הקהילה הבהאית בטורקיה
הקהילה הבהאית בטורקיה היא חלק מהדת הבהאית, שנוסדה במאה ה-19 באיראן על ידי מירזא חוסיין-עלי נורי בהאא אללה (נפטר ב-1892) והתפתחה מבאביזם, תנועה משיחית איראנית, ושיח׳יה שיעית. הבהאים מכירים בנביאים רבים, כולל מוחמד, ישוע, קרישנה, בודהה ובהאא אללה. הדת הבהאית היא מונותיאיסטית ואוניברסליסטית, ומכירה בטענות האמת של מסורות דתיות אחרות. חסידים מאמינים בהתגלות מתקדמת, כך שלכל עידן יש את הנביא שלו והתגלויות ספציפיות לאותה תקופה. המוסלמים הסונים והשיעים מחשיבים את הבהאים ככפירה, מה שמוביל לעיתים קרובות ליחסים מתוחים עם מוסלמים אחרים במדינות בעלות רוב מוסלמי. זו היא דת בינלאומית, עם קהילות קטנות ברוב המדינות.[1] לקהילה היסטוריה שהגיעה לשיאה בתקופת הגלייתו של בהאא אללה מבגדאד לאיסטנבול. על פי ההערכות, ישנם 10,000 עד 20,000 בהאים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקהילה הבהאית הטורקית שורשים בקרב בהאים איראנים שהתיישבו באיסטנבול כסוחרים, פליטים ועולי רגל, הקימו אספה רוחנית מקומית, ולאחר מכן התרחבו בהדרגה לאזורים אחרים. בהאא אללה בילה את רוב חייו בתוך האימפריה העות'מאנית, כולל תקופות גלות באיסטנבול ובאדירנה. כמה מהטורקים הצעירים המוקדמים התעניינו באמונה הבהאית כתוצאה משינויים פוליטיים שהתרחשו בקרב הקהילה הבהאית הקדומה, וחלקם נמשכו לפציפיזם הבהאי וליצירת אסלאם ליברלי ומתקדם.[2]
האינטראקציה הראשונה בין הדת הבהאית ובין טורקיה של ימינו התרחשה כאשר מולא עלי בסטאמי, שהיה באבי, נעצר בבגדאד שבשליטת העות'מאנים בגין הפצת הדת ונשלח כאסיר לאיסטנבול ב-1846.
לאחר הקמת הרפובליקה של טורקיה, הבהאים נעצרו והואשמו בהתאגדות באגודות סודיות בלתי חוקיות. למרות הלחץ הממשלתי, הקהילה הבהאית גדלה במהלך אמצע המאה העשרים וקהילות קמו באזורים שונים. הדת הבהאית מוכרת רשמית על ידי ממשלת טורקיה ומופיעה בתעודות זהות טורקיות מאז 1966. עם זאת, כמו מיעוטים דתיים אחרים, הבהאים מדווחים על הטרדה, אפליה ועל קשיים במתן חינוך דתי לילדיהם.[3]
התחלה והתבססות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1863, כאשר בהאא אללה, מייסד הדת, שהה בבגדאד עקב גירושו מפרס, הוא הוגלה על ידי הממשלה העות'מאנית מבגדאד לאיסטנבול, לאחר שהוא זומן לשם על ידי סולטאן עבדילאזיז לבקשתו של השלטון הפרסי. הגעתו סימנה את הפעם הראשונה בהיסטוריה המתועדת שבה הוא ביקר ביבשת אירופה.[4]
מאוחר יותר הוא הוגלה לאדירנה שבמערב טורקיה, עקב המעורבות המתמשכת של הרשויות הפרסיות, ובסופו של דבר הוגלה לעכו. בהיותו באיסטנבול ובאדירנה החלו חסידי הדת להתפרסם כבהאים, וחלק ניכר מכתביו של בהאא אללה נכתב בזמן שהיה בטורקיה של ימינו. בעוד שחלק ניכר מהכתבים נכתבו בערבית או פרסית, הדמויות המרכזיות של הדת הבהאית כתבו בטורקית, אם כי רוב הספרות הבהאית המוקדמת בטורקית הודפסה על ידי הקהילות הבהאיות הגדולות בבאקו באזרבייג'ן ואשגבאט. בהאים חיים בשטחה של טורקיה המודרנית מאז ימי בהאא אללה. בהאים אחרים הגיעו ממקומות אחרים כדי להיות בקונסטנטינופול בתקופה זו בסביבות 1910. דמויות רבות ערכו טיולים לביקור עבד אל-בהאא בקונסטנטינופול ולאחר מכן הצטרפו לדת הבהאית.
