שיחה:אלעזר בירבי קליר
הוספת נושאאלעזר בירבי קילר ואלעזר הקליר - אותו אדם?[עריכת קוד מקור]
בקורס לשון תקופת הביניים למדתי שאליעזר בירבי קילר ואלעזר הקליר היו כנראה שני אנשים שונים. או לפחות זה מה שהבנתי מהמרצה. אני ממש לא מתמצא בנושא, אבל בחיפוש בגוגל מצאתי את הספר הזה: ISBN 9652236667. אשמח אם מישהו שיודע יותר יוסיף את המידע לערך. nevuer • שיחה 23:16, 4 בינואר 2009 (IST)
- לשם הדיוק: קיים הפייטן הארצישראלי הגדול, ששמו נכתב אלעזר בירבי קליר, או בירבי קיליר, או אלעזר הקליר, או הקלירי, או הקילירי, וכן הלאה. אלה כולם כינויים לאותו אדם. לצידו קיים פייטן אחר ששמו אלעזר בירבי קילר (וההבדל הוא במקום תנועת החיריק). בעבר דנו החוקרים אם מדובר באותו אדם, וכיום מקובל לגמרי שאלה שני פייטנים שונים, כפי שהראתה שולמית אליצור בספרה הנ"ל (לא קראתי אותו, אני כותב על פי המהדורה החדשה של "שירת הקודש" של פליישר). בערך כבר נמצא משפט בעניין זה, ואפשר להוסיף את ספרה של אליצור כמקור. נתנאל - שיחה 13:25, 5 בינואר 2009 (IST)
- תודה על התיקון. אכן, עכשיו אני רואה שפספסתי את המשפט שמתייחס לנושא. nevuer • שיחה 14:14, 5 בינואר 2009 (IST)
תוספת לערך המצויין[עריכת קוד מקור]
כדאי להוסיף את דברי הסופר ש"י עגנון שראה בקליר כמי שמכונן גאולה בחרוזיו. כך בסיפרו פתחי דברים עמ' 195 "אברי משיח" ובספר סופר וסיפור עמודים ש"ע ו שצ"ו192.115.102.122 01:42, 2 באוגוסט 2011 (IDT)
קישור שבור[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://seforim.traditiononline.org/index.cfm/2008/10/7/Eliezer-Kallir
- In אלעזר בירבי קליר on 2014-01-17 00:41:35, Socket Error: 'Name or service not known'
- In אלעזר בירבי קליר on 2014-02-07 01:22:31, Socket Error: 'Name or service not known'
- In אלעזר בירבי קליר on 2014-02-15 23:34:46, Socket Error: 'Name or service not known'
--Matanyabot - שיחה 01:34, 16 בפברואר 2014 (IST)
קישור לערך סיפר (עיר)[עריכת קוד מקור]
שלום שמזן, ראיתי שהוספת את ההשערה לגבי העיר סיפר (עיר) במסופוטמיה. לא הוספת מקור. אודה לך אם תציין זאת נראה קצת מרוחק מארץ ישראל. הוספתי בקשת מקור. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 11:28, 6 באוקטובר 2015 (IDT)
- שלום חנה Hanay,
אני מודה לך ששמת לב. בעת שכתבתי זאת, הגעתי למסקנה שהעיר Sppiraa ששד"ל מציין במבוא למחזור בני רומא (אפשר לחפשה עם ctrl f) היא העיר סיפר. לאחר מבט מחודש שוב איני בטוח בכך. אולי תוכלי לעזור לי לזהות את העיר הזו? הבנתי שאת מתמצאת באזורים הללו. בתודה מראש, שמזן#שיחה • ערכי בראבו • 11:37, 6 באוקטובר 2015 (IDT)- חשוב להוסיף מקור כשמוסיפים דבר זה. איני יודעת אם מדובר באותה עיר. מבחינת הקירבה לפומבדיתא ונהרדעא, אז עיר זאת מקיימת זאת. כולן ערים ליד בגדאד. צריך לבדוק את הנושא הזה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 12:18, 6 באוקטובר 2015 (IDT)
