קומנטריולוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קומנטריולוס
De hypothesibus motuum coelestium a se constitutis commentariolus
מידע כללי
מאת ניקולאוס קופרניקוס
שפת המקור לטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא אסטרונומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1514
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקומנטריולוס (Commentariolus פרשנות קטנה) הוא חוברת קצרה כתובה בכתב יד של ניקולאוס קופרניקוס משנת 1514, בה תיאר גרסה מוקדמת של התיאוריה ההליוצנטרית המהפכנית שלו על היקום - השלב הראשון בהמהפכה הקופרניקאית. לאחר פיתוח ארוך נוסף של התיאוריה שלו פרסם קופרניקוס את הגרסה המעובדת והשלמה יותר בשנת 1543 ביצירתו הבולטת על הקפות כיפות השמיים.

תוכן החוברת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופרניקוס כתב את קומנטריולוס בלטינית עד שנת 1514 והפיץ עותקים שלו בכתב יד, ללא חתימתו לחבריו ועמיתיו. כך הוא נודע בקרב בני דורו של קופרניקוס, אם כי מעולם לא הודפס במהלך חייו. באותו זמן קופרניקוס כיהן כעוזר כומר, והתגורר בקתדרלה של פומברוק (אנ') בפומברוק (אנ'), עיירה נידחת בצפון פולין, רחוק מכל מרכז אינטלקטואלי של התקופה.[1]

בהקדמה לחוברת הוא כותב ביחס למודל המודל הגאוצנטרי תלמי "כאשר גילית את הדבר הזה הטריד אותי הדבר מאד. בדקתי וחזרתי ובדקתי האם אפשר למצאו סדור מתאים יותר של גלגלים... שכל אחד ינוע בתנועה קצובה מסביב למרכז שלו כמתחייב מחוקי התנועה המוחלטת". לפי פרופסור צבי מזא"ה קופרנירוס ניסה להתאים את המודל של תלמי לשני עקרונות יסוד שתיאר אריסטו - תנועה בקצב קבוע של גרמי השמיים וכן תנועה מסביב למרכז קבוע. ובכך בעצם סלל את הדרך לתאוריות והסברים שהרסו את המודל הגאוצנרטי של אריסטו, וכן גרמו בהמשך לדחיית היבטים נוספים בתאוריות של אריסטו כמו הפיזיקה האריסטורטלית ושיטת ההנמקות שלו ביחס למדע.[1]

החוברת היא מפכנית ומציעה לראשונה 6 עקרונות חדשים:[1]

  1. אין מרכז אחד לעולם
  2. הארץ אינה עומדת במרכז העולם
  3. מרכז העולם נמצא קרוב לשמש
  4. המרחק לשמש הוא קטן מאד ביחס למרחק אל כוכבי השבת
  5. הסיבוב היומי של השמש והכוכבים הוא אשליה אופטית הנובעת מסיבוב יומי של כדור הארץ סביב צירו.
  6. התנועה השנתית של השמש בשמי כדור הארץ, נובועת ממסלולה של הארץ מסביב לשמש

ההסבר המהפכני של קופרינקוס מסביר בצורה אלגנטית את מה שנראה מכדור הארץ כתנועה אחורנית של כוכבי הלכת. בדרך כלל כאשר מסתכלים בשמים מדי יום, רואים תנועה של כוכבי הלכת במסלולם (סביב השמש) בכיוון מסוים, אולם במשך תקופה קצרה ניתן לראות (לגבי כל כוכב לכת בזמן אחר) כאילו כוכבי הלכת נעים לאחור. לפי קופרניקוס מדובר באשליה אופטית נוספת שכן תנועה זו נובעת מתנועת הארץ סביב השמש, עקב מכך שבנקודות מסוימות במסלול עוקף כדור הארץ את הכוכבים האחרים וכך נדמה שהם נעים במשך זמן מה אחורנית. בכך לכאורה קופרניקוס לא נזקק יותר לאפיציקלים - תוספת של תלמי למודל של אריסטו שנועדה להסביר תופעה זו.[1]

בחיבור מצומצם זה קופרניקוס אף הביע את כוונתו לכתוב חיבור נרחב יותר. זאת לפי הציטוט של דבריו: השמטתי כאן את ההוכחות המתמטיות, אשר יופיעו בעבודה עתידית, נרחבת יותר.[2] עם זאת במשך שנים רבות קופרניקוס נמנע מפרסום והרחבה של עבודתו זו.