התרחבות והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1913, עבד אל-בהאא, בנו ויורשו של בהאא אללה, ציין שהדת מתפשטת אל פנים טורקיה. באפריל 1952 הוקמה האספה הרוחנית המקומית של איסטנבול. עד סוף שנות החמישים התקיימו קהילות בהאיות ברבות מהערים והעיירות שבהן עבר בהאא אללה בדרכו בטורקיה. עד 1963 התקיימו בארץ 12 אסיפות מקומיות בהאיות, והמספר גדל ל-22 אסיפות עד סוף 1973. האספה הלאומית הצליחה לקום מחדש ב־1974, ועד 1986 היו 50 אסיפות מקומיות.
בהאא אללה באדירנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדירנה היא עיירה בטורקיה האירופית שאליה גורש בהאא אללה לאחר שהותו למשך ארבעת החודשים בקונסטנטינופול. המסע לאדירנה מהבירה ארך שלושה עשר ימים, והתקיים באמצע החורף. בהאא אללה נהג לבקר במסגד במרכז העיירה. הבית הראשון שבו נאלצה המשפחה הקדושה של בהאא אללה להתגורר היה במצב נורא. הבית הזה כבר לא קיים, אבל הבהאים הם הבעלים של הקרקע, ואפשר לבקר ביסודות המגרש. תצלומים בהאים של אדירנה מראים לעיתים קרובות את הבית שבו התגוררה המשפחה לאחר מכן במשך כחמש שנים, שקיים עד היום, ומוכר בשם הבית של בהאא אללה.[5]
תרומתו של הדת בהתפתחות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז הקמת של דת הבהאית הייתה לה מעורבות בפיתוח סוציו-אקונומי החל בהענקת חופש גדול יותר לנשים, פרסום קידום החינוך הנשי בראש סדר העדיפויות, והמעורבות הזו קיבלה ביטוי מעשי ביצירת בתי ספר, חברות חקלאיות ומרפאות. הדת נכנסה לשלב חדש של פעילות כאשר שוחרר מסר של בית הצדק האוניברסלי ב־20 באוקטובר 1983. הבהאים נקראו לחפש דרכים, התואמות את התורה הבהאית, שבהן יוכלו להיות מעורבים בפיתוח החברתי והכלכלי של הקהילות שבהן הם חיו.
כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום הבהאים של טורקיה מונים יותר מעשרת אלפים וכמאה אסיפות רוחניות מקומיות בהאיות בטורקיה. רבים מהמכשולים לדת נותרו על מקומם, שכן בהאים אינם יכולים להירשם בממשלה באופן רשמי. למרות זאת, הבהאים אינם מתמודדים עם רדיפות משמעותיות עקב הפרדת דת ומדינה בטורקיה. העניינים בטורקיה התומכים בקושי. למרות תקנה משנת 2006 המתירה לאנשים להשאיר את קטע הדת בתעודות הזהות שלהם ריק או לשנות את הייעוד הדתי באמצעות בקשה בכתב, הממשלה המשיכה להגביל את בחירת הדת של המבקשים. למרות התקנה, על המועמדים לבחור בהשתייכותם הדתית של מוסלמים, נוצרים, יהודים, הינדיים, זורואסטריים, קונפוציאנים, טאואיסטים, בודהיסטים, חסרי דת, אחרים או לא ידועים, כך שאנשים לא יוכלו להירשם כבהאיים. בנוסף יש עדיין מקרים של הטרדה והוחרם הרכוש.
במרכזי ערים, אזורים כפריים, שכונות ובתים, אנשים מרקע, גיל ומגדר שונים עוסקים בפעילות רוחנית, חברתית ואינטלקטואלית בו-זמנית, תוך עיסוק באורח חיים דינמי.[6]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- .John Walbridge, “The Bahá'í Faith in Turkey”, Bahai Library Online, 2002
- .Juan Cole, “Introduction to the Tablet of Ashab”, Bahai Library Online, 1991
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Religion and Public Life, “Baha'i Faith in Turkey, The”, Harvard Divinity School.https://rpl.hds.harvard.edu/faq/bahai-faith-turkey
- ^ Religion and Public Life, “Baha'i Faith in Turkey, The”, Harvard Divinity School
- ^ Religion and Public Life, “Baha'i Faith in Turkey, The”, Harvard Divinity School
- ^ "Bahaipedia, "Istanbul. https://bahaipedia.org/Istanbul
- ^ "Bahaipedia, "Edirne. https://bahaipedia.org/Edirne
- ^ Türkiye Bahai Toplumu, “Günümüz Türkiye Bahai Toplumu”. https://bahaitr.org/gunumuz-turkiye-bahai-toplumu/