האגדה על יניי והעקרב[עריכת קוד מקור]
אאלפך, מדוע הסרת את הפסקה? בן עדריאל • שיחה • כ' באדר ה'תשע"ח 15:17, 7 במרץ 2018 (IST)
- אין לי סיבות מיוחדות, סתם ככה בגלל א- גלל שהקלירי נולד אחרי שיניי כבר נפטר, והשמועה שהקלירי היה תלמידו של יניי הוא שמועת ספק שהתברר כלא נכון בעליל. ב- ואם הוא כן היה תלמידו אז זה היה בתחילת חייו של הקלירי ממש, לכל היותר קיבל ממנו אי איזה דברים אך לא יכול היה להיות יריב לזקן ממנו בהרבה, ואם הוא רצה לרשת את מקומו שליניי אז לכל היותר היה מחכה כמה שנים בודדות ולא היה ממית אותו ובכך לסכן את מעמדו. זה בנוגע אם הדבר אפשרי. ובלי קשר, השמועה שהביא שד"ל כדי להפריכו אינו מתבסס על כלום, ואין ראיה ורמז לכך, ולא נראה לי שזה מידע ויקיפדי בכלל. אם משהו, יש לכתוב בערך שד"ל שעם כל מפעלותיו מצא זמן עט ונייר להפריך שמועות בלתי מבוססות. כאמור, אין צורך לזה שהרי זה לא מסתדר עם התאריכים. אאלפך - שיחה 18:38, 11 במרץ 2018 (IST)
לאאלפך הנכבד, לעתים יש תוכן שיש לו קיום ללא קשר להיותו בדיה. מעצם העובדה שהוא קנה לו שבת בתודעה הקולקטיבית ואף רכש לו משמעות משל עצמו. לכן לא די להסביר בדף שיחה מדוע הוא בדיה. יש להזכיר דברים שהתפרסמו ואדרבה אם יש מקורות מוסמכים השוללים זאת יש לציין בערך את שלילת הדבר, סיבותיו והסימוכין לכך. מי-נהר - שיחה 22:25, 11 במרץ 2018 (IST)
- לא ידעתי על העובדה (אם היא כך) שבדיה זאת קנתה לעצמה שבת ב'תודעה הקולקטיבית' ורכש משמעות בפני עצמו. אני מסכים לגמרי שיש למיתוס מפורסם מקום בויקיפדיה על אף היותו מיתוס, אך לא נראה לי שבדיה זו מפורסמת. השאלה היא גם על הזכרת בדיה כזאת שנכתבה כתיעוריה מכוערת כאלף שנה אחרי ההתרחשות (שמועה על הריגת יריב בעקיפין) מתאים להיכתב על אחד המיוחד מגדולי הפייטנים שלאורך הדורות, בלי שיבורר, מה גם שאינו מסתדר עם התאריכים. לא ראיתי שבערך יצחק רבין ציינו למיתוס שהנשיא יצחק בן צבי שלח להרוג אותו. אאלפך - שיחה 12:03, 12 במרץ 2018 (IST)
- הערתי באופן עקרוני ואני מסכים עם דבריך. מי-נהר - שיחה 13:22, 12 במרץ 2018 (IST)
- בוודאי שזהו מיתוס מפורסם, זה פחות או יותר כל מה שידעו על יניי עד לגילוי הגניזה. אגב, לא מדובר על אלף שנה לאחר ההתרחשות, אלא 500 שנה לאחר ההתרחשות. אני סבור להפך - אגדה שקיימת כבר 850 שנה ראויה לאזכור גם אם הופרכה, לפחות כמו כל שאר התיאוריות על זמנו ומקומו של פייטננו. בן עדריאל • שיחה • כ"ה באדר ה'תשע"ח 16:30, 12 במרץ 2018 (IST)
