שער ברקלי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
ירושלים  |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′35″N 35°14′03″E / 31.77638333°N 35.23429722°E |
 | |
  | |
שער ברקלי (Barclay) הוא מעבר חסום בכותל המערבי של הר הבית. הוא נמצא בקצה הדרומי של רחבת התפילה של הכותל המערבי כיום, בתחום עזרת הנשים, מתחת לשער המוגרבים. משקוף השער נמצא בגובה של כ-3 נדבכים מעל לרצפת רחבת הכותל ומוסתר בחלקו על ידי המבנה שנמצא בפינה הדרום מזרחית של עזרת הנשים. ניתן לראות עוד חלק ממשקוף השער מתוך המבנה עצמו, מבנה שפתוח לציבור המתפללות. מתוך שטח הר הבית נמצאת כיום הגישה למעבר בתוך מסגד תת-קרקעי הנקרא "מסגד אל-בוראק" (مسجد البراق) ("אל-בוראק" הוא שמו של הכותל המערבי בפי המוסלמים).[1]
גילוי השער וחקירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
השער התגלה ב-1852 על ידי ג'יימס טרנר ברקלי, במסגרת סקר ארכאולוגי שערך על הר הבית ושבו חקר חללים תת-קרקעיים שנחשפו בעבודות שיפוץ. הוא גילה מעבר תת-קרקעי במתחם הר הבית, הנמשך מבור מים, וצעד במעבר כ-32 מטרים (105 רגל) עד שהגיע לקיר חסום. ב-1870 חפר צ'ארלס וורן פירים לאורך הכותל (מצדו החיצוני של הר הבית) ובמסגרת זו גילה את פתח היציאה ואת משקוף השער.[2] המשקוף עשוי אבן יחידה שמשקלה בין 30 ל-40 טון.[3]
ב-1968 הציע בנימין מזר לסלק את תלולית העפר שמתחת לשער המוגרבים, לחקור את שער ברקלי ואולי אף לאפשר גישת יהודים אל הר הבית דרכו; ההצעה נתקלה בהתנגדות כל הגורמים, מן הרבנות הראשית ועד לשלטונות הווקף ולהתנגדות הדרג המדיני, ולפיכך השער לא נחקר מאז.[4]
זיהוי השער[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיוון שהשער לא נחקר באופן מדעי בתקופה המודרנית, זיהויו אינו ודאי, למרות שמקובל שהוא חלק מחומת בית המקדש שהוקם על ידי הורדוס. הארכאולוג מאיר בן דב זיהה את השער עם שער קיפונוס המוזכר במשנה, מסכת מידות א, ג: ”חמשה שערים היו להר-הבית... קיפונוס מן המערב משמש כניסה ויציאה”.
רוחב השער 5.60 מטר וגובהו מן המשקוף לסף 7.80 מטרים, אולם בן-דב משער שהסף אינו מקורי ושגובה השער ביחס למפלס הרחוב כ-11 מטרים, דבר המתאים למסכת מידות ב, ג: ”כל הפתחים והשערים שהיו שם - גובהן עשרים אמה ורחבן עשר אמות, חוץ משל אולם”.[3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר בן דב, חפירות הר הבית – בצל הכתלים ולאור התגליות, כתר ספרים, 1982, עמ' 141–144.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלי שילר, "הר הבית ואתריו", אריאל י"א (64-65), ינואר 1989, עמ' 48 סעיף 38.
- ^ דן בהט, אטלס כרטא לתולדות ירושלים, הוצאת כרטא, 1980, עמ' 18.
- ^ 1 2 מאיר בן-דב, ביצורי ירושלים, זמורה ביתן מודן, 1983, עמ' 143.
- ^ נדב שרגאי, התמוטטות הקיר ליד הכותל המערבי עלולה להיות רק ההתחלה, באתר הארץ, 16 בפברואר 2004.
