לדלג לתוכן

רומלו לוקאקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רומלו לוקאקו
Romelu Lukaku
לוקאקו במדי צ'לסי, ב-2021
לוקאקו במדי צ'לסי, ב-2021
מידע אישי
לידה 13 במאי 1993 (בן 31)
אנטוורפן, בלגיה
שם מלא רומלו מנאמה לוקאקו בולינגולי
גובה 1.91 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
1999–2003
2003–2004
2004–2006
2006–2009 		רופל בום
ווינטם
לירסה
אנדרלכט
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2009–2011
2011–2013
2012–2013
2013–2014
2014–2017
2017–2019
2019–2021
2021–
2022–2023
2023– 		אנדרלכט
צ'לסי
← וסט ברומיץ' אלביון
← אברטון
אברטון
מנצ'סטר יונייטד
אינטר מילאנו
צ'לסי
← אינטר מילאנו
← רומא 		73 (33)
10 (0)
35 (17)
31 (15)
110 (53)
66 (28)
72 (47)
26 (8)
25 (10)
32 (13)
נבחרת לאומית כשחקן**
2010– נבחרת בלגיה בכדורגל בלגיה 114 (83)
מאזן מדליות
מתחרה עבור נבחרת בלגיה בכדורגל בלגיה
גביע העולם
ארדרוסיה 2018כדורגל גברים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-31 במאי 2024
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-26 במרץ 2024

רומלו מנאמה לוקאקו בולינגולי (בהולנדית ובצרפתית: Romelu Menama Lukaku Bolingoli; נהגה: [ˈroːmeːlu luˈkaːku]; נולד ב-13 במאי 1993 באנטוורפן) הוא כדורגלן בלגי, המשחק בעמדת החלוץ ברומא מהסרייה א', בהשאלה מצ'לסי, ובנבחרת בלגיה. והוא מלך השערים של נבחרת בלגיה בכל הזמנים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקאקו נולד באנטוורפן, בלגיה, להורים קונגולזים[1] [2] אחיו, ג'ורדן לוקאקו, הוא כדורגלן המשחק בעמדת המגן. אביו הוא כדורגלן נבחרת זאיר לשעבר, רוג'ר לוקאקו.[3] הוא דובר צרפתית ופלמית כשפות אם, וכן שולט באנגלית, ספרדית, פורטוגזית ולינגלה ניב של סוואהילי המדובר בקונגו.[4] אליהן הוסיף איטלקית בשנים ששיחק בסרייה א'.[5] [6][7]

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקאקו גדל באקדמייה של רופל בום מהעיר בום שבמחוז אנטוורפן בו נולד והחל לשחק שם בהיותו בן 6. לאחר ארבע שנים עבר לווינטם וכעבור שנה אחת עבר ללירסה, מועדון בעל אקדמיית נוער נחשבת. לוקאקו שיחק בלירסה בשנים 2004–2006 וכבש 121 שערים ב-68 הופעות. מה שמשך את עיניה של אקדמיית הנוער של מועדון הצמרת אנדרלכט, אליה עבר ב-2006 במדיה שיחק שלוש שנים והבקיע 131 שערים ב-93 משחקים.[8] בעקבות המספרים יוצאי הדופן שלו ב-13 במאי 2009 בדיוק ביום הולדתו ה-16, הוא זכה לחוזה מקצעוני ראשון, וכשבועיים לאחר מכן ב-24 במאי 2009. הוא אף זכה להופעת בכורה בקבוצה הבוגרת. [9]

אנדרלכט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2009/2010 לוקאקו נמנה על סגל הקבוצה הראשונה של אנדרלכט וב-22 באוגוסט 2009 עם פתיחת העונה, כבש את שערו הראשון בליגה הבלגית, בניצחון 2–0 על זולטה ורכם.[10] ב-17 בספטמבר 2009 ערך לוקאקו את הופעת הבכורה שלו במסגרות האירופיות, כשנכנס כמחליף בניצחון 2–0 של אנדרלכט על דינמו זאגרב הקרואטית במסגרת שלב הבתים של הליגה האירופית. כאשר ב-17 בדצמבר 2009, הבקיע את שעריו הראשונים באירופה, כשכבש צמד בניצחון 3–0 על אייאקס אמסטרדם גם כן במסגרת שלב הבתים של הליגה האירופית. בהמשך הטורניר כבש שני שערים נוספים והוביל את קבוצתו עד לשמינית הגמר, בו הודחה אנדרלכט על ידי המבורג. גם בליגה הבלגית הוא הפגין יכולת מצוינת ואף הוביל את אנדרלכט לזכייה באליפות עם 15 שערים ב-33 משחקים, שהקנו לו את תואר מלך השערים של הליגה. עם תחילת עונת 2010/2011 הבקיע לוקאקו צמד שערים במשחק הגומלין של סיבוב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות נגד דה ניו סיינטס מויילס והוביל את אנדרלכט לשלב הפלייאוף של המפעל, בו נוצחה הקבוצה על ידי פרטיזן בלגרד ונשרה לשלב הבתים של הליגה האירופית. ואת עונתו השנייה באנדרלכט סיים עם 20 שערים ב-50 הופעת בעל המסגרות כאשר רק מלאו לו 18.