- אם כבר, אז להעתיק מלשונו (עמ' 27): "על ר' ינאי זה יצא דבתו רעה (מצא אותה החכם צונץ בפירוש המחזור כ"י) כל השומע יצחק לה, וזה הוא מה שכתוב באותו פירוש, ביוצר לשבת הגדול: 'אוני פטרי רחמתים' - אומרים העולם שהוא יסוד ר' ינאי רבו שלר' אלעזר בר קליר, אבל בכל ארץ לומברדי"א אין אומרים אותו, כי אומרים עליו שנתקנא בר' אלעזר תלמידו, והטיל לו עקרב והרגו, יסלח ה' לכל האומרים עליו אם לא כן היה עכ"ל, ואני אומר כי אחרי שפיוט אז רוב ניסים הפלאת בלילה נתקבל בכל תפוצות ישראל בהגדה שלפסח, והוא בלא ספק חלק מהקדושה לשבת הגדול שחתום בה יניי, ואחרי שרגמ"ה הזכיר את ר' יניי לשבח ולא לגנאי, מבואר הוא כי השמועה ששמע המפרש ההוא אינו אלא שמע שוא ועלילה בדוייה ומזוייפת, גם מה שכתוב באותו פירוש, שאין אומרים היוצר ההוא בכל ארץ לומברדיאה, אינו מובן, שהרי עכשו אומרים אותו גם בלומברדיאה, בכל מקום שיש שם מנהג אשכנז, והוא נמצא במחזור אשכנזי הנדפס באיטליאה על ידי שונצין זה יותר משלש מאות שנה. ואם הכוונה על המנהג איטליאני, אין ללמוד כלום ממה שאין היוצר הזה נוהג בו, כי כמה וכמה פיוטים מחשובי הפייטנים, וגם מר' אלעזר בר' קליר אינם נוהגים בו".
- יסלח ה' על אלה שמלקטים שמועות בדותות ומופרכות בעליל ששד"ל הביא כדי למלאות פיו צחוק עליהם, על הפייטן הקדום שהחשיבוהו כל גדולי ישראל והרס"ג, ואשר פיוטיו התקבלו בכל תפוצות ישראל, ומכנים את זה 'עדיות של ספק'. Ttkpl - שיחה 19:25, 12 במרץ 2018 (IST)
- לציין גם שלא כתוב שהטיל עקרב בנעל, ולכאורה הערב יברח מהנעל, וצ"ע איך הורגים בנאדם ע"י עקרב. 213.8.65.32 20:39, 13 במרץ 2018 (IST)
- למעשה, למה הורידו את הפסקה על העקרב זו אגדה שהובאה ע"י אחד הראשונים - ר' אפרים מבונא וגם אם זה לא נכון זה תוספת מידע עליו המאו"ר - שיחה 17:41, 29 בספטמבר 2020 (IDT)
- בוודאי שזהו מיתוס מפורסם, זה פחות או יותר כל מה שידעו על יניי עד לגילוי הגניזה. אגב, לא מדובר על אלף שנה לאחר ההתרחשות, אלא 500 שנה לאחר ההתרחשות. אני סבור להפך - אגדה שקיימת כבר 850 שנה ראויה לאזכור גם אם הופרכה, לפחות כמו כל שאר התיאוריות על זמנו ומקומו של פייטננו. בן עדריאל • שיחה • כ"ה באדר ה'תשע"ח 16:30, 12 במרץ 2018 (IST)
- הערתי באופן עקרוני ואני מסכים עם דבריך. מי-נהר - שיחה 13:22, 12 במרץ 2018 (IST)
דיווח שאורכב ב-27 בדצמבר 2018[עריכת קוד מקור]
- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
שלום וברכה וחנוכה שמח לקהילת עורכי האתר! נמצאה טעות מתחת ידכם באחת מהפסקאות הראשונות של הערך תחת תת הסעיף "חייו". הטעות היא בדבריכם על דברי המהרח"ו באומרו במפורש שמקובל מפי רבו האר"י ז"ל שרבי אלעזר הקליר הינו רבי אלעזר ברבי שמעון, ולא כפי שכתבתם שזהו האר"י ז"ל בעצמו. כל טוב ובשורות טובות
- משתמש:ביקורת ידוע לך משהו על זה? גילגמש • שיחה 22:32, 6 בדצמבר 2018 (IST)
- לא ברור לי מה הטעות, בערך אכן מופיע הדבר מפי מהרח"ו בשם האר"י (כרגיל, רח"ו הוא הדולה ומשקה מתורת רבו ולא מדובר בכתבי יד של האר"י). ביקורת - שיחה 11:44, 7 בדצמבר 2018 (IST)
תקלדה או לא[עריכת קוד מקור]
