רמה ברומטרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

במטאורולוגיה, רמה ברומטרית היא אזור שבו לחץ האוויר גבוה מסביבתו[1]. כלומר, אזור בו הלחץ האטמוספירי (לחץ אוויר, בכדור הארץ) הוא גבוה יחסית לאזור שסביבו. לצד רמה ברומטרית יימצא, בדרך כלל, שקע ברומטרי.

הרמה הברומטרית מסומנת בדרך כלל באות H האות הראשונה במילה High, כלומר גבוה.

זרימה ברמה ברומטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזרימה ברמה ברומטרית היא אנטיציקלונית (נעה עם כיוון השעון). היא מאופיינת בעקמומיות בכיוון מחוגי השעון ובגזירת רוח אנטיציקלונית, כלומר הרוח חזקה יותר ככל שמתקרבים לאזור הלחץ הנמוך[2].

ללא השפעת חיכוך, זרימת האוויר מושפעת מכח גרדיאנט הלחץ,מהרמה החוצה, הכוח הצנטריפוגלי גם הוא פועל החוצה. מולם ככח שקול קיים כח קוריוליס שבחצי הכדור הצפוני יפעל ימינה מכיוון הרוח המקורי. הדבר מוביל למהירות גבוהה יותר של הרוח.

תחת השפעת חיכוך (כאשר זרימת האוויר סביב הרמה קרובה מתחככת בקרקע ולעיתים גם בשכבות אוויר) נחלשת הרוח, ונוטה (בחצי כדור הארץ הצפוני) שמאלה מכיוון האיזוברים כלומר זרמי הרוח סביב הרמה עוברים התבדרות , כלומר כמות האוויר היוצאת ממנה גדולה מזו שנכנסת אליה. התוצאה היא שאוויר שהתכנס ברום (לחץ גבוה) שוקע אל הקרקע, ובכך מייבש את האוויר ומונע היווצרות עננים. דבר זה מסביר את מזג האוויר הנאה המאפיין רמות.

רמות כחלק ממערכות הלחץ העולמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור קו המשווה קיים מאזן קרינה חיובי לאור קרבתו לשמש. אנרגיית החום הזו מועברת אל עבר הקטבים במנגנון הסרקולציה הגלובלית. באזור המשווה עולה אוויר מעלה ונע ברום לכיוון הקטבי, תנועת האוויר החם שעלה ונע לכיוון הקוטב יוצר ברום באור הסובטרופי חגורה אקלימית של רמות סובטרופיות בהן האוויר שוקע מתחם ומתייבש ולכן אזור זה הוא רצועה אקלימית מדברית[3]. תנועת האוויר מעלה באור קו המשווה, ומטה באזור הסובטרופי יוצרת תא סרקולציה (תא הדלי) שהוא חלק ממנגנון הסעת החום מקו המשווה לקטבים, המורכב מתאי הדלי משני צידי קו המשווה בהם כאמור אוויר חם מוסע לכיוון הקטבים ברום ואוויר קר מוסע לכיוון קו המשווה בשכבות האוויר הנמוכות, תאי פרל בהם אוויר חם מוסע לכיוון הקוטב בשכבות האוויר הנמוכות ואוויר קר מוסע לכיוון קו המשווה בשכבות הגבוהות, ותאים פולרים הדומי באופי זרימת האוויר בהם לתאי הדלי. חלוקה זו לתאי רקולציה נובעת מאפקט קוריוליס, שהוא כוח פיזיקלי מדומה כתוצאה מתנועה על גבי כדור.

כמו תאי הדלי, בתא הפולרי אזורי הקטבים קיימות רמות פולריות של לחץ גבוה- כיפות של אוויר קר. הרמות מונעות היווצרות עננים ומשקעים ומזרימות רוחות מזרחיות קרות.[4]

סוגי רמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעותיה של הרמה הברומטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמות בעלות השפעה על ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמה טורקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחורף, עקב הרי הקווקז ורמת אנטוליה המרכזים ביניהם לחת אוויר, לצד גוש אוויר קר באזור זה לאור המרחק מהים, נוטה להתפתח באזור טורקיה והקווקז רמה המכונה "רמה טורקית". הרמה עלולה להשפיע על ישראל והיא גורמת לרוח יבשה המגיעה מהמזרח כחלק מהתנועה האנטיציקלונית סביב הרמה. רמה זו גורמת למזג אוויר נאה בישראל בימי החורף[5].

רמה סיבירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחורף, רמה הנגרמת מגוש אוויר קר המתגבש באזור סיביר ומרכז אסיה מביאה איתה אוויר קר במיוחד המתבטא בישראל ברוחות צפון מזרחיות יבשות וקרות הישר ממרכז אסיה. גלי קור אלו, שאינם מופיעים מדי שנה עלולים לגרום לקור עז ולנזקים[6].

רמה אזורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמה שמרכזה באיים האזוריים שמתרחת לאורך כל עונות השנה מתפשטת לעיתים מזרחה ומביאה איתה רוחות צפון מערביות. רוחות אלו העוברות מעל הים הן לחות, וה גורמות למזג אוויר נאה אך לח. הלחות הגבוהה כואמת לערפילים בעמקי הצפון[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואב יאיר וברוך זיו, מבוא למטאורולוגיה - יחידות 1-4, כרך א', רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2012, עמ' 87
  2. ^ שם, עמ' 107
  3. ^ שם, 249
  4. ^ שם, 250
  5. ^ יואב יאיר וברוך זיו, מבוא למטאורולוגיה, יחידות 5-7, כרך ב', רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2015, עמ' 29
  6. ^ שם, עמ' 31
  7. ^ שם, עמ' 27
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.