צ'לסי והשאלה לווסט ברומיץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקאקו במדי וסט ברומיץ', 2012

היכולת של החלוץ הצעיר לא נעלמה מעיני מועדוני הצמרת של אירופה, וב-6 באוגוסט 2011 הודיעה צ'לסי סגנית האלופה בפרמייר ליג כי היא רכשה את לוקאקו עבור 12 מליון אירו.[11][12] ב-27 באוגוסט 2011 עלה לוקאקו להופעת בכורה במדי צ'לסי בניצחון 3–1 על נוריץ' סיטי. לוקאקו לא זכה להזדמנויות רבות בעונה זו, והופיע בסך הכל ב-12 משחקים בכל המסגרות, ברובם כמחליף ולא הצליח לכבוש אף שער. וב-10 באוגוסט 2012 עבר לוקאקו בהשאלה לוסט ברומיץ' אלביון גם היא מהפרמייר ליג.[13] ב-18 באוגוסט 2012 ערך לוקאקו את הופעת הבכורה שלו במדי וסט ברומיץ' ואף כבש את שער הבכורה שלו בפרמייר ליג בניצחון 3–0 על ליברפול. בוסט ברומיץ' חזר לוקאקו להפגין את יכולתו מבלגיה וסיים את העונה עם 17 שערי ליגה ב-35 הופעות. בסיום עונת ההשאלה הוא שב לצ'לסי ואף נכנס כמחליף במשחק הסופר קאפ האירופי בין צ'לסי שזכתה בליגה האירופית. לבין באיירן מינכן שזכתה בליגת האלופות. המשחק הסתיים בתוצאה 2–2 והגיע להכרעה באמצעות דו-קרב פנדלים, לוקאקו היה היחיד שהחמיץ את הפנדל שלו, מה שהביא את הניצחון לגרמנים.[14] בליגה הופיע לוקאקו פעמיים, לפני שהושאל פעם נוספת.

אברטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקאקו במדי אברטון, 2015

ב-3 בספטמבר 2013 שהיה היום האחרון של חלון ההעברות, הושאל לוקאקו לאברטון. [15] ב-21 בספטמבר 2013 ערך לוקאקו את הופעת הבכורה שלו במדי אברטון ואף כבש את שער הניצחון בדקה ה-85, בניצחון 3–2 של אברטון על וסטהאם יונייטד. לוקאקו המשיך לכבוש בפתיחת העונה באברטון, ובינואר הוגדר על ידי הגרדיאן כאחד מעשרת הצעירים המבטיחים באירופה.[16] אך בהמשך החודש נפצע בדרבי של ליברפול, הורד באלונקה, [17] והסתבר שהוא סובל מפציעה בקרסול שהשביתה אותו לחודש. לוקאקו חזר למגרשים בחודש מרץ , המשיך לכבוש וסיים את העונה עם 15 שערי ליגה ב-31 הופעות. וגם סייע לאברטון לסיים במקום ה-5 בליגה עם 72 נקודות, השיא של הקבוצה עד לאותה שנה.[18] ביולי 2014 רכשה אברטון את לוקאקו מצ'לסי עבור 28 מיליון ליש"ט שהייתה הרכישה היקרה בתולדותיה עד אז.[19] לוקאקו המשיך את היכולת הטובה שלו באברטון גם בעונה הבאה, בליגה הוא אמנם ירד בכמות השערים שלו וסיים את העונה עם 10 שערי ליגה ב-36 הופעות. אך בליגה האירופית הוא כבש 8 שערים וסיים כמלך השערים של המפעל בצוותא עם אלן מרד בול זלצבורג. ובסך הכל סיים את העונה עם 20 שערים ב-48 הופעות בכל המסגרות. בעונה לאחר מכן עונת 2015/2016 שבר לוקאקו את שיא השערים שלו בפרמייר ליג כשכבש 18 שערים ב-37 הופעות, אליהם הוסיף 7 שערים בגביע ובגביע הליגה וסיים את העונה עם 25 שערים ב-46 הופעות בכל המסגרות. ובעונה שלאחריה עונת 2016/2017 המשיך לשפר את המספרים שלו כשכבש 25 שערי ליגה ב-37 הופעות, וסיים כסגן מלך השערים בפרמייר ליג, אחרי הארי קיין מטוטנהאם. ואף נכנס לנבחרת העונה בפרמייר ליג.[20] בעונה זו הוא גם הפך למלך השערים בכל הזמנים של אברטון בפרמייר ליג, כשב-5 במרץ כבש את שערו ה-61 בליגה עבור אברטון, ועקף את דאנקן פרגוסון שהחזיק בשיא לפניו.[21]

מנצ'סטר יונייטד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקאקו במדי מנצ'סטר יונייטד, 2017

ב-10 ביולי 2017 חתם לוקאקו במנצ'סטר יונייטד על חוזה לחמש שנים.[22] סכום העברה לא נחשף אך הוא מוערך ב-75 מיליון ליש"ט.[23] ב-8 באוגוסט 2017 ערך לוקאקו את הופעת הבכורה שלו במועדון במשחק הסופר קאפ האירופי בין יונייטד זוכת הליגה האירופית לריאל מדריד שזכתה בליגת האלופות. לוקאקו אף כבש את השער של יונייטד אך המשחק הסתיים בהפסד 1–2. חמישה ימים לאחר מכן ערך לוקאקו את הופעת הבכורה שלו במדי יונייטד בליגה, וכבש צמד בניצחון 4–0 על וסטהאם יונייטד. ב-12 בספטמבר 2017 ערך לוקאקו את הופעת הבכורה שלו בשלב הבתים של ליגת האלופות ואף כבש את שער הבכורה שלו במפעל, כשכבש את השער השני של יונייטד בניצחון 3–0 על פ.צ. בזל. ב-31 במרץ 2018 כבש לוקאקו את שערו ה-100 בפרמייר ליג בניצחון 2–0 על סוונסי סיטי.[24] ואת עונת הבכורה שלו ביונייטד עונת 2017/2018 הוא סיים עם 16 שערים ב-34 הופעות בליגה ו-27 שערים ב-51 הופעות בכל המסגרות, השיא שלו בבוגרים עד לאותה שנה. את עונת 2018/2019 פתח לוקאקו עם 4 שערים ב-5 משחקים. אך לאחר מכן הגיעה בצורת של 12 משחקים שנמשכה מה-19 בספטמבר 2018 ועד ה-27 בנובמבר 2018. הוא כבש בשני משחקים רצופים לפני פיטוריו של מאמן הקבוצה ז'וזה מורינו בדצמבר 2018. אך מחליפו של מוריניו אולה גונאר סולשיאר השאיר את לוקאקו מחוץ לסגל הקבוצה בשני משחקיו הראשונים. תחת המאמן החדש זכה לוקאקו לפחות הזדמנויות, למרות שהמשיך לכבוש כאשר היה על המגרש, כולל צמד בשמינית גמר ליגת האלופות נגד פריז סן ז'רמן שהעלה את יונייטד לרבע הגמר. ואת עונתו השנייה בקבוצה סיים לוקאקו עם 12 שערים ב-32 הופעות בליגה ו-15 שערים ב-45 הופעות בכל המסגרות.