משתמש:בן עדריאל, יש שם פסיק כפול שזה ודאי לא תקין. הניסוח בעצם לא משהו. 2A01:6500:A043:E849:1321:C6A4:407E:BA00 12:22, 18 באוגוסט 2019 (IDT)
- שיניתי את הניסוח, אבל להחליף 'אם' ל'גם' משנה לחלוטין את המשמעות. בן עדריאל • שיחה • י"ז באב ה'תשע"ט 12:45, 18 באוגוסט 2019 (IDT)
- אתה צודק, אבל אני לא אותו אנונימי... באקראי ראיתי את השינויים בערך. 2A01:6500:A043:E849:1321:C6A4:3034:BC00 12:54, 18 באוגוסט 2019 (IDT)
חי בתקופת הכיבוש הערבי?[עריכת קוד מקור]
משתמש:בן עדריאל, אפשר מקור לכך שראה בסוף ימיו את הכיבוש הערבי? עדיף עם הציטוט מפיוטיו שהוביל למסקנה הזו. ―אנונימי לא חתם
- אתה צודק שבתחילה חשבו שלא ראה אותו, אבל עם השנים התגלו התייחסויות (מעטות, אמנם) שלו לערבים, וכיום מקובל שהוא ראה אותו בסוף ימיו. הביטוי המפורש ביותר הוא "לועטי גמליהם" בקדושתא לשבת איכה.בשנת תשמ"א פליישר, "עניינים קיליריים", עמ' 296, עוד מנסה לדחוק ולקיים את ההנחה הישנה; אבל במאמרו מתשמ"ג, "לוח מועדי השנה", עמ' 254, הוא מצא התיחסות נוספת לערבים. מ"מ, המקובל היום הוא שבסוף יצירתו הוא כבר ראה את הכיבוש הערבי, סיכום הדיון אתה יכול למצוא אצל אליצור, "סוד משלשי קודש" (תשע"ט), בסעיף המוקדש לכך. בן עדריאל • שיחה • כ"ב באלול ה'תש"ף 10:13, 11 בספטמבר 2020 (IDT)
- תודה. הסתכלתי בשני המקורות שקישרת אליהם, אך לא בספר. האזכורים שראיתי, לענ"ד יכולים להתבאר בפשטות ביחס לערבים גם בלי להניח שחי תחת הכיבוש הערבי, ובפרט אם נכתבו אחרי קרב ח'ייבר. אבל לא רציתי לשנות יותר מדי על סמך דעתי הלא-מלומדת, ונגד מה שאתה אומר שהוא המקובל כיום, והסתפקתי בשינויים קלים. אשמח שתבדוק את מה ששיניתי, וכן שתציין בערך את המקור למה שאתה הוספת. ―אנונימי לא חתם
- לא נראה לי שפליישר היה משוכנע שהקליר ראה את הכיבוש הערבי, הוא רק ליקט איזכורים כקובץ על יד. מסכים גם עם טענתו של אנונימי. מי הם האחרים שאצלם מקובל היום? ואין לי את מאמרו של גב' אליצור, אם תוכל לקשר. Ttkpl - שיחה 20:13, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
- אני יודע שהוא לא היה משוכנע, זה רק מראה את ההתפתחות בענין: בתחלה היה ברור לו שלא, ואח"כ הוא הודה שככל שעובר הזמן מצטברות ראיות שכן. טענתו של האנונימי נשמעת מסתברת ואפשר לדון בה, אך כפי שהוא הודה היא אינה רלוונטית – וקיפדיה אינה עוסקת במחקר מקורי. בכל מקרה, מה שכתבתי מבואר בספר של אליצור, שהוא המקור העדכני ביותר בסוגיא, והיא גם מסכמת את הספרות הקודמת. מאחר שלא מדובר במאמר אלא בספר מודפס, אין לי איך לקשר אליו, סליחה. בן עדריאל • שיחה • כ"ו באלול ה'תש"ף 20:39, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
- לא נראה לי שפליישר היה משוכנע שהקליר ראה את הכיבוש הערבי, הוא רק ליקט איזכורים כקובץ על יד. מסכים גם עם טענתו של אנונימי. מי הם האחרים שאצלם מקובל היום? ואין לי את מאמרו של גב' אליצור, אם תוכל לקשר. Ttkpl - שיחה 20:13, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