השפעת החוברת ועבודות המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור החל להסובב בקרב החוגים של אינטלקטואלים באירופה, ככל הנראה הועתק על ידי אנשים אחרים, ועורר עניין רב.[1] כמו כן החלו להשאל שאלות ביחס למודל. אחת מהן היא לגבי מה שמכונה כיום כבידה. מדוע גופים נופלים אל כדור הארץ? לפי אריסטו התופעה הוסברה בכך שכל הגופים שואפים להגיע אל המרכז - שהיה מרכז כדור הארץ - אם כדור הארץ לא במרכז היקום, מדוע נופלים הגופים? קופרניקוס מסביר שיש "גרביטציה" - כבידה שבה כדור הארץ מושך עצמים אליו.[1]

שאלות נוספת - אם כדור הארץ נע מדוע איננו מרגישים את התנועה, מדוע האוויר לא נשאר מאחור כמו שאנו מרגישים בזמן תנועה?[1] כמו כן עולות שאלות ביחס לירח. עד למהפכה הקופרניקאית היה מדובר בעצם כמו עצמים אחרים ש"באופן טבעי" מסתובב סביב כדור הארץ ופתאום מדובר בעצם אחר, שבניגוד לכוכבי הלכת, כן סובב סביב כדור הארץ.[1]

שאלה בעייתית נוספת היא מדוע אייננו רואים היסט (פרלסקה) - בדרך כלל כאשר אנו נעים, אנו יכולים לראות שהזוויות בין עצמים שונים שנמצאים לידנו משתנים - לדומגה הזווית בין שני עצמים מרוחקים הופכת זווית כהה יותר ככל שאנו מתקרבים יותר - אם כוכב השבת נטועים במקומם ואנו זזים ומתקרבים אליהם, מדוע איננו רואים שינוי במיקום היחסי של הכוכבים האלה? הסבר לכך, שקופרניקוס הבין בעצמו הוא שאמנם יש היסט, אבל בגלל המרחק העצום לכוכבים ההפרש בזוויות הוא קטן מאד, כך שלא ניתן למדוד אותו בעין (ניתן למדוד לכל היותר מעלות בדיוק של חצי דקה לכל היותר, לאחר המצאת טלסקופים שלא היו באותו תקופה ולאחר שכלולים ניתן למדוד הפרש בזוויות כוכב הלכת).[1]

החוברת היא מהפכנית במספר רב של היבטים. ביניהם:[1]

  • אסטרונומיה - כוכב לכת הוא לא משהו שנע ביחס לכיפת הרקיע אלא עצם שנע מסביב לשמש. וכדור הארץ עצמו הוא כוכב לכת.
  • משמעות המדע- כל הידע האנושי בנושא, מאז ימי אריסטו במשך מאות שנים - הכל היה שגוי. איך יכול להיות שהמדענים הניחו הנחות וטעו כל כך ?
  • משמעות האדם - בני האדם, לכאורה היצורים הנבחרים, כבר לא במרכז. אנחנו רק אחד מתוך 6 כוכבי לכת (שהיו ידועים באותו זמן) - איך זה משליך על הדרך שבה אנו תופסים את המין האנושי, את המין האנושי ביחס לשאר העולם?

כדי להשיב לשאלות הרבות, על קופרניקוס לתת הסברים נוספים, לבצע חישובים ולפרסם טבלאות. במיוחד כאלה טבלאות שחוזות את המיקום העתידי של כוכבי הלכת בדומה למה שתלמי עשה.[1] למרות הבטחתו של קופרניקוס ולמרות בקשות מצד עמיתים ומלומדים שקראו את ספרו וביקשו ממנו לעשות זאת הוא לא פרסם ספר נוסף במשך מעל 25 שנה מאז פרסום חוברת המקורית.[1]

הקתדרלה של פומברוק, מקום מושבו ועבדותו של קופרניקוס בזמן כתיבת החוברת
הקתדרלה של פומברוק, מקום מושבו ועבדותו של קופרניקוס בזמן כתיבת החוברת

הסבר אפשרי לאי פרסום ספר המשך מופיע בהמשך בהקדמה לספרו "על הקפות כיפות השמיים" שהקודש לאפיפיור:[1]

