סרנדיפיות
סֶרֶנְדִּיפִּיּוּת (באנגלית: serendipity; בעברית: תַּגְלִית אַגַּב[1]) היא תגלית שיש בה אלמנט של מזל, שנעשית שלא בכוונה כאשר אדם מחפש דבר אחר. דוגמאות מפורסמות לסרנדיפיות הן גילוי קרני ה-X על ידי רנטגן וגילוי היכולות ההלוצינוגניות של ה-LSD בידי אלברט הופמן.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את המונח סרנדיפיות, שנגזר משמה העתיק של סרי לנקה,[2] טבע לראשונה הוראס וולפול במכתב שכתב לידידו ב-28 בינואר 1751:
היה זה פעם כשקראתי מעשייה מטופשת שנקראת שלושת הנסיכים של סרנדיפ: כשהוד מעלתם טיילו, הם תמיד היו מגלים תגליות, על דרך המקרה ובפיקחות, על דברים שאחריהם לא תרו: לדוגמה, אחד מהם גילה שגמל שעיוור בעינו הימנית עבר באותה דרך לאחרונה, מאחר שהדשא היה אכול רק בצד השמאלי, היכן שהיה במצב גרוע יותר מבימין – עכשיו אתה מבין סרנדיפיות? אחת מן הדוגמאות היותר ראויות לציון של 'תושייה בעקבות תאונה' שכזו (מאחר שאתה חייב להבחין שאין תגלית של דבר אחריו אתה מחפש שבאה תחת הגדרה זו) קרתה ללורד שאפטסבורי שלי, שבזמן שסעד אצל הלורד צ'נסלור קלרנדון גילה את נישואיהם של דוכס יורק ושל גברת הייד, בזכות הכבוד שנתנה לה אמה בשולחן.[3]
בעקבות הסיפור התנ"כי על שאול, אשר "חיפש אתונות ומצא מלוכה" (שמואל א פרק ט'), הציע יובל נאמן את המילה "אתינות" כתחליף עברי לסרנדיפיות.[דרוש מקור]
הסברים לסרנדיפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
וולפול הגדיר סרנדיפיות כ'תגליות בדרך המקריות ובפיקחות, של דברים שלא תרו אחריהם' ("making discoveries, by accidents and sagacity, of things… not in quest of")[4]. לא מספיקה הטעות עצמה אלא החוכמה להבין את משמעותה. כך, לדוגמה, כריסטופר קולומבוס אמנם גילה את יבשת אמריקה, אך לא עמד על היותה יבשת חדשה; ואלפי תפוחים נפלו מעצים במהלך המאות שלפני ניוטון, אך רק הוא הצליח לקשר אותם לתאוריה פיזיקלית. ניתן לסכם זאת בציטוט של המדען לואי פסטר, שאמר "במדעי התצפית המזל מעדיף את השכל המוכן".
פרמקולוגיה וכימיה הן שדות המחקר שבהם סרנדיפיות היא הנפוצה ביותר.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהרן קנטורוביץ, מהאמבה עד איינשטיין, אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן, 2002.
- Solomon, Y., & Bronstein, J. (2016). Serendipity in legal information seeking behavior: Chance encounters of family-law advocates with court rulings, Aslib Journal of Information Management, 68(1), 112-134. doi: 10.1108/AJIM-04-2015-0056.
- Solomon, Y. (2017). Temporal aspects of info-serendipity. Temporalités - Revue de Sciences Sociales et Humaines, 24, paper 3523.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גילויים סרנדיפיים במדע, אתר הידען
- אהרן קנטורוביץ, יצירתיות עיוורת, גליליאו
- אביטל להב, יצאו לחפש אתונות ומצאו מלוכה, באתר ynet, 23 בנובמבר 2008
- ד"ר יובל דרור, סרנדיפיות: החדשנות בסכנה? בפודקאסט "עושים טכנולוגיה", 23 בנובמבר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מונחים חדשים שאושרו במליאת האקדמיה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 30 באפריל 2023
- ^ סרנדיפיות, במילון אוקספורד.
- ^ As given by W. S. Lewis, ed., Horace Walpole's Correspondence, Yale edition, in the book by Theodore G. Remer, ed.: Serendipity and the Three Princes, from the Peregrinaggio of 1557, Edited, with an Introduction and Notes, by Theodore G. Remer, Preface by W.S. Lewis. University of Oklahoma Press, 1965. LCC 65-10112
- ^ סולומון, י. (2017). 'פרד עיוור בעין ימין': חינוך לאתינות במידע. במעגלי חינוך, 7, 78-86. https://www.dyellin.ac.il/sites/default/files/journals/journaleducation/edition7/yosefsolomon-final5.pdf.