- תודה. הסתכלתי בשני המקורות שקישרת אליהם, אך לא בספר. האזכורים שראיתי, לענ"ד יכולים להתבאר בפשטות ביחס לערבים גם בלי להניח שחי תחת הכיבוש הערבי, ובפרט אם נכתבו אחרי קרב ח'ייבר. אבל לא רציתי לשנות יותר מדי על סמך דעתי הלא-מלומדת, ונגד מה שאתה אומר שהוא המקובל כיום, והסתפקתי בשינויים קלים. אשמח שתבדוק את מה ששיניתי, וכן שתציין בערך את המקור למה שאתה הוספת. ―אנונימי לא חתם
אי דיוקים[עריכת קוד מקור]
היתה הודעה על אי דיוקים איני רואה סיבה מיוחדת להשאירה קראתי הרבה על הקליר והכל נכון שם, הסרתי המאו"ר - שיחה 17:39, 29 בספטמבר 2020 (IDT)
הפניה לערך אז בחטאינו חרב מקדש[עריכת קוד מקור]
― הועבר לדף שיחת משתמש:בן עדריאל
שלום וברכה. שאלתני למה להפנות בערכו לקינה אז בחטאינו חרב מקדש. כוונתי הייתה: היות וזו קינה שיש שטענו ששייכת לערכו, ויש מפקפקים על כך. כמדומני שראיתי נוהג כזה בשירים / יצירות אחרות שיש לגביהם ספקות. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ד באב ה'תשפ"א • 00:22, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
- שומע. אני פשוט לא רואה מה בדיוק זה נותן לקורא. אדם שקרא את הערך רבי אלעזר בירבי קליר, לא ימצא חומר רלוונטי נוסף עליו בערך אז בחטאינו חרב מקדש, ולכן אני לא ממש מבין למה להפנות אותו לערך הזה בתור "ראו גם". (לעצם הענין, מבלי להכיר את הנושא עד תומו, נדמה לעניות דעתי שיחוס הקינה ההיא לקליר אינו סביר לפי המקובל כיום.) בן עדריאל • שיחה • כ"ד באב ה'תשפ"א 00:34, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
- לדעתי קורא נבון יבחן בדיוק את המרכיבים האלה: עד כמה נכון / אפשרי ייחוס הקינה ההיא לר"א הקליר, וכו', בדומה לדיון הנאה בין שד"ל לחברו באגרותיו. יש ערכים שמאריכים מאד בזיהויים שגויים (כנראה) כגון: רב יהודאי גאון. נכון שכאן משמעות הייחוס פחותה בהרבה (אם כי יש לה ערך, למשל, בוויכוחים מהסוג של הרב פישר והרב יצחקי, שאמנם נזהר מלהזכיר טענה זו כנגד הרב פישר). בקיצור, לענ"ד, חומר למחשבה לקורא, וק"ו למתעמק. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ד באב ה'תשפ"א • 01:06, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
- מה שאתה אומר הוא שלקורא הערך על הקינה יועיל לקרוא גם את הערך על הפייט, לא שלקורא הערך על הפייט יועיל לקרוא את הערך על הקינה. לכאורה זה אומר שכדאי להפנות מ"אז בחטאינו" לקליר, ולא ההפך. בן עדריאל • שיחה • כ"ד באב ה'תשפ"א 10:17, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
- הדוגמה שהבאתי מרב יהודאי גאון היא לכך: ייחוס ספרותי שהועלה / נבחן / נשלל וכו' הוא חלק מנושאי הדיון לגבי האיש עצמו. מתוך הנחה שאין לך התנגדות אני מעתיק את שיחתנו לדף השיחה של הערך. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ה באב ה'תשפ"א • 03:03, 3 באוגוסט 2021 (IDT)