אינטר מילאנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 באוגוסט 2019 חתם לוקאקו באינטר מילאנו מהסרייה א' על חוזה לחמש שנים תמורת משכורת של 330 אלף ליש"ט לשבוע. כשאינטר שילמה עבורו למנצ'סטר יונייטד 74 מליון ליש"ט במה שהיתה ההעברה היקרה ביותר בתולדותיה עד אז.[25] ב-26 באוגוסט 2019 ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה בניצחון 4–0 על לצ'ה. לוקאקו כבש את שער הבכורה שלו בקבוצה באותו משחק, ובכך הייתה זו הקבוצה הרביעית בה הוא כובש במשחק הבכורה שלו בה, אחרי שעשה זאת גם במדי ווסט ברומיץ', אברטון ומנצ'סטר יונייטד.[26] ב-27 בנובמבר כבש לוקאקו את שערו הראשון בליגת האלופות עבור אינטר בניצחון 3–1 על סלביה פראג, עם זאת אינטר סיימה רק במקום השלישי בביתה אחרי ברצלונה ובורוסיה דורטמונד ונשרה לליגה האירופית עונה שנייה ברציפות. בעקבות התפרצות נגיף הקורונה באותה שנה, גם הליגה האירופית וגם הליגה האיטלקית הושבתו מפעילות בחודשים מרץ ואפריל בהתאמה. הליגה האיטלקית חזרה לפעילות ביוני והליגה אירופית חזרה לפעילות באוגוסט של אותה שנה. ב-10 באוגוסט 2020 כבש לוקאקו שער בניצחון של אינטר 2–1 על באייר לברקוזן ברבע גמר הליגה האירופית. היה זה המשחק ה-9 ברציפות באירופה בו כבש לוקאקו, ובכך שבר את שיאו של אלן שירר שכבש ב-8 משחקים רצופים במדי ניוקאסל יונייטד בעונת 2004/2005. ב-17 באוגוסט כבש לוקאקו צמד בניצחון 5–0 על שחטאר דונצק שהעלה את אינטר לגמר, והיה המשחק העשירי ברציפות באירופה בו הוא כבש. בגמר נגד סביליה הוא כבש גם כן, משחק אחד עשר ברציפות. אך כבש גם שער עצמי בדקה ה-74 שהעלה את סביליה ליתרון 3–2 מה שהתברר לבסוף כשער הניצחון של סביליה. את עונתו הראשונה באינטר עונת 2019/2020 סיים לוקאקו עם 34 שערים ב-51 הופעות בכל המסגרות והשווה בכך את שיאו של רונאלדו משנת 1998. ב-3 בינואר 2021 כבש לוקאקו שער בניצחון 6–2 על קרוטונה, והגיע לשערו ה-50 במדי אינטר כל המסגרות ב-70 משחקים, ושבר בכך את שיאו רונאלדו שעשה זאת ב-77 משחקים.[27] לוקאקו כבש 24 שערים בליגה בעונת 2020/2021 סיים כסגן מלך השערים אחרי כריסטיאנו רונאלדו מיובנטוס וסייע לאינטר לזכות באליפות ראשונה לאחר עשור. את העונה סיים עם 30 שערים ב-44 הופעות בכל המסגרות. וזכה בתואר שחקן העונה בסרייה א'. [28]

החזרה לצ'לסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקאקו במדי צ'לסי, 2021

ב-12 באוגוסט 2021 חתם לוקאקו על חוזה לחמש שנים בקבוצתו לשעבר צ'לסי ששילמה עבורו לאינטר 115 מליון אירו (97.5 מיליון ליש"ט), העברה היקרה בתולדותיה עד אז, וההעברה השנייה היקרה ביותר בתולדות כדורגל האנגלי עד אז, אחרי ג'ק גריליש שעבר מאסטון וילה למנצ'סטר סיטי רק שבוע קודם לכן תמורת 100 מיליון ליש"ט.[29] [30]הייתה זו הפעם השלישית שמועדון שובר את שיא ההעברות שלו כדי לחתים את לוקאקו אחרי שאברטון עשתה זאת ב-2014 ואינטר ב-2019.[30] העברה זו הפכה את לוקאקו גם לשחקן היקר בכל הזמנים נכון לאותו הזמן עם דמי העברה מצטברים של 284.8 מליון ליש"ט לאחר שעבר את ניימאר הברזילאי שהחזיק בשיא עד אז עם דמי העברה מצטברים של 276.3 מליון ליש"ט.[31] (בהמשך ניימאר עבר אותו בחזרה כשנמכר לאל-הילאל הסעודית תמורת 90 מליון אירו בקיץ 2023). [32] ב-22 באוגוסט ערך לוקאקו את הופעת הבכורה המחודשת שלו בקבוצה וכבש את שער הבכורה שלו במדי צ'לסי, בניצחון 2–0 על ארסנל.[33] ב-12 בספטמבר כבש לוקאקו צמד נגד אסטון וילה שהיו השערים הראשונים שלו בסטמפורד ברידג' ויומיים לאחר מכן הוא כבש שער אירופי ראשון עבור צ'לסי בניצחון על זניט סנט פטרסבורג במסגרת שלב הבתים בליגת האלופות. ב-8 באוקטובר הוא הוכרז כאחד מ-30 המועמדים הסופיים לפרס כדור הזהב לשנת 2021, ובסופו של דבר סיים במקום ה-12. כשבפרס עצמו זכה ליונל מסי.[34] בסוף דצמבר, לוקאקו עורר סערה כאשר במהלך ראיון לסקיי איטליה, הוא ענה שהוא אינו מרוצה מהמצב בצ'לסי, ומהמערך של המאמן תומאס טוכל והביע את רצונו לחזור לאינטר.[35] כתוצאה מכך, טוכל הוריד הוציא מהסגל. לאחר מכן ניהל שיחות עם המאמן, פרסם התנצלות הוא חזר לסגל הקבוצה אך נקנס על דבריו.[36] לוקאקו סיים את עונת 2021/2022 עם 8 שערי ליגה ב-26 הופעות. ו-15 שערים ב-44 הופעות בכל המסגרות. אך היתה זו עונה מאכזבת עבורו ובמספר מקומות הכריזו על ההחתמה שלו כאחת החתמות המאכזבות של העונה. [37]

השאלות לאינטר ולרומא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביוני 2022 חזר לוקאקו לאינטר מילאנו בהשאלה מצ'לסי לעונה אחת.[38] ב-13 באוגוסט 2022 במשחק הבכורה הרשמי הראשון שלו באינטר לאחר החזרה אליה, כבש לוקאקו בניצחון 2–1 על לצ'ה. במסגרת המחזור הראשון של עונת 2022/2023 בסרייה א'. לוקאקו היה פצוע בחודשים הראשונים של העונה, עם זאת בינואר חזר לסגל ואף היה על הספסל במשחק הגמר של הסופר קאפ האיטלקי בו ניצחה אינטר 3–0 את יריבתה העירונית מילאן וזכתה בגביע. ב-22 בפברואר 2022 כבש לוקאקו את שער הניצחון של אינטר בשמינית גמר ליגת האלופות נגד פורטו וסייע לקבוצה להעפיל לרבע הגמר. ב-24 במאי 2023 זכה לוקאקו בגביע האיטלקי הראשון שלו לאחר שאינטר ניצחה בגמר 2–1 את פיורנטינה.[39] ב-10 ביוני 2024 הופיע לוקאקו לראשונה בגמר ליגת האלפות בו הפסידה אינטר 0–1 למנצ'סטר סיטי. ואת עונת ההשאלה שלו באינטר סיים לוקאקו עם 14 שערים ב-37 הופעות.

ב-31 באוגוסט 2023 הושאל לוקאקו לעונה נוספת לקבוצת סרייה א' הפעם לרומא.[40] והתאחד עם מאמנו מהתקופה במנצ'סטר יונייטד ז'וזה מוריניו. ב-1 בספטמבר ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה בהפסד 1–2 למילאן, וב-17 בספטמבר הוא כבש את שערו הראשון במדי רומא בניצחון 7–0 על אמפולי ואת עונת ההשאלה שלו ברומא הוא סיים עם 21 שערים ב-47 הופעות בכל המסגרות 7 מתוכם בליגה האירופית כשהוא מסיים כסגן מלך השערים בעונת 2023/2024 בליגה האירופית בה הגיעה רומא לחצי הגמר.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקאקו במדי נבחרת בלגיה, 2021

2008–2017 נבחרת צעירה ותחילת הדרך בנבחרת הבוגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, כאשר הוא בן 15 בלבד, החל לוקאקו לשחק עבור נבחרת בלגיה עד גיל 21.[41] ב-24 בפברואר 2010 זומן לראשונה לסגל נבחרת בלגיה הבוגרת, וב-3 במרץ 2010 ערך את הופעת הבכורה שלו בהפסד 0–1 לנבחרת קרואטיה במסגרת משחק ידידות.[9] ב-17 בנובמבר אותה השנה, הבקיע את שעריו הראשונים עבור הנבחרת בניצחון 2–0 במשחק ידידות נגד רוסיה.

ב-11 באוקטובר 2013 הבקיע לוקאקו צמד במשחק מוקדמות גביע העולם נגד קרואטיה. הנבחרת ניצחה 2–1 והבטיחה את עלייתה למונדיאל 2014 לאחר שלא העפילה לשני המונדיאלים שקדמו לו. במאי 2014 הוא נכלל בסגל נבחרת בלגיה לקראת מונדיאל 2014 בברזיל. ב-26 במאי כבש לוקאקו שלושער במשחק ידידות נגד נבחרת לוקסמבורג, עם זאת מכיוון שבלגיה ביצעה 7 חילופים במקום ה-6 המותרים, פיפ"א לא הכירה רשמית בתוצאת המשחק ובשערים של לוקאקו. [42] [43]במונדיאל 2014 כבש לוקאקו שער אחד ב-4 הופעות, בטורניר בו הודחה בלגיה ברבע הגמר על ידי נבחרת ארגנטינה.

לוקאקו נכלל בסגל נבחרת בלגיה ליורו 2016 בצרפת. וכבש שני שערים ב-5 הופעות בטורניר בו הודחה בלגיה ברבע הגמר על ידי נבחרת ויילס.

2017–2018 מלך השערים בכל הזמנים בנבחרת בלגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בנובמבר 2017 כבש לוקאקו צמד במשחק ידידות שהסתיים בתוצאה 3–3 עם נבחרת מקסיקו, שערו השני במשחק זה היה שערו ה-30 במדי נבחרת בלגיה, ובכך הוא השתווה לשני השחקנים שהחזיקו יחד במקום הראשון ברנרד וורהוף ופול ון הימסט. [44] ארבעה ימים לאחר מכן כבש לוקאקו את שער הניצחון במשחק ידידות נגד יפן שהתסיים בתוצאה 1–0. ובכך הפך למלך השערים של נבחרת בלגיה כשהוא בן 24 בלבד. [45] עם זאת בשלב זה השיא עוד לא הוכר רשמית על ידי פיפ"א ועל ידי התאחדות הכדורגל הבלגית בעקבות המשחק נגד לוקסמבורג מ-2014 בו בלגיה ביצעה חילוף אחד יותר מהמותר ובו כבש לוקאקו שלושער.[42][43] בשנת 2023 הכירה פיפ"א בדיעבד בשערים אלו. [46] ב-6 ביוני 2018 הבקיע לוקאקו שער בניצחון 3–0 על נבחרת מצרים במסגרת משחק ידידות והפך באופן רשמי למלך שערי הנבחרת בכל הזמנים. [47]

2018–2022 דור הזהב של בלגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקאקו כבש 11 שערים במוקדמות מונדיאל 2018 ונכלל בסגל נבחרת בלגיה למונדיאל 2018 ברוסיה. הוא כבש צמד במשחק הפתיחה של בלגיה בו היא ניצחה 3–0 את פנמה והוסיף צמד גם במשחק השני בו ניצחה בלגיה 5–2 את תוניסה. הוא סיים את הטורניר עם 4 שערים ובישול ב-6 משחקים, בטורניר בו סיימה בלגיה שלישית, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לצרפת, וניצחה את אנגליה במשחק על המקום השלישי.

ב-10 באוקטובר 2019, כבש לוקאקו את שערו ה-50 במדי הנבחרת בניצחון 9–0 על סן מרינו, במסגרת מוקדמות יורו 2020.[48] הוא נכלל בסגל הנבחרת ליורו 2020, כבש 4 שערים ב-5 הופעות בטורניר בו הודחה בלגיה ברבע הגמר על ידי איטליה שזכתה בטורניר. ונכלל בנבחרת הטורניר של אופ"א[49]

ב-5 בספטמבר 2021 ערך לוקאקו את הופעתו ה-100 בנבחרת בניצחון של בלגיה 3–0 על צ'כיה במסגרת מוקדמות מונדיאל 2022.[50] הוא נכלל בסגל נבחרת בלגיה למונדיאל 2022 בקטר.[51] לוקאקו שיחק בשני משחקים ולא כבש בטורניר, ונבחרת בלגיה לא עברה את שלב הבתים לאחר שסיימה במקום השלישי בבית. מה שסימל את סיומו של דור הזהב של הכדורגל הבלגי.[52]

2023–הווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוקדמות יורו 2024 סיים לוקאקו כמלך השערים של המקודמות. כשכבש 14 שערים ובכך שבר את שיאם של דיוויד הילי הצפון אירי ממוקדמות יורו 2008 ושל רוברט לבנדובסקי הפולני ממוקדמות יורו 2016 שכבשו 13 שערים כל אחד.[53] הוא נכלל בסגל נבחרת בלגיה לטורניר יורו 2024.[54]

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודכן ל-31 במאי 2024

מועדון עונה ליגה גביע גביע הליגה אירופה הסופר קאפ האירופי סך הכול
ליגה הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
אנדרלכט 2008/2009 ליגת העל הבלגית 1 0 0 0 – 0 0 – 1 0
2009/2010 33 15 1 0 – 11 4 – 45 19
2010/2011 37 16 2 0 – 11 4 – 50 20
2011/2012 2 2 0 0 – 0 0 – 2 2
סה"כ 73 33 3 0 0 0 22 8 0 0 98 41
צ'לסי 2011/2012 פרמייר ליג 8 0 1 0 3 0 0 0 – 12 0
2013/2014 2 0 0 0 0 0 0 0 1 0 3 0
סה"כ 10 0 1 0 3 0 0 0 1 0 15 0
ווסט ברומיץ' (מושאל) 2012/2013 פרמייר ליג 35 17 2 0 1 0 0 0 – 38 17
סה"כ 35 17 2 0 1 0 0 0 0 0 38 17
אברטון (מושאל) 2013/2014 פרמייר ליג 31 15 1 1 1 0 0 0 – 33 16
אברטון 2014/2015 36 10 2 2 1 0 9 8 – 48 20
2015/2016 37 18 3 3 6 4 0 0 – 46 25
2016/2017 37 25 1 1 1 0 0 0 – 39 26
סה"כ 141 68 7 7 9 4 9 8 0 0 166 87
מנצ'סטר יונייטד 2017/2018 פרמייר ליג 34 16 6 5 2 0 8 5 1 1 51 27
2018/2019 32 12 3 1 1 0 9 2 – 45 15
סה"כ 66 28 9 6 3 0 17 7 1 1 96 42
אינטר מילאנו 2019/2020 סרייה א' 36 23 4 2 – 11 9 – 51 34
2020/2021 36 24 3 2 – 5 4 – 44 30
סה"כ 72 47 7 4 0 0 16 13 0 0 95 64
צ'לסי 2021/2022 פרמייר ליג 26 8 6 3 4 0 6 2 – 44 15
סה"כ 26 8 6 3 4 0 6 2 0 0 44 15
אינטר מילאנו (מושאל) 2022/2023 סרייה א' 25 10 4 1 – 8 3 0 0 37 14
סה"כ 25 10 4 1 0 0 8 3 0 0 37 14
רומא (מושאל) 2023/2024 סרייה א' 32 13 2 1 – 13 7 – 47 21
סה"כ 32 13 2 1 0 0 13 7 0 0 47 21
סה"כ קריירה 480 224 41 22 20 4 91 48 4 3 636 301

נבחרת בלגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעודכן ל-26 במרץ 2024 [55]

שנה הופעות שערים
2010 8 2
2011 5 0
2012 5 1
2013 8 2
2014 11 6
2015 5 0
2016 14 11
2017 9 9
2018 14 14
2019 5 7
2020 5 5
2021 12 11
2022 3 0
2023 9 15
2024 1 0
סה"כ 114 83

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרכלט
אינטר
צ'לסי
נבחרת בלגיה
אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רומלו לוקאקו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Romelu Lukaku Bio, Stats, News - Football / Soccer - - ESPN Soccernet, web.archive.org, ‏2011-01-20
  2. ^ "World Cup 2018: Romelu Lukaku says some Belgians 'want to see me fail'". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2018-06-18. נבדק ב-2024-06-07.
  3. ^ Jose Mourinho and Real Madrid rival Chelsea for 'new Didier Drogba', The Telegraph, ‏2010-10-28 (באנגלית)
  4. ^ Chris Lepkowski, West Brom feature: Chris Lepkowski talks to multi-lingual Romelu Lukaku about his life and career, Birmingham Live, ‏2012-08-24 (באנגלית)
  5. ^ ESPN FC (2020-11-20), Do Romelu Lukaku & Kevin de Bruyne REALLY know eight languages? We test them to find out! | ESPN FC, נבדק ב-2024-06-07
  6. ^ Cabazaya (2023-06-10), Romelu Lukaku Speaking 6 Different Languages, נבדק ב-2024-06-07
  7. ^ Cabazaya (2023-06-10), Romelu Lukaku Speaking 6 Different Languages, נבדק ב-2024-06-07
  8. ^ Romelu Lukaku - F.C. Internazionale Milano - OFFICIAL WEBSITE, web.archive.org, ‏2021-07-27
  9. ^ 1 2 עוזי דן, הליגה האירופית: התלמיד רומלו לוקאקו מצטיין באנדרלכט, באתר הארץ, 11 במרץ 2010
  10. ^ SV Zulte-Waregem vs. RSC Anderlecht - 22 August 2009 - Soccerway, de.soccerway.com
  11. ^ Chelsea betaalt 12 miljoen voor Lukaku (maar het kan oplopen tot 20 miljoen)
  12. ^ רשמית: צ'לסי רכשה מאנדרלכט את רומלו לוקאקו, באתר ynet, 6 באוגוסט 2011
  13. ^ העברות בעולם - 11.8, באתר וואלה‏, 11 באוגוסט 2012
  14. ^ UEFA.com, Bayern-Chelsea | UEFA Super Cup 2013 Final, UEFA.com (באנגלית)
  15. ^ Transfer deadline day: Everton sign James McCarthy and Romelu Lukaku, Sky Sports (באנגלית)
  16. ^ staff, Observer Sport (2014-01-19). "The next 10 big things: Europe's top youngsters and stars of the future". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-07.
  17. ^ "Liverpool 4-0 Everton". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2014-01-27. נבדק ב-2024-06-07.
  18. ^ Magic Numbers: Roberto's Record-Breakers / News Archive / News / evertonfc.com - The Official Website of Everton Football Club, web.archive.org, ‏2014-05-15
  19. ^ "Romelu Lukaku: Everton sign Chelsea striker". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2014-07-30. נבדק ב-2024-06-07.
  20. ^ "PFA teams of the year: Chelsea and Tottenham dominate Premier League XI". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2017-04-20. נבדק ב-2024-06-07.
  21. ^ Greg O’Keeffe, Lukaku is ours - but can you name each team's record top flight scorer?, Liverpool Echo, ‏2017-03-07 (באנגלית)
  22. ^ Man Utd News | Team news, injury updates, transfers, new signings, www.manutd.com (באנגלית)
  23. ^ "Romelu Lukaku: Man Utd sign Everton striker for initial £75m on five-year deal". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2017-07-10. נבדק ב-2024-06-07.
  24. ^ Romelu Lukaku's 100 Premier League goals in stats, Sky Sports (באנגלית)
  25. ^ "Lukaku: Inter Milan sign Belgium striker from Manchester United for £74m". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2019-08-08. נבדק ב-2024-06-07.
  26. ^ שער בכורה ללוקאקו ב-4–0 של אינטר על לצ'ה, באתר ערוץ הספורט, 26 באוגוסט 2019
  27. ^ Mark Brus, Romelu Lukaku breaks Ronaldo record for Inter Milan with stunning stats, CaughtOffside, ‏2021-01-03 (באנגלית)
  28. ^ THE MVPs OF THE 2020/2021 SEASON: ROMELU LUKAKU BEST OVERALL | News | Lega Serie A, web.archive.org, ‏2021-06-03
  29. ^ הוא חוזר: רומלו לוקאקו חתם ל-5 שנים בצ'לסי, באתר ערוץ הספורט, 16 באוגוסט 2021
  30. ^ 1 2 "Romelu Lukaku: Chelsea re-sign Belgium striker from Inter Milan for a club record £97.5m". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2021-08-12. נבדק ב-2024-06-07.
  31. ^ Chelsea return moves Romelu Lukaku ahead of Neymar as most expensive player ever, The Independent, ‏2021-08-12 (באנגלית)
  32. ^ Ryan Dabbs last updated, Ranked! The 10 most expensive players of all time in cumulative transfer fees, fourfourtwo.com, ‏2021-09-02 (באנגלית)
  33. ^ צ'לסי ניצחה בקלות 0:2 את ארסנל, באתר וואלה‏, 22 באוגוסט 2021
  34. ^ "Ballon d'Or: Lionel Messi wins award as best player in world football for seventh time". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2021-11-29. נבדק ב-2024-06-07.
  35. ^ "Romelu Lukaku 'not happy' with role under Thomas Tuchel at Chelsea". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2021-12-30. נבדק ב-2024-06-07.
  36. ^ Steinberg, Jacob (2022-01-04). "Tuchel fines Lukaku over Chelsea 'mess' despite striker's apology for interview". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-07.
  37. ^ Premier League season's 10 best and worst transfers, ESPN.com, ‏2022-05-04 (באנגלית)
  38. ^ חוזר לארץ המגף: רומלו לוקאקו עבר לאינטר בהשאלה, באתר וואלה‏, 29 ביוני 2022
  39. ^ Lautaro mostruoso, Fiorentina ribaltata: la Coppa Italia è dell'Inter!, La Gazzetta dello Sport, ‏2023-05-24 (ב־)
  40. ^ Romelu Lukaku is a Giallorossi player!, www.asroma.com (באנגלית)
  41. ^ ביוגרפיה באתר transfermarkt.de
  42. ^ 1 2 FIFA doesn't recognise Lukaku goals record, ESPN.com, ‏2017-11-15 (באנגלית)
  43. ^ 1 2 Jake Polden, Why FIFA is refusing to recognise Lukaku as Belgium's record goal scorer, The Mirror, ‏2017-11-15 (באנגלית)
  44. ^ Romelu Lukaku equals all-time Belgium goalscoring record, Sky Sports (באנגלית)
  45. ^ Louis Sealey, Manchester United striker Romelu Lukaku breaks international record, Metro, ‏2017-11-14 (באנגלית)
  46. ^ FIFA Century Club
  47. ^ Belgium 3-0 Egypt (Jun 6, 2018) Game Analysis, ESPN (באנגלית)
  48. ^ Belgium 9-0 San Marino (Oct 10, 2019) Game Analysis, ESPN (באנגלית)
  49. ^ UEFA.com, Season 2020 | UEFA EURO 2020, UEFA.com (באנגלית)
  50. ^ "Belgium 3-0 Czech Republic: Romelu Lukaku marks 100th cap with goal". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2021-09-05. נבדק ב-2024-06-07.
  51. ^ Royal Belgian FA, www.rbfa.be
  52. ^ World Cup 2022 - Croatia 0-0 Belgium: Romelu Lukaku misses big chances as Roberto Martinez's 'golden generation' knocked out and Croatia reach last 16, Sky Sports (באנגלית)
  53. ^ UEFA.com, Lukaku sets new European Qualifiers scoring record | European Qualifiers, UEFA.com, ‏2023-11-19 (באנגלית)
  54. ^ 25 Devils go to EURO 2024 באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל הבלגית המלכותית, 28 במאי 2024 (באנגלית)
  55. ^ Romelu Lukaku, footballer, eu-football.info (באנגלית)


