כנסיות השלום
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |||||
| כנסיית השלום בשווידניצה | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| סוג |
מכלול מבנים  | ||||
| על שם |
שלום | ||||
| מיקום |
שלזיה תחתית | ||||
| מדינה |
 פולין | ||||
| מידות | |||||
| שטח |
11.8 הקטאר | ||||
| קואורדינטות | 51°03′14″N 16°11′21″E / 51.053914°N 16.189041°E | ||||
 | |||||
  | |||||
כנסיות השלום (בפולנית Kościoły pokoju) ביאבור ובשווידניצה שבשלזיה תחתית הן מבני הדת הגדולים באירופה העשויים ממסגרות עץ. כנסייה שלישית שניצבה בגלוגוב עלתה באש ב-1758.
שלוש הכנסיות הלותרניות הוקמו במאה ה-17 לאחר שלום וסטפאליה ב-1648 ולכן זכו בשמן, "כנסיות השלום". אותה עת הורשו הפרוטסטנטים בשלזיה שנשלטה על ידי בית הבסבורג הקתולי לבנות את שלוש הכנסיות, אך נאלצו להקימן מחוץ למרכזי הערים. הכנסיות נבנו ממסגרות עץ ללא שימוש במסמרים. בעוד שכנסיית גלוגוב נשרפה שופצו שתי האחרות על ידי ממשלות פולין וגרמניה, ובשנת 2001 הוכרזו כאתרי מורשת עולמית.
הכנסייה ביאבור מוקדשת לרוח הקודש, שטחה 1,180 מ"ר והיא מסוגלת להכיל 6,000 איש. כנסיית שווידניצה מוקדשת לשילוש הקדוש ומשתרעת על שטח של 1,090 מ"ר. בכנסייה זו יכולים להיכנס 7,500 איש בעמידה ועד 3,000 בישיבה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת שלושים השנה הסתיימה בשלום וסטפאליה ב-1648 שאימץ את העיקרון לפיו דתו של השליט היא דתם של נתיניו (לטינית Cuius regio eius religio). באותה עת היתה שלזיה חלק ממלכות בית הבסבורג הקאתולית, וכעניין שבגרה פרוטסטנטים נרדפו ולא נתאפשר להם לקיים את אמונתם. בסופו של דבר בשנים 1651-1652, ובתיווכו של מלך שוודיה, הסכים השלטון להקמתן של שלוש הכנסיות בגלוגוב, יאבור ובשווידניצה. עם זאת, להיתר זה נלוו מספר תנאים - על הכנסיות להבנות מחומרים מתכלים בלבד, להיות מוקמות מחוץ לחומות הערים וכן להבנות בפרק זמן מוגבל. תנאים אלה אילצו את האדריכל אלברכט פון זביש (Albrecht von Sabisch), שהיה פעיל באזור ורוצלב, לאמץ פתרונות טכניים ואדריכליים בשימוש בעץ בהיקף ובתחכום שלא היו ידועים עד אז.
ההיתר הראשון ניתן לעיר גלוגוב ב-1651 ואתר הכנסייה שכן כ-300 מטרים מחוץ לחומות העיר. העבודות החלו מיד והכנסייה החלה לתפקד ככזו באוקטובר 1652. אולם הכנסייה נהרסה בסערה בקיץ 1654. כנסייה חדשה נבנתה בשנה שלאחר מכן אולם זו עלתה באש ב-1758 ותחתיה הוקמה כנסיית עשויה אבן. ההיתר לשתי הכנסיות האחרות ניתן ב-1652. הכנסייה ביאבור נבנתה בשנים 1654-1655, ובשווידניצה הוקם תחילה מבנה ארעי ב-1652, אשר הוחלף בכנסייה הנוכחית בשנים 1656-1657 הודות לתרומות. לכנסייה בשווידניצה נוסף חדר תשמישי הקדושה ב-1695, ובמאה ה-18 הוקמו לצידה מספר מבנים נוספים אשר שימשו למגורי הכמרים וכבתי ספר בלטינית ובגרמנית. במלחמות השלזיות הושמה שווידניצה במצור מספר פעמים, ולכנסייה נגרמו נזקים אשר תוקנו ב-1763.
- שלוש הכנסיות סביב 1750
-
גלוגוב -
יאבור -
שווידניצה
הכנסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שתי הכנסיות נבנו בצורת בזיליקה עם גלריה פנימית, אך הן שונות זו מזו בתוכניתן. בשתיהן שלושה מעברים והן מסתיימות בצידן המזרחי בפוליגון, אך בכנסייה שבשווידניצה הפך חלקה המזרחי של הכנסייה לחדר תשמישי קדושה.
הכנסייה ביאבור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכנסייה בשווידניצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
