היה לנו [[חשמל]] ב[[מוצב]]. דמותו הותירה עלי רושם עז מאוד. קיבלתי ממנו תעודת הוקרה, ולצערי היא נעלמה לי עם השנים".


לאחר נישואיו בכסלו תשל"ו למד בכולל הדיינים שעל יד ישיבת כרם ביבנה. התגורר ב[[עפרה]] ולאחר מכן היה ממקימי ה[[התנחלות]] [[פסגות]] ו[[מכון בני דוד פסגות|כולל הדיינות ביישוב]], בו למד שש שנים. מגיל 35 ובמשך שנים רבות היה רב היישוב [[כפר מימון]]. החל מאלול תשמ"ז (1987) שימש מספר שנים כראש [[ישיבת עוד יוסף חי]] ב[[קבר יוסף]].<ref>{{ארכיון המדינה|מועצת הרבנות הראשית - דיינים ובתי-דין רבנים. (חשון תש"ן-כסלו תש"ן)|archives/Archive/0b07170680039a37/File/0b071706809b78e1}}, עמ' 67</ref>
לאחר נישואיו בכסלו תשל"ו למד בכולל הדיינים שעל יד ישיבת כרם ביבנה. התגורר ב[[עפרה]] ולאחר מכן היה ממקימי הישוב [[פסגות]] ו[[מכון בני דוד פסגות|כולל הדיינות ביישוב]], בו למד שש שנים. מגיל 35 ובמשך שנים רבות היה רב היישוב [[כפר מימון]]. החל מאלול תשמ"ז (1987) שימש מספר שנים כראש [[ישיבת עוד יוסף חי]] ב[[קבר יוסף]].<ref>{{ארכיון המדינה|מועצת הרבנות הראשית - דיינים ובתי-דין רבנים. (חשון תש"ן-כסלו תש"ן)|archives/Archive/0b07170680039a37/File/0b071706809b78e1}}, עמ' 67</ref>


בשנת 1989 התמנה כדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]]. בשנת 1998 מונה לאב בית הדין שם. מאז 1999 הוא עומד בראש בית הדין המיוחד לענייני יוחסין באזור הדרום. לקראת הבחירות לרבנות העיר [[פתח תקווה]] היה מועמד מטעם [[הציונות הדתית]] ו[[מפלגת ש"ס]], אך הסיר את מועמדותו. בשנת [[2012]] התמנה לדיין ב[[בית הדין הרבני הגדול|בית הדין הגדול]] בירושלים, במינוי זמני. לימד ב[[ישיבת עוד יוסף חי]], ב[[ישיבת עתניאל]] ובבית מוריה בבאר שבע.
בשנת 1989 התמנה כדיין בבית הדין הרבני ב[[באר שבע]]. בשנת 1998 מונה לאב בית הדין שם. מאז 1999 הוא עומד בראש בית הדין המיוחד לענייני יוחסין באזור הדרום. לקראת הבחירות לרבנות העיר [[פתח תקווה]] היה מועמד מטעם [[הציונות הדתית]] ו[[מפלגת ש"ס]], אך הסיר את מועמדותו. בשנת [[2012]] התמנה לדיין ב[[בית הדין הרבני הגדול|בית הדין הגדול]] בירושלים, במינוי זמני. לימד ב[[ישיבת עוד יוסף חי]], ב[[ישיבת עתניאל]] ובבית מוריה בבאר שבע.