- מה שאתה אומר הוא שלקורא הערך על הקינה יועיל לקרוא גם את הערך על הפייט, לא שלקורא הערך על הפייט יועיל לקרוא את הערך על הקינה. לכאורה זה אומר שכדאי להפנות מ"אז בחטאינו" לקליר, ולא ההפך. בן עדריאל • שיחה • כ"ד באב ה'תשפ"א 10:17, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
- לדעתי קורא נבון יבחן בדיוק את המרכיבים האלה: עד כמה נכון / אפשרי ייחוס הקינה ההיא לר"א הקליר, וכו', בדומה לדיון הנאה בין שד"ל לחברו באגרותיו. יש ערכים שמאריכים מאד בזיהויים שגויים (כנראה) כגון: רב יהודאי גאון. נכון שכאן משמעות הייחוס פחותה בהרבה (אם כי יש לה ערך, למשל, בוויכוחים מהסוג של הרב פישר והרב יצחקי, שאמנם נזהר מלהזכיר טענה זו כנגד הרב פישר). בקיצור, לענ"ד, חומר למחשבה לקורא, וק"ו למתעמק. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • כ"ד באב ה'תשפ"א • 01:06, 2 באוגוסט 2021 (IDT)
― סוף העברה
- משמעות הייחוס אינה חשובה להבנת הדמות, בניגוד לרב יהודאי. אם רב יהודאי היה מחבר 500 ספרי הלכה (פחות או יותר באותו הגודל), שאלת הייחוס של אחד מהם לחא היתה כ"כ משמעותית להבנת דמותו. במקרה הזה, אני לא רואה איך ייחוס הקינה רלוונטי לדמותו, עאכו"כ כשהוא אינו מקובל. מה שציינת כמשמעות הייחוס הוא נכון, אבל לגבי הקינה ולא לגבי המחבר. ההפסד מהציון הזה, גם אם הוא לא נחוץ, אינו כל כל גדול אמנם, אבל רק תחשוב כמה ארוכה תהיה הרשימה את 'ראו גם' יפנה לכל הפיוטים המיוחסים לקליר מספק... בן עדריאל • שיחה • כ"ה באב ה'תשפ"א 10:02, 3 באוגוסט 2021 (IDT)
דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]
פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]
הקישור לאתר הזמנה לפיוט, בערך זה, ובערכים רבים נוספים, מוביל לתוצאות חיפוש ריקות. איני יודע האם התקלה בויקיפדיה או באתר הזמנה לפיוט, אבל נראה שזו תקלה טכנית, וישנם פיוטים שאמורים להתאים לחיפוש דווח על ידי: 2A01:6500:A040:D995:67A7:5C56:3EF:BA95 21:35, 22 בנובמבר 2021 (IST)
קרובץ או קרוב"ץ[עריכת קוד מקור]
@בן עדריאל שלום, בערך קרובה מופיע המונח קרובץ כמה פעמים ולא מופיע קרוב"ץ. מצוין גם כי בדיעבד ניתנו לה ראשי התיבות: קול רינה וישועה באהלי צדיקים. אם אמנם מדובר בציטוט מדויק, אני מסכים שיש להשאיר כפי שהוא. אולי כדאי להשתמש בתבנית ציטוט כדי למנוע אי הבנות (ישנו גם מצב של גרשיים בודדים בין זוג גרשיים). בברכה Amram Efrat - שיחה 14:40, 25 ביולי 2023 (IDT)
- מדובר בציטוט דברי רבי חיים ויטאל בשער הכוונות (והם מוקפים במרכאות), לכן כדאי להשאיר את דבריו כמות שהם. {{ציטוט}} גורמת להדגשה יתרה של הטקסט, ואיננה מתאימה כאן, לדעתי. בן עדריאל • שיחה • ז' באב ה'תשפ"ג 14:59, 25 ביולי 2023 (IDT)