לדלג לתוכן

תאגיד השידור הישראלי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הרחבה
שורה 122: שורה 122:


=== מועצת התאגיד ===
=== מועצת התאגיד ===
מועצת התאגיד מורכבת מ-12 נציגי ציבור והיא הגוף האמון על קביעת מדיניות התאגיד, לרבות מדיניות השידורים הכוללת, אישור לוחות השידורים והתקציבים שלו, מינוי המנהל הכללי, ופיקוח על הדרג הניהולי ועל ביצוע המדיניות שנקבעה. המועצה אחראית גם לאשר את המבנה הארגוני של התאגיד, את מדיניות ההעסקה ואת שיא כוח האדם, ולדון בהצעת התקציב ובתוכנית העבודה השנתיות של מנכ"ל התאגיד ולאשר אותן.
מועצת תאגיד השידור הישראלי היא הגוף האמון על קביעת מדיניות התאגיד ופיקוח על יישומה, לרבות מדיניות השידורים הכוללת, אישור לוחות השידורים ותקציביו של התאגיד. המועצה היא זו שבוחרת וממנה את המנהל הכללי, את מבקר התאגיד ואת נציב קבילות הציבור. בנוסף, המועצה  מאשרת את מינויים של חברי ההנהלה הבכירה. המועצה אחראית גם לגבש את נוהליו של התאגיד, לאשר את המבנה הארגוני, את מדיניות ההעסקה, את היקף שיא כוח האדם ולדון בתוכנית העבודה השנתית של התאגיד ולאשר אותה.

מועצת תאגיד השידור הציבורי מורכבת מ-12 נציגי ציבור אשר נבחרים על-ידי ועדה מקצועית בלתי תלויה בראשות שופט וממונים על-ידי  שר התקשורת.

ישיבות המועצה מתקיימות בירושלים. החלטותיה עומדות לעיון הציבור בין השאר באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/lists/?mainid=1|הכותב=|כותרת=הודעות, החלטות וכללים של מועצת תאגיד השידור הציבורי|אתר=כאן|תאריך=}}</ref>.


מינוי חברי המועצה הוא באחריות של [[משרד התקשורת|שר התקשורת]] ובאישורו. מינוי חבר מועצה הוא לתקופה של ארבע שנים, אולם, שר התקשורת, בהמלצת ועדת האיתור, רשאי להאריך את כהונתו לתקופה אחת נוספת. הרכב המועצה כולל לפחות 6 נשים ולפחות חבר אחד הנמנה עם [[ערביי ישראל|האוכלוסייה הערבית]], לרבות האוכלוסייה ה[[דרוזים בישראל|דרוזית]] וה[[צ'רקסים|צ'רקסית]], לפי המלצת ועדת האיתור, כמתואר בחוק. ב-13 וב-16 באפריל 2016 אישר שר התקשורת וראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], על פי המלצת ועדת האיתור בראשות השופט עזרא קמא, את חברי המועצה, ובראשם [[גיל עומר]].
מינוי חברי המועצה הוא באחריות של [[משרד התקשורת|שר התקשורת]] ובאישורו. מינוי חבר מועצה הוא לתקופה של ארבע שנים, אולם, שר התקשורת, בהמלצת ועדת האיתור, רשאי להאריך את כהונתו לתקופה אחת נוספת. הרכב המועצה כולל לפחות 6 נשים ולפחות חבר אחד הנמנה עם [[ערביי ישראל|האוכלוסייה הערבית]], לרבות האוכלוסייה ה[[דרוזים בישראל|דרוזית]] וה[[צ'רקסים|צ'רקסית]], לפי המלצת ועדת האיתור, כמתואר בחוק. ב-13 וב-16 באפריל 2016 אישר שר התקשורת וראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]], על פי המלצת ועדת האיתור בראשות השופט עזרא קמא, את חברי המועצה, ובראשם [[גיל עומר]].