בשנת 2013 התמודד הרב איגרא למשרת [[הרב הראשי לישראל]]{{הערה|[http://www.kikarhashabat.co.il/עכשיו-זה-רשמי-הרב-איגרא-מתמודד.html עכשיו זה רשמי: הרב אליעזר איגרא מתמודד לתפקיד הרב הראשי לישראל], כיכר השבת}}. בפברואר [[2013]] התכנסה קבוצה של [[:קטגוריה:רבנים|רבנים]] ב[[ציונות דתית|ציונות הדתית]], בהם הרב [[דב ליאור]], הרב [[יעקב אריאל]], הרב [[מרדכי שטרנברג]], הרב [[שלמה אבינר]] והרב [[מרדכי גרינברג]], כדי להצביע על מועמד מוסכם למשרה זו. הרב איגרא זכה ברוב קולות המצביעים{{הערה|{{סרוגים|צבי שיימן|הרבנים התכנסו והעדיפו את הרב איגרא כמועמד לרב הראשי|42666-הרבנים-התכנסו-והעדיפו-את-הרב-איגרא-כמו|21 בפברואר 2013}}}}. מנגד רבנים אחרים של הציונות הדתית, כדוגמת הרב [[אהרון ליכטנשטיין]], הרב [[יעקב מדן]] והרב [[נחום אליעזר רבינוביץ]] הביעו תמיכה ברב [[דוד סתיו]]. יומיים לפני הבחירות הודיע על פרישתו מההתמודדות. באותה שנה פרש הרב איגרא מתפקידו כרב של כפר מימון. בשנת 2015 עבר לגור בירושלים בשכונת "משכנות האומה".
בשנת 2013 התמודד הרב איגרא למשרת [[הרב הראשי לישראל]]{{הערה|[http://www.kikarhashabat.co.il/עכשיו-זה-רשמי-הרב-איגרא-מתמודד.html עכשיו זה רשמי: הרב אליעזר איגרא מתמודד לתפקיד הרב הראשי לישראל], כיכר השבת}}. בפברואר [[2013]] התכנסה קבוצה של [[:קטגוריה:רבנים|רבנים]] ב[[ציונות דתית|ציונות הדתית]], בהם הרב [[דב ליאור|דב ליאור שליט<nowiki>''</nowiki>א]], הרב [[יעקב אריאל|יעקב אריאל שליט<nowiki>''</nowiki>א]], הרב [[מרדכי שטרנברג]] זצ<nowiki>''</nowiki>ל, הרב [[שלמה אבינר]] שליט<nowiki>''</nowiki>א והרב [[מרדכי גרינברג]], כדי להצביע על מועמד מוסכם למשרה זו. הרב איגרא זכה ברוב קולות המצביעים{{הערה|{{סרוגים|צבי שיימן|הרבנים התכנסו והעדיפו את הרב איגרא כמועמד לרב הראשי|42666-הרבנים-התכנסו-והעדיפו-את-הרב-איגרא-כמו|21 בפברואר 2013}}}}. מנגד רבנים אחרים של הציונות הדתית, כדוגמת הרב [[אהרון ליכטנשטיין]], הרב [[יעקב מדן]] והרב [[נחום אליעזר רבינוביץ]] הביעו תמיכה ברב [[דוד סתיו]]. יומיים לפני הבחירות הודיע על פרישתו מההתמודדות. באותה שנה פרש הרב איגרא מתפקידו כרב של כפר מימון. בשנת 2015 עבר לגור בירושלים בשכונת "משכנות האומה".


בשנת [[ה'תשע"ו]] התמנה לחבר של קבע ב[[בית הדין הרבני הגדול]]{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/323621 הרב איגרא הושבע לדיין בית הדין הגדול], ערוץ 7, יוני 2016; [http://www.kikar.co.il/200967.html תיעוד: הרב איגרא נבחר לביה"ד הגדול], כיכר השבת, יוני 2016}}. בדצמבר 2023 מונה להרכב מיוחד לדיון במקרי [[עגונה|עגינות]] כתוצאה מ[[מלחמת חרבות ברזל]], לצד הרבנים [[דוד לאו]] ו[[צבי בן יעקב (רב)|צבי בן יעקב]]{{הערה|{{ערוץ7|חזקי ברוך|הרב הראשי הקים הרכב שידון בעגונות המלחמה|623444|17 בדצמבר 2023}}}}.
בשנת [[ה'תשע"ו]] התמנה לחבר של קבע ב[[בית הדין הרבני הגדול]]{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/323621 הרב איגרא הושבע לדיין בית הדין הגדול], ערוץ 7, יוני 2016; [http://www.kikar.co.il/200967.html תיעוד: הרב איגרא נבחר לביה"ד הגדול], כיכר השבת, יוני 2016}}. בדצמבר 2023 מונה להרכב מיוחד לדיון במקרי [[עגונה|עגינות]] כתוצאה מ[[מלחמת חרבות ברזל]], לצד הרבנים [[דוד לאו]] ו[[צבי בן יעקב (רב)|צבי בן יעקב]]{{הערה|{{ערוץ7|חזקי ברוך|הרב הראשי הקים הרכב שידון בעגונות המלחמה|623444|17 בדצמבר 2023}}}}.


