לדלג לתוכן

מעצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלקי הרובה (M1 קרבין)

בנשק קל, ובעיקר ברובים, מַעֲצֶה הוא החלק בכלי הירי העוטף את המכלול והקנה ומשמש כשלדה לרובה. המעצה מתחלק לשני חלקים: מתפסים - החלק הקדמי שעוטף את הקנה; והקת - החלק האחורי שמשמש כממשק בין היורה לרובה. באנגלית המתפסים והחלק העוטף את המכלול נקראים Receiver והקת נקראת Stock. בעבר המעצה היה עשוי מעץ ומכאן המונח בעברית. מונח זה נשאר בשימוש גם בימינו, אף שכיום רוב המעצים אינם מיוצרים עוד מעץ אלא ממתכות וחומרים סינתטיים.

למעצה יש מספר תפקידים:

  • להחזיק את הרובה - כלומר: לאגד את המכלול, הקנה ועזרים טקטיים נוספים (כגון כוונת) בפלטפורמה קשיחה.
  • להגן על הקנה והמכלול מפני תנאי סביבה (כגון לחות או אבק).
  • לשמש ממשק בין הרובה ליורה - היורה אוחז ברובה כאשר ידו החזקה מונחת על ידית האחיזה והאצבע על ההדק, קת הרובה מושענת על שקע הכתף של היורה, והיד החלשה של היורה אוחזת במתפסים.

המעצה מופיע בשתי תצורות עיקריות:

  • התצורה הקלאסית: הקת של הרובה קשיחה ונמוכה מגובה הקנה, עם ידית אחיזה מעוקלת הנמשכת עד למתפסים, שבדרך כלל אין עליהם מסילות.
  • התצורה המודרנית: קת קשיחה, מתכווננת או מתקפלת בגובה הקנה וידית אחיזה דמוית AR-15 (מכונה "Pistol Grip"). ברובים המודרניים המתפסים מדוגמים במסילות פיקטיני להתקנה מהירה של עזרים טקטיים שונים.

צורת המעצה הקלאסית התפתחה עוד מרובי הקשת (crossbow) של ימי הביניים ומשם התגלגלה לרובים הראשונים: הארקבוז ולאחר מכן למוסקט. צורה זו שלטה עד לתחילת מלחמת וייטנאם, אז החלו להופיע רובי סער עם התצורה המודרנית, המתאימה לירי אוטומטי.