גרסה מ־14:12, 8 במרץ 2018

כאן
פרטי הערוץ
מדינה ישראל
קטגוריה כללי, חדשות
סוג ציבורי
תאריך השקה הקמתו: מרץ 2015
עלייתו לאוויר: 15 במאי 2017
שפה עברית וערבית
משרד ראשי

טלוויזיה: מודיעין


רדיו: תל אביב
אזור קליטה ישראל
זמינות
חבילה HOT, YES, סלקום tv, פרטנר TV, אינטרנט, שידור חופשי
www.kan.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תאגיד השידור הישראלי (בעבר: תאגיד השידור הציבורי), המציג עצמו במותג "כאן",[1] הוא תאגיד סטטוטורי ישראלי שהוקם בשנת 2015 מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, לשם החלפתה של רשות השידור, שהחוק מורה על סגירתה. התאגיד החל לשדר, בטלוויזיה וברדיו, ב-15 במאי 2017. מנכ"ל התאגיד הוא אלדד קובלנץ, והיו"ר הוא גיל עומר.

המוטו של "כאן" הוא ”יש מקום לכולם: דיגיטל. רדיו. טלוויזיה.”

במרץ 2017 פעל ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לסגירת התאגיד, מול התנגדותו של שר האוצר, משה כחלון, על רקע מחלוקות באשר לאנשי התקשורת המועסקים בתאגיד. כפשרה חוקק חוק חדש לפיו הפעלת התאגיד תידחה ל-15 במאי וחטיבת החדשות תפוצל ממנו ותפעל כתאגיד נפרד ("תאגיד החדשות "). בעקבות עתירות שהוגשו בג"ץ עיכב את כניסת החוק לתוקף.[2][3][4][5]

שידורי טלוויזיה של התאגיד מופיעים בערוצים 11 ו-33. בשונה מחלוקת השעות שהתקיימה בערוץ הראשון של רשות השידור, ערוץ "כאן 11" לא חלק שעות שידור עם הטלוויזיה החינוכית בימיו הראשונים, אלא שידר את תוכני התאגיד לאורך כל שעות היום. לאחר הסדר שהושג עם עובדי הטלוויזיה החינוכית, החינוכית שבה לשדר בערוץ 11, אך הפעם בין השעות 12:00 - 17:00. ב-3 באוגוסט 2017 התאגיד הפסיק את שידורי החינוכית ב"כאן 11", על אף ההסדר שהושג, זאת אחרי שעובדי החינוכית העלו שקופית מחאה במהלך השידורים.

ב-15 באוקטובר 2017 העלה השר אריה דרעי הצעה לסגירת תאגיד השידור הישראלי, בטענה כי סגירת התאגיד בין היתר תממן את העלאת קצבאות הנכות.[6][7][8][9]

ב-2 בנובמבר 2017 ביצע תאגיד השידור הישראלי את שידור הדיגיטל הראשון שלו ברזולוציית 4K.[10][11]

ב-12 בפברואר 2018 התבטא מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי אלדד קובלנץ ואמר כי ההרצה תסתיים בסמוך ליום העצמאות.[12]

הקמה

החלטה על סגירת רשות השידור

במשך השנים חלה הידרדרות חמורה במעמדה ובתפקודה של רשות השידור. ועדות ציבוריות[א] אשר בחנו את הגורמים למצבה הקשה קבעו שהוא נובע בין היתר ממספר עובדיה הגדול, מעלויות שכרם הגבוהות, מהסכמי שכר קשיחים ומן החוק, שמקשה לנהלה במקצועיות וללא פניות בסביבה רבת ערוצי תקשורת. מחברי הדוחות המליצו בין היתר על שינויים מבניים ברשות ועל שינויים בחוק.[13]

ביולי 2013 שכר שר התקשורת, גלעד ארדן, חברת ייעוץ חיצונית לבחינת עתיד רשות השידור, על מנת להחליט האם נכון לסגור את הרשות.[14] לאור הנתונים הוקמה "ועדת לנדס" וזו פרסמה את החלטותיה בראשית מרץ 2014. לפי הסיכומים שהתקבלו, תבוטל אגרת הטלוויזיה החל מ-1 באפריל 2015 ובמקום רשות השידור יוקם גוף שידורים חדש.[15][16]

חקיקה

לגיבוש החקיקה הנדרשת הקימה הכנסת את הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, בראשות חברת הכנסת קארין אלהרר. הוועדה החלה את דיוניה ב-11 ביוני 2014 וקיימה מספר ישיבות רב בזמן קצר על מנת לאפשר את סיום הליך החקיקה עד תום מושב הכנסת בחודש יולי, דבר שעורר ביקורת מצד כמה מחברי הכנסת.[17] ב-9 ביולי אושר נוסח הצעת החוק והיא הועברה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, שם אושר ב-29 ביולי 2014 חוק השידור הציבורי,[18] המורה על הקמת תאגיד השידור הישראלי ועל סגירת רשות השידור.[19] אחד מסעיפי החוק החדש קובע שרבע מעובדי הגוף החדש יגיעו מרשות השידור ומהטלוויזיה החינוכית.[20]