==משפחתו==
==משפחתו ==
נשוי לרוחמה (לבית נאומבורג), יועצת חינוכית ושדכנית. לזוג תשעה ילדים ועשרות נכדים. בנו הרב אריאל הוא רב היישוב [[שלומית (יישוב)|שלומית]] ור"מ ב[[ישיבה תיכונית נווה]]. בנו, אורי, היה כתב הדתות של [[גלי צה"ל]], וכיום עוסק ביח"צ. בנו, הרב יוסי, הוא ראש ישיבת מדברה כעדן לצעירים ב[[מצפה רמון]].
נשוי לרוחמה (לבית נאומבורג), יועצת חינוכית ושדכנית. לזוג תשעה ילדים ועשרות נכדים. בנו הרב אריאל הוא רב היישוב [[שלומית (יישוב)|שלומית שבעוטף עזה]] ור"מ ב[[ישיבה תיכונית נווה]]. בנו, אורי, היה כתב הדתות של [[גלי צה"ל]], וכיום עוסק ביח"צ. בנו, הרב יוסי, הוא ראש ישיבת מדברה כעדן לצעירים ב[[מצפה רמון]].


אחותו ימימה נשואה לרב [[חיים גנץ]] ראש [[ישיבת מעלה אליהו]] ב[[תל אביב]]. גיסיו הם הרב אסף נאומבורג, ראש הישיבה התיכונית נווה והרב עמיאל נאומבורג, ר"מ בישיבת נצר מטעי ב[[אריאל]]
אחותו ימימה נשואה לרב [[חיים גנץ]] ראש [[ישיבת מעלה אליהו]] ב[[תל אביב]]. גיסיו הם הרב אסף נאומבורג, ראש הישיבה התיכונית נווה והרב עמיאל נאומבורג, ר"מ בישיבת נצר מטעי ב[[אריאל]].


== קישורים חיצוניים==
== קישורים חיצוניים:==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Eliezer Igra}}
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Eliezer Igra}}
* {{רמבי"ש|817}}
* {{רמבי"ש|817}}
שורה 51: שורה 51:
* [https://www.inn.co.il/tags/הרב_אליעזר_איגרא/ כל הכתבות על הרב אליעזר איגרא], באתר ערוץ 7
* [https://www.inn.co.il/tags/הרב_אליעזר_איגרא/ כל הכתבות על הרב אליעזר איגרא], באתר ערוץ 7


==הערות שוליים==
==הערות שוליים:==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}



גרסה מ־22:00, 9 במאי 2024

הרב אליעזר איגרא
לידה 10 באוגוסט 1954 (בן 69)
י"א באב ה'תשי"ד
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים בעבר היה אב בית הדין של באר שבע והרב של כפר מימון
רבותיו הרב חיים יעקב גולדויכט, הרב משה דימנטמן, הרב אברהם אלקנה שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור
בת זוג רוחמה איגרא (לבית נאמבורג)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אליעזר איגרא (נולד בי"א באב תשי"ד, 10 באוגוסט 1954) הוא רב דתי לאומי, דיין בבית הדין הרבני הגדול.

קורות חייו:

נולד וגדל בשכונת רחביה בירושלים. אביו, יעקב, היה מנהל בית חינוך עיוורים ולאחר מכן הקים את עמותת "קרן אור" שהפעילה מוסד לילדים עיוורים. אמו, אסתר, היא דור שישי בירושלים. למד בבית הספר הממלכתי-דתי מוריה[דרושה הבהרה] ובישיבה התיכונית חורב.