מלך השערים של ליגת העל הבלגית
1959: וגריה • 1960: וגריה • 1961: וגריה • 1962: סטוקמן • 1963: וגריה • 1964: ון הימסט • 1965: קולונבאל • 1966: ון הימסט • 1967: מולדר • 1968: ון הימסט וקלאסן • 1969: נוג' • 1970: אמריך • 1971: קוסטדה • 1972: למברט • 1973: רנסנברינק ורידל • 1974: לדינסקי • 1975: רידל • 1976: פוסטהומוס • 1977: ואן דר אלסט • 1978: ניקל • 1979: אלברט • 1980: ונדנברג • 1981: ונדנברג • 1982: ונדנברג • 1983: ונדנברג • 1984: קלסן • 1985: מרטנס • 1986: ונדנברג • 1987: גודיונסן • 1988: סוורינס • 1989: קרנצ'ביץ' • 1990: פרינה • 1991: ונדנברג • 1992: ובר • 1993: וובר • 1994: וובר • 1995: וידמאר • 1996: סטאניץ' • 1997: שפהאר • 1998: סטרופאר • 1999: קולר • 2000: ברוגנו וארסט • 2001: רדזינסקי • 2002: סונק • 2003: רוסל וסונק • 2004: פירוני • 2005: ג'סטרוביץ' • 2006: דוסונמו • 2007: סטרשלה • 2008: אקפלה • 2009: רואיז • 2010: לוקאקו • 2011: פרישיץ' • 2012: פרבט • 2013: באקה • 2014: אל-חרבאווי • 2015: מיטרוביץ' • 2016: פרבט • 2017: טאודורז'יק • 2018: אל-חרבאווי • 2019: אל-חרבאווי • 2020: מבוקאני • 2021: אונואצ'ו • 2022: אונדב • 2023: קויפרס
מלך השערים של גביע אופ"א והליגה האירופית
גביע אופ"א 1972: ברונדל • 1973: היינקס ויורינג • 1974: שונמאקר • 1975: היינקס • 1976: חילס • 1977: באוולס • 1978: דייקרס ופונטה • 1979: סימונסן • 1980: הנס וניקל • 1981: וארק • 1982: נילסון • 1983: פיליפוביץ' • 1984: נילאשי • 1985: באהטיץ' ובאניסטר • 1986: אלופס
1987: קסקאוול, האוטמן, קיפט ורנטאנן • 1988: ברייל וסרוואקוס • 1989: גוטשואו • 1990: גץ ורידלה • 1991: פלר • 1992: סאונדרס • 1993: באטיקל • 1994: ברגקאמפ ושמיט • 1995: קירסטן • 1996: קלינסמן • 1997: גאנץ • 1998: גיבארש • 1999: קייזה, קובצ'ביץ' וקולאוויק
2000: קובצ'ביץ' • 2001: ברבאטוב ובולו • 2002: ואן הוידונק • 2003: דרליי ולארסון • 2004: אנדרסון • 2005: שירר • 2006: דלגאדו • 2007: פנדיאני 2008: פוגרבניאק וטוני • 2009: ואגנר לאב
הליגה האירופית 2010: קרדוסו ופיסארו • 2011: פלקאו • 2012: פלקאו • 2013: קוז'אק • 2014: סוריאנו • 2015: אלן ולוקאקו • 2016: אדוריס • 2017: דז'קו וג'וליאנו • 2018: אדוריס ואימובילה • 2019: ז'ירו • 2020: פרננדש • 2021: מיוראל, מורנו, פיצי ויאזיג'י • 2022: טברנייר • 2023: רשפורד ובוניפייס • 2024: אובאמיינג
כדורגלן השנה בסרייה א'
1997: מאנצ'יני • 1998: רונאלדו • 1999: ויירי • 2000: טוטי • 2001: זידאן • 2002: טרזגה • 2003: נדבד וטוטי • 2004: קאקה • 2005: ג'ילארדינו • 2006: קנאברו • 2007: קאקה • 2008: איברהימוביץ' • 2009: איברהימוביץ' • 2010: מיליטו • 2011: איברהימוביץ' • 2012: פירלו • 2013: פירלו • 2014: פירלו • 2015: טבס • 2016: בונוצ'י • 2017: בופון • 2018: איקרדי • 2019: כ. רונאלדו • 2020: כ. רונאלדו • 2021: לוקאקו • 2022: ליאו
נבחרת בלגיה – מונדיאל 2014

1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 קומפני • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 פלאיני • 9 לוקאקו • 10 אזאר • 11 מיראלס • 12 מיניולה • 13 בוסו • 14 מרטנס • 15 ואן בויטן • 16 דפור • 17 אוריגי • 18 לומבארטס • 19 דמבלה • 20 יאנוזאי • 21 ואנדן בורה • 22 שאד'לי • 23 סימאן • מאמן: וילמוטס

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיה – יורו 2016

1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 ניינגולן • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 פלאיני • 9 ר. לוקאקו • 10 אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה • 13 ז'ילה • 14 מרטנס • 15 דנאייר • 16 מנייה • 17 אוריגי • 18 קבאסלה • 19 דמבלה • 20 בנטקה • 21 ג'. לוקאקו • 22 בטשואיי • 23 סימאן • מאמן: וילמוטס

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיה – מונדיאל 2018 (מקום שלישי)

1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 קומפני • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 פלאיני • 9 לוקאקו • 10 א. אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה • 13 קסטילס • 14 מרטנס • 15 מנייה • 16 ת. אזאר • 17 טיילמאנס • 18 יאנוזאי • 19 דמבלה • 20 בויאטה • 21 בטשואיי • 22 שאד'לי • 23 דנדונקר • מאמן: מרטינס

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיה – יורו 2020

1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 בויאטה • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 טילמנס • 9 לוקאקו • 10 א. אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה/קמינסקי • 13 סלס • 14 מרטנס • 15 מנייה • 16 ת. אזאר • 17 פנאקן • 18 דנאייר • 19 דנדונקר • 20 בנטקה • 21 קסטאן • 22 שאד'לי • 23 בטשואיי • 24 טרוסארד • 25 דוקו • 26 פראט • מאמן: מרטינס

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיה – מונדיאל 2022

1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 תיאט • 4 פאאס • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 טילמנס • 9 לוקאקו • 10 א. אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה • 13 קסטילס • 14 מרטנס • 15 מנייה • 16 ת. אזאר • 17 טרוסארד • 18 אוננה • 19 דנדונקר • 20 פנאקן • 21 קסטאן • 22 דה קטלארה • 23 בטשואיי • 24 אופנדה • 25 דוקו • 26 דבאסט • מאמן: מרטינס

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיה – יורו 2024

1 קסטילס • 2 דבאסט • 3 תיאט • 4 פאאס • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 טילמנס • 9 טרוסארד • 10 לוקאקו • 11 קרסקו • 12 קמינסקי • 13 סלס • 14 לוקבאקיו • 15 מנייה • 16 ורנקס • 17 דה קטלארה • 18 מנגאלה • 19 בקאיוקו • 20 אופנדה • 21 קסטאן • 22 דוקו • 23 ורמאירן • 24 אוננה • 25 דה קויפר • מאמן: טדסקו

בלגיהבלגיה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רומלו_לוקאקו&oldid=38804757"