סעיף 7 לחוק מאפיין את פעילות התאגיד:

(א) תאגיד השידור הישראלי יקיים שידורים ויספק סוגי תוכן שונים באמצעים חזותיים, קוליים וכתובים, בטלוויזיה, ברדיו ועל גבי רשת האינטרנט.
(ב) התוכן שיספק תאגיד השידור הישראלי יהיה עצמאי, יופנה לכלל אזרחי מדינת ישראל ותושביה, ישקף ויתעד את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, את ערכיה ואת מורשת ישראל, וייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל.
(ג) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום, באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור.
(ד) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן מגוון הפונה לילדים ולנוער, ויקדם יצירה של תוכן ערכי, חינוכי ולימודי לילדים ולנוער.
(ה) תאגיד השידור הישראלי יספק תוכן הפונה למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית, ובכלל זה שידורים בשפה העברית, שידורים בשפה הערבית לאוכלוסייה הערבית בישראל ושידורים בשפות נוספות הרווחות בחברה הישראלית.
(ו) במילוי תפקידיו כאמור בסעיף זה יפעל תאגיד השידור הישראלי –
 (1) להרחבת ההשכלה והדעת;
 (2) לקידום התרבות, היצירה האיכותית הישראלית המקורית, והמוזיקה הישראלית;
 (3) לקידום החדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם ובטכנולוגיות השידור;
 (4) לטיפוח ולקידום השפה העברית.

גיוס עובדים ומינויים

בספטמבר 2014 החל לפעול אתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי ובו מכרזים לאיתור סמנכ"לים ולמיתוג.[21] בו בזמן החלה בניית הדירקטוריון של הגוף החדש, ובמקביל נמשך תהליך סיום עבודתם של עובדים ותיקים ברשות השידור.

במרץ 2015 פורסם כי אלדד קובלנץ מונה לעמוד בראש תאגיד השידור הציבורי החדש.[22] יו"ר דירקטוריון התאגיד הוא גיל עומר. דוברת התאגיד היא העיתונאית גילי שם טוב. לתאגיד הצטרפו מספר עיתונאים, בהם אריה גולן, אסתי פרז ומלאכי חזקיה מרשת ב'.

ב-7 ביוני 2016 מונתה שלומית אברהם גלוברזון למנהלת חטיבת החדשות.[23] עוד באותו יום מונה לתפקיד מנהל כאן ב' עומר בן רובי, שב-15 השנים האחרונות מילא תפקידי ניהול ועריכה בכירים בגל"צ. למנהל רשת ג' מונה יובל גנור, שכיהן בין השנים 2008–2011 כמנהל רדיו 88FM ומשנת 2012 ערך מהדורות חדשות בקול ישראל וערך והגיש תוכניות ויומני אקטואליה ברשת ב'. כן הוחלט כי משה מורד ימשיך בתפקידו כמנהל רדיו 88FM תחת התאגיד החדש.

נכון לנובמבר 2016 גויסו כ-600 עובדים לשורות התאגיד, רובם אנשי מנהלה, כספים וטכנולוגיה. תקציב כוח האדם שהועמד לטובת גיוס עובדים מאפשר גיוס של עד 912 עובדים.[24]

בינואר 2018 הכריז ארגון העיתונאים על סכסוך עבודה בתאגיד על רקע חששות כי ההנהלה מתכננת לפטר עשרות עיתונאים.[25] בהודעה ששלח מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ לעובדים נאמר כי "אנו מאמינים בחשיבותה של העבודה המאורגנת... נמצאים בקשר הדוק ובהידברות עם ועד הפעולה ומקפידים לעדכן אותו בכל מהלך משמעותי... עם זאת, לא נוכל לאפשר פגיעה ביכולתם של מנהלי התאגיד לקבל החלטות, אשר באות להיטיב ולייעל את העבודה בתאגיד ולהבטיח את קיומו העתידי".[26] בתגובה לדבריו ענו בוועד העובדים כי "אנחנו ועד הגיוני. אנחנו רוצים לעבוד בגוף בריא, מקצועי ויעיל, גוף שפועל בשקיפות ולפי החוק, ביושר ובהגינות... חבל שההנהלה מצד אחד ממשיכה לנופף בדגל 'בהרצה' כדי לזכות ליחס של חמלה בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות - אך מנגד שוכחת שיש גם עובדים בהרצה, ועליהם היא לא חסה".[26]

עיכובים בפירוק רשות השידור

צילום מסך מיום תחילת השידורים - שקופיות המודיעות על עליית התאגיד לאוויר בשעה 17:00

המועד שנקבע לפירוק הרשות (31 במרץ 2015) נדחה, והוחלט כי הרשות תפורק עד אוקטובר 2015.[27][28] ב-14 ביולי 2015 נדחה הפירוק פעם נוספת, עד ל-31 במרץ 2016.[29] ב-8 במרץ 2016 נדחתה סגירת רשות השידור פעם נוספת, ל-1 באוקטובר 2016.[30]

ביולי 2016 הסכימו ראש ממשלת ישראל ושר התקשורת, בנימין נתניהו ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לפעול לדחיית מועד פירוק רשות השידור והפעלת התאגיד לתחילת 2018.[31] הסכמה זו עוררה התנגדות, משום שיש שראו בה פגיעה בעובדי התאגיד[32][33] וניסיון לבטל את הקמתו של התאגיד. בדיון בוועדת השרים לחקיקה העירה שרת התרבות והספורט, מירי רגב:

מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? השר צריך לשלוט. מה, נעמיד כסף ואז הם ישדרו מה שהם רוצים?[34]

בהסכמה נוספת, בין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, נקבע לפעול לדחיית שידורי התאגיד ל-30 באפריל 2017, אלא אם יודיע התאגיד כי מוכן לשידור מ-1 בינואר 2017.[35] ב-25 באוקטובר 2016 אכן הודיע התאגיד כי יעלה לשידור ב-1 בינואר 2017.[36] בדצמבר 2016 סיכמו נתניהו וכחלון שהתאגיד יתחיל לשדר ב-30 באפריל 2017.[37][38]

במרץ 2017 פעל נתניהו לסגירת התאגיד, מול התנגדותו של כחלון. השניים הגיעו לפשרה לפיה הפעלת התאגיד נדחתה ל-15 במאי, וחטיבת החדשות תפוצל ממנו ותפעל כתאגיד נפרד ("תאגיד החדשות").[39][40][41] ב-11 במאי אישרה הכנסת את החוק לפיצול חטיבת החדשות מהתאגיד. ב-14 במאי הוציא בג"ץ צו ארעי המעכב את הפיצול.

אולפנים

בניין התאגיד ברחוב כנפי נשרים בירושלים

בחוות דעת שפורסמה במאי 2016 לאחר שהנהלת התאגיד לא מצאה מקום מתאים בשטחה של ירושלים, כפי שנדרש בחוק השידור הציבורי הישראלי, קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט כי:

תכליתו של החוק היא ברורה - הקמת משדר ציבורי חדש, עצמאי, יעיל, רלוונטי ומצטיין. הצורך הבוער להתחיל בשידורי התאגיד החדש, והיעדר חלופה מתאימה בתוך העיר ירושלים, מכריעים את הכף לטובת פרשנות אשר תאפשר את תחילת השידורים לתקופה זמנית מחוץ לעיר ירושלים. ללא פרשנות זו לא ניתן יהיה לקיים את תכליתו העיקרית של החוק - הקמת התאגיד ושיפור השידור הציבורי.[42]

בהתאם לחוות הדעת, נקבע כי התאגיד יחל לפעול באופן זמני מאולפני ערוץ 9 שבמודיעין, הפרוסים על שטח כולל של 4,500 מ"ר.[43] במקביל, חתם התאגיד על הסכם הבנות לרכישת משכן קבע בשכונת גבעת שאול שבירושלים. בהקשר זה נקבע, כי מתחם רוממה, בו מוקמה רשות השידור, אינו מתאים לצורכי התאגיד. ביולי 2016 רכש התאגיד מבנה קבע באזור התעשייה גבעת שאול בירושלים.[44]

סניף הרדיו של התאגיד הוקם בתל אביב.[45] משרדי התאגיד שוכנים במבנה לשעבר של אתר החדשות ynet שממוקם בצומת הרחובות יגאל אלון ונח מוזס.

במאי 2016 החל התאגיד בהפקה של שידורי ניסיון, המוצגים בדף הפייסבוק שלו, תחת שם זמני - "התאגיד".[46] בסרטונים, על נושאים שונים בחברה הישראלית, משולבים שדרני התאגיד, ביניהם בן המגזר החרדי אלימלך זילברשלג, השדרנית המוסלמית הראשונה המופיעה עם כיסוי ראש מלא סמאח ותד, ואחרים. אחר כך נפתח גם דף טוויטר, ובהמשך נפתחו ערוצים נוספים בסנאפצ'ט, ביוטיוב ובאינסטגרם, במטרה לשנות את התדמית המיושנת שאפיינה את רשות השידור ולפנות לקהל צעיר ומגוון יותר מבעבר.[47] באוגוסט נפתח אתר אינטרנט חדש המכיל מספר תחנות רדיו פעילות.

תקציב

תקציב ההקמה של התאגיד עמד על סכום של 350 מיליון ש"ח: 120 מיליון לציוד מקצועי, 28 מיליון לשכר עבודה, 14 מיליון לתפעול השוטף, 128 מיליון לנדל"ן ו־60 מיליון לרכש תוכן.

בשנת 2018 צפוי לעמוד תקציב התאגיד על 747 מיליון ש"ח, כאשר הוא מורכב ברובו (650 מיליון) מכסף שמעביר משרד התחבורה מגביית אגרת הרכב (סכום אגרת הרדיו, נכון ל-2017, הוא 161 ש"ח). 315 מיליון ש"ח מתקציבו של התאגיד (42%) מופנה לרכש תוכן בשנת 2018. התקציב שמופנה לרכש התוכן מתחלק כך ש-50 מיליון יושקעו בדרמה, 40 מיליון בתוכן דוקומנטרי, ו-110 מיליון בתרבות, בידור וספורט. 20 מיליון מועברים לחטיבה בערבית ו-15 מיליון לתוכן לילדים ונוער, והחל משנת 2019 יושקעו בתחום זה 40 מיליון ש"ח מדי שנה. עוד דיווחו בתאגיד כי 60 מיליון ש"ח מתקציב ההקמה הועברו להשקעה בהפקות מקור בשנת 2018. תקציב חטיבת החדשות עומד על 160 מיליון ש"ח, מתוכו 25 מיליון לחדשות בערבית ועל פי הערכות 18 מיליון לרשת ב'. כ-220 מיליון שקלים (29.5%) יוקצו להוצאות שכר.

שידורי טלוויזיה ורדיו

צוות של תאגיד השידור משדר מהפגנת המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה, פתח תקווה, ספטמבר 2017

טלוויזיה

חדר בקרה של שידורי הטלוויזיה של התאגיד בתל אביב

תאגיד השידור הישראלי משדר החל מ-15 במאי 2017 בשני ערוצי טלוויזיה, המשודרים דרך משדרי עידן+, חברת הכבלים HOT, חברת הלוויין YES ודרך האינטרנט.

הערוצים המשודרים הם כאן 11 ומָכָּאן 33:

רדיו

אולפני הרדיו של התאגיד בתל אביב

שידורי הרדיו של התאגיד המשיכו, בשינויים מסוימים, את תחנות הרדיו של קול ישראל כפי שהיו ברשות השידור. חלק מהתחנות נותרו בשם המקורי וחלק שונו. בהמשך מתוכננת גם הקמה של תחנת רדיו לנשים חרדיות ותחנת רדיו לצעירים[דרוש מקור]. תחנות הרדיו בתאגיד הן:

בנוסף תאגיד "כאן" משדר דרך האינטרנט בשבעה ערוצי רדיו דיגיטליים, בשבע סוגות מוזיקה שונות (ים תיכוני, 80-90, קצת אחרת, קלאסי, להיטים, נוסטלגי, שיא הרגש).

מבנה "כאן"

הארגונים של תאגיד השידור הישראלי הם המועצה והמנהל הכללי.