לאחר מכן למד במשך עשר שנים בישיבת ההסדר כרם ביבנה. בין השנים תשל"ב-תשל"ד שירת בצה"ל ולחם במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת ההתשה שלאחריה, בגזרת סיני. לאחר המלחמה עבר הסבה לחיל השריון והועבר לגדוד 71, שם הכיר את המג"ד יוני נתניהו ולמד איתו תורה בחברותא. על כך מספר הרב איגרא: "זו הייתה הפעם הראשונה שלמדתי עם חילוני תורה... זה היה לאור נרות כי לא היה לנו חשמל במוצב. דמותו הותירה עלי רושם עז מאוד. קיבלתי ממנו תעודת הוקרה, ולצערי היא נעלמה לי עם השנים".

לאחר נישואיו בכסלו תשל"ו למד בכולל הדיינים שעל יד ישיבת כרם ביבנה. התגורר בעפרה ולאחר מכן היה ממקימי הישוב פסגות וכולל הדיינות ביישוב, בו למד שש שנים. מגיל 35 ובמשך שנים רבות היה רב היישוב כפר מימון. החל מאלול תשמ"ז (1987) שימש מספר שנים כראש ישיבת עוד יוסף חי בקבר יוסף.[1]

בשנת 1989 התמנה כדיין בבית הדין הרבני בבאר שבע. בשנת 1998 מונה לאב בית הדין שם. מאז 1999 הוא עומד בראש בית הדין המיוחד לענייני יוחסין באזור הדרום. לקראת הבחירות לרבנות העיר פתח תקווה היה מועמד מטעם הציונות הדתית ומפלגת ש"ס, אך הסיר את מועמדותו. בשנת 2012 התמנה לדיין בבית הדין הגדול בירושלים, במינוי זמני. לימד בישיבת עוד יוסף חי, בישיבת עתניאל ובבית מוריה בבאר שבע.

בשנת 2013 התמודד הרב איגרא למשרת הרב הראשי לישראל[2]. בפברואר 2013 התכנסה קבוצה של רבנים בציונות הדתית, בהם הרב דב ליאור שליט''א, הרב יעקב אריאל שליט''א, הרב מרדכי שטרנברג זצ''ל, הרב שלמה אבינר שליט''א והרב מרדכי גרינברג, כדי להצביע על מועמד מוסכם למשרה זו. הרב איגרא זכה ברוב קולות המצביעים[3]. מנגד רבנים אחרים של הציונות הדתית, כדוגמת הרב אהרון ליכטנשטיין, הרב יעקב מדן והרב נחום אליעזר רבינוביץ הביעו תמיכה ברב דוד סתיו. יומיים לפני הבחירות הודיע על פרישתו מההתמודדות. באותה שנה פרש הרב איגרא מתפקידו כרב של כפר מימון. בשנת 2015 עבר לגור בירושלים בשכונת "משכנות האומה".

בשנת ה'תשע"ו התמנה לחבר של קבע בבית הדין הרבני הגדול[4]. בדצמבר 2023 מונה להרכב מיוחד לדיון במקרי עגינות כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, לצד הרבנים דוד לאו וצבי בן יעקב[5].

משפחתו

נשוי לרוחמה (לבית נאומבורג), יועצת חינוכית ושדכנית. לזוג תשעה ילדים ועשרות נכדים. בנו הרב אריאל הוא רב היישוב שלומית שבעוטף עזה ור"מ בישיבה תיכונית נווה. בנו, אורי, היה כתב הדתות של גלי צה"ל, וכיום עוסק ביח"צ. בנו, הרב יוסי, הוא ראש ישיבת מדברה כעדן לצעירים במצפה רמון.

אחותו ימימה נשואה לרב חיים גנץ ראש ישיבת מעלה אליהו בתל אביב. גיסיו הם הרב אסף נאומבורג, ראש הישיבה התיכונית נווה והרב עמיאל נאומבורג, ר"מ בישיבת נצר מטעי באריאל.

קישורים חיצוניים:

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליעזר איגרא בוויקישיתוף

הערות שוליים: