מדו ואדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדו ואדה
मेदूवडा
מאכלים
סוג ארוחת בוקר, מזון, ואדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים וינגה מונגו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מדו ואדהמראטהית: मेदूवडा; מילולית: ואדה רך) הוא חטיף ארוחת בוקר מדרום הודו העשוי Vigna mungo (עדשים שחורות). הוא עשוי בדרך כלל בצורת סופגניה, עם מראה חיצוני פריך ופנים רך.[1] זהו פריט מזון פופולרי במטבח הדרום הודי[2] והוא נאכל בדרך כלל כארוחת בוקר או כחטיף.[1]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מדו" פירושו "רך" בטמילית, מלאיאלאם וקנאדה, לפיכך "מדו ואדה" פירושו כאמור "ואדה רך".[1] [3] המנה מוזכרת לעיתים קרובות כ"ואדה" בלבד בתפריטים.[4] שמות נוספים למנה כוללים uddina vade בקאנדה, urad vada, medhu vadai ulundu vadai (בטמילית), garelu (గారెలు) (בטלוגו), uzhunnu vada (במלאיאלאם),[5] [6] ובאטוק (בנפאלית).[7]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי העיתונאי Vir Sanghvi (אנ') ניתן לאתר את מקורה של מדו ואדה ב"וודאות מסוימת" לעיירה מדור בקרנטקה של ימינו. המנה נעשתה פופולרית מחוץ לדרום הודו על ידי מסעדני אודופי ממומבאי.[4]

הכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדו ואדה עשויה בעיקר מבלילה של עדשים שחורות (אורד דאל).[1] את העדשים השחורות משרים במים למשך מספר שעות, ולאחר מכן טוחנים לעיסה.[1] העיסה עשויה להיות בטעם גם של מרכיבים אחרים כגון חלתית, גרגרנית יוונית (חילבה), זנגביל, זרעי כמון, פלפל שחור, עלי קארי, צ'ילי וחתיכות קוקוס. לאחר מכן מעצבים אותם בצורות סופגניות ומטגנים בשמן עמוק עד להזהבה.[1][2]

וריאציה אחת כוללת אפייה במקום טיגון. וריאציות אחרות של המנה כוללות שימוש בקטניות מלבד עדשים שחורות. לדוגמה, am-bada (או aama vadai) עשוי עם צ'אנה דאל (גרגרי חומוס מפוצלים); מדי פעם משתמשים גם "ב"טוּאַר (נקרא גם אפונת יונים) ובמסוּר (עדשים).[8]

הגשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנה מוגשת בדרך כלל עם סמבאר (תבשיל עדשים וירקות) וצ'אטני קוקוס. יחד עם אידלי, הוא נאכל לעיתים קרובות כמנת ארוחת בוקר. הוא נאכל גם כמנה ראשונה לצהריים או כנשנוש.[9] המדו ואדה מוגשת לפעמים גם עם יוגורט, כחטיף צ'אט (דאהי ואדה).

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדו ואדה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Richa Hingle (2015). Vegan Richa's Indian Kitchen: Traditional and Creative Recipes for the Home Cook. Andrews McMeel. p. pt122. ISBN 9781941252109.
  2. ^ 1 2 Meher Mirza (15 בדצמבר 2015). "The Star of South India: Medu Vada in its Many Avatars". NDTV. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Alevur Sriramana Acharya (1971). Barkur Kannada. Deccan College. p. 4.
  4. ^ 1 2 Vir Sanghvi (2004). Rude Food: The Collected Food Writings of Vir Sanghvi. Penguin India. pp. 110–111. ISBN 9780143031390.
  5. ^ Siva Sadasivan (2015). Riding God's Axe. Leadstart. p. 21. ISBN 9789352013609.
  6. ^ Alamelu Vairavan (2010). Chettinad kitchen. Westland. p. 30. ISBN 9789380283883.
  7. ^ "Batuk Roti- Black Lentil Patties". 29 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ K. T. Achaya (1994). Indian Food: A Historical Companion. Oxford University Press. p. 127. ISBN 978-0-19-563448-8.
  9. ^ "Recipe: Medu vada". The Times of India. 22 במאי 2015. {{cite news}}: (עזרה)