עין נון
 | |
| נופשים בבריכת עין נון, 2015 | |
| מיקום המעיין | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מחוז | מחוז הצפון |
| אזור | בקעת גינוסר |
| קואורדינטות | 32°50′29″N 35°30′42″E / 32.84132°N 35.51166°E |
| גובה | 200 מטר מתחת לפני הים |
| נתוני המעיין | |
| סוג זרימה | מעיין איתן |
| ספיקה ממוצעת | 204 מ"ק לשעה[1] |
| גישה למעיין | |
| נגישות לציבור | פתוח לציבור (חנייה בתשלום) |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   עין נון  | |
  | |
עין נון הוא מעיין הנובע בשטח המושבה מגדל בבקעת גינוסר.
סביב מעיין נון נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים שונים ובהם מערכת הולכת מים להשקיה מן התקופה הרומית, עם בריכת אגירה, וכן אקוודוקט להולכת מים אל העיירה מגדלא הסמוכה.
מי המעיין נקווים אל בריכה עליונה, עגולה, שעומקה כ-60 ס"מ ואין בה כמעט אבנים. בבריכה גדלים צמחי מים ואצות חוטיות. המים זורמים מן הבריכה העליונה לבריכה מלבנית תחתונה, גדולה יותר ורדודה, שבקרקעיתה אבנים. הבריכה התחתונה מוזנת גם משלוש נביעות קטנות, ולצידה צומחים עצי אקליפטוסים גבוהים ודקלי וושינגטוניה.
מי המעיין צלולים ונקיים והם זורמים מן הבריכות אל נחל נון, שנשפך לכנרת[2][3].
אל המעיין מוליכה דרך כורכר משולטת ומסומנת בסימון שביל ישראל, אשר יוצאת מכביש 90 - במרכז המושבה מגדל - ואורכה עד המעיין כ-500 מטרים.
שם המעיין[עריכת קוד מקור | עריכה]
'נון', בארמית, הוא דג, ושם המעיין משמר את השם "מגדל נוניא"[4] (בארמית: מגדל הדגים) שהיה אחד משמותיה של מגדל העתיקה, הסמוכה.
שיקום המעיין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2019-2021 שוקמה סביבת המעיין כפרויקט משותף של משרד התיירות, הקרן לשטחים פתוחים, המועצה המקומית מגדל ורשות ניקוז ונחלים כינרת.[5] בין השאר הוצבו סביב הבריכה אבני שפה והוסדר אתר בילוי ושכשוך במימי הבריכה הרדודה.
השיקום הוצע לאחר שבקיץ 2017 יבש המעיין כמעט לחלוטין ונגרם נזק אקולוגי חמור לדגים ולבעלי החיים במקום[6]. ב־2018 החל שיקום ופיתוח סביבת המעיין[7] בעלות 3 מיליון שקלים, וביולי 2019 הסתיים שיקום המעיין[8][9]. תושבי מגדל מתנדבים לשמור על המעיין ולנקותו, ובכך הם מאפשרים שהכניסה לאתר תהיה בחינם[10].
בעלי חיים וצמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חרקים – בריומאים, פשפשאים (ובפרט המין הנדיר עקרבן מקלוני), זבובאים (ימשוש, כולכית, ישחור Simulium) וחיפושיות[11].
- סרטנים – צידפונית[11]
- תולעים שטוחות[11]
- חלזונות – שחריר הנחלים[3], שחריר חלק וסהרונית ארצישראלית[11].
- דו-חיים – קרפדה ירוקה וצפרדע נחלים[11].
- דגים – חפף ישראלי, גמבוזיה[11].
- ועוד חסרי חוליות – Baetis monnerati, Bidessus anatolicus, Laccobius syriacus, Cloeon simile, Mesovelia, רץ מים Gerris maculatus, תלומית צפונית Sigara lateralis, שטגבונית ננסית Plea pullula, שטגבון Anisops, שטגב Notonecta glauca[11].
- צמחים – בוצין הגליל[11], אקליפטוסים, דקלי וושינגטוניה, שנית גדולה, ערברבה שעירה וצמחי מים[3].
ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עין נון, באתר iNature
- עין נון, באתר טיולי
- חפירות ארכאולוגיות בעין נון, באתר חדשות ארכיאולוגיות, 21 באפריל 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סקר מעיינות באגן הכנרת, עמוד 25, באתר רשות הטבע והגנים, אוגוסט 2021
- ^ סקר מעיינות באגן הכנרת, עמוד 234, באתר רשות הטבע והגנים, אוגוסט 2021
- ^ 1 2 3 עין נון, באתר iNature
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ"ו, עמוד א'. הגמרא מדברת שם על כך ששיעור הזמן שבצק מחמיץ הוא כשיעור זמן ההליכה ממגדל נוניא עד טבריה, שהוא זמן הליכת מיל שהוא כ-1200 מטרים.
- ^ איגוד ערים כינרת, שיקום והסדרה עין נון, 2018
- ^ אילנה קוריאל, הבצורת בצפון: התייבש מעיין ליד הכינרת, באתר ynet, 2 בנובמבר 2017
- ^ שיקום והסדרה עין נון באתר רשות ניקוז ונחלים כינרת
- ^ גלעד כרמלי, אחרי שנים של הזנחה הוא חוזר: המעיין של הצפון נפתח מחדש, באתר ynet, 7 ביולי 2019
- ^ הסתיים פרויקט שימור אתר עין נון, מגזין הנדסת מים, עמוד 8
- ^ הכירו את מי ששומר על פנינת הטבע הייחודית הזו, ארץ הכנרת – ביטאון רשות ניקוז ונחלים כינרת, עמוד 30
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 סקר מעיינות באגן הכנרת, עמוד 235, באתר רשות הטבע והגנים, אוגוסט 2021