אני יכול להניח כבוד קדושתך כי אנשים מסויימם בשומעם כי בספרי אני משיך לכדור הארץ תנועות מסומיות ידרשו להשתיק אותי מייד... לכן היססתי ארוכות האם לפרסם את ההרהורים שנועדו להוכיח את תנועת כדור הארץ. או ללכת בעקבות הפיתגוראים ואחרים שהעדיפו לגלות את המחשובת הפילוסופיות שלהם רק לחברים קרובים וגם זאת לא על הכתב אלה רק כתורה שבעל פה... בשקלי את הענין ומפחדי את הלעג שבו יקבלו את רעיונותיי החדשים הנראים כה אבסורדיי כמעט והשתכנעתי לזנוח את רעיון ההדפסה

בשנת 1533 נשא יוהאן אלברכט וידמנסטר (אנ') סדרת הרצאות ברומא המתארות את התיאוריה של קופרניקוס. האפיפיור קלמנס השביעי וכמה קרדינלים קתולים שמעו את ההרצאות והתעניינו בתיאוריה. ב-1 בנובמבר 1536, ניקולאוס פון שנברג, הארכיבישוף של קאפואה כתב לקופרניקוס מרומא וביקש ממנו עותק מכתביו "ברגע המוקדם ביותר".

בשנת 1539 הגיע אל קופרניקוס גיאורג יואכים רטיקוס, מתמטיקאי צעיר, בגיל 23 לערך, שהיה ממונה על נושא האסטרונמיה באוניברסיטת וויטנברג.[1] רטיקוס שמע על תהילתו של קופרניקוס ורצה להבין יותר. הוא לקח חופשה ללא תשלום ונסע עליו. רטיקוס שהתכוון במקור להגיע לשבועיים, הפך לתלמידו של קופרניקוס, נשאר איתו למשך שנתיים.[1] זו פעם ראשונה שיש לקופרניקוס מישהו רציני שהוא יכול לקיים איתו שיח. רטיקוס מצליח לשכנע את קופרינקוס לפרסם ספר רשמי.[1] רטיקוס מעיד ב-1940 כי עבודתו של קופרניקוס קשה בהרבה מזו של תלמי שכן התצפיות האסטרונמיות שהוא צריך לעבור עליהן גדולה בהרבה מזו של תלמי.[1]

במשך זמן זה קופרניקוס מחיבר ספר בשם "נרטיו פרימה" (Narratio prima), שהיווה הצגה ראשונית על התאוריה של קופרניקוס. חיבור זה התקבל בעניין וגרם לקופרניקוס להשלים את החיבור המלא, כולל החישובים המתמטיים, 27 שנים לאחר ההבטחה מ"קומנטריולוס".

ב-29 באוגוסט 1541 החיבור של קופרניקוס De revolutionibus orbium coelestium היה מוכן לדפוס. רטיקוס לקח את כתב היד איתו לוויטנברג ומסר אותו למדפיס בנירנברג. בינתיים קופרניקוס חלה בשיתוק, רותק מיטתו והיה שרוי בתרדמת. רק בשנת מותו של קופרניקוס, ב-1543 התפרסם לבסוף ספרו "על תנועת גרמי השמיים".

קופרניקוס היה מאמין אדוק ולכן לא פרסם את ספרו בחייו, שכן ספרו יוצא למעשה נגד הדוגמה הכנסייתית, וניתן להניח שהוא חשש הן מההשלכות האישיות של פרסום כזה, והן מהזעזוע שהדבר יגרום לכנסייה.

למרות שהעתקים של ה-Commentariolus הופצו במשך זמן מה לאחר מותו של קופרניקוס, הוא נעלם לאחר מכן, וקיומו הקודם נותר ידוע רק בעקיפין, עד שהתגלה עותק כתב-יד ששרד ופורסם במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 פרופ׳ צבי מזא"ה, על הסיבובים של כדורי השמים: גלגוליה של המהפכה הקופרניקאית, הרצאה , אוניברסיטת תל אביב, המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל-אביב, 12.01.22, יוטיוב
  2. ^ E. Rosen, When did Copernicus write the 'Revolutions'?, Sudhoffs Arch. 61(2), Aachen: Franz Steiner Verlag, 1977, עמ' 144-155
  3. ^ לפי רוזן. (2004, עמ' 6–7), עותק כתב יד של ה-Commentariolus התגלה בווינה ופורסם בשנת 1878. Rosen, Edward (2004) [1939]. Three Copernican Treatises: The Commentariolus of Copernicus; The Letter against Werner; The Narratio Prima of Rheticus (Second Edition, Revised ed.). New York, NY: Dover Publications, Inc

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קומנטריולוס בוויקישיתוף