תחבורה ימית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוניות מול חיפה, 2011

תחבורה ימיתאנגלית: Maritime transport) היא נסיעה בכלי שיט באוקיינוסים, בימים, בנהרות, באגמים ובנתיבי מים פנימיים. ענף תחבורה זה הוא אחד משלושת סוגי התחבורה הנפוצים ביותר בעולם לשימוש האדם לתובלה ולתנועה ממקום אחד לשני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות ראשונות לתחבורה ימית מגיעות עוד מהתקופה הפרהיסטורית. יורדי ים ידועים בעולם העתיק היו הפיניקים שהיו מפליגים בסירות משוטים על פני הים התיכון. הוויקינגים בנו סירות מפרש וניצלו את אנרגיית הרוח לשם התקדמות, וכך הגיעו עד אמריקה הצפונית בחיפוש אחר מקומות חדשים להתיישבות ולמציאת משאבים. בוונציה עד עצם היום הזה לא ניתן לנוע ממקום למקום ללא שיט, בדרך כלל באמצעות גונדולה. גם באזורים מרוחקים היה השיט חלק בלתי נפרד מאורח החיים, הפולינזים היו משייטים מאי לאי ברחבי הארכיפלגים של האוקיינוס השקט, האינואיטים היו נעים באמצעות קיאק שהכינו מעורות ועצמות של בעלי חיים והאינדיאנים היו בונים להם קאנו מגזעי עצים גדולים.

עידן התגליות התרחש לאחר מסעות התגלית הימיים הגדולים שערכו ואסקו דה גאמה, ברתולומיאו דיאז, כריסטופר קולומבוס ופרדיננד מגלן בשם ספרד ופורטוגל. כשנודע על שטחי היבשה החדשים החל השיט להתפתח באופן מואץ ומספינות נהר החל מייצר האדם אוניות שיוכלו להבקיע דרכם בין גלי האוקיינוסים. כדי לחצות נהרות החלו בונים מעבורות במקום לבנות גשרים בכל מקום ומקום.

לא חלף זמן רב ועימותים בין מדינות החלו להתקיים גם על פני הים, בקרבות ימיים. אחרי כן החלה להתפתח משנה סדורה של לוחמה ימית. לאורך ההיסטוריה, עמים ומדינות הקימו להן צי במטרה לבסס את שליטתם באזורים מרוחקים. מדינות מקימות ציים של אוניות כדי לסחור עם אומות אחרות. כל ארץ השוכנת לחופי ים מקימה לה חיל ים שיגן על חופיה מפני פלישת אויב המתקיף מדרך הים.

גם כיום התובלה הימית היא הדרך הזולה והיעילה ביותר, ולעיתים קרובות גם היחידה, להובלת מטענים מסוגים שונים ממקום אחד למשנהו.

הנסיעה בים ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאחד מאמצעי התחבורה הקדומים, מוזכר השיט ביהדות בדינים ובסיפורים שונים כך, מתייחסת ההלכה לאיסור ההפלגה בשבת האוסר על יהודים לצאת לים בימי רביעי, חמישי ושישי להפלגה אשר תימשך בשבת[1]. התייחסויות נוספות בספרות היהודית נוגע להלכות העוסקות ביציאה מתחום שבת ומעירוב בזמן השיט. וכן סיפורים רבים על חכמים ואחרים שיצאו לשיט[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.