מועצת התאגיד

מועצת תאגיד השידור הישראלי היא הגוף האמון על קביעת מדיניות התאגיד ופיקוח על יישומה, לרבות מדיניות השידורים הכוללת, אישור לוחות השידורים ותקציביו של התאגיד. המועצה היא זו שבוחרת וממנה את המנהל הכללי, את מבקר התאגיד ואת נציב קבילות הציבור. בנוסף, המועצה  מאשרת את מינויים של חברי ההנהלה הבכירה. המועצה אחראית גם לגבש את נוהליו של התאגיד, לאשר את המבנה הארגוני, את מדיניות ההעסקה, את היקף שיא כוח האדם ולדון בתוכנית העבודה השנתית של התאגיד ולאשר אותה.

מועצת תאגיד השידור הציבורי מורכבת מ-12 נציגי ציבור אשר נבחרים על-ידי ועדה מקצועית בלתי תלויה בראשות שופט וממונים על-ידי  שר התקשורת.

ישיבות המועצה מתקיימות בירושלים. החלטותיה עומדות לעיון הציבור בין השאר באתר האינטרנט של תאגיד השידור הישראלי[48].

מינוי חברי המועצה הוא באחריות של שר התקשורת ובאישורו. מינוי חבר מועצה הוא לתקופה של ארבע שנים, אולם, שר התקשורת, בהמלצת ועדת האיתור, רשאי להאריך את כהונתו לתקופה אחת נוספת. הרכב המועצה כולל לפחות 6 נשים ולפחות חבר אחד הנמנה עם האוכלוסייה הערבית, לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לפי המלצת ועדת האיתור, כמתואר בחוק. ב-13 וב-16 באפריל 2016 אישר שר התקשורת וראש הממשלה, בנימין נתניהו, על פי המלצת ועדת האיתור בראשות השופט עזרא קמא, את חברי המועצה, ובראשם גיל עומר.

המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי

מנכ"ל התאגיד מתמנה לתפקידו על ידי מועצת התאגיד. לשם כך, הוקמה ועדת איתור מיוחדת, בראשות השופט עזרא קמא, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר. החוק קובע במפורש את איסור הזיקה, האישית או העסקית, בין מנכ"ל התאגיד לבין מי משרי הממשלה, עסקנים פוליטיים או מפלגתיים. מנכ"ל התאגיד ממונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריכה בעוד תקופה אחת נוספת, בלבד. בין תפקידיו, להיות אחראי לניהול השוטף, לשמש כעורך הראשי של השידורים, להעביר את לוחות השידורים לאישור המועצה, להגיש הצעות תקציב ותוכנית עבודה שנתיות ולהגיש דו"חות פעילות חצי-שנתיים. סמכויותיו כוללות ייצוג של התאגיד, חתימה על מסמכים ועסקאות וקבלת עובדים לתאגיד.

לתאגיד מונה מנהל כללי זמני, אלדד קובלנץ, על ידי ועדת איתור, לתקופה של עד שנתיים מיום תחילת השידורים, וזאת במקביל להליך מינוי המנהל הכללי. עיקר עיסוקו של המנהל הכללי הזמני הוא הקמת התשתית הנדרשת לתחילת פעילות התאגיד עד ליום תחילת השידורים, וכל פעולה אחרת הנדרשת לשם ההיערכות לכך. החל מיום תחילת השידורים ועד לתום תקופת כהונתו, ממלא המנהל הכללי הזמני את כל התפקידים המוטלים על המנהל הכללי.

חטיבת החדשות

חטיבת החדשות של התאגיד, "כאן חדשות" (בעבר כונתה "כאן ועכשיו", אך הכינוי הוצא משימוש כמה חודשים לאחר העלייה לאוויר) הוקמה על מנת לספק תוכן חדשותי לדיגיטל, לטלוויזיה ולתחנות הרדיו של התאגיד. בראשה עומד סמנכ"ל, העומד באותה עמדה בכירה כמו סמנכ"ל הרדיו, הטלוויזיה, הדיגיטל ועוד, כשסמנכ"ל החדשות של תאגיד השידור כיום הוא ברוך שי. התוכן המיוצר בחטיבה שודר באתר התאגיד ובעמוד הפייסבוק של כאן חדשות. להקמת החטיבה הוקצב תקציב של 160 מיליון ש"ח (לעומת תקציב של 90 מיליון ש"ח של כל אחת מחברות החדשות המסחריות), והתכנון היה שבחטיבה יעבדו כ-450 עיתונאים, כולל צלמים ואנשי הפקה (בהשוואה לכ-350 עובדים שמועסקים בחדשות 10, ובהיקף דומה בחברת החדשות של ערוץ 2). בפשרה בין ראש הממשלה נתניהו לשר האוצר כחלון, שהושגה במרץ 2017, הוסכם לבטל חטיבה זו, ולהקים במקומה חברת חדשות נפרדת, שתורכב ברובה מעובדי חטיבת החדשות של התאגיד, ושילוב מוגבר של עובדי רשות השידור. בעקבות עתירה שהוגשה נגד פיצול חטיבת החדשות, הקפיא בית המשפט העליון את הפיצול עד לקבלת החלטה בעניין.

חטיבת הדיגיטל

במהלך הקמת התאגיד לא היו לו אפיקי שידור רגילים, מפני שהשידור בערוצי הרדיו והטלוויזיה עדיין בוצע על ידי רשות השידור. התאגיד הוקם בתקופה בה נפוצה צריכת תוכן בכלל וחדשות בפרט באמצעות בפלטפורמות דיגיטליות כגון VOD, באמצעות האינטרנט, ובפלטפורמות ניידות. התאגיד נקט בעקרון של דיגיטל ואינטרנט תחילה, והשתמש באינטרנט כערוץ ההפצה הראשון של התאגיד. החלטה זו הביאה משמעויות פרקטיות על ההצטיידות, המבנה הארגוני, כוח-האדם והתוכן עצמו. לאור עיקרון זה הפצת התכנים של התאגיד באינטרנט החלה באמצע 2016.

חטיבת הדיגיטל של התאגיד מורכבת משני אגפים:

  • אגף יצירת תוכן - אחראי על יצירת תוכן מותאם לרשתות החברתיות השונות.
  • אגף מוצרים - אחראי על בניית הפלטפורמות הדיגיטליות ותפעולן.

השירותים שהחטיבה מספקת:

  • אתר אינטרנט - האתר מהווה בסיס לפעילות הדיגיטלית של "כאן" ומכיל: כתבות תוכן, קטעי וידאו, תחנות רדיו דיגיטלי וצרכי מנהלה (דרושים, מכרזים, חופש המידע ועוד).
  • אפליקציית מובייל - נכון לתחילת 2018 תאגיד השידור מפעיל 2 אפליקציות תואמות iOS ואנדרואיד. האחת אפליקציית "כאן" הכוללת חדשות, סדרות רשת, תוכני טלוויזיה ושידור חי, והשנייה בשם "כאן OD" הכוללת ערוצי רדיו רגילים, רדיו אינטרנטי, תוכניות רדיו ופודקאסטים.
  • תחנות הרדיו – מספר תחנות רדיו דיגיטליות המשדרות 24/7, הניתנות להאזנה באתר הראשי וזמינות באפליקציה לאנדרואיד.
  • בלוג בהקמה - בלוג מלווה את תהליך הקמת תאגיד השידור ומספק הצצות לנקודות ציון לאורך התהליך.[49]
  • פודקאסטים.
  • אתר האולימפיאדה "כאן ריו" - סיכום ימי האולימפיאדה בדגש על פעילות הישראלים בה בצורה גרפית, קצרה ועניינית.[50]
  • משחק כלכלי - משחק "כאן הכסף" המנגיש לאזרחים את תקציב המדינה בצורה יצירתית וחווייתית.[51]
  • עמודי תוכן ברשתות החברתיות השונות.

הפולמוס סביב פעילות תאגיד השידור הציבורי

עוד טרם תאגיד השידור הציבורי החל לשדר, נשמעו קריאות לסגור אותו. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסגור את התאגיד פעמיים - בסוף 2016 ובתחילת 2017, זמן קצר לפני שהתאגיד החל לפעול, ולשקם את רשות השידור. את הקריאות לסגור את התאגיד ליווה הנימוק כי סגירתו תחסוך כספים למשלם המסים, ובטענה כי רשות השידור התייעלה וניתן למנוע את סגירתה.

בסוף 2017 הציע השר אריה דרעי לסגור את התאגיד במהלך הדיונים על תקציב המדינה. בין היתר נשמעו קריאות כי לתאגיד "1.5% רייטינג".[52] כמו כן ניסה שר התקשורת איוב קרא לסגור את התאגיד ולהקים במקומו קרן לעידוד הפקות מקוריות.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: תאגיד השידור הישראלי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תאגיד השידור הישראלי
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תאגיד_השידור_הישראלי&oldid=22591501"